Author Archive

מכל רחבי הארץ: כנס חנוכה למתגברות החב"דיות

״כבר שנים לא צחקתי כל כך״, העידו המשתתפות במסיבת חנוכה שהתקיימה עבור מתגברות חב"דיות.

ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב-נר שלישי של חנוכה התאספו להן כשישים נשים חב"דיות מתגברות ומתבגרות למסיבת חנוכה באולם הרשת בכפר חב״ד. לאחר שנה וחצי של מפגשים וסדנאות בסניף מרכז הארץ וסניף ירושלים התקיים כנס משותף לאלמנות חב"דיות מצפון ועד דרום.

את התוכנית פתחה הרבנית סימה אשכנזי בפרק של הרבי ושיתפה סיפרה על נתינת כוח מהרבי.

להדלקת הנר שלישי וסיפור שליחות לאור הנר התכבד הרב השליח ברובע הבנים בקרית גת הרב ראובן שניאורסון.

מיכל לויטין שימחה והצחיקה במופע סטנד-אפ מיוחד על נשים ניסים ונפלאות.

ואת האירוע חתמה בחן הגב׳ נחמה שאקי בוידאו וסיפורת ממפגש שלה עם הרבי.

כל משתתפת קיבלה שי אישי מיוחד הכולל מטבעות דמי חנוכה משוקולד, נר מעוצב ריחני, גיליון אשת תרומת מלכלי, ומכתב מהרבי המעודד את הפעילות של נשים אלמנות והרחבתו.

הבר היה מעוצב ובשפע של כיבוד עשיר ומפנק מעשה ידיהן של נשות הכפר, ובקרוב תצא הודעה על מסיבת פורים ופרויקטים נוספים.

תודות להיפר ליפסקר, לקייטרינג ריבקין וכל מי שתרם וסייע.

לנשים המעוניינות להשתתף השאירו הודעה בטלפון 054-9292901





















































1367

"אינסופי" • ציפי קולטניוק בגרסה ווקאלית

1293

חיילות צבאות השם במעמד הראלי הגדול





























































2485

תשרי מסתיים: האורחות הולכות לדרכן

DSC_1209

DSC_1207

DSC_1206

DSC_1205

DSC_1204

DSC_1203

DSC_1202

DSC_1201

DSC_1200

DSC_1199

DSC_1197

DSC_1196

DSC_1195

DSC_1193

DSC_1189

DSC_1187

DSC_1186

DSC_1182

DSC_1181

DSC_1179

DSC_1178

DSC_1176

DSC_1174

DSC_1173

DSC_1172

DSC_1171

DSC_1169

DSC_1168

DSC_1167

DSC_1166

DSC_1165

DSC_1164

DSC_1163

DSC_1161

DSC_1160

DSC_1158

DSC_1156

DSC_1155

DSC_1154

DSC_1153

DSC_1152

DSC_1151

DSC_1150

DSC_1148

3526

לאורך כל הלילה: האורחות בשמחת בית השואבה

resized_DSC_0663 (2)

resized_DSC_0666 (3)

resized_DSC_0672 (2)

resized_DSC_0674 (2)

resized_DSC_0675 (2)

resized_DSC_0686 (2)

resized_DSC_0687 (2)

resized_DSC_0695 (3)

resized_DSC_0696 (3)

resized_DSC_0713 (2)

resized_DSC_0717 (3)

resized_DSC_0721 (2)

resized_DSC_0722 (2)

resized_DSC_0724 (3)

resized_DSC_0730 (2)

resized_DSC_0733 (2)

resized_DSC_0736 (2)

resized_DSC_0738 (2)

resized_DSC_0740 (2)

resized_DSC_0743 (3)

resized_DSC_0745 (3)

resized_DSC_0747 (3)

resized_DSC_0749 (3)

resized_DSC_0754 (2)

resized_DSC_0756 (2)

resized_DSC_0757 (2)

resized_DSC_0760 (3)

resized_DSC_0761 (3)

resized_DSC_0762

resized_DSC_0763 (3)

resized_DSC_0764 (2)

resized_DSC_0766 (3)

resized_DSC_0768 (3)

resized_DSC_0769 (3)

resized_DSC_0770 (2)

resized_DSC_0772 (2)

resized_DSC_0774 (2)

resized_DSC_0776 (3)

resized_DSC_0777 (3)

resized_DSC_0779 (2)

resized_DSC_0780 (3)

resized_DSC_0781 (3)

resized_DSC_0782 (2)

resized_DSC_0783 (2)

resized_DSC_0784 (3)

resized_DSC_0787 (3)

resized_DSC_0788 (3)

resized_DSC_0789 (3)

resized_DSC_0791 (3)

resized_DSC_0792 (3)

resized_DSC_0793 (2)

resized_DSC_0794 (3)

resized_DSC_0795 (3)

resized_DSC_0797 (2)

resized_DSC_0798 (2)

resized_DSC_0800 (2)

resized_DSC_0801 (2)

resized_DSC_0636 (2)

resized_DSC_0640

resized_DSC_0645

resized_DSC_0646 (2)

resized_DSC_0650 (3)

resized_DSC_0654 (2)

resized_DSC_0656

resized_DSC_0659

4738

מבצע הלימוד הענק שסחף את האורחות

resized_DSC_0783

resized_DSC_0785

resized_DSC_0787 (2)

resized_DSC_0789 (2)

resized_DSC_0791 (2)

resized_DSC_0792 (2)

resized_DSC_0793

resized_DSC_0822 (2)

resized_DSC_0826 (2)

resized_DSC_0833 (2)

resized_DSC_0834 (2)

resized_DSC_0838

resized_DSC_0842 (2)

resized_DSC_0843 (2)

resized_DSC_0845 (2)

resized_DSC_0846 (2)

resized_DSC_0847 (2)

resized_DSC_0849 (2)

resized_DSC_0850 (2)

resized_DSC_0854 (2)

resized_DSC_0860 (2)

resized_DSC_0864 (2)

resized_DSC_0869 (2)

resized_DSC_0871

resized_DSC_0872 (2)

resized_DSC_0873

resized_DSC_0877 (2)

resized_DSC_0878 (2)

resized_DSC_0879 (2)

resized_DSC_0883 (2)

resized_DSC_0885 (2)

resized_DSC_0886 (2)

resized_DSC_0888 (2)

resized_DSC_0889 (2)

resized_DSC_0891 (2)

resized_DSC_0894 (2)

resized_DSC_0896 (2)

resized_DSC_0899

resized_DSC_0903

resized_DSC_0904

resized_DSC_0905 (2)

resized_DSC_0906 (2)

resized_DSC_0907

resized_DSC_0908 (2)

resized_DSC_0911 (2)

resized_DSC_0912

resized_DSC_0913

resized_DSC_0914 (2)

resized_DSC_0915

resized_DSC_0916

resized_DSC_0918

resized_DSC_0924 (2)

resized_DSC_0937 (2)

resized_DSC_0938 (2)

resized_DSC_0939 (2)

resized_DSC_0940

resized_DSC_0941 (2)

resized_DSC_0942 (2)

resized_DSC_0943 (2)

resized_DSC_0944 (2)

resized_DSC_0945 (2)

resized_DSC_0946 (2)

resized_DSC_0948 (2)

resized_DSC_0949

resized_DSC_0950

resized_DSC_0951 (2)

resized_DSC_0953 (2)

resized_DSC_0955

resized_DSC_0956 (2)

resized_DSC_0958

resized_DSC_0959

resized_DSC_0960

resized_DSC_0961

resized_DSC_0962 (2)

resized_DSC_0963

resized_DSC_0964

resized_DSC_0965 (2)

resized_DSC_0966

resized_DSC_0967 (2)

resized_DSC_0969 (2)

resized_DSC_0997 (2)

resized_DSC_1019 (2)

resized_DSC_1021

resized_DSC_1022

resized_DSC_1024

resized_DSC_1027 (2)

4061

נשות השכונה והאורחות בכנס לקראת ראש השנה

DSC_5338

DSC_5340

DSC_5348

DSC_5349

DSC_5452

DSC_5456

DSC_5497

DSC_5507

DSC_5508

DSC_5511

DSC_5515

DSC_5524

DSC_5526

DSC_5530

DSC_5550

DSC_5552

DSC_5558

DSC_5565

DSC_5578

DSC_5585

DSC_5597

DSC_5610

22-09-2016-12-54-24-amit

2978

ב'אור חיה' פותחים את השנה עם מאות תלמידות

הבוקר, ח' אלול נפתח באופן רשמי שנת הלימודים ב'אור חיה' – המרכז העולמי לאשה היהודיה, אגפיה וסניפיה. מאות נשים ובנות מרחבי הארץ ינהרו החל משעות הבוקר (ח' אלול) למרכז ברחוב בלילוס 2 במרכז העיר ירושלים ויכירו את הצוות של 'אור חיה'.

"באור חיה, פתיחת שנת הלימודים זהו יום מרגש, יום של שמחה" מסבירה לנו הגב' דניאלה גולן יו"ר המרכז העולמי, "כל האגפים שלנו ב"ה בתפוסה מלאה. סמינר חיה מושקא פותח זו השנה חמישית בהצלחה רבה". עוד אומרת גולן "אחד הדברים שאור חיה גאה, שכל אישה ובת מוצאת אצלנו את מקומה ומתרגשת לבוא לכאן בכל השבוע. במכון ניתן לראות מקרובות מכל רחבי הארץ מוצאת את הדרך וההתקשרות לרבי. באגף לשיעורי קודש אנחנו רואות נשים שמגיעות נטו להקדיש את זמנם ללימוד תורה וחסידות- זה מרגש כל פעם מחדש".

להלן השמות המרצים של 'אור חיה' לשנת התשע"ז (רשימה חלקית):

אגף שיעורים הרצאות וקורסים:

הרב שלום בער קרומבי, הרב שמואל מעטוף, הרב זלמן נוטיק, הרב שמעון ויצהנדלר. הגב' רינה כהן, הגב' מלכה תגר, הרבנית סימה רלב"ג, הרב יוסף יצחק נוימן, הרב יקותיאל פרקש , הרב שניאור זלמן גופין, הרב אליהו לוי, הרב טוביה זילברשטרום, הרב מנחם הלפרין, גב' אסתר כי טוב, הרב מרדכי רוטנשטיין

סמינר חיה מושקא: לבנות המסיימות תיכון חב"ד

רב הסמינר: הרב נפתלי רוט
מנהלת חינוכית: הגב' תהילה מרזל

הרב נפתלי רוט, הרב אלון סמולר, הרב לירז זעירא, הר' יוסף יצחק נוימן, הרב יהושע אפל, הרב מנחם הלפרין, הרב יחזקאל סופר
הגב' שרית כהן, הגב' חיה מושקא ג'יקובס

'פנים בפנים'

הרב אליהו לוי, ד"ר יחיאל הררי, ד"ר ברכה גברא , ד"ר אורלי טויטו

1377

הרב ראובן וולף אורח הכבוד בימי העיון בירושלים

ביקור ראשון בישראל. השליח שעומד בראש ארגון הנוער היהודי הגדול בקליפורניה 'מעיין ישראל' יהיה הנואם המרכזי בשלושת ימי העיון לנשים של 'אור-חיה' המתקיים כמדי שנה בירושלים.

במרכז אור חיה בירושלים נערכים בימים אלו  לקראת שלושת ימי העיון המסורתיים של הארגון שיתקיימו גם השנה בתשעת הימים. ימי העיון המסורתיים מתקיימים מידי שנה וכוללים שלושה ימים עמוסים של הרצאות במגוון נושאים ובהם משתתפות למעלה מ-1,000 נשים מכל רחבי הארץ.

מהנהלת המרכז העולמי נמסר שאורח הכבוד של התוכנית השנה יהיה הרב ראובן וולף מנהל ארגון 'מעיין ישראל' בלוס אנגל'ס שמגיע בפעם הראשונה לישראל. הרב ראובן וולף מבקוש וידוע כנואם בחסד המרתק את קהל שומעיו ברחבי ארה"ב. מאות סטודנטים כמדי שבוע מגיעים לשיעוריו בשקיקה. הרב וולף ילווה את כל ימי העיון במגוון הרצאות. הרב וולף יחשוף את סיפור חייו, וכיצד מתחזקים את ההתקשרות לרבי בשליחות גם כיום. הרב וולף היה הנואם המרכזי של כנס נשי ובנות חב"ד בניו-יורק שנערך בערב חג השבועות. הנואם של הרב וולף יערך בעברית במקביל לאנגלית.

"השנה בשנת 'הקהל' נדרש מאיתנו להעצים ולחבר את הקשר של האשה היהודיה – אם הבית ללימוד התורה וחסידות" אומרת לנו הגב' דניאלה גולן יו"ר המרכז העולמי. "רואים במוחש שכמדי שנה באות נשים מכל קצוות הארץ לירושלים בימי בין המצרים, לבוא ללמוד תורה, זה מדהים" שלושת ימי העיון של 'אור חיה' יעמדו בסימן: אמונה ביטחון וגאולה. היום ראשון של ימי העיון יהיו על 'אמונה', היום שני על 'בטחון', והשלישי על גאולה'. "שמשלבים שלושה נושאים בשלושה ימים, אי אפשר לא לראות את כל נשי ישראל מצטרפים למסר כזה ברור"  עוד מתייחסת גולן לבואו של הרב וולף "אנחנו שמחים שבכל שנה אנחנו מביאים את המרצים הבכירים ביותר בעולם החב"די והיהודי לנאום בימי העין שלנו" מסבירה גולן.

מלבד ההרצאה המרכזית של הרב וולף, צפויים להשתתף מבחר המרצים החב"דיים מרחבי הארץ. בימים הקורבים תיחשף התוכניה המלאה של ימי העיון.  ממרכז הרישום נמסר כי החלה ההרשמה לתוכנית וגם השנה  תהיה אפשרות להשתתף בשלושת ימי תוכנית מלאים, הכוללים פנסיון מלא, וכן מסלול נוסף שיכלול השתתפות בתוכנית וארוחות בלבד, או לחילופין השתתפות בתוכנית ההרצאות בלבד (שיתקיימו מדי יום החל משעות הבוקר עד שעות אחר-הצהריים).

 

1789

מדהים: כך יוצרים ציור מהיר של הרבי • וידאו

1985

מותג העל • סיפור לבנות הנעורים

"להתראות מושקי, בהצלחה במבחן היום". איחלה יפית מכל הלב. מענדי וחנ'לה, יוסף ושניאור יצאו מהבית למוסדות הלימודים ודממה פתאומית ירדה. יפית ידעה שאל לה להתמכר לשקט הזה, גם היא עמדה כמעט כבר בדלת, שרה'לה התינוקת בזרועותיה, מפתחות הרכב בכיסה ופניה בעוד מספר דקות אל החניה. יום נוסף התחיל. יום חדש, אך לא שגרתי, היום היא תפתיע את מושקי שלה…

מושקי נכנסה אל הכיתה לסבב נוסף, כלומר, לא לסבב אלא ליום נוסף. כנראה משהו משולב… זה לא לקח יותר מחמש דקות. "מושקי", שש תלמידות הביטו אל המורה ונשמו בהקלה כשהבחינו שלא להן ההערה… מושקי השביעית הביטה ניכחה אל המורה כאילו לא היתה ולא נבראה ואפילו משל לא היתה. המורה הוותיקה לתנ"ך כמעט ויצאה מדעתה. בזמנה לא היו דברים כאלו, זה בטוח. "צאי מהכיתה וגשי לסגנית עם המסטיק והגרביים הקצרות". אוף מהומהם נשמע. "אבל המורה בדיוק על החומר הזה נצטרך להבחן ו…" המורה לא התרגשה "ובכן, על כל זה היית צריכה לחשוב טרם". הפטירה.

מושקי קמה מקומה מלווה במבט הסקרן–נאמן של שלושים ושלושה זוגות עיניים. "ולא תשתתפי היום בתוכנית המיוחדת לכ"ב שבט", מושקי כמעט והפטירה 'לא צריך', אך חששה שבכך תגדיש את סאת החוצפה.

כצפוי, הביקור אצל הסגנית לא היה מרנין במיוחד ומושקי מצאה עצמה ישובה על הרצפה באחד מהמסדרונות הארוכים. האם.פי. הנאמן באוזניה. היא ידעה שהצלילים שהיא שומעת גם הם לא מאוד משתלבים עם בית הספר אך היא עטתה על פניה הבעת 'מה אכפת לי' ושקעה בספר קריאה.

הכל התחיל לפני כשבוע כשהמחנכת של מושקי הזמינה אותה לבוא ולדבר כאם שהחליטה לתת לבתה את השם מושקי, על שם הרבנית. המחנכת ידעה שכבעלת תשובה יש ליפית סיפור מרגש במיוחד על הנושא.

 יפית הייתה נרגשת. היטיבה פאתה, בדקה דקות ארוכות מול המראה מה תלבש. 'את החצאית הזו מושקי לא אוהבת והעליונית הזו פשוטה מידי' רפרפה בארון.

היא התלבטה, היא טיפוס ביישן וממש לא נמנית על האמהות הרעשניות לטעמה שנהנות לבלוט בכל תוכנית בית ספר, אך הפעם, זה שונה. לכן היא עושה עכשיו חזרות מול הראי ועוברת שוב ושוב על מה שתספר, כאילו היא לא יועצת מצליחה אלא תלמידה בסמינר לפני שיעור מבחן…

אחחח… מושקי. היא רצתה להפתיע את מושקי ולא סיפרה לה על התוכנית. היחסים ביניהן  לאחרונה הפכו לביצה עכורה של בלגן. נכון, היא יודעת שזה הגיל, אבל קשה לה. היא הגיעה מ'שם' ויודעת כמה אין ל'שם' מה להציע למושקי שלה, מושקי שגדלה מגיל אפס כמעט מוקפת בכל ה'חסידישקייט' שבעולם… אז למה היא מתלבשת ככה? נשמעת ככה? משדרת ככה? ומה שהכי כואב לה, זה שלאחרונה היא שמה לב שהיא גם מתביישת בשם שלה… בשם שהיא ונדב בחרו בשבילה דווקא כהורים לא דתיים שרוצים את הטוב ביותר לביתם ולא כתוצאה מאיזה לחץ חברתי, אדרבה.

ואילו כיום? היא כבר לא זוכרת מתי חל המפנה אבל כיום היא מעדיפה לא לדעת בדיוק מה היא שומעת באם. פי. ובכלל לדעת כמה שפחות. היא לא כלי, פשוט. זה מוציא אותה מדעתה.

לאחרונה היו איתה גם בעיות בבית הספר… ליבה של יפית התכווץ מדאגה. אל תוך הדאגה התערבבה גם התרגשותה הטבעית מהמעמד שתשתתף בו והיא החליטה לפנות לרבי לבקש ברכה, על החינוך ועל ההרצאה שעומדת לשאת.

נטלה ידיה, לפתע ראתה על המדף נייר צפוף בכתב ידה של מושקי. איזו התרגשות, מושקי כתבה לי מכתב! יפית חשה צמרמורת. האומנם סוף סוף הבחינה מושקי במסירותינו כהורים? בזה שאנו דורשי טובתה?

"לכב' כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, רבי יקר מאוד"  טוב, לא לנו אלא לרבי. יפית לא חשבה, רק אחרי הקריאה הגיעה למסקנה שזה לא היה ראוי לקרוא מכתב אישי של מושקי לרבי. מאוד לא. אך את הנעשה אין להשיב… למרות זאת, היא ראתה בכך מתנה יקרה, חרך הצצה דק לתוך עולמה של מושקי. מושקי שמבקשת ברכה מהרבי להתגבר, להצליח. לכבד הורים, מושקי שקשורה לרבי! מושקי שלה שבשבועות האחרונים ניצבה מולה קדורנית. זרם אהבה והזדהות למאבקיה של ביתה זרמו מליבה. היא כבר לא ראתה בושות או כישלון ורצתה כבר להפתיע את מושקי בבית הספר ולחבק אותה חיבוק אמיץ. היא אפילו עצרה בדרך כדי לקנות לה את השוקולד שהיא אוהבת… לו הייתה יודעת מה בדיוק ממתין לה בבית הספר יתכן והייתה מבכרת לא לבקר בו כלל…

הפקקים האלה… יפית רצה במסדרונות, לא כך דמיינה את הביקור בבית ספרה של מושקי. אחחח הפקקים. הציצה בשעון, היא כבר באיחור, אין מנוס, היא לא תספיק למצוא את מושקי. מילא, תראה אותה כבר בקהל, היא כחכחה בגרונה, השתעלה במבוכה ולאחר מכן החלה לספר בשטף:

"זה היה יום גשום, הגענו לבית הרפואה, זוג צעיר. קצת חושש. בעלי אפילו לא היה אז עם כיפה על הראש אבל החל להשתתף בפעילות של הבית חב"ד שנפתח קרוב לביתינו. לאחר שנכנסתי אל חדר הלידה התעוררו סיבוכים שונים והלידה התעכבה. בעלי הסתובב בחוץ לחוץ כולו, עד שניגש אליו חב"דניק חייכן. הרגיע אותו, הניח לו תפילין, נתן לו לומר תהילים וסיפר לו על מעלת היום. כן, זה היה בכ"א שבט. שעה קלה לאחר ששקעה השמש נולדה ביתנו.

התחלנו לחשוב על מגוון שמות, כנהוג בחברה בה חיינו, לא אצה לנו הדרך. נעזרנו בספרים ובידידים, התלבטנו בין כמה והתינוקת כבר הייתה בת חודש ועדיין לא ידענו מה מתאים לה. האם נתאים את השם לעונה בו נולדה? לתופעת טבע אהובה או למראה שלה? באותו ערב, החלטתי לקרוא לה תכלת וגמרנו. היא הייתה כזו בובתית ועיני התכלת הענקיות שלה היו הדבר הבולט ביותר בפניה. תכלת, מושלם, לא?

ואז השכנים החב"דניקים שלנו נכנסו והתעניינו האם קראנו לה שם בבית הכנסת, בעליה לתורה. כמובן שלא היה לנו מושג על מה הם מדברים. ואז בעלי נזכר כאילו בלי קשר: 'נכון, היא נולדה ביום הפטירה של אשתו של הרבי. ככה אמר לי החב"דניק שהניח לי תפילין ממש שעתיים לפני שהיא נולדה'. שאלתי מה היה שמה של הרבנית וכשאמרו לי חיה מושקא, הבטתי בתינוקת המדהימה עם עיני התכלת והריח המדהים של התינוקות, היצור הפעוט שבבת אחת הפך אותי מסתם אישה לאמא. ואמרתי, 'וואלה, חיה מושקא? למה לא? זה מקורי, זה משמעותי'. זהו. אומנם זה היה נשמע לי קצת… איך לומר? צליל מוזר, לשניונת אמרנו  לעצמינו, אולי רק חיה, אבל רצינו את זה אמיתי באמת על שמה. אוטנטי. במשפחה היו המומים קצת, אבל אחרי שחזרנו בתשובה הם היו המומים יותר, אז זו היתה להם הכנה טובה".

יפית סיימה בחיוך. אך עיניה לא חייכו, הן היו עסוקות בחיפוש אחרי התינוקת מהסיפור, שגדלה בינתיים, הלא היא מושקי. מושקי לא הייתה בין הבנות הרבות שנעצו בה עיניים קשובות. מוזר…

מושקי הייתה מאחורי הדלת, מאזינה להפתעתה לסיפור אותו שמעה פעמים רבות כל כך. אך הפעם לראשונה הייתה מרותקת, לחשוב על אמה כעל אם צעירה שנועצת בה, במושקי, עיניים אוהבות ללא תנאים. מפתיע… חידוש מרענן ביחס למצב בהווה בו אמה נועצת בה מבטים מאוכזבים בדרך כלל.

ההרצאה המשיכה. אמה לא יצאה ולה היה אסור להכנס אז היא עוד המתינה, ליד הדלת. עמוסת מחשבות. היא נזכרה במרפאות ובכל הזדמנות חיצונית בה היא נשאלת לשמה היא ומיד מתחילה לגמגם. "אהמ… חיה". וכשהמזכירה שואלת "ומה זה מושקא?" היא מתחמקת באמתלא כלשהיא… לפעמים במפגשים משפחתיים או סתם בנסיעה באוטובוס חשבה לעצמה בשקט–בשקט למה אמה הייתה צריכה לחזור בתשובה בכלל? אולי היה עדיף לגדול סתם כאיזו 'תכלת'? היא ידעה שאלו מחשבות של הנפש הבהמית, אבל הם היו שם בתוכה, נוכחים.

בכל הזמן הזה ירדה יפית מהבמה והחלה תרה אחרי מושקי שלה. אך לשווא. מעבר לדלת מושקי ההמומה די חששה מהמפגש עם אמה. "הרי כשאת לובשת בגד שאיננו לפי התקנון את יודעת שזה מה שקורה…" לא. אין בה כוחות למשפטים האלה. ההרצאות בפנים המשיכו, מישהי יצאה לרגע מהאולם ושכחה לסגור את הדלת, מושקי כבר סיימה לשמוע את האם. פי. שלה באופן של "הפוך בה והפוך בה", והחליטה להציץ פנימה. דמותו הקדושה של הרבי הוקרנה על המסך באחת מחלוקות הדולרים, כנראה בקשר לסיום השבעה על הרבנית.

היא התבוננה ביהודים שחולפים מול הרבי אחד–אחד. הרבי מכיר אותם, מדבר איתם. לפתע היא חשבה על זה שבעצם גם היא קשורה לרבי באופן אישי מאוד, לא אחת מתוך מליון אלא אחת ויחידה… היא והרבי. בדיוק כמו היהודים האלה שעומדים מול הרבי. כן, הרבי מכיר אותה ויודע מי היא… משום מה מעולם לא חשבה על כך בצורה ממשית… היא התיישבה בחזרה, מנסה להתרכז בספר, ללא הצלחה.

תלמידות חלפו במסדרון והמולה רגילה נשמעה מהכנס בפנים. חיה מושקא. כמה פעמים חשה, הרגישה שהשם נדוש, לא מיוחד. הרי חצי בית ספר נקרא בשם הזה בווריאציות שונות. לעומת זאת, 'ברחוב', כמה (וכמה) פעמים השתמטה מלומר שהיא מושקא כי חיה נשמע לה פחות חריג.

"קומי מיד". היא התרוממה בצייתנות, נחרדת לראות את המורה למתמטיקה נועצת בה מבט חודר. "מה מעשייך כאן בזמן הכנס?" מושקי התחילה לגמגם לה משהו על המורה לתנ"ך כשאמה ניגשה אליה מקצה המסדרון. המורה למתמטיקה נבוכה כולה ומיהרה להיעלם מהשטח.

יפית מיהרה לחבק את מושקי חיבוק אמיץ (וכמובן להגיש לה את השוקולד האהוב…) מושקי שלה! התינוקת המקסימה שגדלה להיות נערונת שלפעמים מקסימה בהתנהגותה ולפעמים גורמת לה לייחל לאיזשהו קסם שיעזור לה בקשר איתה…

מושקי חזרה לכיתה באיחור קל מותחת את הגרביים הכי גבוה שיכולה. תקרית עם מורות מקצועיות לחוד ועם מחנכת לחוד – רק זה חסר לה…  היא התיישבה בכיסא שלה כשחנה'לה דוחפת לידיה סיפור על הרבנית ולוחשת "כל אחת קוראת בתור שלה, את הסיפור על הרבנית שמתאים לחידה שעל הלוח". היא לא ממש היתה במצב רוח לקריאת סיפורים או לביצוע כל משימה אחרת, אך נאלצה לשתף פעולה. לא חסרה לה עכשיו הסתבכות נוספת…

כשהגיע תורה, החלה בקריאה מונוטונית: "ילד שהתארח אצל הרבנית שאל אותה בתמימות של ילד: 'למה הרבי והרבנית צריכים כזה בית גדול? הרי אין כאן ילדים?', ואז, בלי לחכות לתשובה, הוסיף: 'אהה, בוודאי היו כאן ילדים פעם והם גדלו והתחתנו, ועכשיו הבית נשאר שלכם בלבד'…

"בלי להראות אף שמץ של רמז על איזה פצע כואב הוא דרך בלא כוונה, ענתה הרבנית בחיוך תשובה – אותה יזכור עד סוף ימיו: 'נכון, נכון, כל החסידים הם ילדיו של הרבי'".

האדישות פינתה את מקומה באחת, כבר שש עשרה וחצי שנה נושאת היא את השם חיה מושקא, אך רק כעת הרגישה בו מקור לגאווה; כבר לא חשה שזהו כובע שעליה לחבוש נגד רצונה, אלא כתר שהיא נושאת בגאווה, לא יכלה להסביר לעצמה מה בדיוק קרה לה בכ"ב שבט הזה, אך לפתע הרגישה חיה מושקא אמיתית… אם לא מספיק בהתנהגות אז לפחות במהות.

מספר ימים חלפו, מושקי עמדה לצאת לקניית חצאית ובמוחה כבר החלה לנהל את הוויכוח הקבוע. כן קניון, לא קניון, כן חברות, לא עם חברות. ביגוד בצבעים רגועים, ולא צמודים, למען ה'…

לבסוף קיבלה מושקי את האישור המיוחל ויצאה עם חנה'לה אל הקניון. הם נכנסו אל החנות, המוכרת חייכה אליהן בנחמדות והציעה להן את מיטב הסוודרים. הן התבוננו במגוון הדוגמאות. "אלו זולים יותר…" הצביעה המוכרת על סוג נוסף אך מושקי וחנה'לה רצו דווקא מהמותג המסוים והיקר… הן מדדו דגמים שונים ובין לבין הפכה השיחה עם המוכרת אישית יותר, כששאלה לשמן, הן ענו והסבירו כל אחת על שם מי נקראה. "אני יודעת, יש אצלכן  מלא בשמות האלה, לא?" כך שמעה פעם, יש לה איזו בת דודה חב"דניקית… הן חייכו. "גם מהסוודרים הללו יש הרבה אך כל אחד שייך למותג המיוחד, ככה הסברת לנו, לא?" המוכרת צחקה. וסוודר אחד שהיה נראה למושקי לפתע צמוד מידי ולא מתאים ל'מותג' אותו היא נושאת חזר אחרי מאבקים למדף…

חנה'לה ומושקי סיימו את הקניה ומושקי יצאה מהחנות בנוסף לסוודרים, גם עם תובנה חדשה…

כמה ימים חלפו. לחנה'לה נולדה בשעה טובה אחיינית. "נו… איך קוראים לה?" שאלה מושקי. "איך יכולים לקרוא לה כבר?" צחקה חנה'לה, קצת חושבת בינה לבינה על חוסר המקוריות המוחלט של אחותה. חיה מושקא. ברור.

מושקי הרגישה שהיא חייבת לספר לה את מאורעות הכנס "תחשבי על זה חנה'לה", סיימה בהתלהבות, "איזו זכות זו לתינוקת הקטנה, שנקראת בשם כל כך גדול?" חנה'לה הגיבה בחיוך. "וואו, מושקי וכל התובנות האלה זה רק מלהקשיב לכנס מאחורי הדלת, אז מה היה קורה אם היית נכנסת?!"…

ומושקי? המשיכה להאבק ולנסות, ליפול ושוב לקום, אבל עם קצת יותר כח, כשהיא זוכרת שאומנם היא אחת בין מאות אבל מרגישה ובטוחה שבשביל הרבי כל חיה מושקא היא אחת! ויחידה!

2752

סודו של חודש אלול החסידי • הרצאה לצפייה

1690

מתכון מהאמפי: עוף ברוטב דבש ובצל עשיר

שהיתי בפורים בבית חב"ד בהאמפי, שם השליחה המדהימה והנדירה, ליבי גרומך, הכינה כיבוד מפואר ולסעודת החג: עוף טעים במיוחד.

המטיילים ליקקו את האצבעות ואני כמובן ניסיתי לשחזר את המתכון במטבח במומבאי לסעודת שבת, ראו כי טוב ביקשו גם ביום ראשון.

עוף בדבש ובצל בסיר:

3 בצל פרוס לרצועות

מעט שום כתוש

רבע כוס דבש

רבע כוס רוטב צ'ילי מתוק

מעט שמן בסיר, לטגן את הבצל עד שמזהיב, להוסיף את הרטבים והשום הכתוש.

להוסיף את העופות להביא לרתיחה ואז להנמיך לאש בינונית למשך שעה

בהצלחה ולבריאות,

דבורה לאה

 

עוף

2282

בנות קבוצת אחות התמימים שבתו יחדיו בכפר חב"ד

בשבת האחרונה התקיימה בכפר חב"ד שבת מיוחדת לבנות קבוצת 'אחות התמימים' – תשרי תשע"ה.
בתוך שגרת הלימודים הסוחפת של אמצע שנה, התאספו כל בנות הקבוצה, המתגוררות בכל רחבי הארץ בכדי לחוות שוב טעימה שתחזיר אותן לאווירה המרוממת, המיוחדת והסוחפת שחוו יחדיו בחודש החגים אצל הרבי מלך המשיח..
תוכניות השבת, ההתוועדות, הסעודות בצוותא – כולן היו חדורות באווירת כ"ח ניסן ו"עשו כל אשר ביכולתכם", במהלך השבת הבנות קבלו על עצמן החלטות להמשך פעולות טובות, בהוספה וכוונה מיוחדת שכמובן יביאו לכך  שאת התשרי הבא נחגוג כבר בביהמ"ק עם מלכנו בראשנו.
אמן!!

DSC_0003

DSC_0007

DSC_0054

DSC_0071

DSC_0098

DSC_0136

DSC_0141

DSC_0144

DSC_0177

DSC_0206

DSC_0264

DSC_0328

DSC_0338

DSC_0370

DSC_0386

DSC_0395

DSC_0399

DSC_0401

DSC_0409

DSC_0418

DSC_0421

DSC_0423

DSC_0438

DSC_0439

DSC_0458

DSC_0464

DSC_0472

DSC_0492

DSC_0514

DSC_0525

DSC_0531

DSC_0542

DSC_0552

DSC_0553

DSC_0564

DSC_0573

DSC_1351

DSC_1354

DSC_1369

DSC_1379

DSC_1393

3478

למרות הסערה: מאות בנות בשבת שכולה משיח

IMG-20150220-WA0000

IMG-20150220-WA0001

IMG-20150220-WA0002

IMG-20150220-WA0003

IMG-20150220-WA0004

IMG-20150220-WA0005

IMG-20150220-WA0006

IMG-20150220-WA0007

IMG-20150220-WA0008

IMG-20150220-WA0009

IMG-20150220-WA0010

IMG-20150220-WA0011

IMG-20150220-WA0012

IMG-20150220-WA0013

IMG-20150220-WA0014

IMG-20150220-WA0015

IMG-20150220-WA0016

IMG-20150220-WA0017

IMG-20150220-WA0018

IMG-20150220-WA0019

IMG-20150220-WA0020

IMG-20150220-WA0021

IMG-20150220-WA0022

1926

מסיבת סיום מושקעת בביה"ס בגילה • וידאו

בי"א סיון התקיימה מסיבת הסיום של  בית חיה מושקא בגילה באולם אשכול פיס בהשתתפות תלמידות בית הספר ואמהותיהן.

נושא המסיבה הניצוץ שבך הובע בחן, בריקודים, בשירים ובהצגה וכן בדברי המנחה והמברכות.

את המסיבה פתחה המפקחת מטעם משרד החינוך שברכה בהתפעלות את בית הספר. בדבריה צינה שאינה נוהגת להישאר במסיבות סוף שנה שבבתי הספר שבפקוחה, אולם כאן היא מרגישה צורך להנות ולחוות את האווירה המיוחדת עד הסוף.

בנות כיתה ח' הציגו מופע מרגש שהביע את השליחות המיוחדת של כל במקומה.

בנות כל הכיתות השתלבו במהלך האירוע במחולות ובשירה.

האמהות יצאו בסוף המסיבה כשביהן שי- דיסק ובו כל השירים מן האירוע, והן עמוסות מסרים וחיות.

3478

שבע מאות נשים בכנס השנתי של נשי חב"ד בצפת

DSC_0011

DSC_0053

DSC_0077

DSC_0101

DSC_0148

DSC_0168

DSC_0195

DSC_0205

DSC_0244

DSC_9855

DSC_9888

DSC_9891

DSC_9911

DSC_9920

DSC_9967

DSC_9988

2456

ההורים מודים לארגון יד לילד המיוחד • וידאו

2719

קטע וידאו אמנותי מהכנס הענק לנשות הצפון

צילמה באירוע: רבקה פרוס

4618

הרב גוטניק: הנשים חדורות באמונה יוקדת!

הרב חיים גוטניק ממלבורן  נוטל את הרמקול ונושא נאום מרגש:

"…מן הרגע הראשון כששמעתי מעברו השני של קו הטלפון את ההתלהבות של האישה שדיברה איתי אודות הכינוס שמתקיים פה הערב. התעוררה בי הרגשה של מחויבות גדולה יחד עם זהירות.

מחויבות – בגלל חשיבות הנושא, אנו עוסקים כאן בנושא רציני. מראשית ההיסטוריה היהודית עם ישראל עורג ומשתוקק לביאת המשיח, מדובר על נושא שהוא התכלית של כל בריאת עולם.

כמו שהתורה לא מדברת מפורשות על ביאת המשיח כיוון שגודל המעמד נעלה ונשגב מכל מה שמילים יכולות להביע, אפילו מילים של תורה. כך אני חש, כשאני – בשר ודם, ניגש לדבר על התגלות משיח צדקנו בדורנו זה.

כבר מראשית ההיסטוריה היהודית משיח היה נושא שהעסיק את אבות האומה. לפני שיעקב נאסף אל אבותיו הוא פונה אל ילדיו ואומר להם: 'היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים'.

אני זוכר שכשהייתי ילד בחיידר ולמדתי את הפסוק הזה עם המלמד שלי, הלב שלי החל לפעום מהתרגשות. וכי דבר קטן הוא, יעקב אבינו הולך לגלות לנו מתי יהיה הקץ. אח"כ כשקראתי את המשך הפסוקים ראיתי שיעקב מברך את בניו, אבל שום דבר על הקץ. שאלתי את המלמד איפה התגלות הקץ? והמלמד השיב חכה כשנלמד את רש"י. כשלמדנו את רש"י התאכזבתי מאוד. רש"י אומר: 'ביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו ונסתלקה ממנו'.

כשבגרתי ולמדתי יותר, ראיתי דבר מעניין. יעקב אומר לבניו 'האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים', יקרא כתוב עם אלף, לכאורה היה צריך להיות יקרה בהא. למה התורה כותבת יקרא באלף. אני חושב שהתשובה היא שכשיעקב הבין שהוא לא יוכל לגלות את הקץ לבניו הוא נתן לנו רמז איך להביא את משיח…

יעקב אבינו מעביר מסר לדורות הבאים, אתם רוצים לדעת מה יקרה באחרית הימים? ה'יקרה' בהא תלוי ב'יקרא' באלף. תתבוננו מסביב מה גורם לאנשים להתעורר? מה גורם לאנשים להתרגש? מה הפך לשיחת היום? אם אתם רוצים את אחרית הימים, את ביאת המשיח, אז תדברו על זה, תצעקו את זה, תעירו ותעוררו את העולם. לדעתי יעקב מלמד אותנו שצריך לחיות בלהט עם משיח (מדארף קאכען זיך אין משיח).

כבר אמרו רבותינו ז"ל 'בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידין להגאל'. למה הנשים שבאותו הדור היו צדקניות? בגלל שאמרו תהילים כל היום?! הגמרא אומרת 'הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז'. אלא מה שעשה אותן נשים לצדקניות היה 'תחת התפוח עוררתיך'.

האנשים, איבדו את האמונה בגאולה, מקוצר רוח ומעבודה קשה. היו שם אנשים שעבדו קשה, הם התעסקו בעבודת קודש בהפצת המעיינות, היו להם מוסדות להחזיק, ובשביל המוסדות צריך לאסוף כסף ולכן חששו מה הגביר הזה יאמר ומה הקהילה הזאת תחשוב… ולא הייתה להם יכולת לקבל את דברי משה רבנו.  והנשים, מה הנשים עשו? הן היו חדורות באמונה יוקדת ובכוח אמונה זו דחפו את הבעלים להאמין שמשיח יבוא, ויבוא עכשיו!"

"…אני יודע שעוד מעט יגידו תודה הרב גוטניק על המילים המשפיעות, לסיום אני רוצה להודות לכן על ההזדמנות שנתתם לי לשאת דברים כאן, הערב מוצש"ק מברכים חודש שבט, אני מקווה שבקרוב ממש 'מחר יהיה האות הזה' בקרוב מאד! יצא הרבי מהיכל קודשו ויוביל אותנו ואת כלל ישראל לארצנו הקדושה.

ואני אצטרף אליכן ממלבורן שבאוסטרליה ובידי אשא שלט שעליו יהיה כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלנו' ובסוגריים אוסיף: 'אגודת נשי ובנות חב"ד' ואודה לכן על הזכות לשאת את השלט לפניכן."

1867

גללי למעלה