• אני והמשכן הפרטי • ניתוח אופי

    הגדלה

    בחודש טבת חושך וקר לרוב. כיצד מסמל אותם טבת הטוב? • האם את חשה שלימות בטיגון חביתה או מחפשת מבשלת במשרה מלאה? כיצד תאירי את החושך שבתוכך? • חודש טבת נותן הזדמנות מצוינת לבחינה עצמית בנושא וגם מאיר את המחבת באור נשי עוצמתי • "קח[י] לך מחבת ברזל"

    מאת: הדר מזרחי

    "כי–הנה החושך יכסה–ארץ"

    חודש טבת הינו חודש מאתגר. על פניו חושך, קור ומצור אך בפנימיותו יש שער פתוח ושיעור (נשי) חשוב בדרך לגאולה.

    ספרי המסורת והקבלה מלמדים על כך שטבת הינו חודש של צער ודין. בחוץ קר וגשום, הלילות ארוכים, והחושך יכסה–ארץ.

    "בחודש טבת שלוש תעניות בזו אחר זו – בשמונה בו תענית צדיקים. שבו תורגמה התורה ליוונית על פי גזרת תלמי המלך, והיה אותו יום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, לפי שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.

    בתשעה בו, תענית צדיקים. שבו מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה שהעלו את ישראל מבבל ופרנסו אותם בכל צרכיהם ובמותם חשכו עינהם של ישראל שבאותו הדור…

    בעשרה בו, תענית ציבור, שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור…

    וכה דברי הפיטן בסליחות לעשרה בטבת:

    ירח טבת – מאד לקיתי בו, ונשתנו עלי סדרי נתיבו

    סררתי פשעתי – יגלה לי טובו, האומר לים – עד פה תבוא".

    (ספר התודעה – הרב אליהו כי טוב)

    בנוסף לכך בטבת אנו יורדים למצרים, איש וביתו, ונכנסים לחשכת הגלות לעבוד בפרך, בחומר ובלבנים (נשים שימו לב – יש כאן הזדמנות לשנות את ההיסטוריה, הפרטים המלאים בהמשך).

    ובספר יצירה נכתב: "המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש זכר ונקבה".

    מקור השם טבת בבבל. באכדית שמו "טביתו" ופירושו – משהו ששוקעים בו. ככל הנראה בגלל הגשמים שאמורים לרדת והבוץ שלאחריהם.

    ואמנם היסוד של החודש הוא העפר  – אך האם הכוונה היא לבוץ טובעני או לכוח המצמיח?

    ממעוף החסידה קל לנחש את התשובה.

    "ועלייך יזרח ה', וכבודו עלייך ייראה"

    במקרא מוזכר השם טבת במגילת אסתר: "בחודש בעשירי הוא חודש טבת" (ב, ט"ז) על כך נאמר שטבת מלשון 'טובה', זהו החודש בו אסתר – הדסה נלקחה לארמון המלך אחשוורוש, ומכאן צמחה טובה לעם ישראל ובוטלה הגזרה של המן. מתוך ההסתר מאיר הגילוי.

    ויש אומרים טבת מלשון 'הטבה' – תיקון, שיפור.

    על שום שבשני הימים הראשונים לחודש טבת, אנו מטיבים את נרות החנוכה ומגיעים לשלמות ההארה מתוך הודאה והלל, "על ניסך ועל נפלאותיך"…

    ואכן מהאור של חודש כסלו ובפרט מהגילוי של השמן שבתורה ומנרות החנוכה "שאינם בטלים לעולם", אנו מקבלים את הכוח לתקן את המבט השלילי (העין הרעה) ולהתמודד עם החשכה והקור ששוררים בחוץ בטבת, (ובכלל) מבלי לשקוע ב"בוץ" של המציאות.

    חודש עשר!

    כדי לחיות גאולה אני זקוקים למבט מנחם, מאיר ומעורר בכל רגע מחדש. כפי שנמצא בדבר מלכות פרשת ויחי – עשרה בטבת:

    "אף על פי שהמצור דעשרה בטבת הי' התחלת המאורעות דחורבן בית המקדש, הרי, כיון שהכוונה בזה היא שלאחרי זה ועל ידי זה יבנה מקדש העתיד בית נצחי, נמצא, שהתחלת המאורעות דחורבן בית המקדש היא גם (ובעיקר) התחלת הבנין דמקדש העתיד.

    חודש טבת הוא חודש העשירי ("חודש העשירי הוא חודש טבת") למנין החדשים מחודש ניסן ("חודש של גאולה"), ובחודש העשירי עצמו ביום העשירי, עשירי שבעשירי – "העשירי יהי' קודש" – שרומז על השלימות דגאולה העתידה שבה תהי' השלימות דעשר ("עלי עשור", שירה עשירית, פרה העשירית ומנין העשירי, וכן בארץ ישראל – לא רק ארץ שבע אומות, אלא ארץ עשר אומות.

    וענין זה מרומז בהסימן שניתן בשייכות להמצור דעשרה בטבת – "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל גו' אות היא לבית ישראל" – שהכוונה והתכלית של (התחלת) החורבן על ידי ברזל דלעומת זה, היא, כדי שלאחרי זה תתגלה השלימות ד"ברזל" דקדושה בבית המקדש העתיד.

    …ידוע ש"ברזל" ראשי תבות בלהה רחל זלפה לאה, ד' נשי יעקב שהן האמהות די"ב השבטים.

    …ובהקדם מעלת האמהות לגבי האבות, כמו שנאמר באברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", "שהי' אברהם טפל לשרה בנביאות – על דרך ובדוגמת המעמד ומצב דלעתיד לבוא ש"נקבה תסובב גבר", "אשת חיל עטרת בעלה, שספירת המלכות תתעלה למעלה מכל הספירות (סוף מעשה במחשבה תחלה)".

    "הר הבית בידינו"

    המשמעות של המילה נחמה הינה שינוי המחשבה מקצה לקצה.

    העובדות נשארות אותן עובדות, אך זווית ההסתכלות היא זו היוצרת מציאות חדשה. יש בנחמה מקום לפתח של תקווה. למרחב של חסד.

    ליציאה מהבוץ ולהפיכת החושך לאור – לגאולה, ומחודש טבת ההטבה נמשכת, לכל עת ולכל שעה.

    כדי להתנחם עלינו להיות "כלי" לשפע שמוריד אלינו הרבי – "מנחם שמו" כדי לפקוח עיניים ולראות איך השכינה קמה מעפר ומתנחמת – נחמה כפולה ומכופלת.

    שכינה – אמא תתאה – ולנו האמהות – בפועל ובכח – (כלומר לכל אישה) יש כלי ברזל דקדושה שאיתם ניתן להסיר את מחיצת הברזל שביננו לבין אבינו שבשמיים, ולחולל ניסים ונפלאות במשכננו הפרטי:

    כן, הכוונה למחבת הברזל! (בום!)

    סוף סוף "מישהו" מאיר את מחבת הברזל באור יקרות.

    ולא רק את המחבת. גם את המטבח. ואת החביתה.

    ואת עבודת האמהות שמכילה בתוכה את הכל. כן! הצבא, למי שכבר שכח, כולל צבא ה', צועד על קיבתו!

    וזה היינו הך, בין אם מדובר על רוגלך, קרפלעך, מרק, או קינואה מוקפצת…

    הכל מגיע מאותו מקום – לב של אמא – ביטול כפשוטו, מסירות נפש בפועל ממש. שלי שלך – שלך שלך. אך זוהי עבודה קשה.

    ומדהים אבל מרוב שזה טריוויאלי, זמין ומובן מאליו  – לא רואים את זה. בבחינת חושך יכסה ארץ. "כי קרוב אליך הדבר מאד", עד כדי כך שפעמים רבות נדמה שאולי זה נמצא במקום אחר, ובפרט בימינו כאשר החושך הינו כפול ומכופל, הרבה יותר קל לשכוח שהאמת שלנו נמצאת שם בפנים, בתוך הבית ולא בשום מקום אחר. ככל הנראה משום שההערכה העצמית הנמוכה של תפקידנו כנשים, במובן הכי מיושן ואמיתי נוטה לממוצע הציונים "בלתי מספיק".

    אך הבית שלנו הוא הוא המקום להשראת השכינה הקדושה. ולנו הנשים, תפקיד הכהונה, וכמה זה יכול להיות לפעמים קשה, אוהוהו, לעמוד שם לבד בקודש הקודשים ולקפל את הכביסה או לחילופין לטגן לביבה מכל הלב, באמת. אם רק היינו יכולות לראות עד כמה כל פעולה שכזאת מתפשטת עד למעלה מהעולמות, היינו יוצאות בריקודים ובמחולות.

    נמשיך: "חודש טבת (כולל ובמיוחד העשירי שבו) הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף"- שהגוף כביכול דלמעלה, מהותו ועצמותו יתברך, נהנה (כביכול) מהגוף (דלמטה) דכל אחד ואחת מישראל שקאי (בעיקר) על המעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז הנשמה ניזונית מן הגוף ויתירה מזה, הנאת העצמות כביכול מן הגוף".

    כן, לעתיד לבוא זה יקרה! הגשמיות לא תעלים עוד על אלוקות ואנחנו נמלא פינו בשחוק, איך לא שמנו לב, כמה פשוטים הינם הדברים. כאשר ניכנס למטבח זה אכן יהיה בהדרת קודש ובבגדי כהונה לכבוד ולתפארת, וכולנו נחוש בפשטות ונראה בגילוי איך בידינו הנשים נמצא הכוח להמשיך את הברכה לתוך המציאות הגשמית. וכל זה יגרום שחוק ותענוג עליון בגוף ועצמות האין סוף שלמעלה מהעולמות.

    חודש טבת נותן לנו את ההזדמנות לעשות זאת!

    למה לחכות?

    מה מתבשל כרגע במשכנך הפרטי?

    עד כמה את מחוברת לקסם ונוכחת בעשיה?

    קראי את השאלות, עני על התשובות, סכמי הנקודות וקראי את ניתוח האופי:

    א. כיצד את רואה את תפקידך בבית?

    1. מנהיגה.

    2. עזר כנגדו.

    3. מחפשת כיוון.

    4. לא יודעת.

    ב. מה היחס שלך לעבודות הבית?

    1. נהנית מכל רגע.

    2. משתדלת לעמוד במשימות בכבוד.

    3. מתמודדת.

    4. סובלת.

    ג. עד כמה את רואה את בעלך כמשקף אותך?

    1. במידה רבה מאד – החצי השני שלי.

    2. לעיתים.

    3. במידה מועטת.

    4. כלל לא.

    ד. מציעים לך מבשלת במשרה מלאה את:

    1. בשום פנים ואופן לא מוכנה.

    2. מוכנה לעזרה בקילוף והדחת כלים בלבד.

    3. יכול להתאים מידי פעם.

    4. קופצת על המציאה.

    ה. עד כמה להערכתך יש השפעה למצב הרוח שלך על בני ביתך?

    1. במידה רבה מאד.

    2. יש קשר.

    3. מידי פעם.

    4. אין קשר.

    ו. אם יש תכונה בבעלך שמרגיזה אותך את:

    1. מנסה לשנות את אותה תכונה בתוך עצמך.

    2. מחפשת הזדמנויות להעלות את המודעות שלו לנושא.

    3. משתדלת להשלים עם המצב ומקווה לטוב.

    4. מאוכזבת.

     ז. עד כמה הצורך להיענות לדרישות השונות של בני הבית מסייע לך להתגבר על החולשות האישיות שלך ולצאת מעצמך?

    1. במידה רבה – אלו המאמנים הכי טובים שיש!

    2. אין ברירה, כדי להתקדם חייבים להשתנות.

    3. לא תמיד אני מצליחה לצאת מעצמי.

    4. אני זה אני ויש גבול למה שאני יכולה לעשות!

    ח. האם את מאפשרת לעצמך מרחב של עשייה אישית בתוך הבית?

    1. אין לי צורך בזה. הבית ממלא אותי לחלוטין.

    2. משתדלת למצוא לעצמי גם את המקום האישי שלי.

    3. חייבת. לא יכולה בלי זה.

    4. לא. ממילא אני כמעט לא נמצאת בבית.

     ט. האם את מרגישה שאת מגשימה את עצמך בתור אם בית?

    1. כרגע לחלוטין!

    2. בהחלט, אך חשוב לי לפתח עוד תחום עיסוק במקביל.

    3. מנסה לשמור על אורך רוח ולהתמודד עם הדרישות.

    4. מתקשה לשמור על סבלנות.

     י. עד כמה את רואה את תפקידך בבית כשליחות?

    1. להיות אמא זו השליחות הגדולה ביותר שיש.

    2.  ההגדרה של שליחות עוזרת לי למלא את התפקיד על הצד הטוב.

    3. לא תמיד מרגישה שבבית זו השליחות שלי.

    4. השליחות שלי היא מחוץ לבית.

    סיכום:

    10–15 נקודות | את מרגישה לגמרי בבית בתוך הבית. שלמה עם עצמך ונותנת מעל ומעבר בשמחה מכל הטוב שיש בך. ניכר שאת עמוד התווך של הבית ויש לך יכולת נפלאה לתמוך בבני ביתך. זכרי לטפח גם את חלקת האלוקים הפנימית שלך כדי למלא את המצברים האישיים שלך בכוח ובסיפוק.

    15–20 נקודות | הבית עבורך הינו מרכז העניינים. את יודעת לשלב בין ענייני הבית לעולם הגדול בהצלחה מבלי לאבד את הפרופורציות הנכונות. הקפידי להמשיך ולשמור על האיזון העדין הזה.

    20–25 נקודות | להיות עקרת בית זו משימה לא פשוטה עבורך. לא פעם את מרגישה כמו אריה בכלוב וסובלת מחוסר סבלנות לפרטים הקטנים. את רוצה ללמוד ולהתפתח אך דעי כי עליך לחפש את הכוח להתמודדות דווקא בתוך הרגעים האפורים. מובטח לך שאם תתמידי תגלי שם אוצרות של ממש!

    25–30 נקודות | למרות היותך אשה נשואה, את עדיין מתקשה ליהנות מתפקידך כאם בית. כדאי להשקיע בלימוד הנושא ו/או בתמיכה רגשית כדי להצליח בתפקיד הנעלה מתוך הנאה ושמחה.

    1523

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה