• מדוע אנו משתעבדים • שלום בית

    הגדלה

    לכל דור שיעבוד משלו, ובדורנו אנו עדים במיוחד לשיעבוד הטכנולוגי · המטפל ר' זאב קרומבי עוסק הפעם בהתמודדות עם בן הזוג או לחילופין בני הנוער בבית המשועבדים למסכי הטלפון והמחשב · "זכו שכינה ביניהם" באדיבות מוסף עטרת חיה של בית משיח • לכתבה המלאה

     

    רק יצאנו מחודש ניסן שהוא כידוע "חודש הגאולה" וחג הפסח הוא "חג הגאולה". אלו הימים בהם יצאו אבותינו משיעבוד לגאולה, ומהמיצר אל המרחב. היציאה משעבוד לגאולה אינה אירוע חד-פעמי אלא אירוע שחוזר וחוזר על עצמו בכל דור ודור, כמו שכתוב "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". זה הוא מסע שכל אחד צריך לעבור בחייו. בכל דור יש את "השעבוד" המיוחד לדור הזה, ובהתאם יש גם את "הגאולה" המיוחדת לדור הזה. אחד "השעבודים" המיוחדים לדור שלנו הוא השיעבוד לטכנולוגיה. השעבוד לטכנולוגיה הוא תוצאה של ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שחלה בעשרות השנים האחרונות. הטכנולוגיה הפכה כמעט כל תחום בחיינו לאין ערוך יותר נוח ונעים. מצד שני, הטכנולוגיה גם יצרה אצלנו שיעבוד כי אנו חושבים שאנו לא יכולים להסתדר בלעדיה.

    שיעבוד לכל דבר!

    הטכנולוגיה הפכה עבור אנשים רבים לדרך קלה להימנע מהתמודדות עם האתגרים שיש בחייהם. זה מה שעומד מאחורי השיעבוד ל"מסכים" למיניהם. השיעבוד למסכים נהפך לבעיה מרכזית בחייהם של רבים וטובים. אפשר לחסוך את השעבוד הזה על ידי קיום הוראת הרבנים לא להכניס הביתה את המסכים למיניהם. יחד עם זאת, יש רבים – שבצדק או שבחוסר צדק – כבר הכניסו לבתיהם את המסכים ועכשיו הם נאלצים להתמודד עם הבעיות המורכבות הכרוכות בכך. ככל שהחשיפה למסכים יותר רחבה, כך הבעיה הופכת יותר חריפה. כאשר אנשי מקצוע בעולם הרחב ממליצים לאפשר לילדים ולבני נוער עד 3 שעות ביום מול המסכים, הרי שלפי ממצאים שפורסמו באמריקה ילדים אמריקאים בגילאי 8-10 מבלים קרוב ל-10 שעות ביום מול המסכים! בישראל המצב לא הרבה יותר מעודד. 60% מגילאי 7-17 מבלים 4 שעות ביום מול המסך. 35% מהם מבלים 4-6 שעות ביום, ו-25% מהם מבלים מעל ל-6 שעות ביום מול המסך!

    להתנהגות זו יש כל המאפיינים של התמכרות:

    1. השימוש במסך נהפך לעיסוק העיקרי בחייהם של הנערים והנערות האלו.

    2. קיימים תסמני גמילה: כאשר הנער או הנערה לא יכולים להשתמש במסך הם מפתחים סימנים של עצבנות, דיכאון וחרדה.

    3. קיימת סבילות: הזמן שהנערים והנערות משקיעים במסך הולך וגדל בהתמדה.

    4. הנערים והנערות ממשיכים להיות מחוברים למסך למרות ההבנה שהדבר גורם להם לנזק.

    5. השימוש במסך נעשה על חשבון פעילות חברתית, הישגים לימודיים, וקשר משפחתי.

    בנוסף לכך, השימוש במסך נמצא קשור לבעיות נפשיות נוספות כגון הפרעות חרדה, הפרעות דיכאון, הפרעות קשב וריכוז והפרעות חרדה חברתית. נוצר מעגל שלילי, כשההפרעה הנפשית מחזקת את השימוש במסך, והשימוש במסך מחזק את ההפרעה הנפשית.

    בין הגורמים הבין אישיים לשימוש לא מאוזן במסכים נמצאו: קשר לקוי עם הסביבה, תחושת בדידות, קושי ביצירת קשרים בין אישיים ותמיכה סביבתית דלה.

    בין הגורמים הנפשיים אפשר לציין: קושי בשליטה על דחפים, אימפולסיביות, ובטחון עצמי נמוך. עבור רבים מבני הנוער והמבוגרים הכניסה לעולם הווירטואלי משמשת מפלט מפני תחושות של מתח, לחץ נפשי, בדידות, ורגש נחיתות שהם חווים בעולם "האמיתי". חלק גדול מכל הנ"ל נכון עבור מבוגרים לא פחות ממה שהוא נכון עבור בני נוער.

    יחסים בין-אישיים קרובים: צורך קיומי!

    אחד הגורמים לכך שהשימוש המסיבי במסכים התעצם מאד בשנים האחרונות הוא הירידה המתמדת באיכות הקשרים הבין אישיים האינטימיים בעולם המודרני. הדגש המושם בעולם המודרני על "אינדיבידואליות", "הגשה עצמית", וכדומה יוצר מצב שבו כל אחד עסוק יותר בטובתו האישית מאשר בטובה המשותפת. גישה זו מונעת פיתוח יחסים בין אישיים אינטימיים. יחסים בין אישיים אינטימיים הם צורך קיומי עבורנו. כאשר היחסים הבין אישיים האינטימיים שלנו פגומים, החיים שלנו נהיים ריקים ומשעממים, ואנו מאבדים משמעות בחיינו. את הריקנות הזו אנשים מנסים למלא על ידי ה"מסכים". הניסיון הזה נועד לכישלון! העולם הווירטואלי הוא עולם מדומה, וקשרים וירטואליים הם קשרים מדומים שלא באמת יכולים לשמש תחליף לקשרים בין אישיים אינטימיים "פנים אל פנים". המעבר מהעולם "הממשי" לעולם הווירטואלי רק מחמיר עוד יותר את הפגיעה ביחסים בין אישיים אינטימיים.

    כך נסייע ליציאה מן השעבוד

    איך אפשר לעזור למישהו (צעיר או מבוגר) שמרותק במשך שעות למסך? ראשית, יש לזכור את הדרך הנכונה לפעול שיפור בהנהגת הבית, כמו שכתב הרבי הריי"ץ "כבוד קדושת אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זיע"א (הרבי הרש"ב) אמר לאחד שהיה צריך לפעול איזה עניינים בהטבת ביתו: שלא תאמר דברים קשים, שבזה תגרום מחלוקת ומריבה ולא יושלם הכוונה, כי אם תאמר בדברים רכים ובנחת כאשר ידבר איש לרעהו ולהסביר איך שאינן צריכים לעשות כן, והכל בדברים רכים, ואז תפעול…" (ההדגשות שלי ז.ק.) (הוספה לקונטרס החינוך, ספר השיחות הרי הריי"ץ התש"ג, עמ' רלג).

    כמו בכל נושא חינוכי, כל פעולה חייבת להיעשות רק מתוך אכפתיות ואהבה, אחרת הנער או הנערה ירגישו בכך ורק ידחו אותנו. חינוך צריך להיעשות על ידי העמדת גבולות אולם ללא שימוש מופרז בסמכות. שימוש מופרז בסמכות רק עלול לעורר התנגדות ולהחמיר את המצב. מאד חשוב "לא לקרוע את החבל" עם הנער או הנערה כי אז אנו עלולים לאבד חלילה לגמרי את הנער והנערה. במקום זאת עדיף לנסות לחזק את הקשר עם הנערים והנערות (או המבוגרים) האלו. זו אולי אינה משימה קלה, אולם זו הדרך לעזור להם.

    __________

    זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com  או בוואטס אפ 0547-822686

     

     

     

     

    147

    תגיות:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה