• נגיעה נשית לפרשת ויקרא

    הגדלה

    שלושה טלפונים ביום למישהי שקשה לה יותר - זאת השגרה היומית החדשה שמסייעת לי לשמור על השפיות בימי הקורונה. אלא שתמיד זה מוכפל, יש שיחות נכנסות ויש יוצאות, יש מי שמופתעות ויש כאלו שמתרגשות. האחת זקוקה למצה שמורה, השנייה ביקשה שיביאו לביתה וישאירו מחוץ לדלת והשלישית רק רוצה לדבר ולדבר ומצוות היום הופכת להיות ״הקשבה פעילה״ • לכתבה המלאה

    נגיעה נשית לפרשת ויקרא/מירי שניאורסון

     

    שלושה טלפונים ביום למישהי שקשה לה יותר – זאת השגרה היומית החדשה שמסייעת לי לשמור על השפיות בימי הקורונה. אלא שתמיד זה מוכפל, יש שיחות נכנסות ויש יוצאות, יש מי שמופתעות ויש כאלו שמתרגשות. הפעילות בקבוצת הנשים הנפלאו״ת רק עולה ומתגברת בזמנים כאלה, ורק לובשת צורה חדשה – וירטואלית ולא פרונטלית. האחת זקוקה למצה שמורה, השנייה ביקשה שיביאו לביתה וישאירו מחוץ לדלת והשלישית רק רוצה לדבר ולדבר ומצוות היום הופכת להיות ״הקשבה פעילה״.

     

    זה מה שמחזיק אותי״ מספרת הדסה, אלמנה שילדיה כבר עזבו את הבית, בעלה מתפלל עבורה משמי מרומים והיא בבידוד בדירתה הקטנה והמטופחת בשיכון. ״בשבת היה לי הכי קשה", היא משתפת. "ממש טיפסתי על הקירות. קראתי, התפללתי ויצאתי מדעתי״. ואז מגיע טוויסט בעלילה. ״אתמול סוף סוף נשמעו דפיקות בדלת. התרגשתי, מי כבר יכול לבוא? הסתכלתי מבעד העינית וראיתי שוטרים שבאו לוודא שאני בבידוד…".

    כשהדסה מתרפקת על המצב כבר ברור שמשיח בדרך. ״עם כל הקושי אני מתחילה להבין סוף-סוף את החיים של אימא שלי. כשעלתה ממרוקו לארץ בשנות ה-60 הייתה מסתובבת בבית, מגהצת, מבשלת, שרה ורוקמת. כל היום ישבה בבית ולא יצאה ממנו".

     

    עולם חדש הולך ונרקם מול עינינו. מה שהיה שוב לא יהיה, ומה שיהיה – יהיה חדש, מרגש וטוב יותר. כמו עובר שיצא מהבטן ולא יכול לחזור שנית למים המגינים והחמימים, אי אפשר לחזור אחורה, ועלינו להישיר מבט אל העתיד, שיהיה טוב יותר.

    בפרשת ויקרא מסופר על ההתגלות למשה רבנו במשכן בפעם הראשונה. זה לא הסתיים שם, אלא ממשיך עד היום. לכל אחת מאיתנו חלק ממשה שמאיר בה ומעניק לה כוחות מיוחדים לראות את הנס והפלא שקורה בכל יום. כל פעם שבני ישראל התכוננו למסע חדש במדבר הם העמידו את המשכן והרכיבו שוב, ואז כשארון הקודש נישא על כתפי הלווים אמר משה את הפסוק ״ויהי בנסוע הארון… קומה ה׳ ויפוצו אויבך״. בתוך הלב פנימה מתחבא ניצוץ של משה רבנו וכשפותחים את ארון הקודש אז ״משה״ של כל אחת אומר ״קומה ה״ ומזכיר לקום ולהוסיף בקדושה ותורה ולהרבות בטוב, וכך ״ויפוצו אויבך״ – זאת הדרך לגרש את המחשבות השליליות המונעות מאיתנו לראות טוב ולבצע את השליחות.

     

    בחודש ניסן התחוללו הניסים הגדולים ביותר לעם ישראל, שהוכיחו שעם ישראל לא קשורים לטבע. כל אחת מאיתנו רגילה בטבעה לעבודה מסוימת שעכשיו כבר לא תחזור. כל אחת מכירה את עצמה ויודעת למה היא מסוגלת (ואם לא, עכשיו זה הזמן לבדוק פנימה) אבל רק אם עובדים את ה׳ בצורה של ניסים –  כל השלילי והנכשל הופך לשלמות. הצרות נעלמות, הקשיים מתגמדים והעולם חוזר להיות חיובי.

     

    המצב נראה לך מופרך? את כבר מחכה שיסתיים?

    נכון, אנו טועמות עכשיו מצב של גאולה אמיתית. לא בכדי הכול "נפל" עלינו לפני פסח. זה הזמן לנקות את הבית ואת הלב מחמץ, לתת צדקה למי שמתקשה לחגוג את הפסח בשמחה, ובאופן ניסי נכפיל וניתן כי תמיד יש מקום להוסיף.

    ובזכות הניסים הקטנים והגדולים שכל אחת עושה ורואה נזכה שעד פסח נחגוג בירושלים ונודה לה׳ על הגאולה.

     

    הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

    מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבהלחצו כאן    mail: mirisch1@gmail.com   טלפון 054-9292901

    42

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה