• המטבח הוא הממלכה שלך! • כשרות

    הגדלה

    המטבח הוא הממלכה שלך ושם את מנצחת על "מבצע הכשרות" הפרטי שלך... יותר מפעם הזכיר הרבי מלך המשיח כי האחריות על כשרות המטבח נתונה דווקא לנשים, העוסקות בעבודות הבישולים וענייני המטבח • כתבה מיוחדת שעושה לך סדר במטבח ובכשרות המאכלים, והשבוע הרב ברנשטיין עונה לשאלות בנושא קטניות וירקות • לכתבה המלאה

    קטניות

    כשאנו פונות לבדוק קטניות, מה אנחנו צריכות לחפש?

    הרב ברנשטיין: "באופן כללי בודקים בין הקטניות ואת הקטניות עצמן. חשוב לציין שעוד בשלב הקנייה (גם של שיבולת שועל, שומשום, קצח, תבלינים וכו') צריך לבחון את התוצרת, במיוחד אם קונים בתפזורת בחנויות שבהן הסחורה עומדת זמן ארוך, אבל גם כשקונים בשקיות יש להקפיד על כך. חשיבות מיוחדת יש לכך בעיקר בקיץ. חשוב לראות אם יש סימנים של פירורים לבנים (שמעידים על אקריות – חרקים זעירים), קורים, סימני כרסום על גבי העדשים. כל אלו מעידים על אפשרות של נגיעות.

    עדיף לקנות קטניות בואקום שהן בחזקת נקי, וכמובן בהכשר מהודר. גם לאחר הקניה, המוצרים עלולים לקבל נגיעות, לכן חשוב לשמור את התוצרת לאחר הפתיחה בקירור או הקפאה.

    מבחינת אופן הבדיקה, הקטניות מתחלקות לשני סוגים:

    1. הקטניות הגסות – חומוס, שעועית, פול וכדומה. לפני שבודקים אותן יש להשרות במים לפחות 8 שעות כדי שהקליפה תהיה שקופה. החרקים מסתתרים מתחת לקליפה ורק באופן זה ניתן לראותם. אחרי ההשריה לוקחים חופן קטניות על יד אחת, מתבוננים בכל אחת, הופכים אותן על היד השנייה ובודקים בצד השני. ניתן גם לבדוק כל אחד בנפרד על משטח אך יש להשתדל לגלגל אותם על המגש כדי לבדוק בכל צידיהן. חשוב לראות את כל הצדדים. במידה ורואים כתם כהה או נקב יש לזרוק את אותה קטנית.

    2. הקטניות הקטנות – אורז, עדשים למיניהן, גריסים, דוחן, קינואה, אמרנט וכדומה. בבדיקה מסתכלים אם אין סימנים חיצוניים של נגיעות. מחפשים כרסום, פירורים, נשורת לבנה, קורים. לאחר מכן צריך לסנן במסננת עם חורים רחבים. במידה ונפלו חרקים לא כדאי להשתמש בתוצרת, אם לא נמצאו חרקים שוטחים על גבי מגש ובוררים. יש לבדוק אחד אחד.

    יש עוד דברים שצריך להיזהר מהם בנוגע לקטניות?

    הרב ברנשטיין: "יש בשוק חומוס קלוי שמשמש כחטיף. סחורה זו מיובאת מטורקיה ולדעת כמה פוסקים יש בה בעיה של בישול עכו"ם. על פי הדין בשו"ע (יורה דעה סימן קי"ג ס"ב) זה מותר, מכיוון שפיצוחים לא עולים על שולחן מלכים. אבל מכיוון שבזמננו ההגדרה של "עולה על שולחן מלכים" מעט עמומה, הרוצה להדר עדיף שימנע מאכילת פיצוחים שנקלו על ידי גויים, בפרט כשלא ברור באיזה תנורים הם נקלו.

    היה מעשה שאירע עם הרב מרדכי אליהו, שבמהלך אירוח אצל אדמו"ר חסידי מסוים בעל חצר גדולה הגישו לשולחן חומוס קלוי. הרב אליהו העיר שיש בזה בעיה של בישול עכו"ם. האדמו"ר הגיב בכך שקרא לדיינים שלו ושאל את השאלה. הם מצידם הראו לרב מרדכי אליהו שכתוב בשו"ע שבפיצוחים אין בעיה כי זה לא עולה על שולחן מלכים. על כך הגיב הרב אליהו שמכיוון שחומוס כזה עולה על שולחן של אנשים חשובים כמו אותו אדמו"ר, זו הוכחה שהוא עולה על שולחן מלכים, בבחינת "מאן מלכי רבנן". כששמע את זה אותו אדמו"ר הורה להסיר את החומוס הקלוי מעל השולחן".

    כיצד יש לבדוק פתיתי שיבולת שועל?

    הרב ברנשטיין: "תוצרת שמגיעה בקופסא סגורה הרמטית מחברה הידועה כאיכותית, בדרך כלל תהיה נקייה. במקרה כזה כדאי לעשות בדיקה מדגמית. שיבולת שועל בשקיות עלולה להיות נגועה יותר. כדי לבדוק, צריך לסנן במסננת גסה ולראות אם נופלים חרקים למטה. אם נופלת נשורת לבנה זה חלק מהקוואקר, אבל אם רואים חרקים, כדאי לא להשתמש בכל החבילה כי קשה מאוד לנקות. אם לא מוצאים חרקים, לפזר את הקווקר על משטח ולבדוק אם יש סימן לנגיעות."

    מה בנוגע לגרגירי פרג, שומשום, קצח וכדו'?

    הרב ברנשטיין: "באלו מצויות לעיתים תולעים קטנות. גם כאן הבדיקה תיעשה במסננת עם חורים הקטנים מגודל הגרגירים, ולבדוק אם נופלים תולעים קטנות. אם נמצא נקי יש להעביר למשטח ולבדוק. לפעמים אפשר למצוא נקודות שחורות או כהות שהם לא סימן לנגיעות. יש להקפיד יותר כשבודקים שומשום מלא מכיוון שהוא יותר נגוע בדרך כלל.

    ירקות

    האם יש אפשרות לנקות ירקות עליים הידועים כנגועים – מאלו שלא גודלו בגידול מיוחד כמו 'חסלט' וכדו'?

    הרב ברנשטיין: "לפני שהיו בשוק גידולים שהם בחזקת נקיים, היו משרים את הירק במי סבון כדי להפריד את התולעים מהעלה. בשלב שני, היו שוטפים היטב ובודקים יסודית כל ס"מ בעלה. הבעיה היא שרוב החרקים הם בצבע של הירק ולכן קשה מאוד להבחין בהם. מאחר שבזמננו ניתן להשיג ברוב המקומות את הירק בגידול נקי כדאי להעדיף ולהשתמש בו דווקא. הרי ידוע על פי חסידות, שכל המצאה או חידוש היורדים לעולם מטרתם הפנימית היא לשרת את עם ישראל בקיום מצוות התורה. ומכיוון שהחידוש של ירקות "בחזקת נקי" ירד לעולם בעשרות השנים האחרונות, אנחנו אמורים להשתמש בו. הן מצד זה ש"אכשור דרא" היינו שמשתדלים להדר יותר במה שרק ניתן, והן בגלל ירידת הדורות, יש פחות יכולת לבדוק באופן דקדקני את הירק כפי שהיה פעם"

    האם צריך לערוך לירק שהוא 'בחזקת נקי' בדיקה כלשהיא?

    הרב ברנשטיין: "כן, בבדיקות מעבדה שנערכו, גם בירקות העליים שהם 'בחזקת נקי' נמצא אחוז מסוים של חרקים. מכיוון שכך ממליצים גופי הכשרות למיניהם להשרות עלים מגידולים אלו במי סבון למשך 3 דקות, לשטפם היטב, ולבדוק קלות. רק שטיפה מתחת לזרם חזק לא מספיקה.

    יש בעיה נוספת שחשוב לשים עליה את הדעת והיא של זיופים של ירקות בחזקת נקי. לאחרונה נתגלו חברות שונות שציינו על אריזותיהם שהירק הינו בחזקת נקי, ולמעשה לא היה עליו שום פיקוח. מסיבה זו, כאשר רואים חבילה שמצוין שהיא מגידול ללא תולעים אך החברה אינה מוכרת – יש לשאול רב מורה הוראה."

    אילו ירקות אנחנו לא נוהגים לאכול בגלל סבירות גבוהה של חרקים או תילוע?

    הרב ברנשטיין: "תירס בקלחים הוא נגוע ביותר וקשה מאוד לנקות אותו. החרקים מסתתרים בעומק, באזור חיבור הגרעינים לקלח. במעבדות שונות ניסו מגוון שיטות בניסיון למצוא דרך לנקות את התירס אבל שום שיטה לא התגלתה כיעילה להוצאת החרקים המתחפרים בין הגרגרים.

    תירס בשימורים, שנמכר כגרגירים מותר באכילה, מכיוון שהוא עובר שטיפה חזקה בבית החרושת. חשוב לקנות אותו בכשרות מהודרת, כדי לדעת בוודאות שהשטיפה נעשתה כראוי, ולהיות בטוחים שהתוצרת היא לא של היתר מכירה (אחוז ניכר בשוק הירקות הקפואים והמשומרים הוא מהיתר מכירה).

    כרובית מכיוון שיש בה הרבה מחילות וחורים, אם היא לא באה מגידול מפוקח כמעט בלתי אפשרי לנקות אותה. יש כרובית של חברת "בודק" שמופיעה בהכשרים שונים. כדאי לקנות בהכשר של בד"צ העדה החרדית. מוצר זה נמכר גם בהכשרים אחרים שלא על כולם אנחנו נוהגים לסמוך. יש לשטוף אותה לפני הבישול בזרם חזק ולערוך בדיקה קלה.

    הברוקולי נגוע ביותר והמבנה שלו לא מאפשר בדיקה כראוי לכן יש להימנע מלאכלו. לאחרונה הופיע בשוק ברוקולי מגידול מבוקר של חברת בודק. לפני השימוש יש להשרות אותו במי סבון ולבדוק מדגמית.

    עלי הארטישוק הם נגועים ביותר. מסיבה זו מותר לאכול רק את הלבבות שלו. חשוב לשים לב שלא יישארו עלים קטנים על הלבבות. נתוני מעבדה מעלים שבראש אחד של ארטישוק עלולים להיות מאות חרקים!

    פטריות הנמכרות בתפזורת – יש בהן הרבה נגיעות בעיקר בחלק שמתחת לראש הפטרייה. קשה מאוד לנקות אותן מכיוון שהחרקים מסתתרים בין ה'דפים'.

    אילו ירקות 'מועדים לפורענות' ויש צורך מיוחד לבדוק אותם ומהו תהליך הבדיקה?

    הרב ברנשטיין:בצל יבש יש לעיתים מרווחים בין הגלדים בהם יכולים להסתתר חרקים. יש לחתוך את הבצל עד לאזור שבו גלדי הבצל מהודקים ללא מרווחים ולהשתמש רק בחלק המהודק. לפעמים מתחיל לגדול בתוכו גבעול ירוק ואותו צריך להסיר.

    פלפל – לבדוק אם יש נגיעות באזור הגבעול או למטה. לאחר מכן חוצים אותו ומנקים. משרים במי ניקוי כמה דקות ובודקים מבפנים ומבחוץ.

    שום טרי – בד"כ נקי. שום יבש, לעומת זאת, נגוע לפעמים; בפרט אם הוא אוחסן לאורך זמן. צריך לחפש כרסום – אזורים אכולים או נקודות חומות. אם מוצאים אזור שהוא נגוע ניתן להוריד אותו, לשטוף היטב ובשאר להשתמש. המהדרים ישליכו את השן שנמצאה בה נגיעות.

    שעועית בתרמילים קפואה או טרייה – יש לשים את השעועית על משטח ולבדוק משני הצדדים האם יש נקב, מחילה או כרסום שמעידים על חדירת זחל. במקרה כזה יתכן שכל התרמיל נגוע מבפנים ועל כן אין להשתמש בו. שעועית קפואה יותר נקייה בדרך כלל, בעיקר אם היא מחברה ידועה המשווקת סחורה איכותית. בדרך כלל במפעל, השעועית עוברת שטיפה ומיון ראשוני באמצעות מכונות, אך זה לא פוטר אותנו מחובת הבדיקה.

    עגבניה – מגידול איכותי, ברוב המקרים נקייה. אך יש גידולים שמגיעים מהשטחים, ומכיוון שתנאי הגידול שם לא טובים, לעיתים ניתן למצוא נגיעות. צריך לחפש כתם שחור חיצוני, לחתוך בסכין ולהסתכל פנימה. במידה והפנים שחור העגבנייה נגועה. עגבנייה רכה לא מעידה על נגיעות.

    בסלק אדום יש לעיתים חדירה של זחל מאזור הגבעול אל תוך הסלק. צריך לחתוך לרבעים ולהסתכל אם יש מחילות ונקבים בפנים.

    פטריות בשימורים בהכשרים מהודרים, הן בדרך כלל נקיות ועברו בדיקות מדגמיות כבר בשלב האריזה. אך עדיין צריך לבדוק אותן. משרים אותן במי סבון, שוטפים היטב, פורסים אותן על משטח ובודקים. מחפשים מחילות, סימני כרסום ותולעים.

    בואו לדבר על כשרות המטבח החבדי בפורום שאלות ודיונים בנושא כשרות במטבח

    2768

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. חיהלה
      כ״ט בתשרי ה׳תשע״ד (03/10/2013) בשעה 19:55

      אויש בנות במקום להתיחס למאמר הארוך הזה שכתוב בטוב טעם ולהתמקד בתוכנו, אתם מתווכחות על האורך של השיער של האישה שבתמונת נושא,נו באמת!!!

    2. טלי
      א׳ באדר ה׳תשע״ג (11/02/2013) בשעה 20:57

      ואולי יורשה לי גם לכתבה הזו להעתיק תגובה שלי מכתבה קודמת "על הפאות":
      לידיעת מי שלא יודע:
      מובא מהרבי שליט"א מלך המשיח: מאמר ספר הזוהר – ששער שלא מחובר למקור (כלומר לראש האישה אלא חתוך) אין לו יניקה מהחיצונים ואין לו שיכות לייצר הרע ואין בו כלל וכלל את הענין של "שער באישה ערווה" ולכן אין בעיה עם פאה טבעית. ואדרבה – על פי דברי הרבי שליט"א מה"מ, פאה טבעית היא מהודרת יותר. (והרבי במכתבים רבים מעודד נשים ללבוש פאה מכיוון שהיא יפה יותר משערן ואין שום בעיה, יצר הרע בכך!!!)
      נשות חב"ד הצדקניות המשיכו לעמוד איתן בגאווה נמשיך לקיים הוראות המלך המשיח ולא נבוש מפני המלעיגים מבית ומחוץ.
      בזכות נשי חב"ד הצדקניות ניגאל נאו!
      יחי המלך המשיח!

    3. מאשרת
      כ״ז בשבט ה׳תשע״ג (07/02/2013) בשעה 20:03

      יישר כח!
      (לא נעים שאח"כ אומרים שבחב"ד קשה למצוא צניעות באמת – אבל אם באתר רשמי של נשי חב"ד, בתור תמונה לכתבה נפלאה בנושא הכשרות (2 כתבות מעל המכתב של הרב אשכנזי!!!) מופיעה תמונה של אשה/בחורה עם שער ארוך פזור, מה נענה להם??
      מן הסתם שגגה היא, אבל כדאי מאוד לשים לב.

      • טלי
        כ״ז בשבט ה׳תשע״ג (07/02/2013) בשעה 21:40

        נשות חב"ד הצדקניות, מי המעיז להוציא עליהן לעז יתביש לו
        מה הפלא אם רב מעיז לפרסם מכתב עם המילה "פריצות" על נשים צדקניות של הדור הבטלות להוראת הרבי שליט"א מלך המשיח בדביקות?, וגם מפרסמים תגובות פוגעניות כאלה המוציאות לעז. חרפה.
        נשים המקפידות ללכת עם פאה בגאווה למרות כל המלעיגים והבורים
        רבנים שמורים להן לבחור במפלגות שמוסרות שטחים מארץ הקודש וגורמים לפיקוח נפש (כמו ג' אגודה ודומיהן), רבנים שמתירים לאכול את ההכשרים הכי פשוטים…
        אבל נשי חב"ד הצידקניות, עומדות איתן על המשמר ולא מתפעלות. רק הוראות הרבי לנגדן.
        בזכות נשות חב"ד הצדקניות ניגאל. יחי המלך המשיח!

      • משיחנאו
        ל׳ בשבט ה׳תשע״ג (10/02/2013) בשעה 21:11

        מותר לקבל בקורת. ורכן זה לא מתאים שיפרסומו תמונ ות כאלה.
        אפשר להשתדל מכאן ולהבא.
        ואין קשר בין זה לשלמות הארץ

    4. חיהלה
      כ״ז בשבט ה׳תשע״ג (07/02/2013) בשעה 17:41

      מאמר נהדר!
      כתוב בשפה רהוטה ומובנת!
      ישר כח לרב ברנשטיין ולנשי חבד!!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה