• בין פמיניזם לכוח נשי • נעמה טוכפלד

    הגדלה

    בתובנה האישית והפרטית שלי בלבד, הרעיון הפמיניסטי התעורר לפני כמאה שנה, אך הולך צעד בצעד עם תהליכים גאולתיים מובהקים. טור זה נכתב במיוחד לרגל יום ההילולא של כב' הרבנית חי'ה מושקא, האישה החזקה באמת ומוקדש לכל הנשים החזקות בחיי, שלא צריכות להניף שום דגל בכדי לרוץ קדימה, כי הוא אצלן בלב :)

    מההתחלה ידעתי שזה לא יהיה קל. ממילא כל הקונספט האקדמי לא מצא חן בעיני ולהיכנס לקורס שנתי במגדר, עם בטן הריונית, הופעה (סוג של) חרדית והצהרה חד משמעית שאני "אנטי פמיניסטית" הפכו אותי למטרה נייחת. לא שיש לי בעיה עם מהומות, אבל להירשם לחוג הפמיניסטי ביותר באוניברסיטה ולבוא עם אג'נדה נגדית שאינה מתיישרת לפי לפחות אחת מהתיאוריות הפמיניסטיות (ויש הרבה)  זה לא דבר מומלץ ללב. אלא אם כן באים עם הרבי, וזה מה שניסיתי לעשות.

    למעשה, מדובר היה באילוץ. מילים כמו "מגדר" ו"התיאוריה הפמיניסטית" מעבירות עד היום צמרמורת בגווי אבל היות ונאלצתי לשבץ קורס שנתי אחד לפחות במערכת וזה היחיד שהתאים מבחינת שעות ומבנה סביר של יום לימודים (שזה מה שהוקצה לי) נאלצתי פעם בשבוע לשאת "תפילת הדרך" ולהיכנס לכיתה הקטנה אך עוינת שחיכתה לי בסוף המסדרון. המרצה כבר ידעה כי בשלב מסוים תתעורר סערה זוטא בגלל משפט או שניים שאמרתי ולא מתוך פרובוקציה, אלא כי קשה היה לשתוק נוכח עמדות חד ממדיות שהוצגו דווקא בהיכל הדמוקרטיה,  בייחוד ביחס לתפיסה היהודית את האישה. או אז המרצה הייתה קוטעת את הדיון בדרך הכי נעימה שיכלה והודתה לכולן (הבחור היחיד שהיה התחפף די בתחילת הסמסטר) על מגוון הדעות, הפלורליזם ויכולת ההכלה. האמת היא, שלהתווכח עם פמיניסטית נחשב בעיני עד היום למעשה מסוכן ונועז ויחד עם זאת, בכל מקום שהרגשתי צורך להשמיע את קולה של היהדות המסורתית, לפי מורשת אבותינו ומבלי להתיימר כמובן – עשיתי זאת כמיטב כוחותיי הדלים.

    אודה וגם אבוש כי בסיס הידע שלי – גם בזה וגם בזה, לא היה רחב במיוחד ואפשר לומר, אפילו דל. אך הדחף להציג תמונה אחרת היה חזק ממני. במקביל, ועל אותו עיקרון ממש, הופתעתי מאוד לראות עד כמה חוסר ההיכרות עם עולם המושגים היהודי ויתרה מזו – החסידי, ממוסך ורחוק מעיניהן של הטוענות לצדק ולשוויון. וגם הדתל"שיות שביניהן לא הצליחו לענות לעצמן על כמה שאלות מהותיות כמו למשל, מה עושים עם אישה שבוחרת במודע ומתוך רצון אישי להיות "כנועה", "מושפלת" ו"מודרת" לפי כל מושגי העולם המודרני להלן: לנקוט בכל גדרי הצניעות המחמירים, לבחור במשרת אם ועקרת בית מלאה ולהתכנס מרצון בעזרת הנשים הצפופה והדלה.

    ואז, הגיע סוף הקורס שטומן בחובו ציון, המורכב ברובו מעבודת סמינר. כאן כבר לא הייתה ברירה וטוב שכך. הייתי צריכה לבצע קפיצת ראש לתוך נבכי המידע על פמיניזם  עם שלל תיאוריותיו והתפתחויותיו,  עם מיקוד על הפמיניזם הדתי, לצד פריסת היריעה על מקורות יהודיים, תנכיים קבליים וחסידיים העוסקים בתפיסת האישה. שאלת המחקר הייתה האם אפשר להיות אישה מובילה וחזקה, גם מבלי לשאת את דגל הפמיניזם ולהלחם במישהו, על משהו.

    לרוב, בנקודה זו הפרעת הקשב וריכוז המודעת שלי משחקת תפקיד נכבד בכל הקשור בהתרכזות במטלה לימודית כלשהי. פתאום, נורא דחוף לי להציץ בחלון, לפתוח ת'מקרר, לבדוק מי שלח לי מייל בחמש דקות האחרונות (אף אחד) לקפל כביסה, או לשחק שחמט עם עצמי. הכול, רק לא לשבת שעתיים, להתרכז ולכתוב.

    אכן, מדובר במשימה קשה שבעתיים כשמדובר בעבודה שיש להגיש לפי כללי סטנדרט מסוימים וללא פשרות תוך עמידה בלו"ז עצבני במיוחד.

    העבודה הזו הייתה שונה. מרגע שהתיישבתי, באשמורת בוקר ראשונה (כי זה הזמן בשבילי לכתוב ולחשוב) הרגשתי שהעבודה הזו כותבת את עצמה. המאמרים באנגלית, התיאוריות הסבוכות, ההוגות והתקופות – במקום להתערבב לבליל סמיך של עובדות מפחידות, התיישרו כחיילים בטור בפרק המבוא והתיאוריה. התחלתי את הכתיבה כשאני ממלמלת "רבי, עזור לי לכתוב מסמך שהיית גאה בו. שאצליח להביא מעט מאור החסידות לחושך הזה שנקרא פמיניזם". ואכן – הפרק המעשי שבו נדרשתי להוכיח את הטענה המופרכת שבה בחרתי – שיש כוח נשי, שאיננו פמיניזם, והוא עדיף עליו מכל הבחינות, החל להתרקם במוחי באופן מסודר וקוהרנטי.

    בחרתי בשיטת ניתוח תוכן שבמסגרתה בוחרים טקסט רלוונטי העומד בפרמטרים הרלוונטיים, מפרקים ומקודדים אותו, מנתחים ומחלצים תובנות ותימות לא רק מהטקסט עצמו אלא מהמבנה שלו, מהשפה, מהמובאות והציטוטים, מהזרימה, מהכיוון המחשבתי ומהניואנסים. לצורך העניין – גם מה שלא נכתב – נלקח בחשבון.

    הטקסט שנבחר היה: שיחת הרבי שליט"א לפרשת בא בשלח תשנ"ב שכותרתה היא: "על דבר מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה" שיחה זו מוקדשת לנשים ומופנית אליהן בראש ובראשונה, והיא כוללת בתוכה, במבנה מחשבתי מפואר את כל האספקטים – מהכלל לפרט, מהעבר דרך ההווה והעתיד, ממקורות ישנים וחדשים ובעיקר בלשון ברורה ומובנת לכל את חשיבות התפקיד הנשי לאורך כל הדורות ובמיוחד בימנו אלה: זירוז והבאת הגאולה. תפקיד מהותי ומשמעותי בכל קנה מידה. גם פמיניסטי.
    אין זה הזמן לפרט על כל פרטי השיחה ודקויותיה כי היא עשירה ורבת רבדים ומומלץ לקרוא אותה בעיון רב, אך העומק של הרעיונות, התפיסות והאמון האינסופי שנותן הרבי בנשי ישראל השאירו אותי פעורת פה ממש. המסקנה המיידית שהגעתי אליה בעת הכתיבה הייתה, שתפיסתו של הרבי את האישה בכלל והאישה היהודית בפרט, מקדימה בכמה וכמה דורות את התפיסה הפמיניסטית הכי חדשנית שיצאה כרגע מבית מדרשה של הוגה זו או אחרת.

    היכולת לתפוס את הדבר החמקמק הזה שנקרא "כוח נשי" ולארגן אותו בתוך מכלול ערכים, תפקידים רעיונות ומשימות פרקטיות מבלי לפגוע בכהוא זה במהות הנשית ואף להפך – להעריך אותה כראוי לה, גרם לי לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לתפיסה מודרנית של תפקידי גבר/אישה. בהתבסס על התייחסותו של הרבי לרעיון הפמיניסט כי הדבר הכי מעליב כלפי אדם זה לדרוש ממנו להצטמצם כדי להתאים עצמו לסטנדרט של אחרים. כלומר "להקטין" את האישה לעולם של תפקידים גבריים.

    עוד הבנתי, כי הפמיניזם מבוסס בעיקרו על מאבק תמידי לשוויון וחלוקת משאבים צודקת (כשהצדק הוא בעיני המתבונן) ועצם המאבק הופך את הרעיון לחלש יותר. לא כולן מרגישות צורך לצעוק "געוואלד" חדשות לבקרים. שנית, וכהמשך ישיר, המאבק משתכלל והולך ככל שהמטרות מושגות ובמקום לשכוך הוא משכלל את עצמו לדרגות גבוהות יותר של חיכוך. כתוצאה מכך, נולדים זרמים פמיניסטיים חדשים זה על פני זה המכחישים את קודמיהם ויצא שכרו בהפסדו. רוצה לומר – העיקרון הפמיניסטי קורס תמידית אל תוך עצמו כיוון שתמיד תצא הוגה, מנהיגה או כל דמות נשית אחרת שתזעק כי "זה לא מספיק פמיניסטי" ותייצר זרם חדש ומתקדם יותר, או פרוגרסיבי מקודמו שימשוך את השטיח מתחת לכל שכבות התיאוריות הקודמות. כך נפגשתי עם הפמיניזם המרקסיסטי, הפמיניזם הליברלי, הפמיניזם התרבותי, ועוד זרמים חביבים שמתנגשים חזיתית זה בזה ונאלצים לדור יחד רק כשיש מטרה משותפת אחת לתקוף אותה.

    יחד עם זאת, בהסתמך על הרעיון הקבלי-חסידי "כל הגבוה נופל רחוק יותר" (עיינו בשיחת נתת ליראיך נס להתנוסס) הרי שגם פה, רעיון הפמיניזם שיכול בקלות (וכבר הפך)  לרעיון דכאני ודורסני שתובע קורבנות נשיים, גבריים ובעיקר – ילדיים ומשפחתיים, מפרק הגדרות טבעיות ובונה ציר מלאכותי של "מגדר" שבו אפשר לבחור מחדש מה תרצה להיות, גבר, אישה, שניהם ביחד או אף אחד מהם, משבש סדרים חברתיים ומבנה משפחתי קיים (מי אמר לשפוך את התינוק עם המים?)  עדיין – מקורו של הרעיון בניצוץ גבוה ורוחני מאוד.

    בתובנה האישית והפרטית שלי בלבד, הרעיון הפמיניסטי התעורר לפני כמאה שנה אך הולך צעד בצעד עם תהליכים גאולתיים מובהקים. ההתעוררות הנשית (לאו דווקא תחת שיח פמיניסטי), שזה המקום לציין גם שיש בה כמה דברים מבורכים ומועילים לכולם, מקורה בתהליך העולמי של גילוי משיח. ברור כי האמירה "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן יגאלו" תולה את מלוא האחריות לקידום העולם למצב האוטופי שלו, של גאולה אמיתית וסופית על כתפי הנשים דווקא. האם מדובר בכורח? בשעבוד האישה לעולם פטריארכאלי (גברי)? בשימור מבנה הכוחות הקיים? לא ולא. הרבי קורא לנשים לפרוץ קדימה. למצות את כל הכוחות שבהן. לקחת לידן תפקידי מפתח. לנצל עד הסוף כישרונות ולממש אותם בכלים קיימים וחדשים וכל ז – לא בשביל להגיד, 'תראו אותי, אני יכולה כל מה שגבר יכול ויותר', אלא בשביל לומר: 'אני יכולה הכול, עבור הגאולה'. תפקידים כמו רבנית, שליחה, משפיעה, מתוועדת – מתקיימים גם בעולם הגברי אך עם טאצ' נשי והשפעה רבה יותר. לא בשביל להתחרות וללכת מכות, אלא בכדי להשלים ולהתעצם יחד כי זה הרעיון הגאולתי עליו מדבר הרבי, בהתבסס על מקורות מקראיים, מדרשיים, קבליים וחסידיים: הכוח הנשי והכוח הגברי אינם מתנגשים ומתגוששים זה בזה, נוגסים ומקזזים זה את זה, והולכים זבי דם כל אחד לפינתו, עם שלל חלקי בלבד עד הסיבוב הבא, אלא מתקיימים זה לצד זה, גורעים ומשלימים זה את זה בנקודות הנכונות, יוצרים שלם גדול יותר שיכול ללכת קדימה ולא רק לדרוך במקום, או לסגת אחורה. כאן אין מפסידים, זהוWIN WIN SITUATION   למי שיודע לקרוא ולפענח נכון את הדרישה של הרבי מאיתנו הנשים, ומהם – הגברים.

    גם שלב ביקורת עצמית היה בעבודה: איך אני בפוזיציה האישית הברורה שלי משקפת רעיון בצורה "ניטראלית" ומודעת ולא הופכת אותו למניפסט פוליטי אישי (לא שאכפת לי, אבל בכל זאת "אקדמיה"..) וגם כאן הרבי סייע לי להעמיד באור נכון את הדברים מבלי להתנצל ומבלי להתפתל. לא לוותר על מאומה ולקחת את כל הקופה. יחד עם כל תפקידיה הציבוריים נדרשת מהאישה היהודית עמידה קפדנית בכללי הצניעות ההלכתיים ללא פשרות. דאגה למסגרת המשפחתית והזוגית כשהבעל הוא שותף מלא. שניכם יחד בעסק הזה, תוך הקפדה על דיני כשרות, טהרת המשפחה, שבת ועוד ועוד. אכן, תפקידים רבים מטולים על כתפינו הנשיות. אבל בשביל זה קיבלנו כוחות לא?

    אני מתכוננת לרפרנס בכיתה, במסגרתו אצטרך להציג את נושא העבודה שלי לכלל הנוכחות ולקבל משוב ודברי ביקורת מהמרצה ומהסטודנטיות גם יחד. כולי משקשקת מבפנים ומבחוץ. פתאום  טלפון של אחד החסידים בקהילה, במקצועו נוירולוג בכיר ששאלתי אותו משהו וחזר אלי עם תשובה, תופס אותי כמה דקות לפני. הוא מתפלא לקולי הנרעד ואני מסבירה לו את הסיטואציה. "תעשה לי מי שברך"!! אני מפצירה בו והוא משגר ברכה חמה וחסידית היישר למוח המאובן שלי וקובע שאני אהיה השליחה של הרבי בקורס הזה ולכן ההצלחה מובטחת. אמן!!!! אני עונה בקול וסוגרת את השיחה.

    מעודדת יותר אני נכנסת לכיתה, שתי בנות מציגות לפני. קטילות מכל עבר. שאלות ציניקניות במסווה ידעני. שוב אני חוששת לעורי אך גם לזה נגמר הזמן, כי הגיע תורי. מייצבת את הקול, מעלה מצגת ומתחילה לדבר. עוד שקופית ועוד שקופית. הבנות מרותקות. מידי פעם שאלה עניינית נשאלת, הנהונים מסוימים והרמת גבות של התפעלות נקלטת אצלי בזווית העין. הזמן טס, והמרצה קוטעת אותי לקראת הסוף. מעניין מאוד. תודה. היא מסכמת. "רגע" מרימה ידה אחת מבנות הקורס, שנוהגת להפגין מידי שישי בבילעין וחברה פעילה בארגון "אחותי". "יש כמה דברים שעוד לא שמענו. נוכל להמשיך עם המצגת הזו גם בשיעור הבא?"

    חשבתי שהאוזניים שלי לא שומעות טוב אך הכיתה כבר התרוקנה ואני עם דפיקות לב והקלה ענקית.. אין מה לדבר. נשים יודעות מה טוב להן וגם כשמבלבלים אותן עם כל מיני אופנות, וטרנדים יש רבי שיודע לשלוח את המסר הנכון במקום הנכון. בסוף גם קיבלתי 98. מה אפשר לבקש יותר מזה?!

    יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

    (באדיבות אתר מדרשת פנימיות)

    1841

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    7 תגובות

    1. מחכה לגאולה
      ד׳ בתשרי ה׳תשע״ה (28/09/2014) בשעה 11:39

      לא הבנתי- מה זה פמיניסטי ומה הבעיה בזה?

    2. ishtush
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 3:10

      מאמר מעולה, לטעמי.
      הן הסגנון המיוחד, והן התוכן.

      מצפה לקרוא עוד מפרי עטך.

    3. ishtush
      ו׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (06/02/2014) בשעה 3:09

      מאמר מעולה, לטעמי.
      הן הסגנון המיוחד, והן התוכן.

      מצפס לקרוא עוד מפרי עטך.

    4. מוש ס
      כ׳ בשבט ה׳תשע״ד (21/01/2014) בשעה 20:42

      נעמה! יא מלכה! יפה מאוד

    5. rinape
      כ׳ בשבט ה׳תשע״ד (21/01/2014) בשעה 15:07

      מהמם!! מי כתבה את זה?

    6. barel770
      כ׳ בשבט ה׳תשע״ד (21/01/2014) בשעה 13:00

      מדהים!!!! ייש"כ!!!

    7. חני
      י״ט בשבט ה׳תשע״ד (20/01/2014) בשעה 23:33

      ייישר כח!
      אם אפשר לשמוע ולהרחיב קצת יותר בנוגע לעמדת הנשים לפי היהדות! תודה מראש!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה