• לעצור את ההתמכרות • כתבה מקיפה

    הגדלה

    מתחת לפני השטח מתחוללת בשנים האחרונות מלחמת-עולם בין נשמותיהן הטהורות של ילדינו – לבין פיתויי האינטרנט, על מסך המחשב או בסמארטפון. ההורים לא תמיד מודעים לעומק הבעייה, מעדיפים לטמון את הראש בחול, והילדים מוצאים את עצמם בחזית, לבדם • בכתבה שלפניכן הבאנו את הקולות מהחזית – קולה של המשפיעה שקוראת להורים להכיר בניסיון ולהתמודד מולו; […]

    מתחת לפני השטח מתחוללת בשנים האחרונות מלחמת-עולם בין נשמותיהן הטהורות של ילדינו – לבין פיתויי האינטרנט, על מסך המחשב או בסמארטפון. ההורים לא תמיד מודעים לעומק הבעייה, מעדיפים לטמון את הראש בחול, והילדים מוצאים את עצמם בחזית, לבדם • בכתבה שלפניכן הבאנו את הקולות מהחזית – קולה של המשפיעה שקוראת להורים להכיר בניסיון ולהתמודד מולו; קולה של בת שנתפסה ברשת והצליחה להחלץ לאחר נזקים קשים; קולה של אמא שמזהירה מפני הרס התא המשפחתי, וקולו של המטפל שמסביר את שורש הבעייה, ודרכי הטיפול הנכונים

    מאת: עפרה בדוסה, עטרת חיה

     

    כל כך הרבה נכתב על המקום של הקידמה ועל האפשרות שלנו להשתמש בה, לקדושה, בתהליך הבאת הגאולה. כחסידים קיבלנו את הכלים הפנימיים לראות כל דבר כחלק מהתכנית האלוקית, וזה נפלא, אבל בתוך התכנית המושלמת הזו יש לנו עדיין הרבה עבודה. הרבי אמר שעבודת הבירורים כבר הסתיימה ונותרה לנו רק עבודת הניסיונות. אבל נראה שגם בתוך עבודת הניסיונות יש לנו די הרבה עבודה… העבודה אמנם נעשה בקליפת נוגה אבל מכיוון שהעולם שלנו היום רץ קדימה וסוחף, צריך מאוד להיזהר שלא ליפול לשלושת הקליפות הטמאות בלי שנשים לב… כי המדרון לשם נהיה חלקלק כל יום יותר.

    עולם התקשורת והאינטרנט פתח בפנינו אפשרויות אינספור. אי אפשר כבר לזכור איך היינו בלעדיו. יש בו כל כך הרבה יתרונות ואפשרויות שקשה להתעלם מהן אבל כן חשוב להעלות נושא זה כדי להבהיר ובעיקר להיזהר.

    אפשר להיתלות במחקרים מדעיים שהוכיחו שהשימוש באינטרנט מביא להצטמקותם של חלקים במח האחראים על דיבור, זיכרון, שליטה מוטורית, חושים ורגש. לקחת את זה בחשבון אחרי כמה שעות של גלישה ברשת??? ולא מדובר במחקרים הנ"ל רק על המכורים קשים. מחקרים אלו מראים שהמח של המשתמש באינטרנט מגיב כמו מוחות של אלו המכורים לסמים ואלכוהול. כל צלצול חדש שמגיע במחשב או בסמרטפון גורם לשחרור של חומר בגוף שנקרא דופאמין שגורם להטענה של אנרגיה בגוף שגורמת לדחף הכפייתי בתוכנו. מדאיג קצת, לא?!

    ואפשר להיתלות באינספור סיפורים ששוטפים בימים אלו אותנו, גם בעולמנו הכביכול מוגן. כל כך הרבה מקרים שהרבה מהם לא ראויים לפירסום. המראים איך החיבור למחשב, לאייפון ובעיקר דרכם לאינטרנט הביאו להשחתה והישחקות מאוד רצינית של דברים יקרים בתוכנו ומסביבנו.

    אז בואי נפתח פתח אל תוך עולם ההרגלים והנוחות שלנו, כדי להכניס עוד קצת קדושה אל תוכנו. כי פעמים רבות כדי להתחבר יותר חזק למעלה צריך להתנתק ממשהו פה למטה. התוועדות חסידית על הפייסבוק, סייפבוק ומה שביניהם. תקשיבו לקולות האלו שהבאתי לכן, תנו להם להיכנס פנימה…

    קולה של משפיעה

    הגב' יפה קדוש

    לכבד, אך לנזוף; לאהוב, ולהוכיח

    "חשוב להבין, ברמה העקרונית, שכשיש סחף או גל אי אפשר להתכחש אליו, הוא קיים. עודף הקידמה היא מציאות ששוטפת את כולנו. ידוע שזהו חלק מתהליך אלוקי של פתיחת מעיינות החכמה שקורה כבר 400 שנה. תהליך שיטתי שמטרתו התכוונות של כל העולם לקראת הגאולה. וכך ברגע שמשיח יתגלה, בלחיצת כפתור אחת יידע על כך כל העולם. אבל תוך כדי התהליך הזה יש גם גילויים של תוהו. אלו הם גם כן גילויים עוצמתיים אבל בלתי מבוקרים ששוברים את הכלים של מי שמשתמש בהם. זהו המקום שבו ה'סטרא אחרא' רעבה ולוקחת את החלקים שלה.

    אבל צריך לזכור של'סטרא אחרא' אין קיום משלה, היא מוצצת את חיותה מהיהודי. זה המקום בו אנו נקראים לסדר, לגלות אחריות ולהקטין את היניקה שלה.

    "אנחנו צריכים דרך ארץ יוצאת מגדר הרגיל כשאנחנו מתחילים לבקר את הדור הצעיר שלנו. לי אין שום מושג מה היה יוצא ממני אם הייתי מתבגרת עכשיו. בתקופה שבה אני גדלתי כדי לעבור עבירה היית צריכה להתאמץ מאוד. לדוגמא כדי לראות סרט, היה צורך לתפוס 'טרמפ' אל מחוץ לכפר חב"ד ומשם להגיע באוטובוס לבית הקולנוע, לעמוד בתור, לקנות כרטיס וכו'. היום את יכולה להסתובב אל הקיר לפני השינה ולראות סרט בפלאפון שלך, או בזמן שאת יושבת עם ספר קודש פתוח בזמן הלימוד, בלי שאף אחד מודע ומבין מה את עושה. הניסיון שהם עוברים הוא גדול מאוד.

    "כדי להתמודד עם הניסיון, צריך קודם כל להפנים שהוא קיים. בפועל זה אומר לא לפחד לדבר ולפתוח את הנושא עם הבנות, גם בבית וגם בכיתה. וכשמזהים אצל בחורה מקום שצריך ורוצה עזרה לבוא אליה מתוך כבוד לניסיון אותו היא עוברת. אני ראיתי מתוך ניסיון עם בנות שבאו אליי לעזרה שחשוב מצד אחד לעודד ולחזק ומצד השני להגביל. אך גם ההגבלה צריכה להיות מתוך מקום של חסד. בלשון הרבי הריי"צ: 'תוכחה מגולה במשבצות אהבה'. כלומר, להיות איתה במקום הקושי שלה, לכבד אותה בנפילות שלה ולחזק אותה בכל דבר. זו כל תורת החינוך על רגל אחת, להיות נושאת הפכים: מצד אחד לרדת אליה ולהרים אותה, לכבד ולנזוף, לאהוב ולהוכיח. רק אם יש את שתי התנועות האלו הדברים יתקבלו ויובילו את הנערה למקום טוב יותר.

    "אחת הבעיות היום היא שיש אלמנט של לחץ חברתי מאוד חזק על הבנות. אני יודעת שיש הרבה כיתות, לדוגמא, שמחוברות ביניהן ב'ווטס–אפ'. וכך נוצר מצב שאם מישהי לא מחוברת לאינטרנט דרך הפלפון שלה, היא לא מעודכנת בהרבה פעילויות של הכיתה. זה נותן תחושה של חוסר שייכות ולבחורה מתבגרת זה בלתי נסבל. במצבים כאלו הפתרון הוא לאו דווקא לקנות לה סמרטפון אבל כן לדאוג שהבעיה תיפתר ושאותה בחורה לא תהיה מנותקת משאר הכיתה. הדבר הגרוע ביותר הוא להשאיר אותה לבד, כקדושה מעונה.

    "חשוב לומר שהיום בעית ה'סמרטפונים' היא לא רק אצל הנוער. הרבה מבוגרים משתמשים עם המכשירים האלו, וברגע שזה כך – אין שום כוח בעולם שיעצור את הצעירים מלהשתמש בהם. צריך להבין שהנוער לא טיפש, ברגע שהוא רואה שהמבוגרים לא עומדים בניסיון הזה, הדבר הופך להיות פרוץ גם אצלם, והרבה יותר. כאשר אמא מתרצת את השימוש שלה ב'סמרטפון' עם אינטרנט פתוח בכך שהיא חייבת אותו, גם הילדה שלה תמצא את הסיבה למה היא חייבת את זה גם לעצמה. אי אפשר לדרוש מהילדים שלנו את מה שאנחנו לא דורשים מעצמנו. הדבר שהכי מקומם את הנוער זה כשאומרים לו שהוא עדיין לא גדול מידי, וכשיהיה גדול גם הוא יוכל להשתמש. וברגע שהילדים חשופים למכשירים האלו הרבה יותר קשר לשמור עליהם מפני השפעות.

    "מניסיוני ראיתי שיש לכל הנופלים והמתמכרים לאינטרנט מאפיין משותף. אני אישית התמודדתי עם חמישה מקרים ספיציפיים של התמכרות מן הסוג הזה וכל אותן בנות באו ממקום של מצוקה וכאב שלא קיבל מענה רגשי הולם. בנות כאלו הן טרף קל לעולם האינטרנטי כי שם הן מקבלות את תשומת הלב שהן כביכול מחפשות. מה שחשוב להראות להן הוא שהמענה הרגשי שהן מקבלות שם הוא לא אמיתי, שזה לא באמת מה שהן צריכות. ושהנפילות והאכזבות שם הן קשות מאוד. כזה הוא העולם הוירטואלי, עולם שיש בו הרבה מן השקר. אפשר לכתוב בו בצורה בוטה ואתה לא רואה את השני נעלב".

    קולה של גולשת לשעבר.
    מושקא (השם המלא שמור במערכת):

    לא להתבייש לפנות לעזרה מקצועית

    "אני חושבת שאחד הדברים הבעייתים בכל הנושא של האינטרנט כמו גם החשיפה לסרטים הוא, שנוצרת תחושה פנימית שגם בחיים הכל הולך מהר וקל כמו במחשב. והחיים הם ממש לא כאלו, הם הרבה יותר מורכבים. זה מביא למצב שבו את מתרחקת מהחיים ולא יודעת איך להתמודד איתם. ומי כמוני מכירה ומבינה את המצב הזה. הרי הייתי שבויה בתוך העולם האינטרנטי תקופות ארוכות. תלויה ושבויה בתוך מערכות יחסים לא בריאות ובתוך מערכת שמכריחה אותי כל הזמן להגיב, לשתף, להיות חלק, כאילו שבלי זה אין לי מהות ומשמעות. חשוב לי להעביר את הסיפור שלי אליכן, בתקווה שהוא יועיל ויעזור לבנות שנמצאות איפה שהייתי או חלילה בדרך לשם….

     בתור נערה עברו עליי כמה שנים מאוד קשות בגלל שהייתי מקושרת לאינטרנט. בתקופה הזו הרגשתי בדידות פנימית מאוד גדולה והאינטרנט עזר לי לברוח מהתחושה הזו. בבוקר נראיתי כמו הנערה הכי חסידית ומעורבת. הדרכתי במדרשה וב'בת מלך', ריכזתי קייטנות, השפעתי על בנות, ובלילה הייתי שקועה במ"ט שערי טומאה. השעות האלו ששהיתי באינטרנט הביאו אותי להרבה דברים לא טובים: ליצירת קשרים לא נכונים עם בנים ובנות, לחוסר שינה כרוני ולהתרחקות מכל דבר שהוא בקדושה. הייתי חצויה בין שני עולמות ואף אחד לא ידע מכך, האמת היא שגם לי לקח זמן להבין איפה אני מונחת וכמה עמוק נפלתי.

    "בכל התקופה הזו באמת שניסיתי לא להיות מכורה, תמיד זה היה מתחיל מ'רק חמש דקות… רק בשביל לבדוק הודעות' וכל פעם מחדש הצצתי ונפגעתי, נסחפתי. לאט לאט הבנתי שיש לי בעיה כי מצד אחד לא הצלחתי להתנתק ולהשתחרר ומצד שני היו לי למחרת המון משימות חיוביות וקדושות שהייתי צריכה בשבילן כוחות וערנות. קשה לתאר כמה אנרגיה הייתי צריכה להשקיע בשביל להסתיר את המקומות בהם 'טיילתי' במהלך הלילה. זה ממש פגע לי בבריאות.

    "הדבר שהכי מסוכן בכל הנושא הזה של האינטרנט הוא שאף אחד לא באמת מכיר אותך שם. ובגלל זה את יכולה לעשות שם כל דבר, אין שום גבולות בריאים ששומרים עלייך. לאט לאט ראיתי שהנטייה הזו לא הולכת ונרגעת אלא רק מחמירה ושאני חייבת באיזה שהוא אופן לעצור אותה. תחילה ניסיתי לחסום  כתובות של מייל שדרכן הושפעתי לא באופן חיובי, החלפתי סיסמא, החלטתי לא להיכנס לאתרים מסוימים, החלפתי מכשיר. אבל שום דבר לא עזר. בשלב הזה זו כבר לא הייתה רק גמילה מהאינטרנט עצמו אלא מכמויות בלתי הגיוניות של אנשים שכבר הייתי איתם בקשר פעיל. אותם אנשים המשיכו לשלוח לי הודעות וזה הפך ממש למטרד. אני זוכרת איך בתקופה הזו בכל התוועדות, יום הולדת או תאריך חסידי, כל ההחלטות הטובות שהייתי לוקחת היו קשורות בזה. שאצליח להתנתק מההמתכרות הזו ולחזור לחיים נורמליים.

    "אפשר להגיד שיש פרופיל מסוים למי שמתמכר לאינטרנט, שיש איזה שהוא חוסר רגשי–נפשי שהוא זה שמוביל להתמכרות. אבל האמת היא שהיום המצב הוא שכולם מכורים. העולם של האינטרנט כל כך מלא בחוויות לחושים שאנשים פשוט מתרגלים לתחושה הזו ושוכחים שיש משהו אחר, יותר פשוט, תמים, אמיתי וממלא. אני זוכרת שבתקופה שהייתי מכורה, אנשים לא הבינו מה קרה למבט שלי, איך הגיעו אליו כל כך הרבה עזות וחספוס. וזה הכל היה משם, כי האינטרנט הוא כמו פח זבל שמוביל להרבה דברים שממש מטמאים. וגם אם בהתחלה השימוש הוא יחסית תמים, מאוד קל להגיע למקומות האלה.

    אחרי תקופה מסוימת שניסיתי להשתלט על העניין הזה לבד הבנתי שאני לא מצליחה לצאת  מהבוץ אליו נכנסתי. ב"ה שהיו לי האומץ והתבונה לפנות למישהו מבחוץ. הגעתי קודם כל לרב פנחס רובינשטיין מנווה דניאל. הוא לא רב חב"די אבל מאוד עזר לי בתחילת הדרך. הוא ביקש ממני לשבת ולכתוב רשימה של כל הנזקים שהאינטרנט עשה לי. ישבתי שם שעתיים ולא הפסקתי לכתוב. על כל האנשים הלא טובים שהייתי איתם בקשר, על הבריאות שלי שהתרופפה, על החברות שאיבדתי, על הפרוייקטים שלא הצלחתי לעשות, על המשפחה שהתרחקתי ממנה. פתאום ראיתי כמה דברים איבדתי ובעיקר איך איבדתי את עצמי.

    הוא התחיל לעבוד איתי בעיקר על שיפור התדמית שלי. אם אני מתבוננת בכל התהליך של ההתמכרות שלי אפשר להגיד שהגעתי לכל זה מתוך מקום של דימוי עצמי נמוך. לא שנראיתי כמישהי עם כזו בעיה, אבל בפנימיות שלי הדברים לא היו שלמים. הבעיה היא שהאינטרנט מייצר קשרים שרק גורמים לך להרגיש עוד יותר לא טוב עם עצמך. הקשר הבא שהיה מאוד משמעותי עבורי היה עם עפר דישון, יועץ חינוכי מכפר חב"ד שמאוד עזר וחיזק אותי. הוא בעיקר הקשיב ונתן לי הרגשה שאני לא לבד. הוא איש חינוך מאוד גדול.

    בתקופה הזו הייתי כבר בגיל של שידוכים. אבל בגלל הכתם שהיה לי בחברה, הרגשתי שגם אם אשתנה כלום לא יעזור לי כי אף בחור חב"די טוב לא ירצה אותי. ובאמת היה לי מאוד קשה למצוא הצעות טובות בתוך חב"ד. מסיבה זו התחלתי להיפגש עם בחורים לא מאנ"ש. נפגשתי עם בחור דתי, בלי זקן וכמעט שסגרנו את השידוך. אך היו לי הרבה ספיקות בעניין כי ידעתי שאני רוצה בית חב"די.

    התקשרתי אל רב שהכיר אותי וידע קצת על מה שעברתי. כששמע את ההתלבטות שלי הוא אמר לי: 'תראי, עם בחור חב"די אין לך סיכוי להתחתן, אבל אולי עוד חמש שנים ישכחו את כל מה שעשית ותוכלי לפתוח דף חדש'. אחרי שניתקתי את השיחה המילים שלו המשיכו להדהד בתוכי ויצרו אצלי תחושה חדשה של ודאות 'אתה תראה, אני כן אתחתן עם חב"דניק ולא עוד חמש שנים'.

    אחרי יומיים אבא שלי בא עם הצעת השידוך של בעלי. אמרתי לו שזה החב"דניק האחרון שאני מוכנה לנסות אחרי כל מי שהציעו לי. למזלי בעלי פגש אותי פעם אחת בלי לברר עליי דבר. אחרי הפעם הזו הוא בירר ונודע לו הרבה ממה שעברתי. בפגישה השנייה הוא סיפר לי כל מה שידע ואני במשך שעתיים סיפרתי לו על חיי ואיך הגעתי למה שהגעתי. אחרי שהוא הקשיב בהבנה, הוא אמר שרואים שהגעתי למקום של הרבה קליפות אבל בפנימיותי אני לא שייכת לשם, אני של הקדושה ושהוא יעזור לי להתרומם משם.

    "בתקופה שאחרי החתונה היה לי לא פשוט, כל השגרה הביתית היומיומית הייתה עבורי מאוד משעממת. ללכת לעבוד, לחזור הביתה, לבשל ולהעביר ערבים שקטים ביחד. זה היה מעבר כל כך חד, מהחיים ההזויים בעלי הקצב המטורף שחייתי בהם –אל בית חסידי פשוט ובסיסי. היו ימים שהתגעגעתי לפחד שהרגשתי בימים שהייתי גולשת שעות בלילה באינטרנט. לקח לי לפחות שנה להתרגל ולהתחיל ליהנות מהחיים האמיתיים. היום ב"ה, אני כבר אמא לילדים וחיה חיי משפחה מאוד מאושרים וטהורים. משמשת כשליחה של הרבי ומשתדלת לסייע לכל מי שנפל ברשת המסוכנת הזו.

    "בזמן האחרון אני רואה שכל הנושא של האינטרנט וה'סמרטפונים' חדר למשפחות החסידיות ביותר שיש. השימוש לרוב הוא גם לדברים חיוביים כמו לשליחות ולקשר עם משפחה רחוקה. אבל גם במקרים האלה זה לא פשוט, אפשר לראות איך ככל שהתקשורת הזו מתפתחת כך התקשורת הבינאישית נפגעת. היום כשהמשפחה שלי מתכנסת יחד, מה שפעם היה מפגש אינטימי וממלא היום הופך להיות משהו אחר לגמרי. מספיק שאחותי וגיסתי מקבלות הודעה ב'וואטס–אפ' והן כבר לא איתי. כך נוצר מצב שהרבה יותר אפשרי ליצור קשר עמוק של שיחה עם מי שאין לה את ה'סמרטפון'. כי איך אפשר לשוחח לעומק עם מישהי שכל חמש דקות מסתכלת לראות אם היא קיבלה הודעה. ב"ה שנשארה לנו השבת שם אפשר להתמלא מתחושות של קשרים אמיתיים.

    "היה חשוב לי לספר גם את הסוף השמח של הסיפור, בעיקר כדי שבנות שעוברות את מה שאני עברתי לא יתייאשו ויחשבו שהן אף פעם לא תמצאנה חתן חסידי אלא יידעו שכדאי ושווה להן להשתקם ולעלות בקדושה. אני ראיתי איך שברגע שבאתי בלב טהור ואמיתי ורציתי באמת שהחיים שלי ישתנו, הקב"ה שלח לי עזרה. אבל הייתי צריכה להשתנות באמת. גם חשוב לי לומר לבנות הנמצאות בתוך מעגל ההתמכרות הזה שאי אפשר להיגמל לבד, צריך עזרה מקצועית. מהניסיון שלי זה עדיף מאשר לפנות להורים כי לפעמים מרוב שהם לוקחים את הבשורה באופן קשה הם מטפלים בעניין בצורה היסטרית וקיצונית שרק מחריפה את המצב…

    "הדבר שעליו אני הכי מצטערת מכל התקופה הזו הם כל המראות שראיתי והדברים ששמעתי, הם לא "נמחקים" מתוכי גם אחרי התשובה. הם צרובים בפנים. וזה משהו שמאוד כואב כי לפעמים ברגעים הכי קדושים בחיים הם יכולים לצוץ בחזרה".

    קולה של אם
    הגב' חלי בר:

    הסמארטפון הורס לנו את המשפחה

    "אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שהפכנו את האינטרנט למשהו שאנחנו לא יכולים בלעדיו. דיברתי לא מזמן עם חברה שלי שיש לה אינטרנט בפלפון ובין היתר היא מחוברת לכל מיני קבוצות משפחתיות ב'ווטס–אפ'. שאלתי אותה אם היא לא מרגישה שזה מפריע לה שהיא מקבלת הודעות בזמן שהילדים בבית. היא ענתה שהיא מאוד משתדלת שזה לא יפריע. זו היתה תשובה שמבחינתי הראתה שהדבר כן מפריע, אחרת למה צריך להשתדל?…

    רוב היום אנו לא נמצאות עם הילדים שלנו, אז למה גם בזמן הזה צריך להכניס עוד משהו שמפריע לשקט ולקשר הבריא שלנו איתם? גם ככה יש לנו כאימהות כל כך הרבה מטלות בבית, לבשל, לסדר, לכבס וכו' למה צריך להכניס עוד תחום שיתפוס לנו את הזמן היקר הזה.

    כל הזמן אנחנו לוקחות החלטות טובות ונלחמות לעמוד בהחלטה הטובה של היומולדת לפני שנתיים, בשביל מה להוסיף על זה עוד ניסיונות? וגם אם יש לנו בזכות זה קשר נחמד עם משפחה רחוקה, זה לא שווה את זה. לי יש מכשיר סלולרי מאוד פשוט שלא מחובר לאינטרנט וגם איתו אני רואה שברגע שאני לא סוגרת את הצילצול הילדים ערים לכל שיחה או הודעה שמגיעה וישר מחפשים את ה'פלאפון'. כל הציפצופים האלה מסיחים את הדעת ואנו המפסידות העיקריות. מפסידות את הקשר העמוק עם הילדים שלנו.

    "כשבונים בית, בניין עדי עד, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לבנות קשרים נכונים אחד עם השני. היום יש מצב שלאנשים יש קודם כל קשר עם ה'אייפון' שלהם ורק לאחר מכן האחד עם השני. וכך כל הזמן אחד מראה לשני איזה חידושים והודעות הוא קיבל במכשיר שלו. לאט לאט בלי ששמים לב גם הקשרים בתוך הבית הופכים להיות כמו האינטרנט, שטחיים ומהירים. והתהליך הזה משכיח מאתנו את האמת, שהעבודה הפנימית שלנו עם עצמנו היא איטית וסיזיפית. הרי הקב"ה כל הזמן מזמן לנו ניסיונות שעוצרים אותנו מכל כיוון. אם זה הילדים, הזוגיות, העבודה ועוד. האינטרנט נותן תחושה הפוכה, שהכל זורם וזמין. ואז כשיש משהו שלא הולך בקלות בחיים הדבר שהכי קל לעשות זה לברוח לשם, כי שם יותר קל. אבל בתהליך הזה יש פיספוס מאוד רציני של כל עבודת ה' שלנו כיהודים ובעיקר כחסידים.

    "המטרה שלנו כנשים היא לשמור על בתינו, הרבה פעמים אני שומעת נשים שאומרות שהן יודעות להתמודד עם הניסיון הזה ואצלן זה לא הופך למשהו ממכר או מפריע. אבל אולי בעלך או הילד שלך לא יידעו להתמודד עם הניסיון הזה, אולי הם לא יידעו איך לעצור? ואז יש להם גישה לכל הזבל הכי נמוך שיש בעולם הזה. למה להכניס את זה הביתה??? יש גם נשים שמכניסות את האינטרנט בעילה שהילדים שלהן עדיין קטנים אבל צריך להבין שהבנייה והעיצוב של הבית שלנו הוא מהיסודות, מההתחלה. וכשיש הרגל שנכנס, מאוד קשה אחר כך להוציא אותו, להתנתק. תמיד יהיו תירוצים חדשים למה אי אפשר בלי זה.

    "בדיוק שמעתי סיפור על אח של חברה שלי ממשפחה מאוד חסידית שקיבל הודעה דרך ה'ווטס–אפ'. וממש בטעות הוא שלח אותה לכל המשפחה שמחוברת לרשת. כשחברה שלי קיבלה את ההודעה היא מאוד התפלאה מכיוון שזו הייתה הודעה שלא היה מתאים לשלוח אותה. היא שאלה אותו לפשר העניין והוא אמר לה שזה נשלח בטעות. מה שצריך להבין הוא, שכמו שבטעות זה נשלח כך גם הילדים של אותה חברה היו יכולים להיחשף בטעות לתכנים הללו. זו הבעיה, שהגבולות הפכו למאוד מטושטשים וקשה מאוד היום לשמור ולהגן עלינו ועל ילדנו.

    "אני פועלת בכפר עם הנערות במסגרת 'אחות התמימים' ועושה שם פעילות רבה. אותה אני מצליחה לעשות בלי 'אייפון' וכמעט בלי אינטרנט. יכול להיות שהשימוש בהם היה מיקל עליי אבל אני מרגישה שאני לא רוצה את הדרך הקלה הזו ושלא תמיד המטרה מקדשת את האמצעים, גם כשמדובר בשליחות. כי במצבים כאלו לאט לאט נפרצים עוד ועוד סייגים ובסוף נוצר מצב שגם דברים שהם לא בסדר הופכים לבסדר. ועם השנים אנחנו הופכים למחוספסים ומרוקנים מקדושה. צריך מאוד להיזהר מהתהליך הזה. לדוגמא, לפני כמה שנים שליחת הודעת טקסט לגבר, נחשבה בעיניי לדבר לא צנוע ומביך. אבל היום זה כבר הפך להרגל לגיטימי".

    קולו של מטפל
    הרב עפר דישון:

    לבנות מחדש מערכת רגשית בריאה

    "כשאנחנו שומעים על שימוש מופרז באינטרנט ההתייחסות העיקרית היא לביטול הזמן או ההתמכרות שפוגעת בתפקוד היומיומי כמו גם ההיחשפות לתכנים שעלולים להשחית את הנפש. אני רוצה להראות עוד כיוון חשוב, את המשמעות החברתית והרגשית של מה שקורה בעיקר ברשתות החברתיות באינטרנט. כל הרשתות האלו, כמו ה'פייסבוק', הפורומים, חדרי ה'צ'אט', ה'ווטס אפ' ואפילו הודעות הטקסט גורמים ליצירת קשרים מאוד חיצוניים. התקשורת שם היא מתומצתת ושטחית. בסיום של שיחה אינטרנטית אין הרגשה של מלאות, אלא ריקנות. והדבר היחיד שיפיג את הריקנות הזו היא עוד שיחה אינטרנטית. ה'לופ' הזה, שלא נגמר, הוא זה שיוצר בסוף את ההתמכרות.

    "נראה, במבט חיצוני, שכשאנחנו באים לסייע למישהו שנשאב אל תוך העולם הזה אנחנו בעמדת נחיתות. לכאורה, יש לנו הרבה פחות מה להציע מאשר מה שהוא מקבל שם. לאינטרנט יש את כל היתרונות הנוגעים לחדשנות. הוא משחק על החושים, מחליף תמונות, מסכים, מעלה גרפיקות שלעולם הרגיל אין כלים להתחרות איתם. שם גם יש שכר מיידי, תשובות לכל השאלות, הוא נגיש, מהיר, סוחף. ומי שזקוק לפידבק המיידי הזה, מתוך מקום של חוסר פנימי, מתחזק.

    צריך להבין שהתהליך הנפשי שלנו, גם החיובי, עובד על חיזוקים חיוביים וככל שמקבלים חיזוקים מהירים יותר לשם אנחנו נימשך. יש תרגיל שבוצע בשיעורי פסיכולוגיה: בכל פעם שהמרצה התקרב לדלת היציאה, הסטודנטים הקשיבו לו והנהנו בראשם, וכשהוא התרחק מהדלת התלמידים לא שיתפו פעולה. מהר מאוד החל המרצה לעמוד באופן קבוע ליד דלת היציאה, למרות שטבעי יותר לעמוד במרכז הכיתה. וכל זאת בגלל ששם הוא קיבל מהתלמידים חיזוקים חיוביים. אפשר להבין מזה שגם אם אתה בכיוון הפוך ולא נכון אבל מקבל מאותו המקום חיזוקים – הדבר ישאב אותך.

    "אבל יש משהו שלנו יש ולאינטרנט אף פעם לא יהיה וזו המציאות האמיתית. במפגשים חברתיים, פנים אל פנים, אפשר לספק חוויות ממלאות וחזקות שהאינטרנט אף פעם לא יצליח. זה המפתח לחלץ אנשים ממעגל ההתמכרות. איך אפשר להשוות קשר דרך מכשיר לשיחה פנים בפנים. יש בה כל כך הרבה דברים שמתווספים: עוצמת הטון, תנועות הגוף, מעבר של אנרגיה. המילים הן רק אחוז קטן ממה שעובר. באופן כללי חוויות של מציאות אמיתית עובדות על כל החושים שלנו, ומשם אנחנו מקבלים את הכוח. כשנערה נפגשת עם חברה ומשוחחת איתה שיחה מלב אל לב מרגישים אחרי זה שובע.

    "כשמגיעים אליי מטופל או מטופלת שנפגעו כתוצאה מהשימוש באינטרנט, אני מנסה להתבונן איפה החוסן הרגשי שלהם פגוע. היכולת שלנו להתמודד עם ניסיונות נובעת מחוסן זה, וכשהוא פגוע האינטרנט ממלא אותו וזה מה שתופס וממכר, לכן קשה להתנתק. במצב כזה, כדי להיגמל צריך טיפול רגשי או תחלופה שתמלא ותבנה את אותו מקום פגוע באופן הנכון. אני מאוד לא ממליץ על השיטה של 'זבּנג וגמרנו'. אמנם יש מצבים שגם שיטה זו עובדת אבל זה לא מומלץ מלכתחילה. כי באופן הזה יש סיכוי שמי שמכור לא יצליח לבנות את עצמו וזה רק יכול לשבור.

    הנכון ביותר הוא להתחיל טיפול מקצועי שיעזור לבנייה של מערכת רגשית בריאה וכך לאט לאט הצורך באינטרנט ירד. אי אפשר להתחמק מלעבוד על המקום בנפש שגרם להתמכרות. להחרים את הפלפון או המחשב, או לאסור ללכת לחברים – רק יוצר שבר. ומי שהיה כמה שנים בתוך העולם של קשרים אינטרנטיים, צריך ממש ללמוד איך ליצור קשרים באופן נכון, איך לפעול בתוך עולם של קשרים אישיים. אני חושב שאנשי חינוך והורים בכל הקהילות, צריכים להתעורר ולהמציא לנוער תחליף נכון למה שהם מקבלים ברשתות האלו.

    "הנער, כמו גם האדם המבוגר, שנמצא עמוק בתוך העולם הקיברנטי, למעשה חי שם את חייו. ככל שהוא יותר חי בתוך המרחב זה, הוא פחות ופחות נמצא איתנו, במציאות הרגילה. הוא כביכול הולך ונעלם מהמציאות בה אנו חיים. יש המכנים את המרחב הזה כ'מציאות מדומה', אולם הרגשות המתעוררים והסכנות שם מוחשיים לחלוטין, והתייחסות שלנו אל המצב הזה כדמיון, עלול לפגום ביכולת שלנו לעזור לאותו אדם. חלק מהדרך לחלץ את אותו מכור, אם כן, תהיה למשוך אותו לאט לאט אל העולם והמציאות הרגילה. להביא אותו לידי התגלות בעולם הזה. לסייע לו לבטא את עצמו ו"להופיע" במקומות ששם אנו רוצים לראות אותו מונח.

    "אפילו האתרים הפנים חב"דים שנראים כביכול כשרים מוסיפים לבעיה הזו. בעבר כשמשהו קרה או התחדש בקהילה היית יודע זאת בבית הכנסת, היום העידכונים הם דרך המחשב. נוער שרוצה לראות את עצמו ב'קעמפים', וגם באלו החסידיים ביותר, נכנס לאתרים האלו. זה מרגיל לצרוך אינטרנט ונותן תחושה שרק אם אתה שם אתה מעודכן. יש היום המון לחץ חברתי בתחום הזה ובסוף נבנית התחושה שהחיות מגיעה משם. יש ילדות כבר מגיל יסודי שמחפשות לראות את הבחורים רוקדים בשמחת בית השואבה אצל הרבי ובודקות איפה נמצא האח של החברה שלהן וכו'. כל הסיטואציות האלו מתחילות את העירבוב שאחר כך מביא לקשרים לא נכונים. הרי ידוע שככל שאתה עושה לעצמך סייגים כך אתה מתרחק מהעבירה, ואת הסייג צריך לעשות לא בקצה המצוק אלא מטר לפני. לכן כל כך חשוב לא להרגיל לשימוש לגיטימי באינטרנט.

    "סכנה נוספת שאנו פחות מודעים אליה, היא מה שמכונה 'בריונות ברשת'. בעבר, ילד שהיה עובר התעללות חברתית בבית הספר, לפחות ידע שכאשר הוא מגיע הביתה, יש לו פסק זמן לנשום עד למחרת. היום, ישנם מצבים שההתעללות ממשיכה ב'פייסבוק' וכדומה לאורך כל שעות היממה. אין לאן לברוח, וממשיכים להציק ולהשפיל, לעיני עשרות ומאות משתתפים אחרים, ולעתים בעידודם. המצב הזה נוראי, וכבר היו מקרים בארץ ישראל ובעולם שהביאו נערים ונערות לשים קץ לחייהם. על אף שמצב קיצוני כזה לא מוכר אצלנו, כבר פנו אליי להתייעץ לגבי מקרי התעללות ברשת. הדבר מצוי, ברמה כזו או אחרת, גם אצלנו, ובדרך כלל למבוגרים אין מושג מה קורה שם, במרחבים הסגורים לעינינו. יש מקום לשוחח עם הילדים, להסביר להם על הסכנות כדי שיידעו להתמודד ולהימנע מהן. כמו כן גם לתת להם כתובת ומענה לפנייה, במידה ואינם רוצים לשתף את ההורים או את המוסדות.

    "דבר חשוב שיכול למנוע ולהגן על ילדנו הוא באופן כללי להגביל את השימוש במסכים, בעיקר בבית. זה כולל סרטים ומשחקי מחשב. יותר חשוב להרגיל את הילדים לשחק במשחקי קופסא ובמשחקי חברה, דבר שכל כך מפתח את היכולות החברתיות של הילד. מלמד אותו לדחות סיפוקים ועוד הרבה. ככל שיהיה לילד נעים לחיות בעולם, הוא פחות יצטרך לחפש הרפתקאות במקומות אחרים."

    2652

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    20 תגובות

    1. מושקא
      כ״ו באב ה׳תשע״ד (22/08/2014) בשעה 15:46

      אם לא היה לכם אינטרנט לא ההיתם יכולות לקרוא את הכתבה הזאת אז…!!!

      • מושקא
        א׳ באלול ה׳תשע״ו (04/09/2016) בשעה 11:16

        אולי זה לא הכי רצוי אבל עדיף לקרוא באינטרנט על הסכנות מאשר לגלוש בהן..
        וד"ל

    2. רחל
      כ״א בטבת ה׳תשע״ד (24/12/2013) בשעה 1:28

      מעניין ונוגע ללב.
      תודה רבה!

    3. ר.מ 770
      כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 20:37

      אז הנה ביררתי… בתשרי אחד הרבנים לימד מאמר " נתת ליראיך נס להתנוסס" שבו מוסבר שבדור שלנו נגמרה עבודת הבירורים ויש את עבודת הניסיונות!!!!

    4. יחי
      כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 19:05

      מושקא את תותחית!

      • מושקא
        א׳ באלול ה׳תשע״ו (04/09/2016) בשעה 11:17

        מסכימה במאתיים אחוז…!!!

    5. נטע
      כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 12:34

      גם אני הייתי מכורה לאינטרנט [אם כי, רוב התקופה זה היה "אינטרנט כשר" = מסונן], וב"ה נגמלתי. כיום אין בביתי בכלל אפשרות להתחבר לאינטרנט מכל סוג שהוא. אני נכנסת פעם בשבוע עשר דקות לספריה לבדוק מייל, ופעם בכמה חודשים לעוד כמה אתרים "חרדיים" מהעבר, כגון חב"ד אינפו…:)

    6. מושקא
      כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 11:42

      אשמח לקשר אותך למושקא מהכתבה,
      התקשרי אלי ואתאם ביניכן
      0523004555

    7. משיח
      י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 18:46

      בס"ד מאוד צורם לקרוא כתבה מאוד מאוד יפה אמיתי ונוגעת כמעט לכולם אבל מדוע לא כתבו שיש פיתרון כרגע שנשי ובנות חבד פועלות ביחד עם עופר דישון היועץ המדהים מיזם שנקרא אי אפשר להתחבר {לקב"ה ולרבי}מבלי להתנתק{מהאינטרנט}ומה שידוע לי יש עשרות רבות אם לא מאות שכבר התנתקו מהאפליקציות הלא רצויות בתוך האיי'פון חבל מאוד שלא צוין בגוף הכתבה לפחות קרש הצלה לבעי'ה זו

    8. דבורה
      י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 18:44

      כתבה מאוד נכונה ובאמת הכל נובע מחוסר ריגשי…
      ולדעתי צריך לחזק אצל מורות או סתם אנשים…
      שכדי וצריך להתיחס לבנות שאפילו עדין לא נפלו ולהראות להן שכאן המקום החם והטוב שלא יצאו לחפש את החום והאהבה במקום אחר…
      זו טעות לחשוב שנערה חבד"ניקית רגילה לא צריכה חיבוק אוהב ויחס מעודד!
      כי כשלא נותנים להן הם מחפשות את זה במקום אחר….. ורק אח"כ שכבר מאוחר והילדה החסידית התמימה הפכה להיות אחת שכביכול לא אכפת לה מהחסידות מהתמימות…ואז נותנים לה את החום והאהבה שהיא חיפשה באינטרנט בטומאה…פתאום נזכרים שאדם ובמיוחד נערה מתבגרת צריכה מחסני אהבה כדי לצאת חסידה….איפוא האהבה והחום היו כשהייתה נערה חסידית?
      היא צריכה "להיתקלקל" כדי לקבל את החיזוק?
      מלא מלא בנות טובות חב"דניקיות חסידיות מחפשות אהבה מקנאות באילו שירדו…..הן סך הכל רוצות שהמורה תדבר איליהן עם אותה אהבה ואיכפתיות שהיא מדברת עם הילדה שסטטה מהדרך…הן סך הכל רוצות שגם בהן התענינו שגם אותן יעריכו!!
      אבל האנשים נוטים לחשוב שהכל בסדר איתן שהן מסתדרות מעולה ומיתמודדות עם בעיות מעולה….אבל הן מתמודדות לבד..!
      בקיצ'ר….נערה חסידית לא צריכה ללכת לחפש חום ואהבה במקומות אחרים…
      והכי כואב המחשבה שאחרי שאותה נערה ירדה צצים להם פיתאום כל אותם אנשים שכשהיית חסידית לא נגשו ונתנו חיבוק קטן סתם…ופתאום הם מראים לך עד כמה הם אוהבים אותך ומעריכים אותך…
      אני מאמינה שתמיד הם אהבו והעריכו ,אבל הטעות שלהם הייתה שהם עשו את זה בשקט, שהם לא העיזו להגיע לנערה הזו ולומר לה, אפילו שהיא חסידית שלוש מילים פשוטות "אני אוהבת אותך"! שלוש מילים שנותנות כל כך הרבה כח…..
      אז חבר'ה באמת אם תחפשו גם בבנות חסידיות את נקודת הערכה, ותחמיאו ותלטפו אפילו אם נראה שלא צריך, הרבה פחות בנות ילכו לחפש מישהו שישמע אותן יואהב אותן ויעריך אותן במקום אחר! קשה לבנות להודות בעובדה שהם צריכות הרבה אהבה וחיזוק בשביל לא להיתפתות…וכל אחת צריכה…
      אז בבקשה תעזרו להן עכשיו בשביל שלא תיבכו אח"כ…!

      מבט של נערה שרוצה להיות חסידית אבל צריכה חיבוק מפה וחיבוק משם…וב"ה לא מחפשת את זה במקום אחר כי אין את זה במקום אחר!!!

      בהצלחה בגילוי האהבה ובקבלת האהבה….ובגילוי הרבי מה"מ….!

    9. יחי
      י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 12:40

      איזה ארוך!

    10. זכיתי להיות חבדניקית :)
      י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 9:11

      נוגעת*

    11. זכיתי להיות חבדניקית :)
      י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 9:10

      איך אפשר לדבר עם מושקא הנ"ל? זו שבשם הבדוי..

      כתבה מעולה!! וכל כך מוגעת.. הכל כל כך אמיתי ונכון..
      הלוואי ותהיו שליחים טובים לעזור לכל המכורים/ות..

      • מושקא
        כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 11:40

        תתקשרי אלי אני יקשר אותך למושקא מהכתבה
        0523004555

    12. מושקא
      י״ח בטבת ה׳תשע״ד (21/12/2013) בשעה 18:02

      הכתבה נפלאה רק משפט אחד הציק לי נגמרה עבודת הבירוריםו עכשיו הזמן מה המקור לכך? זוהי אמירה חסרת פשר וחברת מקור והעיקר פשוט לא נכונה  

      • מושקא
        י״ח בטבת ה׳תשע״ד (21/12/2013) בשעה 18:06

        עכשיו הזמן לעבודת הנסיונות? מה המקור לכך ?

      • דבורה
        י״ט בטבת ה׳תשע״ד (22/12/2013) בשעה 18:13

        רבי אמר שנסתיימה עבודת הבירורים וכבר צוחצחו הכפתורים והעולם מוכן לגאולה….
        אז… מה הבעיה?..
        מה חסר פשר ולא נכון באמירה שהרבי אמר…..?
        חחח… 🙂
        בהצלחה בבירור על עבודת הבירורים…..

      • טלי
        כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 1:19

        מקור לדוגמא:
        משיחות ש"פ וישלח, ט"ז כסלו ה'תשנ"ב
        "אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"[88], ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח.
        ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים)[89], אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם.

        ובריבוי מקומות נוספים.

      • geula
        כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 7:54

        את זה ש״נגמרה עבודת הבירורים״ אומר הרבי שליט״א המלך המשיח
        את המקור לכך תמצאי ב״דבר מלכות״ – שיחות המלך מהשנים תנש״א-תשנ״ב

      • ר.מ 770
        כ׳ בטבת ה׳תשע״ד (23/12/2013) בשעה 13:33

        על סמך מה את כותבת בנחרצות "אמירה חסרת פשר", "לא נכונה"???!… גם אני מתעניינת במקור, כדי להרגיש ולדעת שאני מצליחה להיות חזקה בדור הזה, רווי הנסיונות… להיות גאה בזה!! אז שווה שיהיה לזה מקור;)…

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה