הנובר
  • שנה ג': איך מתחילים לעמוד מול כיתה? • מכתב לסמינריסטית

    הגדלה

    זמן כה רב את לומדת הוראה והנה-הנה את עומדת מול כתה! על איך עושים זאת למדנו וכעת נלמד איך עלייך לעמוד מול מורותייך ודרישותיהן • מוגש באהבה מאחות אחת, למאות "אחיות התמימים" שבסמינר למורות "בית רבקה" • הטור למורה המתחילה • באדיבות מגזין 'עטרת חיה' • לכתבה המלאה

    מאת: רחלי גרין

    ששנה ג' היא מצב חדש ומבלבל. מצד אחד את עומדת בפרונט כיתה, ושולטת ביושבותיה ביד רמה (נגיד). אבל מצד שני, פעם בשבוע את מתייצבת למפקד נוכחות מתיש ומשעמם, בו את משמשת כתלמידה מן המניין. המורים מצפים – ובצדק אם יותר לי – שתשמשי כתלמידה למופת (לפחות מפאת "מה ששנאוי עליך" והמשכו). אבל את, מה לעשות, לא ממשת את הציפיות.

    עם זאת, את שנה ג' חייבים לגמור, ובשונה מיתר החיים – היא לא נגמרת כשהשנה העברית מסתיימת. היא נגמרת כשאת מסיימת את כל המטלות שהיית צריכה לסיים בה. כן, לשנה ג' יש מספיק סבלנות כדי להמתין במצב צבירה עדכני (פלוס מינוס) עד שתהיי בת 28 בערך (שאז תיבהלי מזה שכל מה שהשקעת בשנות בחרותך עומד לפוג).

    הנה כמה טיפים שיעזרו לך לסיים אותה, ובזמן:

    1. חֵֶבְרַה מלחיצה תהפוך אותך למצליחה.

    אם תקיפי את עצמך בחברות שחשוב להן לסיים מטלות בזמן (או במילים בוטות יותר: חברות שאין להן חיים מחוץ לסמינר), לא תוכלי להעביר הפסקות רגל על רגל על הדשא. באיזשהו שלב ימאס לך לשמוע איך הן סיימו עם עוד עבודה ועוד קורס, וכיוון שחברות לא מחליפים ביום, לא תהיה לך ברירה, ותתחילי לעשות זאת גם. בסוף, כשתקבלי תעודה בזמן, עוד תודי להן.

    2. המציאי לעצמך תזכורות.

    בדקי מהן המטלות שאת צריכה לעמוד בהן (קורסים מודרכים, תלקיטי עבודה מעשית, עבודה סמינריונית, פרזנטציות… בקשי הסברים מהמזכירה אם את לא מבינה את הדו"ח המודפס. חבל לעבוד כל השנה, ולגלות ש'ש.ד.מ' זה משהו חשוב, שהיית אמורה לעשות, ולא ראשי תיבות של 'שום דבר מיוחד'), המציאי לעצמך תזכורות: תוכלי לצבוע את לוח השנה שלך בצבעים. צבע לכל מטלה; תוכלי להשתמש במאזכר של המכשיר הנייד שלך; תוכלי לתלות על תקרת חדרך פתקיות עם המטלות שלך (אומרים שזה חודר לתת מודע. מה יש לך כבר להפסיד?)… 'א קיצער', הבנת את הרעיון, נכון?

    3. שלמי על חובותייך בעצמך.

    כשאבא ואמא (או מתנות החתונה שלך) מממנים לך את הלימודים ואת העבודות, את לא יכולה להעריך את זה עד הסוף. לעומת זאת, אם תתחילי לשלם על עצמך בכסף שהרווחת בדם, יזע ודמעות, יהיה לך מאוד חבל לראות אותו נגוז בגין עבודה סמינריונית אחת עלובה. התוצאה תהיה שבמקום לשלם לכותבי עבודות שונים, תכתבי את העבודה שלך בעצמך באמת (כוכבית עבור כותבי העבודות: אין מה לכעוס, יש גם המלצות לא לצרוך ממתקים, זה עדיין לא אומר שרופאי השיניים יאלצו לערוך הסבת מקצוע).

    4. קבעי לעצמך יעדים.

    קודם כל, הפנימי והחליטי שצבירת החובות מפריעה לך, ושאת מעוניינת לסיים את השנה בזמנה (ולסיים עם הסמינר באופן כללי). אם כל הנ"ל לא מדבר אלייך – חבל על הזמן.

    אני יוצאת מתוך הנחה שהדברים האלו דווקא כן מדברים אלייך, ולכן, אם את סובלת מתסמונת הזמן הנדיף, והזמן שלך נוטה פשוט לזלוג בין אצבעותייך, התחילי לחיות על רשימות הספקים. כתבי על דף שלוש משימות שעלייך לבצע עד סוף השבוע. אם עמדת בכך – פנקי את עצמך במשהו. אם לא עמדת בכך – עמדי מול המראה, והסבירי לעצמך בנימה שאינה משתמעת לשני פנים, שחבל לבזבז את כל החיים על הסמינר.

    5. אל תדחי למחר את מה שיכולת לעשות אתמול.

    למה צריך טיפים ושטויות? פשוט תעמדי בזמנים. את אמורה להיות מספיק גדולה בשביל זה.

    זהו בינתיים. מאחלת לך המון הצלחה. תמיד.

    נ.ב. זכרי – החיים לא נגמרים בסמינר. הם רק מתחילים שם.

    2140

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. משיח נאו!!
      א׳ באב ה׳תשע״ג (08/07/2013) בשעה 12:51

      תודה לך רחלי

    2. בת של רעבע!
      כ״ו בסיון ה׳תשע״ג (04/06/2013) בשעה 22:02

      חמוד!! ונכון!!
      כיף לדעת שמעודדים את הלחץ שלי, בשונה מהסביבה שלי, שדורשת להרפות..
      🙂

    3. חיה
      כ״ד בסיון ה׳תשע״ג (02/06/2013) בשעה 22:47

      יפה מאוד!! רלוונטי, מעודד ונכון…
      תודה רבה !!!

    4. רחל
      כ״ב בסיון ה׳תשע״ג (31/05/2013) בשעה 17:49

      כתבה יפה אך..
      דווקא לי מאד נחמד ללמוד במכללה ביומיים האלו שאני לא בפרונט- מצידי זה הפינוק.
      -אצלי זה הטענת מצברים לכל השבוע מבחינה רוחנית וגשמית – שיעורי יהדות שקיימים חוץ לשיעורי המגמה. אני נהנת מהאווירה ,לפגוש את החברות. זה מאד תלוי איך מסתכלים על הלימודים בשנה ג' (וגם תלוי באופי אך לא רק). ולהיפך יש זמנים שאני מצטערת שזה הולך להיגמר.
      החובות-כדאי לעשות כל עבודה שמורה נותנת מיד. (אם כי יש עבודות שבאמת קשה לעשות אותם ללא עזרה אך גם לעזרה צריך לדאוג)כך הלחץ לא ממש גדול. אני ב"ה מספיקה לעבוד ב3 ימים הנותרים(חוץ מעבודה מעשית ויומיים לימוד,אחר הצהריים אני מוסרת שיעורים פרטיים..
      בהצלחה לכולנו!

    5. דבורה לאה
      כ״ב בסיון ה׳תשע״ג (31/05/2013) בשעה 10:41

      מקסים!
      ודרך אגב, זה רלוונטי לכל גיל..
      יישר כוח!!!!!!!!!

      • משיח נאו!!
        א׳ באב ה׳תשע״ג (08/07/2013) בשעה 12:51

        את כל כך צודקת!!
        לדעת להגיש עבודות בזמן ולא לדחות מהיום למחר זה נכון כל הזמן ולא רק בשנה ג' לי למשל זה מאוד יעזור
        שאני נוטה לדחות לרגע האחרון..

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה