• בן השנתיים לא מקשיב לי! מה עושים?

    הגדלה

    בגלל השובבות הוא כל הזמן עושה דברים לא מתאימים (כמו לקרוע ספרי קודש) ולהעניש אותו כל-כך הרבה כבר לא נראה בעיני אפקטיבי. מה גם שחוסר ההקשבה שלו מביאה אותנו לידי כעס וגם העונש נעשה בכעס באותה שניה. (העונש זה לשבת בכסא אוכל או בעגלה). אציין שלבני משפחה אחרים, הוא כן מקשיב.... • באדיבות אתר מכון דעת • לטור המלא

    יש לי שלוש ילדים ברוך ה', הילד האמצעי (בן שנתיים בערך) שובב וחסר משמעת לחלוטין. בגלל השובבות הוא כל הזמן עושה דברים לא מתאימים (כמו לקרוע ספרי קודש) ולהעניש אותו כל-כך הרבה כבר לא נראה בעיני אפקטיבי. מה גם שחוסר ההקשבה שלו מביאה אותנו לידי כעס וגם העונש נעשה בכעס באותה שניה. (העונש זה לשבת בכסא אוכל או בעגלה). אציין שלבני משפחה אחרים, הוא כן מקשיב…. איך אפשר לשלוט במידת הכעס שהוא עושה משהו שאסור במכוון ואיך אפשר להחדיר בילד משמעת?

    שלום לך,

    ראשית כל ראוי לציין שקשה לתת הדרכה בתיאור כללי ומרחוק, ובהחלט יתכן שנדרש כאן התייעצות יותר פרטנית. ובכל זאת, נציין כמה נקודות חשובות על פי רוח הדברים שתוארו כאן.

    גם כשהורה מעניש את ילדו, הענישה צריכה לבוא ממקום של רצון בטובת הילד בלבד ומתוך אהבתו, אם ענישה באה בהמשך לכעס על הילד, מתוך הורה פגוע, יוצרת היא חיץ בין ההורה לילד ומפתח ביניהם מעין קרב.

    לפי התיאור שאת מתארת, הרי את והילד נכנסתם למעגל שלילי של כעס וענישה. טעות לחשוב שענישה פי' סמכות ומשמעת. ילד שמבצע דברים בגלל עונש בלבד, הרי בסופו של דבר העונש לא מרתיע אותו וחוסר המשמעת רק גובר.

    מה שהיה כדאי לעשות במצב הזה, זה להפסיק לחלוטין עם ענישה כלפיו. במצב הנתון הזה זה כלל לא עוזר ורק מזיק. להתיחס אליו רק בחום ואהבה, לשדר כלפיו סמכות, אך ללא איום של עונש ובוודאי ללא עונש בפועל.

    אמנם בהתחלה יתכן שהסמכות כלפיו לא תורגש, היות והוא התרגל עד עכשיו למצב שהסמכות מתלווה לעונש, אך אט אט כשיראה שהעונש לא מגיע, יתחיל להרגיש את הסמכות כערך בפני עצמו.

    עיין נוסף חשוב כאן: אסור להיכנס ללחץ בגלל הילד. הקב"ה ברא את בני האדם עם טבעים שונים ובהחלט יתכן שילד זה ניחן עם אופי קצת קשה מבחינת משמעת. אסור לקחת את זה קשה. עצם הכניסה ללחץ נותנת לילד בתת מודע את ההרגשה כי הוא שולט בך וברגשותייך ומגביר אצלו את המוטביציה להתנגדות.

    הקב"ה בוודאי יתן כוחות להתגבר על כל הקשיים.

    היינו ממליצים לך לקרוא את המאמר 'לדעת להעניש' הנמצא באתר במדור מאמרים, וכן להאזין לסדרת הדיסקים 'פרקים בהורות'.

    בהצלחה רבה.

    2356

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. פנינה
      כ״ט בכסלו ה׳תשע״ה (21/12/2014) בשעה 22:00

      לפי דעתי העונש לא ממש מתאים כי אז הילד מבין שכסא אוכל או עגלה זה עונש וכשיצטרך לאכול הוא יחשוב שמענישים אותו

    2. Rivka H
      י״ד בתשרי ה׳תשע״ד (18/09/2013) בשעה 0:54

      שלום, איפה אפשר להשיג דיסקים "פרקים בהורות" ? אשמח להעזין. תודה.

      • חיהלה
        כ״ט בתשרי ה׳תשע״ד (03/10/2013) בשעה 19:45

        *להאזין

    3. דש
      ב׳ בתמוז ה׳תשע״ג (10/06/2013) בשעה 16:31

      במצב שאת מתארת הוא נפוץ ברוב בתי ישראל, וכולן מתמודדות.
      קודם כל ילד בן שנתיים לא יקשר כ"כ בין המעשים השונים שעושה לבין הענישה האחידה..
      מה שגם לא בטוח שזה עונש בשבילו.
      מה שאני עושה (או משתדלת בכל אופן..) הו בשניים:
      סור מרע: לנסות להרחיק מהילד דברים שיהוו 'פרצה הקוראת..' אם הדברים חשובים לך, תרחיקי
      עשה טוב: לדאוג לילד לתעסוקה הולמת ורציפה שלא יהיה לו פנאי להשתעמם ולהזיק.
      המשימה השניה אמנם קשה, כי עדיף לנוח מאשר להתחיל להעסיק ילד נון-סטופ, אך זוהי האידיליה.
      (אם הוא אוהב לקרוע, ניתן לתת חוברות פרסומיות וכד', אוהב לקשקש על הקירות, ניתן להדביק דף גדול על הקיר ששם יצייר וכדומה.
      בהצלחה רבה בחינוך הילדים ובכלל…

    4. בת ישראל
      א׳ בתמוז ה׳תשע״ג (09/06/2013) בשעה 15:09

      בגיל שנתיים לא מענישים!
      ההפנמה של התנהגות מתאימה היא רק ע"י דבור מתאים, שוב ושוב בסבלנות אך בתקיפות, הסחות דעת, וכמובן דוגמה אישית, ואם צריך- מניעה מסכנה או מצב גרוע אחר ע"י אחיזה ביד הפעוט ולקיחותו מהמקום או נעילת המקום מפניו.
      כליאתו משניאה עליו את הכסא או העגלה והוא לא מבין ולא מפנים התנהגות ראויה.

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה