• אבא שכולו נס • מסמך מרגש

    הגדלה

    רינת יצחקוב מגוללת את סיפורו המרגש והמצרר של אביה ז"ל, שנלחם במלחמה נגד כל הסיכויים, וגם כשעלה השמימה הותיר כאן עוצמות אדירות • זה היה אדם שכל כולו - נס. היה חסיד מקושר שנתן מעצמו הרבה מאוד לזולת. הספיק ב-43 שנה מה שאדם בן 70,80 לא מספיק. כל חייו היה מלאי עשייה. היה אבא מדהים ואישיות מוערכת. יהי זכרו ברוך... • לסיפור המלא

    ב"ה משיח נאו!

    חשבתי לא מזמן שאני כותבת כאן כבר כמה פעמים על אבא שלי ז"ל, אבל- אף פעם לא סיפרתי לכן את הסיפור שלו. יש לו סיפור מדהים. ילד של הרבי.

    אדם למוד ניסים. אבל למה אני מקדימה כ"כ הרבה? הנה הסיפור לפניכן:

    לפני שנים רבות, באוזבקיסטן הרחוקה, חי לו חסיד גדול בשם חכם רפאל חודיידטוב. הוא היה איש חסד שאירח בביתו פליטי שואה בחינם, בעוד שלו עצמו היו אישה ו-11 ילדים להאכיל ולפרנס. אחת מבנותיו, חנה, נישאה בשעה טובה ומוצלחת. חלפו שנים ו… הם לא הצליחו להביא ילדים. הם הלכו מרופא לרופא ואין. אין פתרון. הם הגיעו לרופא אחד שפשוט אמר להם בנחרצות 'יהיו לכם ילדים כשלי יצמחו שערות בכף היד'. הם יצאו ממנו מיואשים. הגיעה השנה העשירית לנישואיהם, הם חשבו להתחיל בהליכי גירושים אך חכם רפאל עצר בעדם. הוא אמר 'יש רבי בעולם! בואו נבקש את ברכתו'. הם הסכימו. הם שיגרו מכתב לרבי מה"מ וקיבלו תשובה, כמקובל בימים דאז- ברמז. הרבי כתב להם שישבת חו"ל אינה מן המניין (של נישואים) וכדאי שיעלו לא"י. מכאן הם הבינו שעוד יש להם תקווה, ובבוא היום- יהיה להם ילד. לאחר זמן מה- חנה הרתה. כל הבדיקות והממצאים בישרו על תינוק לא בריא בעליל. המליצו לה בכל פה להפיל את העובר, אך היא- לא הסכימה. ניבאו לה שחורות, אך היא בשלה. ובאמת, ב"ה נולד ילד בריא לחלוטין למרות כל דברי הרופאים. כאות הוקרה לברכת הרבי קראו ההורים המאושרים לבנם יוסף יצחק ע"ש האדמו"ר הקודם. עכשיו, הם היו צריכים לעלות לארץ. וזה מה שהם עשו. בהיותו כבן שלוש עלו הוא והוריו לא"י והתיישבו בנתניה. יוסף יצחק הקטן היה במחזור הראשון של גן הילדים במוסדות חב"ד בנתניה. בהמשך, כשסיים את לימודיו בת"ת התלבטו הוריו להיכן לשלוח אותו ללמוד בישיבה קטנה. אחד מקרובי המשפחה אמר להם "הוא ילד של הרבי! מה ההתלבטות בכלל? הוא הולך ללמוד בישיבת חב"ד!" ואכן, יוסף יצחק למד במסלול ישיבות חב"ד. היה ראש לפעילות צ"ה בנתניה, עד שהגיע לפרקו.

    ב"ה מצא את זיווגו והם 'סגרו' בשעה טובה ומוצלחת. הם שלחו לרבי מכתב בו הם מבקשים את ברכתו לנישואיהם. התשובה התמהמה 4 ימים, אך הגיעה בסופו של דבר ברכת הרבי והוראתו שיתחתנו בתאריך ג' באדר. ימים ספורים לאחר הוורט חש יוסף יצחק ברע. באחד הימים הגיע לביתו ושם התמוטט והובהל לבית הרפואה. שם, גילו גידול במוחו. היה זה הלם גדול לחתן הצעיר, להוריו וכמובן- לכלתו. כשהכל התברר, טס השליח הראשי לנתניה הרב וולפא שיחי' לבית חיינו ושם ביקש ברכה מהרבי מה"מ. באותה תקופה, היה חולה גם ילד צעיר מאנ"ש, הרב וולפא עבר בכוס של ברכה ואמר "רעבע! יש שני חולים בנתניה" הרעבע חייך, נופף בידו בתנועת ביטול ואמר "אני שמח שישנם רק שניים, וגם להם שתהיה רפואה שלימה!" כשאמר הרעבע את המילים 'רפואה שלימה' נופף בידו הק' בחוזקה, כך עשה פעמיים. כמו כן, קיבל הרב וולפא דולר מהרבי בעבור כל אחד מהחולים. ביום י"ז בטבת עבר יוסף יצחק ניתוח בראשו להסרת הגידול. הניתוח עבר בהצלחה, אך… מה עושים עם החתונה?

    לאחר הניתוח, התאריך ג' אדר היה נראה דמיוני. זה זמן קצר ביותר בשביל להספיק להחלים אחרי ניתוח ראש. גם הפעם שלחו החתן והכלה מכתב לרבי וגם הפעם התשובה הייתה זהה- להתחתן בג' אדר.

    משפחת הכלה לחצה עליה לעזוב את חתנה החולה. הכלה, שלא באה ממשפחה חב"דית אך הייתה בעלת אמונת צדיקים גדולה, אמרה בעקשנות

    "הרבי אמר שנתחתן בג' אדר, אז אין שום שאלות! כך יהיה! אנחנו נתחתן בג' אדר!"

    כנגד כל הסיכויים, החלים החתן והחתונה התקיימה בתאריך המיועד- ג' אדר. היה זה בזמן מלחמת המפרץ, טילים באויר- ושמחה באולם. הגיעו מלא אנשים!  השמחה הייתה גדולה מאוד, בלתי ניתנת לתיאור. רקדו ורקדו ללא הפסקה!

    לאחר חצי שנה,בתום הטיפולים ולאחר החלמת יוסף יצחק, נסעו הוא ואשתו- עדנה לחצרות קדשנו, לחגי תשרי.

    אחרי חתונתם, התמנה יוסף יצחק הצעיר למחנך בת"ת תורה חב"ד בנתניה, שם השקיע את מרצו ונשמתו בתלמידים, ואהב אותם אהבת נפש.

    יכולנו לסיים את הסיפור כאן, אך יש לו עוד המשך:

    לאחר שהביאו 3 בנות לעולם- לא הצליחו יוסף יצחק ועדנה להביא ילדים. ממש כמו אביו ואימו של יוסף יצחק בזמנם. הם הלכו מרופא אחד למשנהו, עד שאחד מהם שאל "תגידו יש לכם ילדים?!" כשענו בחיוב, והרופא שמע שמדובר ב3 בנות (!) אמר להם "אז, מה אתם עושים פה? זה נס בכלל שיש לכם 3 בנות, תסתפקו בזה! עוד ילדים- לא תצליחו להביא, שלא לדבר על בנים…".

    כשכתבו לרבי מה"מ באמצעות אגרות הקודש התשובה הייתה לחכות לחודש אלול. ואכן, בחודש אלול, גילתה עדנה שהיא בהיריון. לאחר 9 חודשים נולד בן זכר, וייקרא שמו בישראל- מנחם מענדל. אחריו נולדו עוד בן אחד ובת.

    כנגד כל הסיכויים.

    ב"ה, הביאו שישה ילדים לעולם, ובטרם עת- נלקח יוסף יצחק, אבי, אל גנזי מרומים והוא רק בן 43. היה מלמד מוערץ עשרים שנה בת"ת חב"ד בנתניה, וחינך מאות תלמידים. היה יועץ להרבה זוגות צעירים ומוסר שיעור בגמרא, וזה רק מעט מזעיר. היו לו עוד מלא תפקידים שאנחנו יודעים ושאנחנו מגלים לאט-לאט תוך כדי שנת האבל הזו… בזמן שהיה חולה הרקיעו שחקים בתפילה בכל העולם: כל תלמידיו שחלקם מפוזרים בארצות שליחות, בבית חיינו, פה בארץ התפללו עליו בלי הפסקה, באגרות הקודש קיבלנו תשובות מדהימות ו..עדיין קרה מה שקרה.

    אמי הצדיקה, עדנה שתחי', נשארה עומדת איתן באמונתה. היא כל הזמן מחזקת אותנו ואומרת " הרבי נתן לו 21 שנים מתנה שבהם הוא עשה כ"כ הרבה; הקים משפחה, חינך מאות ילדים, עסק במבצעים, הוא מילא את השנים האלו כמו שצריך, ניצל את המתנה עד תומה. אם אחרי כל התפילות וכל הבקשות וכל הברכות- עדיין ה' החליט לקחת אותו- זה סימן שיש לזה סיבה טובה. הכל זה מלמעלה!"…

    אז זהו. זה היה אדם שכל כולו – נס. היה חסיד מקושר שנתן מעצמו הרבה מאוד לזולת. הספיק ב-43 שנה מה שאדם בן 70,80 לא מספיק. כל חייו היה מלאי עשייה. היה אבא מדהים ואישיות מוערכת. יהי זכרו ברוך…

    משיח נאו!!!

    1837

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    8 תגובות

    1. שינא
      י״ב בתמוז ה׳תשע״ג (20/06/2013) בשעה 20:50

      מצמרר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    2. adi twito
      י״ב בתמוז ה׳תשע״ג (20/06/2013) בשעה 12:32

      רינתי!!
      את ילדה מדהימה עם כוחות מיוחדים!
      דברים של הרבי לא חוזרים ריקם,הרבי נתן ברכה לילד והיה ילד.
      ברכה לחתונה והייתה חתונה.
      הרבי אמר שיבוא משיח והוא יבוא!בזכותך הוא יבוא!!
      אוהבת אותך!!

    3. רחלי
      י׳ בתמוז ה׳תשע״ג (18/06/2013) בשעה 14:40

      מצמרר!!!

    4. העם רוצה משיח
      ט׳ בתמוז ה׳תשע״ג (17/06/2013) בשעה 23:52

      אין מילים!! את צדיקה! התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
      רואים את זה במוחש! גאה בך! הזרמת לי כוחות!!
      מאחלת לך רק טוב גלוי!
      ושתזכי לגרום נחת לרעבע ולפעול את הגאולה נאו ממש! אוהבת…

    5. מושקי
      ט׳ בתמוז ה׳תשע״ג (17/06/2013) בשעה 15:06

      סיפור נס מדהים תכתבי את זה בעיתון הגאולה מעניין ועכשווי (סיפורים על נסים מהרבי)

    6. אוריה
      ט׳ בתמוז ה׳תשע״ג (17/06/2013) בשעה 14:38

      ווואוו ירדו לי דמעות!! איזה צמרמורת עשיית לי !!
      בעז"ה שתזכי לראות את אבא שלך עוד היום בגאולה האמיתית והשלימה עם הרעבע בראשנו!!!

    7. יחי המלך!
      ט׳ בתמוז ה׳תשע״ג (17/06/2013) בשעה 9:56

      אני מסיימת לקרוא, ופתאום אני מגלה שיורדות לי דמעות…
      פשוט מצמרר, מפחיד, עצוב… כמה עוד אפשר ככה??
      רינת, יש לך כוחות אדירים שאת עדייין ממשיכה להאמין ולבטוח למרות הכל, ובראש מורם!!
      זהו כאב של כולם. כאב של דור יתום. דור שמחכה לאבא מלידה…
      רעבע עד מתי???

      רינת, העם איתך! באהבת חסידים עצומה!

    8. חיהלה
      ח׳ בתמוז ה׳תשע״ג (16/06/2013) בשעה 23:24

      וואי!!!
      אני מרגישה עכשיו כאילו התעוררתי מחלום!
      רינת תתעודדי,כי כולנו איתך!!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה