• כתבה נוקבת: "ביומו תתן שכרו" – בלי נדר?

    הגדלה

    הבטחתי. לא הבטחתי לקיים: לא מבטיחים בלי לקיים זה כלל בסיסי ביחסי אנוש. התנצלות לא תתקבל בכל מצב · רב שיח על אחריות המעסיק לשלם בזמן, דעת רב וגם: מה דעת הרבי על מוסדות שלא משלמים בזמן · נוקב ורגיש > מאת אסתי לנצ'נר באדיבות מוסף 'עטרת חיה' של בית משיח • לכתבה המלאה  

    יום חלוקת משכורות הוא יום בו רובנו יכולים לנשום לרווחה. הנה, נכנסה המשכורת עליה עבדנו במהלך החודש האחרון ועכשיו אפשר לשלם את שכר הדירה, לשלם למעון, ולערוך את הקנייה החודשית הגדולה.

    אך מה הייתם עושים לו יום אחד המעסיק שלכם היה מודיע כי הוא החליט לתרום את המשכורת שלכם לטובת הפעילות הברוכה שלו? וכי הוא בטוח שוודאי תשמחו להיות שותפים ולקחת חלק?

    נשמע מופרך?

    לצערנו  מדובר בסיטואציה לא לגמרי דמיונית.

    הבטחות צריך לקיים

    כאשר העליתי את הנושא הנפיץ בפני חברותיי צפו ועלו לא מעט סיפורים של מקרים בתוך מוסדות חב"ד על עיכוב שכר כזה או אחר בטענה כי מי שעובד במוסדות של הרבי נדרש למסירות נפש. האומנם? עיכוב שכרו של אדם היא מסירות הנפש עליה גדלנו?

    התיישבתי לשיחה עם שתי נשים אשר חוו את זאת על בשרן. מתוך כבוד למוסדות הן ביקשו להישאר בעילום שם, אך המקרים אותם חוו, אמיתיים לצערי, אמיתיים מאוד.

    מושקא, אם לשלושה וגננת לשעבר באחד מגני חב"ד באזור הדרום נאותה לשתף אותנו במציאות היומיומית אותה חוותה.

    "זה לא סוד שיש מוסדות חב"ד המתקיימים בניסים. אכן, כאשר נכנסתי לעבודתי בגן לראשונה ידעתי כי עבודה זו תדרוש ממני מסירות נפש". אני מבקשת דוגמא ומושקא מפרטת "בשונה מגננת העובדת תחת העירייה וזוכה לתקציבים לאבזור ותפעול הגן. ברוב גני חב"ד אנו נדרשים להשיג ולקנות בעצמנו את רוב הדברים כגון אביזרים וחומרי גלם. כל אלו הינם בגדר דברים שהנפש מסוגלת להתמסר אליה, ב"ה הורים רבים מתגייסים וממלאים את הגן בכל טוב. אך כאשר נוצר מצב והמוסד נקלע לקשיים כלכליים מי שנפגע מזה באופן מידי הן הגננות. אני זוכרת תקופה בה לא קיבלתי משכורת במשך שלושה חודשים. אילולא האמונה שלי בקב"ה וההבנה שעליי להמשיך בשליחות אותה התחלתי בגן הייתי עוזבת מיד. דמיינו מה זה אומר שמשפחה בת חמישה נפשות צריכה להתקיים במשך שלושה חודשים ממשכורת אחת שלא מספיקה לצרכים של בני המשפחה. מעבר לקושי הכלכלי עולים מטבע הדברים כעס ותסכול כלפי הנהלת המוסד. הרי זה לא שאני יושבת בבית מבלי לעבוד ומצפה שהכסף יגיע מעצמו. אני עובדת, משקיעה זמן ומאמץ ולבסוף נשארת בעלת חוב.

    "גם בחודשים שלאחר מכן נאלצתי לרדוף אחרי האחראים בבקשה להסדיר את עניין התשלום ובכל פעם קיבלתי תשובות מקוממות כגון 'אני מקבלת המון תשובות מהרבי על כך שצריכה להיות מסירות נפש. אני מצפה גם ממך להבין את זה ולפעול בהתאם' אני אכן מבינה את זה, ללא ספק צריכה להיות מסירות נפש. אך מה אשמים ילדיי?!

    "לצערי, בסוף אותה שנה שבמהלכה נאלצנו לא פעם לקחת הלוואות כדי להסדיר תשלומים בסיסיים החלטתי לאחר התייעצות עם הרב וקבלת ברכת הדרך מהרבי לעזוב את עבודתי באותו מוסד ולעבור לעבוד בגן ממלכתי דתי שם אני מבצעת את שליחותי ומנהלת אותו ברוח חב"ד וב"ה רואה הצלחה גדולה. כואב לי לראות את השוני בהתנהלות בין המוסדות האלו בהתנהלות של דבר כל כך פשוט ובסיסי. אך עם זאת חשוב לי להדגיש שעזיבת העבודה בכרם חב"ד היא בפירוש אינה המלצה והוראה לרבים הרי ברור שמלכתחילה יש לעבוד בחב"ד שלא נהיה בבחינת 'כרמי שלי לא נטרתי' אך עבורי זה היה צעד הכרחי".

    מהורהרת יצאתי מהשיחה עם מושקא, משם המשכתי לשוחח עם לירון, אם לשניים ממרכז הארץ.

    לירון ובעלה, שניהם בעלי תשובה אשר עברו לגור בקהילת חב"ד במרכז הארץ מספרים כיצד התופעה משפיעה על חייהם.

    "שמעתי בשם הרב גינזבורג מבורו–פארק המנהל מוסד לימודים גדול. שהעיד על עצמו כי הוא לא נח על משכבו בלילה לפני שדאג לשלם לכל המורים את משכורתם.

    לצערי, הוא האדם היחיד ששמעתי עליו שעושה כך. הרי המשוואה כל כך פשוטה, מנהל מוסד שרוצה עובדים טובים ומסורים צריך קודם כל לדאוג לשכר שלהם – שמעבר לכך שיהיה הולם ושווה ערך לעבודתם שגם ישולם בזמן. וכואב לדעת שבהרבה מקומות לא מקפידים על כך. חשוב להדגיש, בכל מקום ניתן למצוא התנהלות לקויה ואי מתן שכר בזמן אך לצערי אצלנו נוטים להשליך זאת על מסירות נפש ושליחות כאשר ההתנהלות הזו היא ההיפך הגמור מכך.

    "כיום, אני עצמאית ועובדת מהבית ובעלי שיחי' משלב בין שתי עבודות ושני כוללים – בערב ובבוקר – ולצערי, ההתנהלות הזו מורגשת בכל אחד מהמקומות הנ"ל. כאשר מנהל מגיע לשלב חלוקת המשכורות הוא צריך לזכור כי מאחורי המעטפות עומדים אנשים, בעלי משפחות גדולות או אברכים צעירים שהכסף הזה הוא החיים שלהם כפשוטו. ועיכוב של שכר עבורם הוא מכה קשה. כאשר מגיע העת לשלם שכר דירה, חשבון חשמל, מים, שכר לימוד לילדים או בסיסי מכך, קניית לחם וחלב במכולת ואין מאיפה לשלם זה מכניס את כל המשפחה לסחרחורת איומה של לחץ.

    "שאל את עצמו אותו מנהל שעיכב פעם אחר פעם את המשכורת החודשית של בעלי מהי מידת ההשלכות של מעשה זה על החיים שלנו? מה זה אומר שבגלל שהוא לא שילם בזמן אנחנו לא יכולנו לשלם שכר דירה ועמדנו בפני סכנת סילוק? שמע פעם אותו מנהל אמא שאומרת לילד שלה כי היא לא יכולה לקנות לו סנדלים חדשים כי אין כסף?"

    מה שהכי מכעיס בדברים הנ"ל זה שלא מדובר במשפחה עם התנהלות כלכלית לקויה או חוסר אחריות ואי יציאה לעבודה. מדובר כאן על אנשים עובדים שלא מקבלים שכר בזמן על עבודתם!

    "לפני מספר חודשים בעלי ניגש למנהל המוסד בו הוא עובד ודרש לקבל את הכסף שמגיע לו. אותו מנהל דחה אותו בטענה שהוא ישלם לו בעוד שבוע. כאשר בעלי התעקש לקבל את הכסף קודם, הוא קיבל צעקות מהמנהל על כך שהוא לא 'מענטש' וכי רק בגלל ההתעקשות 'המיותרת' שלו המוסד יפסיד כסף וייכנס לחובות נוספים וכך בעלי נאות לחכות שבוע עד שיקבל את המשכורת המיוחלת ו…הוא עדיין מחכה.

    "אדם שלוקח על עצמו משימה להיות מנהל מוסד עליו לקחת בחשבון כי הוא לא יכול להלין את שכר פועליו. העובדים שלך לא צריכים ללכת לגמ"חים להלוות כסף רק בגלל שלא הצלחת לשלם להם בזמן. כמנהל, זה תפקידך.

    "צריכה להיות הפרדה מאוד ברורה בין מסירות נפש של מצווה ועזרה לזולת לבין ניצול. כן, לא פעם בחיי התבקשתי לסייע להתנדב לפעילות ברוכה של בתי חב"ד כזה או אחר. כמובן שעשיתי זאת בשמחה מבלי מחשבה על תמורה ואכן הקב"ה שילם לי על כך מידו הקדושה, הפתוחה והרחבה. אך כאשר אני נקראת לעבוד במוסד אשר ברור הוא שהעבודה אינה בחינם ואני מוצאת את עצמי רודפת אחר ההנהלה בבקשה פשוטה של 'תשלמו לי את מה שמגיע לי'. זהו ניצול פסול".

    ביומו תיתן שכרו

    פניתי לאבי שיחי' הרב שלמה יצחק פראנק, שליח הרבי מה"מ בעיר עכו ומרבני מכון הלכה חב"ד לשמוע ממנו מהי דעת ההלכה בנושא.

    "ברמב"ם בהלכות שכירות נכתב: 'מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו שנאמר ביומו תיתן שכרו ואם אחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה שנאמר לא תבוא עליו השמש אבל אין לוקים עליו שהרי הוא חייב לשלם וכל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו'.

    "עוד נכתב כי ישנן ארבע אזהרות ועשה אחד בכל הנוגע למתן שכר שכיר בזמן, עובר משום 'בל תעשוק', 'בל תגזול', 'לא תלין פעולת שכיר', 'לא תבוא עליו השמש' ומצוות עשה 'ביומו תיתן שכרו'.

    "אי מתן שכר שכיר בזמן הוא מצב חמור ביותר ויש להימנע ממנו ככל שניתן. לא ייתכן שמעסיק יתעלם מכל הציוויים האלה ויעכב את שכר עובדיו. אלא עליו לעשות כל שביכולתו על מנת לשלם את המגיע להם בזמן. מסירות נפש עבור הצלחת המוסד היא דבר חשוב אך אי אפשר לבקש מבן אדם למסור את נפשו בכך שנמנעים מלתת לו את שכר פעולתו.

    "הלכה ברורה מאוד בעניין הזה. אדם צריך לעמוד מאחורי המילה שלו בפרט כשהוא שוכר פועלים. בעל מלאכה לא יכול להתמסר באמת לעבודה אם היא רק בהתנדבות. כאשר מדובר במחווה חד פעמית, נכון וטוב להתנדב אך לא באופן קבוע. הרי אדם צריך להתפרנס ולהביא כסף לכלכלת בני ביתו. זהו צורך אנושי ובסיסי.

    "ישנו סיפור עם ר' מוטל קוזלינר. שהיה ידוע כחסיד אמיתי, בעל מסירות נפש של ממש. כאשר הוא הגיע לארץ, ישיבה מסוימת במרכז הארץ מיהרה 'לחטוף' אותו בתור המשפיע של הישיבה, ר' מוטל לא שאל שאלות ואפילו לא בירר איזו משכורת המוסד עתיד לתת לו. קראו לו והוא בא. וכך במשך חודש ימים הוא היה מגיע לישיבה מידי יום תוך שהוא מטלטל בדרכים המשובשות של אותה תקופה. לאחר חודש הוא פנה לברר מה קורה עם המשכורת אך הנהלת הישיבה ענתה כי לצערם אין להם כסף לשלם. והוא בתגובה עזב את משרת המשפיע. ר' מוטל שהיה ידוע כאיש של מסירות נפש הוא האחרון שנחשוד בו שהוא עשה זאת מצד ה'אגו' חלילה אלא שהסיפור הזה בא ללמד אותנו שאין זה נכון לפעול בתנועה של מסירות נפש חד צדדית. להתמסר כל כולי מבלי שהצד השני יעשה את המסירות נפש שלו.

    "לפעמים כאשר מדברים על מסירות נפש טועים לחשוב שמסירות הנפש נדרשת מכולם באופן שווה באותם העניינים. נכון הדבר הוא שכל אחד צריך לדרוש מעצמו ולא מהאחר. רק אצל הרבי הריי"צ ראינו את היכולת לדרוש מאנשים מסירות נפש כפשוטה.

    "אך כיום. כאשר בן אדם שוכר פועלים, עליו לדאוג לשלם להם. ובמקרה שלנו, שליח צריך לדעת שהמסירות נפש שמוטלת עליו היא הכבדה ביותר. התחייבת לפעילות, תשלם עליה".

    דעת עליון

    גם דעת הרבי בעניין מאוד ברורה. מצד אחד הוא דורש התמסרות מן העובד (אג"ק ט', ב'תתט):

    "וכשהצליחו בורא עולם והעמידו על חלק היפה שגם פרנסתו בגשמיות תומשך לו על-ידי עסק בחינוך על טהרת הקדש… שצריך הוא להודות על זה בכל יום ויום, הנה תמורת וחילוף זה מביט על כל הענין כאילו עושה בזה טובה… וכאילו זהו ענינם הפרטי או שהתלמידים והתלמידות הם בניהם ועל אחריותם ובמילא מהיכי תיתי אם יספיקו לו המשכורת בעתו ובזמנו (ואינו רוצה לדעת מאין וממה – כי מה זה נ"מ לו), אזי בחסדו הגדול יענה לבקשתם וילמוד עם התלמידים… כיון שקירוב לב תלמידיו עד עתה לאבינו שבשמים הרי-זה זכותו והצלחתו הן בגשמיות והן ברוחניות… ולולא שהי' נצרכים לפרנסה הרי בכלל אי ברור מי צריך לשלם למי אם הוא להנהלת… בעד האפשריות שנותנים לו להשתתף במוסד הנקרא על-שם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל ומכין את הדרך לביאת משיח צדקנו ע"י הוספת אור בעולם בהבל פיהן של תשב"ר או… צריכה לשלם לו . . והנה כבר ידוע פירוש כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע על הכתוב ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, בין כך ובין כך אלא שאת ובית אביך תאבדו הזכות דמצוה זו…"

    ומאידך, הנה שתי דוגמאות בהם הרבי דורש ממנהל המוסד לדאוג לכך שהמשכורות ישולמו בזמנן:

    "בשנה העברה הסכמנו לפתיחת בי"ס לנערות … ובהחלטתינו סמכנו על ידידינו שי' דהתם, שישתדלו בהשגת האמצעים הכספים להוצאת ביה"ס הנ"ל, שיהי' ביה"ס חי נושא את עצמו, הסכמנו במשך זמן קצר לתת לביה"ס – בתור הלואה – חלק מתקציבם בכדי לאפשר לשלם את שכירות המורים במועדו. והנה עבר כבר די זמן לבסוס המצב הכספי של ביה"ס… ואיננו רואים גם את ההתענינות הדרושה בסדור הענין". (אג"ק ב, רג)

    "…שעבודת המורים-ות ועל-אחת-כמה-וכמה המנהלים, אי אפשר שתהי' מבוססת אך ורק על קבלת עול… ונראה זה במוחש שאפשר שתהי' מוצלחה אך ורק באם תעשה בשמחה… כנראה אחת הסיבות להתמרמרות היא, עכוב המשכורת לפעמים, ואתענין לדעת באם ייסדו קופה שהיא תלוה להמורים-ות על-חשבון המשכורת שתתקבל בחדש זה עצמו, ז.א. הלואה לאיזה ימים או לשבוע ושבועים לכל היותר"… (אג"ק יט, ז'קד)

    והדברים מדברים בעד עצמם.

     

    573

    תגיות:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה