• 'יום השותפות' שלי

    הגדלה

    תוך כדי שהיא מקרצפת את רצפת האוהל ומערבבת את התבשיל על האש, היא שומעת את משה המנהיג מבקש: "כל נדיב ליבו יביא את תרומת ה' ".. אנחנו עומדים לבנות משכן! משכן לה'?! וואו איזו זכות! אני רוצה להיות חלק מזה. היא מביטה מסביב לראות מה יש לה בבית • מאת: נחמי וילהלם. • לקריאה

    נחמי וילהלם

     

    תוך כדי שהיא מקרצפת את רצפת האוהל ומערבבת את התבשיל על האש, היא שומעת את משה המנהיג מבקש: "כל נדיב ליבו יביא את תרומת ה' ".. אנחנו עומדים לבנות משכן! משכן לה'??!! וואו איזו זכות!! אני רוצה להיות חלק מזה!

    היא מביטה מסביב לראות מה יש לה בבית.. מעט החפצים שהספיקו לקחת איתם בבריחה הגדולה ממצרים, לא נראים מתאימים לרצון העצום שלה לתת כמה שיותר. רגע, התכשיטים!! התכשיטים שהצלנו מעשית עגל הזהב!! אהה.. עכשיו סוף סוף יזכו לייעודם המקודש!

    היא משאירה את האוכל על האש והתינוק שצריך החלפת טיטול ורצה מהררר.. אל משה.. היא רוצה להיות הראשונהה! מכל רחבי המחנה, מגיעים אל משה עגילים, טבעות, נזמים וצמידים מזהב, התרומה הראשונה של הנשים.

    חוזרת בסיפוק אל האוהל , ותוך כדי לטפל בכל מה שנזנח היא מחליטה, אני רוצה לתרום עוד! משהו שהוא ממש שלי..

    אה, המראה שלי! המראה מנחושת בה התקשטתי לכבוד בעלי כשחזר מעבודת הפרך, כמה השקעתי שתהיה מבריקה באמת! יהיה לי קשה להיפרד ממנה, אבל אני כל כך רוצה! זה מתאם למשכן נכון?..  עוד שפשוף אחרון ושוב רצה מהר ברגליה היחפות אוחזת את המראה הנוצצת בידה ומגישה למשה ברעד.

    משה רבינו מביט מסביב אל כל הנשים עם המראות בידיהן ומחמיץ פנים: האם ראויה המראה לבוא כתרומה למשכן המקודש? האם אין מהותה תאוה או יצרים? אך ה' לא מותיר לו מקום לספקות: "קבל, כי אלה חביבות עלי מן הכל!" הרי בזכותן הביאו הנשים לעולם את הדור שיצא לבסוף ממצרים, דור הגאולה! ממנו עשה משה את הכיור, סמל הטהרה, וממנו יטהרו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני עבודת הקודש.

    בחיוך היא חוזרת אל האוהל עם השכנות, אבל הן עדיין לא רגועות.. מה עוד נוכל לתרום? הרי אין כבר כלום בבית? מביטות אל ידיהן העמלות והיא קוראת, הסוד שלנו! הכשרון המיוחד שהוא רק שלנו! הרי רק אנו יודעות את מלאכת טווית הצמר מעל גבי העיזים כדי שיצא רך וטוב. הבה נתרום את הידע שלנו למשכן! חברותיה מריעות לה בשמחה והן סבות על עקביהן וממהרות חזרה אל משה.

    ***

    לקראת חג הפסח המתקרב, כולנו מקבלים בקשות לשותפות בקמפיינים של התרמה לארגונים שונים שפועלים ועושים למען עם ישראל.

    אך מעבר לתרומה הכספית שבוודאי תעזור, הפרשות שלנו שמדברות על בניית המשכן במדבר, מעוררות התבוננות בתרומה הפרטית שלי לקמפיין בנית משכן לה'.

    ומה את ואני תורמות? איך נעניק משלנו לבנות בית לה' בתוכינו ובסביבתינו? דירה שה' ירגיש בה נוח ונעים?הנה כמה הצעות לשותפות נשית:

    תורמת את התכשיטים שלי

    👂העגיל שעל האוזן שמסמל את חוש השמיעה, לדעת להאזין, להקשיב לדברי התורה וללמוד עוד ועוד, להיות קשובה ורגישה לילדי, לבעלי, ולמי שזקוק להקשבה שלי. 👃הנזם שעל האף מסמל את חוש הריח, לדאוג שיהיה פה תמיד ריח של אוכל חם ושל בית🏠 להריח ולהרגיש מה קורה עם היקרים לי, האם מישהו פה זקוק לי?!

    ☝️הטבעת שעל האצבע מסמלת את האצבע המורה ששמה גבולות ומתווה את הדרך

    הצמיד שעל היד מביע את הרוך והחום הנשי שיודע לתת חיבוק וחיזוק בדיוק ברגע הנכון.

    תורמת את מראת הנחושת שלי, את המקום הכי הכי נשי שלי, שומרת על מראה מטופח ונשי, מפנקת את עצמי בשופינג ללוק צנוע ויפה בגבולות הנכונים. משקיעה בזוגיות ושומרת על הטהרה והקדושה בבית פנימה.

    ואת הכשרונות שלי, תורמת ומשקיעה קודם כל בקדושה, מצליחה לשמח אחרים במתנות שזכיתי בהם, ולהעביר את זה הלאה..

    בדיוק כמו הנשים במדבר, הנשים של היום, הראשונות שתורמות ובונות משכן מפואר של אור וטוב שימהר את בנית בית המקדש השלישי האמיתי!

    339

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה