• שידוכים שמימיים • "א חסידישע מעשה"

    הגדלה

    זר סיפורים לכלה ולמשודכים שבדרך באדיבות מגזין 'עטרת חיה' • מי 'סגר' שידוך בגיל ארבע? למה חשוב לשאול את הרבי מה"מ לפני סגירת שידוך? את מי שידך הרבי הרש"ב? ומדוע עולם הליצנות יכול לעבור הסבה מקצועית? התשובות בלקט הסיפורים שלפניכן • "א חסידישע מעשה" ליקוט וסגנון: טובי קעניג • לכתבה המלאה

    כשהרבי מסכים לשידוך

    לזאל ב-770 נכנסה בצעדים מהירים אישה כעוסה. היא ניגשה לבנה שלמד במקום וסטרה לו קבל עם ועדה, תוך שהיא אומרת: "בשום אופן לא תתחתן איתה!"

    הבחור שתק מקיים בהידור את מצוות כיבוד אם, אך חבריו ניגשו אל האם שיצאה החוצה כדי לברר את פשר כעסה.

    התברר כי הורי הבחור שייכים לחצר חסידית – לא חב"דית, ובכל זאת שלחו את בנם ללמוד ב-770. משהגיע לפרקו הוצעה לו הצעת שידוך. הוא שאל את הרבי האם להיפגש ונענה בחיוב. לאחר מספר פגישות, כשרצה הבחור "לסגור" את השידוך, הוריו התנגדו לכך בתוקף.

    הבחור שאל על כך את הרבי, והרבי ענה כי לפי ההלכה בשני תחומים אין חובה לשמוע בקול ההורים: לגבי מקום לימודים ולגבי שידוך. כיוון שכך, הבחור הודיע להוריו כי יש לו הסכמה מהרבי להינשא. הם מצדם הודיעו כי לא יגיעו לחתונה, אך האיומים לא שינו את דעת הבחור.

    חברי הבחור הציעו להורים לפנות לרבי בעניין. ההורים חשבו שזה רעיון טוב, הם קיוו שכאשר יסבירו לרבי את עמדתם, הרבי יסכים איתם ואז הבחור יבטל את השידוך. נכנסו ההורים למזכירות, וביקשו מהרב גרונר להיכנס ליחידות. התורים ליחידות נקבעו חודשים מראש, אך המזכיר שהבין את תכיפות העניין, סידר להם תור דחוף כיומיים אחר-כך.

    לאחר היחידות הקצרה, יצאו ההורים, והאם הודיעה כי היא מסכימה לשידוך. לשאלת אחד הבחורים הסבירה: "נכנסנו ליחידות והסברנו לרבי את כל הנימוקים להתנגדותנו לשידוך. הרבי ענה: 'כששואלים אותי לגבי שידוך, אני בודק את כל ספרי השידוכים למעלה, וכשאני רואה שאין שום מניעה, אני עונה בחיוב. כך גם לגבי השידוך של בנכם'."

    האם המרוגשת סיימה את הסיפור והוסיפה:

    "הצדיק עלה למעלה ועבר על כל ספרי השידוכים, ובדק ואומר לנו שאין שום התנגדות בשמיים, אם כך, מי אנחנו שנתנגד?"

    המזכיר, הרב גרונר, שסיפר סיפור זה הוסיף:

    "הנהגתו של הרבי מאופיינת ב'הצנע לכת'. כשהרבי אמר למשפחה שהוא עולה למעלה לבדוק את ספרי השידוכים, הרבי שינה ממנהגו וגילה מעט מכוחותיו כדי להשכין שלום במשפחה".

    (על פי "סיפורים מחדר הרבי" עמ' 55-57)

    כשלא מתייעצים עם הרבי…

    אחד מחסידי הצמח צדק נכנס לישיבה מסוימת ועקב אחר הבחורים הלומדים. אחד מביניהם מצא חן בעיניו במיוחד. גם ראש הישיבה אמר שמדובר בעילוי של ממש, אך עד עתה סרב לכל הצעות השידוך. החסיד שכבר הספיק לעבור בישיבות רבות בחיפושים אחר חתן לבתו, רצה בכל מאודו לקחת את הבחור כחתן. משהסכים הלה להצעת השידוך, לא ידע האב את נפשו מאושר. רק פרט אחד שכח אבי הכלה: הוא לא התייעץ עם הרבי ה"צמח צדק" ולא ביקש את הסכמתו לשידוך.

    רגעים ספורים לפני החופה אמר החתן לחמיו: "דע לך כי יש לי אחים". שמחת החתונה השכיחה ממנו את ההערה התמוהה. למגינת לב, כבר בשנה הראשונה לנישואים הלך החתן לעולמו, והותיר אחריו את האלמנה הצעירה ללא ילדים.

    לפי ההלכה, במקרה כזה אם יש לחתן אח עליו לתת "חליצה" לאלמנה על מנת שתוכל להינשא שנית. אבי הכלה נזכר לפתע בדברי החתן לגבי אחיו, אך לא הייתה לו כל דרך לאתרם.

    בצר לו, פנה לרבי ה"צמח צדק" לבקש את עזרתו. הרבי נזף בו על כך שלא התייעץ עימו לגבי השידוך, אך הפנה אותו לכפר בו יחפש את אח חתנו המנוח.

    משהגיע החסיד לכפר, גילה לתדהמתו כי רק גויים מתגוררים במקום, כל חקירותיו ודרישותיו לגבי יהודי הגר במקום הגיעו למבוי סתום.

    מכיוון שנשלח על ידי הרבי, הוא לא התייאש, אלא החל לעקוב אחר תושבי הכפר. אולי אחד מהם הינו יהודי המתחזה לגוי? אך גם כשהיה נראה לו כי איתר אחד כזה, הכחיש הלה את העניין מכל וכל. גוי גמור הוא, כך טען, ואין לו כל קשר לעם היהודי. רק לאחר שהחסיד ציין שנשלח על ידי הרבי ה"צמח צדק", שינה האיש את עמדתו, ואישר שאכן הוא יהודי, אחיו של החתן המנוח.

    אולם הוסיף כי יש לו אח מבוגר יותר שעליו לתת את ה"חליצה" על פי דין. הוא הדריך אותו לחפשו בעיר אחרת.

    כאן כבר היה מיודענו מנוסה יותר. הוא זיהה בקלות יחסית את האח שהיה גם הוא נראה כאחד הנוכרים, כאשר הוא שב והצהיר כי אינו יהודי, סיפר לו כי נשלח על ידי הרבי. גם כאן השיטה הוכיחה את עצמה, והלה אישר את עובדת היותו יהודי, אחיו המבוגר של החתן המנוח. הוא אף הביע נכונות לערוך "חליצה".

    מיהר החסיד להביא את בתו לעריכת הטקס, ובסיומו לא שכח לנסוע להודות לרבי ה"צמח צדק". אמר לו הרבי: "בזכות המאמצים הרבים שהשקעת בחיפוש חתן תלמיד חכם לבתך, ובזכות מסירות הנפש שהייתה לך על כך, זכית לראות שלושה צדיקים נסתרים".

    (על פי "שמועות וסיפורים" חלק ב', עמ' 187-188)

    כשמשתדכים עם הרבי…

    הרבנית שיינע, אשת אדמו"ר האמצעי הייתה בתו של אחד מחסידי האדמו"ר הזקן שהיה מלמד ואב לחמש בנות. פעם כשנכנס ליחידות, שאלו הרבי: "מדוע אינך מחתן את בנותיך?" ענה החסיד: "איש אינו רוצה להשתדך איתי בגלל שאני עני מרוד". אמר לו הרבי: "אני אשתדך איתך ואחר כך רבים ירצו להשתדך איתך".

    (שיחת י"ג שבט ה'תש"ד, ספר השיחות של הרבי הריי"צ בלשון הקודש, עמ' ס'.)

    שידוך כסגולה לרפואה

    "סע אל הרבי המהר"ש ובקש את ברכתו" אמרה האישה. "מה יש לנו להפסיד?" אך הבעל בשלו: "ביקרנו אצל טובי הרופאים והם לא הצליחו לרפא את בננו. מה יוכל הרבי להועיל?" שיחות מעין אלו התנהלו בבית כמעט מדי יום. הילד שמואל, היה משותק ברגליו מלידה, ואימו שהגיעה מבית חסידי ידעה כי הרבי המהר"ש יוכל לעזור לבנה. היא סיפרה לבעלה שוב ושוב סיפורי מופת על הרבי. השנים חלפו, הבן המשיך לסבול והאב לא היה יכול יותר להישאר אדיש מול הפצרות אשתו וניאות לנסוע לליובאוויטש.

    הוא ציפה שהרבי מהר"ש יברך את בנו, אך עצת הרבי הפתיעה אותו מאוד. הרבי אמר לו שעליו למצוא שידוך לבנו וכך יתרפא. הוא אף הדריך אותו לפנות לנערה יתומה ענייה, לקנות לה מתנות רבות ולשכנע אותה להינשא לבן המשותק. הרבי רשם את שם הילד לפניו ובזאת תמה היחידות.

    האב נסע למינסק קנה שם תכשיטים והמשיך בדרכו הביתה. הוא החליט להציע את השידוך לנערה היתומה הגרה בביתו. התכשיטים הרבים פעלו את פעולתם והנערה הסכימה לבסוף לרעיון.

    ימים מספר לפני החתונה, החלו בני הבית לבשל את הסעודה, ניחוח בשר התפשט בבית, והחתן ביקש לטעם מן התבשיל. זאת הייתה הפעם הראשונה בחייו שאכל בשר! מיד לאחר מכן חש שבאפשרותו להניע מעט את רגליו. טעימה נוספת מהבשר שיפרה את המצב, כך שלחופה כבר צעד על רגליו נתמך במלוויו. בחזור מהחופה המצב אף השתפר, ולאחר מכן הבריא והלך על רגליו כאחד האדם.

    (על פי "שמועות וסיפורים" חלק ג', עמ' 192-193)

    גם ה'מתנגד' מסכים לשידוך

    קולות שבירה נשמעו מחדרו של ר' אברהם שיינעס. אביו רתח מזעם. הוא גילה במיטתו ספר חסידות! הנה נתגלה הסוד! בנו לומד חסידות בסתר! האב ה'מתנגד' שפך את חמתו על קרשי המיטה שחיש נשברו תחת מכותיו. לא פשוט היה לבן להמשיך לחיות בסביבה עוינת כל-כך, והוא הצטרף לקבוצת צעירים שברחו באישון לילה מן העיירה. ביער הסמוך המתינה להם עגלה והם נסעו בסתר לאדמו"ר הזקן. הבורחים השתמשו בתרגיל הסחה מתוחכם, כך שבני העיירה היו בטוחים כי הם נחטפו.

    עבר זמן מה והסוד התגלה. אביו של ר' אברהם שיינעס פנה במכתב לאדמו"ר הזקן וביקש שבנו יחזור הביתה, אך הבן חשש לחזור. אם על ספר בלבד שברו את מיטתו מה יעשו לו לאחר שהפך לחסיד מן המניין?… לבסוף, שב לאחר התחייבות ברורה וכתובה שלא יפגעו בו. אמנם כולם כיבדו את התחייבותם ולא נגעו בו לרעה אך התייחסו אליו כמנודה ונזהרו לא לעמוד בקרבתו…

    גם בתנאים אלו "חסיד יוצר סביבה". הוא הצליח לשכנע את אחד מתלמידי החכמים בעיר בצדקת דרך החסידות ודאג להפוך עוד מספר 'מתנגדים' לחסידים.

    לאחר תקופת נישואין התאלמן, ואז הציע לו אדמו"ר הזקן לשאת את בתו הרבנית רחל. הוא ענה שכמובן הוא חפץ בכך, אך בכל זאת רוצה להתייעץ עם אביו. הוא ידע שאביו יסכים לשידוך ורצה לזכות במצוות כיבוד אב.

    אביו ענה לו:

    "כפי שאני מכיר את התקשרותך לרבך, היית שומע בקולו גם אם היה אומר לך להתחתן עם המשרתת שלו, וודאי שתרצה לשאת את בתו. והרי על פי ההלכה, אינך מחויב לשמוע בקולי בנושא זה, אם כן מדוע אתנגד לך, ואגרום שתעבור על דברי?"

    וכך נשא הרה"ח ר' אברהם שיינעס את הרבנית רחל וזכה להיות חתן המלך במשך חמש שנים.

    (מעובד על פי "בית רבי" עמ' 117-120)

    למי קנה הרבי מתנות?

    הרבי הרש"ב נהג לנסוע לחו"ל לצורך עניני הכלל ולקחת עימו את בנו הרבי הריי"צ. באחת הפעמים, היו במלון והרבי הרש"ב נח את מנוחת הצהריים. בנו שם לב כי משהו לא רגיל מתרחש ואביו שרוי כעת כאילו בעולם אחר. גם בקומו – לאחר זמן רב – היה ניכר שקרה משהו אך הוא לא הסביר לבנו מאומה.

    למחרת שאל הרבי את בנו אם יש ברשותם סכום מסוים – הרבי הריי"צ שהקופה הייתה אצלו – בדק וראה שאין להם את הסכום הדרוש ויצא להשיג הלוואה. כשחזר, יצא אביו מן המלון ואילו הוא נשאר בחדר. והנה, נשמעו דפיקות בדלת. היה זה שליח שהשאיר חבילות מחנות בגדים, חבילות שרכש הרבי הרש"ב. לאחר ששב הרבי הרש"ב למלון, הם נסעו יחד לפרשבורג על אף שעיר זו לא הייתה בתכנית נסיעתם המקורית.

    בהגיעם לעיר, עצר הרבי הרש"ב צעיר יהודי ושאלו לכתובת בית מלון מסוים. הבחור ענה בקוצר רוח: "אני ממהר, לכו ישר ואחר כך תשאלו עוד מישהו". הרבי הוכיחו על התנהגותו באומרו: "אתה רואה שבאנו מתחנת הרכבת ואנחנו זרים בעיר, מדוע שלא תעזור לנו?" הצעיר התנצל, הסביר בפירוט את הדרך והוסיף כי בעל בית המלון נפטר בימים אלו והאלמנה ושלוש בנותיה יושבות "שבעה". הסתבר כי שעת פטירתו של האיש זהה הייתה לשעה בה הרבי היה נראה כאילו במקום אחר.

    הרבי ובנו הגיעו למלון ואכן בני המשפחה ישבו "שבעה" אך המשרתים נתנו להם חדר לאירוח. מאוחר יותר יצאו הרבי ובנו לטיול בעיר. הם נכנסו לישיבה והרבי התפלפל בלימוד עם הבחורים במיוחד שוחח עם שניים: זה שפגשו ברחוב ובחור נוסף. בשובם למלון קיים הרבי את מצוות ניחום אבלים, ואחר אמר לאלמנה שעליה לשדך את בנותיה. האלמנה ציינה את הקשיים העומדים בפניה, אך הרבי השיב כי יש עימו בגדים עבור כלה וכן את הציוד הדרוש. הוא הציע כשידוך לשתי הבנות הגדולות את שני הבחורים עימם שוחח בישיבה. השידוכים יצאו לפועל והרבי נסע מן המקום.

    כחמש שנים מאוחר יותר עבר הרבי הריי"צ בסמוך לפרשבורג ונכנס לעיר כדי להתעניין איך הסתדרו הזוגות ששידך אביו. הוא הגיע לבית המלון שם התגוררה הבת הצעירה ביותר. היא סיפרה לרבי כי אחיותיה הגדולות מאושרות, בעקבות השידוכים שעשה הרבי. בעלה של אחת מהן מכהן כרב ובעלה של השנייה – ראש ישיבה. היא – הצעירה יותר שלא שודכה על ידי הרבי – נשואה לאיש פשוט אך טוב.

    (על פי "שיחות לנוער" כרך ו', עמ' 509-521)

    השידוך הכי מהיר

    לאדמו"ר האמצעי הציעו מספר שידוכים. הוא אמר שיבחר בשידוך שיוכל להתבצע במועד המוקדם ביותר. הרי הוא כבר משתוקק לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אדמו"ר הזקן בחתונה.

    (על פי שיחת ש"פ וישלח י"ד כסלו ה'תשי"ד)

    שידוך בגיל ארבע

    כשהיה הרבי הרש"ב בגיל ארבע, אמר סבו הרבי ה"צמח צדק" להוריו שישדכו אותו. הוא הציע לבחור בנכדתו, הלא היא הרבנית שטערנא שרה. האחים – הרבי המהר"ש ורבי יוסף יצחק סיכמו זאת ביניהם וכתבו את ראשי הפרקים בסיון תרכ"ה. הם קבעו את החתונה לשנת תרל"ה – עשר שנים מאוחר יותר.

    (על פי "ספר התולדות" של הרבי הרש"ב עמ' 7)

    2878

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    6 תגובות

    1. חיילת באורו
      ה׳ באלול ה׳תשע״ג (11/08/2013) בשעה 1:30

      חייקי צודקת.
      הסיפורים באמת מעניינים ואני למשל לא הכרתי אף אחד..
      אין סיבה שבגל בנות שמכירות לא יפרסמו אותם,
      הרי אם את לא רוצה את לא חייבת לקרוא..

    2. זכיתי להיות חבדניקית :)
      כ״ט באב ה׳תשע״ג (05/08/2013) בשעה 22:10

      תודה רבה על הסיפורים.. מרתקים ומעניינים.. נהנתי לקרוא.. :):)

    3. יעל
      כ״ה באב ה׳תשע״ג (01/08/2013) בשעה 23:28

      ישר כח גדול! תודה רבה על כל הסיפורים. חבל שהסתיים…

    4. רחל
      כ״ב באב ה׳תשע״ג (29/07/2013) בשעה 22:34

      אין לי כח לקרוא… כל כך ארוך..

    5. חיהלה
      כ״ב באב ה׳תשע״ג (29/07/2013) בשעה 9:48

      מוכר וידוע…

      • חייקי
        כ״ג באב ה׳תשע״ג (30/07/2013) בשעה 2:29

        שכחת לכתוב לפני ה"מוכר וידוע…" בשבילי.

        והאמת אני לא חושבת שבתגובות כאן מעניין אותנו שאת כבר מכירה את זה, כי האתר הזה הוא לא רק נועד רק בשבילך.

        תגובות כמו תודה וכו' יכולות לעודד להמשיך להביא עוד תכנים…
        אז חיהלה רפו"ש לכל חולי עמו ישראל אמן

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה