• זווית אישית: מיומנה של חיילת

    הגדלה

    כמה זמן כבר לא כתבתי.. שכחתי איך מחזיקים כבר עיפרון. הלמידה מרחוק לא היתה ממש למידה אלא הרבה יותר מרחוקה מלמידה. והנה כבר מתחילים לחזור לבית הספר, סופשנה באופק ולי זה מזכיר בכלל משהו הרבה יותר חוויתי ומרגש מאשר כל דבר אחר.... • לקריאה

    ב"ה, יחי המלך המשיח!

     אייר ה'תש"פ ימות המשיח

     

    כמה זמן כבר לא כתבתי.. שכחתי איך מחזיקים כבר עיפרון. הלמידה מרחוק לא היתה ממש למידה אלא הרבה יותר מרחוקה מלמידה. והנה כבר מתחילים לחזור לבית הספר, סופשנה באופק ולי זה מזכיר בכלל משהו הרבה יותר חוויתי ומרגש מאשר כל דבר אחר….

    לפני שנה בימים אלו ממש נרשמתי לקעמפ אורו של משיח ה'תשע"ט. וזו הפעם הרביעית שבה זכיתי להימנות בצבאו של הרמטכ"ל הגדול מכולם! זכות של ממש! זכות שהיא חובה…

    התרגשות השיא בהכנות לא ניתנת לתיאור ואיני מתכוונת רק לחלק הגשמי.. הקעמפ הוא מטען ענק של אנרגיה חסידית אמיתית לאורך כל השנה וצריך להכין את הכלים שלנו בהתאם כדי לשמור על הסחורה היקרה הזאת..

    קראתי את חוברות הלימוד של שנה קודם, קיבלתי על עצמי חברותא של לימוד גאומ"ש עם חברתי לכיתה שהיתה עימי באורו ע"ח.. והשתדלתי ככל יכולתי להגיע מוכנה לקעמפ!

    וכשהגיע הקעמפ ראיתי עד כמה ההכנה שלי היתה חשובה. כל יום בקעמפ היה ספוג באמונה לוהטת בעקשנות של קדושה להביא את המשיח! כן כן, יש לנו בקעמפ הרבה יותר מעשר חיילות שיכולות להביא משיח…

    הסדר יום העמוס והגדוש בחוויות החל בטעימת בוקר ועד ל'רבי טיים' בערב. קמים בזריזות כמו חיילות רצים לטעימה 'כעומד לפני המלך', כי כולנו רוצות לזכות לעמוד כראוי לפניו.. ממשיכות לתפילה עם כל החיות והעוצמות, הכסאות מסתובבים בדבקות, המח"טית חזנית והזכיה בסוף התפילה של הסיירת המצטיינת בהכרזת יחי שווה הרבה יותר מהכל.. ארוחת בוקר עם שירים של משפחת פארביסן לא נותנים לנו לנוח לרגע, כולן על הכסאות רוקדות ושרות. הדלתות נפתחות, מעגלים מעגלים בדשא של לימוד חת"ת והחוברת הלימוד היפה של המשפחה הכי מדוברת בקעמפ….. פעילות אטרקטיבית באודיטוריום שמכניסה אותנו לעולם אחר. כל היום שלנו זה עולם אחר, השהות שלנו בקעמפ היא עוצמתית שלא ניתנת להגדרה במילים….. ממש הרגשה ב'נאות דשא' של הרבי מה"מ!! כל יום בקעמפ הוא אוצר, אבן יקרה מכל. רק צריך לזכור להרים את מה שתגלגל לנו בקמפוס… ולשומרו.

    בשבת האחרונה של הקעמפ התוועדנו שעות רבות מבלי לחוש תחושות הגוף. העייפות לא הפריעה. נשארנו להתוועד מרצון כי פשוט הבנו שכל רגע יקר. יש לנו יממה וקצת בתוך חממת אורו, איך אפשר לישון בזמן הזה?!

    ההתוועדות הזאת חקוקה לי בראש ולא יוצאת משם….. וכשהגענו לשיא- להחלטות הטובות הרגשתי שכל רגע הרבי מתגלה! עם כזאת עוצמה בשעות הקטנות של הלילה וכמות ההחלטות לא נספרה נראה לי.. אבל הכי ריגש אותי שלאחר כל החלטה טובה כל החיילות והצוות שרו 'עכשיו רואים את הרבי בזכותך…' ! בזכותנו כן, לפעמים עלה לי לראש, מה? באמת בזכותי? איך אני הקטנה יכולה להפוך עולם לגאולה?? ונזכרת בשיר השבת הראשונה… כנראה שכל מי שתקרא עכשיו את זה תזמזם לעצמה את הפזמון הידוע 'חיילת של הרבי אחת ויחידה, אין מי שתשלים במקומך את הפקודה' מי שלא היתה לא תבין באיזה עוצמה המילים האלו היו נשמעות ברחבי הקעמפ יומם וליל!

    והזכרונות שלי מאורו לא מסתיימות כאן. גם ספר או שניים לא יספיק.

    ועכשיו, כשהגיעו לאוזניי שמועות שאין אורו השנה ממש קרסתי… איך יעבור לי החופש בלי אורו?! זה האנדרלין שלי. הדריב שלי לכל השנה!!!

    ובכ"ח ניסן ישבתי לבדי בבית, בחדר ועשיתי לעצמי חשבון נפש יחד עם השיחה הידועה של הרבי… 'א/עקשן קעמפ' הוא לא סתם קעמפ, הוא דרך חיים. הרבי סומך עלינו שנביא משיח! על כל חיילת וחיילת שקוראת עכשיו. כן, את ואני נשנה את העולם! יש לנו כ"ח!!!

    וזה שהשנה אין אורו בתכנון הגלותי (אלא רק על העעעעעעננים. אגב, שמרו לי מקום…) זה בגלל שלאורו ע"ט יש חיילות חדורות שיודעות מה החלק שלהן להביא את הגאולה בפועל, הרמטכ"ל כ"כ אוהב את זה שהאורו האחרון של הגלות זה 'א/עקשן קעמפ', שהאוויר שספגו בקעמפ הוא עקשנות דקדושה של חיילות שמתעקשות על משיח!!!

    מחכה לראותכן עוד עכשיו על הענן הגדול של אורו של משיח ה'תשע"ט!

    שלכן, החיילת…

    316

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. קב"עית בנשמה
      כ״ג באייר ה׳תש״פ (17/05/2020) בשעה 15:27

      וואו!!!! אמאלה ריגשת ממש………
      כל כך נכון ואמיתי!!

      את מגדוד שמש?

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה