• מדור חדש באתר: אל תוך הנפש

    הגדלה

    "אני מרגישה מבולבלת וזקוקה נואשות לייעוץ, ולא יודעת למי לפנות. אני הבכורה בבית. לפני כשלוש שנים, כשהייתי בת 15, אמי חלתה. ברוך השם זה כבר מאחורינו, ומזה כשנה הוכרזה כ'בריאה'. חיכיתי מאוד ליום שאמא תחזור לתיפקוד מלא כפי "שהיה, אבל זה ל לא קרה. היא לא חזרה לעצמה מאז, והבית כבר לא היה מה שהיה" • לקריאת המדור החדש

    למדור "אל תוך הנפש" באתר נשי חב"ד שלום,

    אני מרגישה מבולבלת וזקוקה נואשות לייעוץ, ולא יודעת למי לפנות. אני הבכורה בבית. לפני כשלוש שנים, כשהייתי בת 15, אמי חלתה. ברוך השם זה כבר מאחורינו, ומזה כשנה הוכרזה כ'בריאה'. חיכיתי מאוד ליום שאמא תחזור לתיפקוד מלא כפי שהיה, אבל זה ל לא קרה. היא לא חזרה לעצמה מאז, והבית כבר לא היה מה שהיה. הוא די מוזנח, הכל נעשה 'מלמעלה'. היא לא ממש מתייחסת לצרכים שלי ושל שאר הילדים, ומה שהכי כואב לי הוא העובדה שהיא שבעצם פועלת המון בחוץ, עושה כל הזמן חסד עם הזולת,אבל לא איתנו. אמא מצפה ממני לתת יד ובעצם להחליף אותה. בהתחלה עזרתי לה ותמכתי בה המון, עד שהבנתי שבעצם היא לא יוצאת מהמקום של המסכנות. ניסיתי לשוחח איתה על כך, אך היא הגיבה בקרירות ואדישות. לא יכולתי להכיל את המצב וניתקתימגע. אמא כנראה מאוד נפגעה, ופונה אלי בהערות ציניות ועוקצניות. כל הזמן מטריד אותי המצב עם אמא, ואני לא יודעת מה לעשות.

     

    למבולבלת  היקרה,

    אכן מצבך לא פשוט. כאשר אמא היתה זקוקה  לך, עזרת המון. לקחת על עצמך עול כבד שלא התאים לגילך, בנוסף לדאגה לשלום אמא, ומובן שציפית לתמורה והכרת הטוב. כנראה שאמא שרויה עדיין בדכדוך או בדכאון, וקשה לה לחזור לעצמה. האכזבה שלך מובנת. את בסך הכל נערה צעירה שזקוקה לתמיכה של אמא, למילה הטובה, לכתף התומכת, ואת מאוכזבת וכאובה מאוד.

    כאשר  משפחה נמצאת במשבר, בגלל מחלה או פגיעה של אחד הגורמים, המשבר משפיע על כולם ופוגע בכל המערכת המשפחתית על כל גורמיה, ולא רק בחולה. באופן טבעי כל המערכת נחלצת לעזרת הגורם החלש, וממילא כל המערכת זקוקה אחר כך לשיקום. נראה שהמשפחה עדיין לא השתקמה. אם תיפקוד של אמא יורד לכמה ימים, בלידה, למשל, או שמחה משפחתית, ויש צורך בתמיכה ומאמץ כדי להחזיר את המצב לקדמותו. קל וחומר אך אם המצב הלא תקין מתמשך, ואז נדרשת רשת תמיכה רצינית וממושכת יותר.

    ממכתבך  ניכר, שהשיקום עדיין לא הושלם. ייתכן  שאמך עדיין שרויה בדכדוך, והיא משתדלת להפיג את מצב רוחה הירוד בכך שהיא יוצאת הרבה ופועלת חסד בזולת. ייתכן גם שאמך אינה מודעת למצבה, ולכן עושה מה שקל ונוח לה יותר – לפעול מחוץ לבית, במקום בו אנו בעצם מחוייבים פחות. היא מצפה ממך שתשלימי את תפקידה, ומובן שאת כועסת.

    גם את התבגרת בשנים האחרונות ואינך אותה ילדה צייתנית וטובה. את כיום רואה את המצב בעיניים בוגרות ומפוקחות. את מרגישה שעלייך לדאוג קודם כל לעצמך, ושכל גורם במשפחה צריך לחזור למקומו הנכון. את גם מצפה שאמך תתייחס אליך יותר, ויחזור הקשר הטוב שהיה ביניכם בעבר.

    לא ציינת במכתבך האם שוחחת על כך עם אביך, ומה דעתו. ייתכן שאינך רוצה לדבר אם אבא על אמא, כדי לשמור על כבודה. בכל מקרה, טוב שפנית לעזרה, והיטבת להגדיר את המצב.

    לדעתי, יש לפעול כאן בכמה מישורים:

    במישור האישי, הגדירי לעצמך במה כן את יכולה לעזור ולתרום לבית, ובמה לא. כדאי לחשוב על טיפול פסיכותרפי רגשי עבורך. הטיפול יעזור לנתח את המצב ולהאירו בבהירות, וגם לשחרר ולנטרל את הכעס. מובן שאינך חייבת לשאת בעול כבד כפי שעמלת בעבר.

    במישור התקשורת בינך לבין אמא, עלייך לכבד אותה ולדבר אליה יפה, גם אם אינך מסכימה איתה בכל דבר. שליטה עצמית ודיבור מכובד יחזק אותך וגם את אחייך בדוגמא אישית.

    במישור המשפחתי, אם אבא לא יכול לעזור, נסי למצוא דמות של קרובת משפחה כמו דודה, או חברה קרובה של אמא, שתנסה לדבר עם אמך ולמצוא פתרון. ייתכן שכדאי להכניס עזרה שבועית בניקיון.

    כאשר אמך תראה שאת מכבדת אותה מצד  אחד, אך לא מוכנה להמשיך למלא את תפקידיה  כבעבר, היא תבין לבסוף שעליה להשתדל יותר, ולמצוא פתרון למצב. אל תשכחי להתפלל, כמובן, וזכרי את הכלל "לשון רכה תשבר גרם" – למרות הקושי, המשיכי לדבר אליה ברוך ובכבוד, ובעזרת השם במשך הזמן המצב ישתפר ובסופו של דבר כל דבר ימצא את מקומו בשלום.

    * * *

    גם לך יש שאלה? גם את מתלבטת בנוגע למשהו שאינך יכול לחלוק עם אף אחת? את מוזמנת לשלוח את השאלות שלך למערכת האתר, ואנו נפנה אותה לאשת מקצוע שתענה עליה עבורך. (שאלות בנושאים רגישים ייענו באופן אישי ולא יפורסמו באתר).

    1606

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. מחכה לגאולה
      כ״ט בכסלו ה׳תשע״ד (02/12/2013) בשעה 11:57

      איך אפשר לכתוב למדור?

    2. זכיתי להיות חבדניקית :)
      כ״ז בכסלו ה׳תשע״ד (30/11/2013) בשעה 19:35

      איך כותבים למדור הזה?

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה