• איך הזוגיות שלך? תלוי מה תבחרי • דבר היועצת

    הגדלה

    היועצת הזוגית מרב לביא במסה מאלפת על בחירה בטוב בחיי הזוגיות • כל בעל מתחת לחופה מבטיח לעצמו שאשתו תהיה המאושרת באדם. לעיתים על אף רצונו הטוב, אנו בוחרות להפגע, להרגיש שנעשה לנו עוול. נזכור! הבחירה בידינו • לטור המלא

    בדיחה מפורסמת אומרת: "מרוקאים לא עצבניים – פשוט מעצבנים אותם"…..

    אם נבחן את עצמנו וננסה להגדיר את עצמנו, האם אני בחורה כעסנית? יהיו בודדות שיוכלו להגיד כי הן כאלה, רבות יותר יאמרו כי הדבר תלוי. הן כועסות רק כשיש סיבה, רק כשמישהו עשה דבר מכעיס.. הן לא פשוט כעסניות מלידה, אלא נסיבות כאלו ואחרות מעוררות בהן כעס, גורמות להן להוציא מעצמן אמירות, קולות ופרצופים שהיו נשארים עמוק פנימה ללא אותו גורם…

    המקור האמיתי לכעס

    מה גורם לנו לחוות כעס? והאם נכון לומר שהדבר או האדם המכעיס הוא האשם בכעס , או אולי הפירוש שלי לדבר?

    בחורה שהגיעה לשדה התעופה על מנת לתפוס טיסה, גילתה שהטיסה שלה מאחרת בשעה.. בחוסר חשק קנתה לה שקית עוגיות ריחניות וטריות, מצאה לה פינה שקטה והתיישבה, ממשיכה בלימוד השיחה המפולפלת אותה התחילה זה מכבר.

    היא היתה מרוכזת מאוד בספר, כשבזוית עינה הבחינה בבחורה שהתיישבה לידה. היא לא היתה שמה לב אליה כלל לולא העזה זו ברוב חוצפתה לשלוח יד אל שקית העוגיות שהיתה מונחת ביניהן ולאכול את העוגיות שבה בזו אחר זו.

    בתקווה שתפסיק בשלב כלשהו, החליטה להתעלם ולא לעשות ענין, כשכעסה הולך וגובר. על כל עוגיה שלקחה, לקחה גם היא אחת, בעודה "מברכת" אותה בליבה. כשנותרה עוגיה בודדת ואחרונה תהתה לעצמה: 'מה תעשה עכשיו?' וזו, בחיוך מבויש על פניה, לקחה את העוגיה שנותרה, חצתה אותה לשתיים והציעה לה חצי אחד, כשהחצי השני כבר היה בין שיניה..

    כשחצי עוגיה בידה וכעס עצום מציף אותה, שמעה במערכת הכריזה כי הגיע הזמן לעלות למטוס, אספה בעצבנות את חפציה וצעדה במהירות לעבר שער היציאה, בלי להביט לאחור ב"גנבת העוגיות" החצופה.

    סוף סוף עלתה למטוס וצנחה לה אל תוך מושבה על יד החלון, בעודה מפשפשת בתיקה אחר הספר על מנת לסיים את הלימוד, מצאה שם, מה אם לא, שקית של עוגיות – ריחניות וטעימות. השקית שלה…

    ובחרת בחיים

    ניתן לנו חופש הבחירה אך הקב"ה אומר: ובחרת בחיים, בחר בטוב, וממילא חייך יהיו טובים.

    המציאות היא אחת, אך הבחירה כיצד לפרש אותה, היא לגמרי בידינו…לנו הבחירה לחשוב (לדמיין!) שהשני עשה מעשה על מנת להכעיס אותנו, ואז להרגיש מסכנים, פגועים ולרצות לנקום. אנו יכולות מצד שני לבחור לראות במעשה דבר תמים, לדון את האדם לכף זכות ולהאמין שהדבר נעשה ללא כוונה זדונית, בהעדר שימת לב, או מחוסר ידע, ואז גם אם הדבר לא היה לרוחנו, המשקל שיקבל  הוא נמוך בהרבה.

    עניין של זוית

    אם מישהי דרכה עלי ברחוב, אמרה סליחה והמשיכה, האם אעשה מזה עניין? אותו כאב בדיוק עובר לאחר רגע אם אנו בטוחים שנעשה בלי כוונה. אם נבחר לחשוב לעומת זאת שהיא עשתה זאת בכוונה וגם ניתן הוכחה שאפילו לא טרחה להתנצל, הכאב ימשך שעות וימים…שתי האפשרויות הן בדמיון שלנו, מדעו לא נבחר, אם כך, מה שעושה לנו טוב?

    כל בעל מתחת לחופה מבטיח לעצמו שאשתו תהיה המאושרת באדם. לעיתים על אף רצונו הטוב, אנו בוחרות להפגע, להרגיש שנעשה לנו עוול וכו'. נזכור! הבחירה בידינו, ואם החלטנו בכל זאת  לבחור לכעוס ולהיפגע, אף אחד לא שולל זאת מאיתנו, רק בל נפיל את האשמה על האחר…

    מרב לביא | יועצת זוגית, מנחה סדנאות ושיעורים בנושא הבית היהודי ומכינה כלות וזוגות בשנת הנישואין הראשונה לחיי נישואין יפים.

    2104

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    4 תגובות

    1. טלי
      כ״א בתמוז ה׳תשע״ג (29/06/2013) בשעה 23:51

      אני רוצה בית כמו בתמונה!

      • חיהלה
        כ״ב בתמוז ה׳תשע״ג (30/06/2013) בשעה 15:42

        תחלמי….. 😉

    2. חיהלה
      י״ט בתמוז ה׳תשע״ג (27/06/2013) בשעה 22:45

      אהבתי את הסיפור על העוגיות…שווה לקרוא! 😉

    3. רחלי
      י״ט בתמוז ה׳תשע״ג (27/06/2013) בשעה 21:00

      ממש יפה! תודה…

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה