• צבע אדום: סיפור, מסר והלכה למעשה

    2 | הצג גלריה

    איזה סיפור מביא הרבי מהגמרא על בגד אדום בשיחת קודש ואיך נכנסים להגרלה על תליון ממטבע של הרבי? מסוקרנת? כנסי לכאן עכשיו • לפרטים

    מדברי הרבי:

    הגמרא בברכות (כ, א) מספרת שפעם כשרב אדא בר אהבה הלך ברחוב וראה אשה – שהוא חשב שהיא יהודי' – שהיא הלכה במלבושים אדומים, הוא מיד קם וקרע את הבגד – שדרך אגב מיד יש לנו את ההוראה בזה; שבשעה שרואים אשה יהודי' הולכת בבגדים שהם בלתי צנועים, צריכים מיד לקום ולמחות על זה, וזהו לא כמו שיש טוענים שזה רק כמו הידור מצוה, ולא בכל זמן ובכל מקום – רואים מכאן מרב אדא בר אהבא שהוא קם ומחה על זה מיד – אע"פ שהוא הי' בגלות והי' אז פחד מהגויים, אעפ"כ הוא לא התחשב בכך. אח"כ בשעה שהוברר שאין זו אשה יהודי' – שאל הוא אותה: "מה שמך", והיא ענתה: "מתון", אמר לה: "מתון מתון ארבע מאות זוזי שויא" – שהוא הי' צריך לשלם ארבע מאות זוזים על הבגד, והוא עשה לעצמו סימן, שאם הוא הי' מתון – הוא לא הי' ממהר – הי' חוסך ארבע מאות זוזים. רואים מכאן את הזריזות של רב אדא בר אהבא שלא המתין רגע, ומיד מחה.

    ('שיחות קודש' האזינו חלק א תש"ל ס"ה עמ' 59, ספר הצנע לכת עמ' קמ"ט)

    הלכה למעשה מתוך חוברת של הרב ביסטריצקי שליט"א:

    בגדים בצבע אדום

    האם מותר ללבוש בגד אדום או בגד שיש בו דוגמא בולטת בצבע אדום?

    בגמרא [ברכות דף כ עמוד א] מובא סיפור על אחד האמוראים שאסר על אישה ללכת עם בגד

    אדום (בלשון הגמרא "כרבלתא", ורש"י פירש "לבוש חשוב". ובעל הערוך פירש שהוא בגד

    אדום כמו כרבולת של תרנגול), משום שהוא מביא לידי עבירה.

    וכן פסק להלכה הרמ"א שאסור ללבוש "בגד שנהגו בו עובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים" [ביו"ד סימן קעח ס"א]

    כלומר, בבגד אדום ישנם שתי בעיות:

    1. משום "חוקות הגויים" (אם מנהגם באותה תקופה ללכת בצבע זה).

    2. משום פריצות וחוסר צניעות. לגבי הפרט הראשון כתב בדרכי תשובה יו"ד סימן קעח ס"ק ט"ז, שבזמן הזה שאין דרך עובדי כוכבים ללבוש מלבושים אדומים אין בזה משום חוקות הגויים. אך רבים מהפוסקים כתבו שבכל מקרה יש בבגד אדום משום פריצות, משום שנועד למשוך תשומת לב של הרואה, והלובשת בגד זה עוברת על "דת יהודית". ואף מן הטעם של חוקות הגויים, יש פוסקים שכתבו בחריפות בשם החתם-סופר כנגד לבישת בגדים אדומים בימינו, אפילו בנוגע לגרביים או סרט בשיער וכדומה[שו"ת באר משה (שטערן) ח"ד סימן קמז סקי"ג].

    ולהעיר מדברי הרבי באחת השיחות, שעל הבגדים להיות לבושים שאינם מגרים ופועלים היפך הצניעות בנוגע למחשבה של האנשים (הבעל או האחים), אלא אדרבה באופן המדגיש ש"כל כבודה בת מלך פנימה" (תורת מנחם תנש"א ח"א עמ' 142).

    לסיכום: לכמה דעות אין איסור בימינו בלבישת בגד אדום משום "חוקות הגויים", אך אסור ללבוש בגד בצבע אדום או כל גוון אחר הבולט ומושך את העין במיוחד משום "דת יהודית".

    למעשה: מקפידים שלא ללכת רק בבגד אדום ממש, אך בגוונים דומים (כגון ורוד או בורדו) באם אינם מבריקים או רועשים במיוחד, ניתן ללכת.

    האם בגד שיש בו רק דוגמא אדומה – אך הבגד עצמו אינו אדום – נכלל באיסור זה?

    לדעת הרב שלמה זלמן אויערבאך ז"ל גם כשיש דוגמא אדומה גדולה על רוב הבגד, אין ללבשו. וכן פסק שאין ללבוש מטפחת או צעיף בצבע אדום. כמו כן יש להימנע מבגד עם כיתובים או ציורים, המושכים תשומת לב.

    שימוש בשפתון אדום:

    האיסור האמור הוא רק על בגד, אך לא על שימוש בשפתון אדום וכדומה. ברם, כתב ב'קצות השולחן' שמותר לצבוע השפתיים כפי הנדרש לשוות להם צבע טבעי בריא, אבל אין לצבוע בצבע אדום חזק ולצאת כך לרחוב (סימן קמו סקי"ט).

    *

    מוסיף הרב מנחם מענדל הראל:

    חסידי חב"ד, הנה בכל מקום הוראות ההלכה שלהם הם לפי "הרב" היינו רבותינו נשיאנו, ובעניין לבישת בגד אדום בהמשך למעשה הגמרא המובא בגוף הכתבה הנ"ל כתב הרבי (מאמר ש"פ פרה ה'תשכ"ח):

    "…דהנה ענין האדמומית מורה על לעמת זה כמ"ש גבי עשו האדום האדום הזה וכדאיתא בגמרא רב אדא בר אהבה חזיי' לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בגד אדום בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעי' מינה כו' והיינו לפי שבנ"י אין להם שייכות לאדמומית שמורה על לעומת זה".

    לכן וודאי הדבר שלדידנו חסידי חב"ד לא שייך היתר לבישת בגד בצבע אדום (בכלל העניין, הדברים פורטו יפה בגוף הכתבה).

    *

    יישר כח, זכית ללמוד הלכה! בזכותך תבוא הגאולה!

    תיקימי החלתה טובה של הכנס השנתי ותצטרפי ל"בזכותך נגאל" או לנסיכות ותכנסי להגרלה על טליון ממטבעה הרבי!

    כל 3 נשים נוספות שאת מצרפת לקו מזכה אותך כניסה נוספת להגרלה מרבה זכויות נוספות!

     

    "בזכותך נגאל" – 0733824197, (נשים, או ווטסאפ למספר 0526761787)

    "נסיכות" 0733834644 (בנות א-ח)

    וכולנו ביחד נזרז גאולה!

    לקבלת חוברת הלכות ופרטים על קבלת ספר ’’הצנע לכת’’ במתנה אפשר לשלוח מייל ל-luba1991@gmail.com



    695

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. נחלאית שמחכה למשיחD-:
      י״א בתמוז ה׳תש״פ (03/07/2020) בשעה 1:12

      אממ שירלי תקשיבי… אנחנו הולכות כמדומני לפי מה שהרבי אומר ומדריך אותנו, וגם אם כיום בגד אדום הוא כביכול לא מושך תשומת לב- בואי נלך כמו שצריך מעיקר הדין, בלי סיבות של אז- והיום.. לא חסר בגדים יפים ומהממים בצבעים אחריםD-;

      • שירלי
        י״ד בתמוז ה׳תש״פ (06/07/2020) בשעה 16:58

        ברור, אני רק מלמדת זכות אבל ברור שצריך שאם הרבי אמר שאדום זה עשיו, צריך להתרחק מזה. אני בעצמי לא לובשת אדום, אפילו קצת

    2. נחמי
      ח׳ בתמוז ה׳תש״פ (30/06/2020) בשעה 18:37

      נערות בגילאי תיכון, נכללות בקטגורית נשים או נסיכות?

      • ליבי
        י׳ בתמוז ה׳תש״פ (02/07/2020) בשעה 13:05

        נסיכות – כיתות א-ח ואולי אפילו יותר
        בזכותך נגאל – לבנות תיכון ונשים
        לכל אחד כדאי לבחור בעצמה מה מתאים לה

    3. שירלי
      ח׳ בתמוז ה׳תש״פ (30/06/2020) בשעה 13:17

      באחד הפורומים ראיתי פוסט בנושא הזה, ואני עושה העתק הדבק לפה:

      אני אישית מחמיר על אשתי, כיוון שאני סבור שבגד אדום אינו נפוץ במקומנו, ויש בזה משיכת תשומת לב.

      אבל אין זה איסור מעיקר הדין, ואין הצבע האדום פרוץ בעצם עצמותו, אלא הדברים משתנים ממקום למקום ומזמן לזמן, ושמעתי שבזמן האחרון רואים יותר ויותר נשים חרדיות לבושות אדום, ואם באמת זה יהיה נפוץ, יהיה זה מותר, כי כבר אינו מושך תשומת לב כמו מקודם.

      וכ"כ הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן כד לגבי לבוש בורדו הנראה כאדום: "והשתא אם הפריצים והפריצות לובשים כזה לשם פריצות גם זה אסור, ואם לאו מותר". וסיים "וקשה להאריך בדבר שאין לנו גדרים – והכל לפי ראות הדיין".

      וראה להגר"מ שטרנבוך שכתב בספר "דת והלכה" סי' א': "והעיקר שלא לעורר תימהון… דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי".

      אמנם זה לפי פירוש הערוך, שפירש "כרבלתא" בגד אדום לפריצות, על הגמ' בברכות (דף כ) "דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קרעיה מינה".

      ועל זה כתב מהרי"ק:

      "הדבר אשר שייך בו נדנוד פריצת גדר הצניעות והענוה, ינהגו בו הגוים – גם זה אסור… ואף גם זאת נראה דהיינו דווקא כשהוא עושה כדי להדמות אליהם ולא לתועלת ידועה".

      בכל הנ"ל אין שום רמז ש"צבע אדום הוא צבע של פריצות", אלא הכל נאמר על ענין 'בחוקותיהם' ומשום שהיה בגד זה מיוחד לגויים. והש"ך ביו"ד שם ציין שהיתה מסורת לישראל להקפיד שלא ללבוש אדום, וכל זה כבר עבר מן העולם.

      גם מה שמביאים ראיה מהספרי, אין שום ראיה שבגד אדום הוא פריצות, שהרי הוא כתב (פרשת ראה): 'פן תדרוש לאלהיהם לאמר' – שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטגא אף אני אצא בטגא, הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן…" כלומר שהאיסור משום בחוקותיהם.

      גם הרמב"ם הביא הספרי הנ"ל בספר המצוות, וכתב עליו בעניין מלבוש תלמידי חכמים: "ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן, שהכל מסתכלין בהם".

      ואין האיסור הזה מיוחד לנשים, אלא גם לגברים, ואינו מובא תחת דיני הצניעות בשו"ע אה"ע, אלא ביו"ד תחת דיני חוקות הגוי.

      וביאר הרב נחום רבינוביץ, שבימי קדם היה קשה לייצר צבע אדום כזה ולפיכך נתייחד לבגדי מלכים ושרים, ומשום כך מי שלבש ארגמן כולם הסתכלו עליו. ועוד, שבדרך כלל, רק שרים וכמרי עבודה זרה לבשו בגדים כאלה. נמצא שהלובש ארגמן לא רק שהיה מבליט עושרו ומתפאר בו אלא שגם היה בכך משום חיקוי עובדי עבודה זרה.

      מכל מקום, רוב הפוסקים לא הבינו כפירוש הערוך ב"כרבלתא" אלא הבינו שמדובר בבגד שעטנז, בהמשך לנאמר שם בדף הקודם, "אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק". ורש"י פירש "לבוש חשוב" ללא קשר לבגד אדום, ומסתבר שגם הוא מסכים שמדובר בשעטנז.

      ובב"י (יו"ד סי' ש"ג) כתב, דמכאן מקור דברי הרמב"ם (פ"י מהל' כלאים הכ"ט) דהרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו הוא בשוק קורעו מעליו ע"ש. וכן כתב בדרישה. וכ"כ ברדב"ז על הרמב"ם שם. וכן כתב המעשה (הלכות כלאים פרק י), "ולדברי הרא"ש ז"ל יש לידחק דאותה כרבלתא היה בה כלאים מפורסם ונראה לעינים".

      מובן ופשוט מכל הנ"ל שאין קשר לזמננו, שדרך בנות ישראל ללבוש בגדים אדומים, ואין לבגד זה קשר מיוחד לפריצות. וכדכתב הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חוקות העובדי כוכבים סימן קעח: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות".

      וכך יש לבאר מה שרואים בספרים שמועות בשם הגדולים לאסור בגד אדום, כגון מעיין אומר (חי"ב ס"נ עמ' רמ"ט) בשם הרב עובדיה, או הליכות בת ישראל (פ"ז ס"ג ובהערה ז') בשם הרב אלישיב, שדיברו לפי מה שראו שלא נפוץ בגד אדום.

      אמנם גם המחמירים לפי השמועות הנ"ל סייגו דבריהם שלא נאסר אלא אדום ממש אבל לא בורדו וכיו"ב, ולא נאסר אלא בגד שכולו או רובו אדום אבל לא חלקו, ולאפוקי מכאלה שרצו לאסור כל הצבעים הדומים לאדום.

      וכן כתב באורחות רבינו ח"ד עמ' ע"ד (מהדורה חדשה) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, "הוי עובדא בתקופה שבתי שתחי' למדה בסמינר, קבלה סודר אדום, ולבשה אותו גם כשהלכה לסמינר, שם העירו לה על שלובשת מלבוש אדום. שאלתי את מו"ר (הסטייפלר) וסיפרתי לו. ענה לי מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, ומותר".

      עוד הוסיף המחבר הדייקן, "בתי שתחי' אומרת שאמרתי לה בשם מו"ר שאם כבר יש את הבגד מותר ללבוש, אבל לכתחילה לא לקנות".

      וציין המחבר שם ליו"ד סימן קע"ח ברמ"א, וכסף משנה מה שכתב בשם מהרי"ק, שמשמע להדיא כדברי הסטייפלר. ושם כתב על הספרא שאוסר לצאת בארגמן (אדום) שאסרו רק מלבוש המיוחד להם משום פריצות, אבל כשאינו מלבוש המיוחד להם על דרך זו, אין עליו איסור כלל ללבשו.

      ומוסיף המחבר, "וזה שאמר מו"ר, בזמננו הנשים לובשות אדום, והיינו שצבע האדום רגיל בבגדים כמו שאר הצבעים ואינו מתייחד צבע האדום לפריצות כמו שהיה בזמניהם".

      וכן השיב הגרש"ז אויערבאך לנכדו, ומובא בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז) חלק ג' עמ' ע' ואילך:

      "אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך – כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.

      יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" – לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון".

      כדברים האלה כתב גם בשו"ת החתם סופר החדשות (יו"ד סי' ל"ו) לגבי גילוח במכונה, "שאף שמראש מקדם שהורגלו האומות באירופה לגלח זקנם, המסיר שערותיו נראה כמי שמתדמה להם במלבושיהם, שיש בו איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כל זה היה מאז ומעולם, אך עתה בעוונותינו הרבים קלקלתינו תקנתינו, שכבר הורגלו רובא דרובא מישראל שבמדינתנו לגלח הזקן וא"כ אין כאן משום ובחוקותיהם לא תלכו".

      כדברים הנ"ל ראיתי שמביאים בשם הגר"י קמינצקי זצ"ל (ולא צויין מקור).

      וכן הביא הדרכי תשובה (יו"ד קע"ח ס"ק ט"ז) בשם הגאון ר' יצחק אלחנן מקובנא, להתיר לחתן ללבוש בגד אדום, שכן בזמננו אין הצבע הזה מיוחד לפריצות.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה