מלחמה. מאבק בין שתי צדדים . הם נלחמים , סוערים, לא חושבים על שום דבר חוץ מאשר לנצח את היריב.מנוחה?? עכשיו?? ברור שלא!! זה הזמן להלחם, ועל שום דבר אחר לא חושבים עכשיו.

פרשת כי תצא מדברת על המלחמה – 'כי תצא למלחמה' , בעבודה שלנו- מלחמה עם היצר הרע, מלחמה עם הנטיות ה'בהמיות' שלנו.

אך באותה השבת , בתפילת מנחה, קוראים את פרשת כי תבוא – מנוחה מוחלטת , ' כי תבואו אל הארץ.. וירשתה וישבת בה' – הגעה לארץ , ההיפך ממלחמות , גאולה.

כיצד יתכן שפרשות שכל כך סותרות נקראות ביחד??
התשובה היא שזה לא סותר!

דוקא בעת המלחמה, זה הזמן להזכר מי אנחנו באמת.
מי נבראנו – ולאן אנחנו הולכים.
מה העבר – ומה העתיד שלנו.

נבראנו – במצב של כי תבוא, נשמה אלוקית שרק מנוחה יודעת .

העתיד שלנו – גאולה שלימה. מנוחה שלימה, ללא שום מלחמה עם יצרים…

ובאמצע? מלחמה, מלחמת היצר,

אך כאשר אנו יודעים מי אנחנו באמת ולאן נגיע בסוף,

זה מרגיע, נותן לנו כח,
למלחמה מתוך מנוחת הדעת.
נותן לנו כוחות מיוחדים של מנוחה אמיתית כבר עכשיו עדין באמצע המלחמה שלנו… אך מלחמה משולבת עם מנוחה !

גוט שאבעס! מנוחה אמיתית וגאולתית!