בנו בחרת

כשזכינו להגיע השנה ל770 לחג השבועות

המילים הללו קיבלו משמעות חדשה.

בד"כ מחיאות כפיים פורצות בספונטניות מהנוסעים

ברגע שגלגלי המטוס נוגעים בקרקע ומגיעים ליעד.

הפעם כשגלגלי המטוס עזבו את הקרקע פרץ כל הקהל במחיאות כפיים נירגשות..

שעתיים קודם, כ2 דק לאחר שהתמקמנו במושבים,

קריאה בהולה נשמעה בכרוז להשאיר את החפצים  ולעזוב את המטוס במהירות.

כולנו הבנו במה מדובר, ותוך כדי ריצה של כקילמטר למרחב המוגן שומעים ברקע את קולות הנפץ….

עזבנו את הארץ בזמן מלחמה.

לכל אחת מאיתנו היה סיפור משלה על תשובה מהרבי ליסוע.. למרות הכל.

והיו גם כאלה שנבחרו…. להישאר בארץ.

כל אחת מאיתנו הרגישה איך נבחרה בפינצטה.

אותי הרבי בחר לייצג קבוצה שלימה.

במבצע שנערך לעילוי נשמת הרב נוטיק, למדו אנשים ונשים, בחורות ובחורים בחברותא

במשך כמה שבועות את שיחות הדבר מלכות, כשבתחילת כל שבוע נבחנים על השיחה.

כשעניתי לטלפון לא דמיינתי איזו בשורה אני עומדת לקבל

נבחרת!!

הרבי בחר בך וזכית בגורל

ווואווו… קטונתי מכל החסדים.

כשחג החנוכה ברקע זה היה כמעט מתבקש להיות במחיצת הרבי בהדלקת הנרות.

אך הקורונה, בידוד.. ( זוכרים שהיה דבר כזה??)  "שיבשו" את התוכניות,

והיו ה"טריגר" להישאר בארץ.

התאריך הבא היה כב שבט, מה יותר טוב מזה??

אך יומיים לפני י שבט הבנו שסוגרים את השמים

אין יוצא ואין בא.

ההחלטה ליסוע לחג השבועות נפלה בעקבות מודעה קטנה על קבוצת נשים באירגונה של הרבנית רחל הנדל.

וכאן הכל החל להתגלגל…

עד ששוב כאילו מקל נתקע בגלגל.

מבצע שומרי החומות.

אנחנו בכפר חבד מוזעקים למקלט,

באמצע הלילה תולשים את הילדים מהמיטות,

כך במשך ימים.

הלימודים נפסקו, כולם בבית.אין יוצא ואין בא.

ומה יהיה על הטיסה???

נדחתה..

אז אולי "כיון שנידחה נידחה"??

ואולי זה לא ממש הזמן לעזוב את המשפחה, הילדים..

מלחמה!!!

אבל הרבי בחר

והתשובה – ליסוע למרות הקשיים.

ושוב ..

הטיסה למוצ"ש אף היא התבטלה.

אולי בכ"ז זה סימן??

אבל מה השתנה??

הלבטים היו עד השנייה האחרונה…

כן… לא..

ומסביבי אמהות מבטלות ובוחרות

להישאר..

אבל הרבי כתב..

והרבי בחר

בי

לזכות להתפלל בזמן מתן תורה ולשמוע את עשרת הדיברות

בבית רבינו שבבבל.

והארץ שקטה…

ואני הקטנה

מרגישה עטופה, אהובה, חבוקה

וכ"כ מעריכה.

נבחרתי

לנסוע עם קבוצה של נשים מיוחדות,

להתחיל את הבוקר במאמר חסידות מפי הרב זילברשטרום שיחי'

ולהמשיך ב770 לעוד לימוד בחברותא עם בחורה,

או אישה שאני אפילו לא מכירה.

כי כולנו נבחרנו,

להתחבר לעצם,

מעבר לכל הגילויים,

באופן שלא ניתן להסביר במילים,

חדור בעצמות,

רבי

מקבלות את התורה

ביראה ובאהבה,

ושוב מרגישה עטופה,

בהתוועדויות לתוך הלילה,

מפי רבנים, חסידים ושליחים,

בשיתוף אישי

של נשים בקבוצה

שלכל אחת סיפור משלה

והמכנה משותף, מאחד ומגבש –

רבי

עצמות ומהות

מתחברות

בנפש

רוח

נשמה

חיה

יחידה

ומתנשאות

מעל הגדרות זמן ומקום,

מתן תורה

וכאן מורגש בצורה חדה

חיבור של עליונים ותחתונים

גשם ורוח,

ביחוד בחג זה בו מצווים אנו,

"נמי לכם" –  גם לכם

לתת מקום לגשמיות,

כי דוקא זו העבודה שתקרב את ה"קץ"( גימטריא "נמי לכם")

ובמיוחד כשיש מארגנות כ"כ מסודרות

ובראשם הגב' דניה דהאן שתחי'

שמתמסרת, משקיעה ודואגת

לכל פרט

והכל בטוב בטעם,

בשפע ובמאור פנים

כשאת נוסעת עם קבוצה

את מרגישה כמו עמ"י במדבר,

כל צרכייך הגשמיים והרוחניים מוכנים ומזומנים

לך נשאר רק ללמוד, להתפלל, להתקשר

ולהמשיך להאמין שעוד רגע

ואנחנו זוכים

ל"תורה חדשה מאיתי תצא"

בהתגלות הרבי מה"מ

בגאולה האמתית והשלימה

נאוו ממש!!!