• ה’ווייז’ של חיינו • נעמה טוכפלד

    הגדלה

    אילו רק היה לנו את השכל להסתכל על הקב"ה כעל הווייז של חיינו. לשחרר. לסמוך. לתת לו להוביל אותנו. להאמין בו. לדעת בוודאות שהוא מתכנן עבורנו את המסלול הכי טוב שאפשר. לציית ללא שאלות והיסוסים... כמה כאב לב היה נמנע. כמה שאלות. כמה אי וודאות • טור מרתק

    שתינו עומדות בתור. היא באשנב של השדרוגים, אני כדי לצאת מהמסלול הקיים. קולגה בעבודה. סופסוף היא מסיימת וגם אני, שתינו ביחד. "נו, השתדרגת?" אני מחטטת, "איך הסמארטפון החדש?" "האמת, נחמד..", היא מלטפת אותו בעיניים נוצצות. "את יודעת, לא חשבתי שאת הטיפוס של סמארטפון", אני אומרת לנערת הטבע שמולי. "צודקת, אני באמת לא", היא משגרת חיוך חצי מבויש. "אבל יש כאן משהו שאני לא יכולה בלעדיו. האפליקציה של ווייז. אם אני אגיד לך איך אני קוראת לו, את תכעסי עלי.." "נסי אותי", אני אומרת לה. "אני קוראת לוויז 'א-להים'", היא מודה. "כשבעלי שואל מתי אגיע הביתה אני עונה לו 'רגע, אני אשאל את א-להים'". נסחפה קצת, אני מגחכת לעצמי ואנחנו נפרדות שם לשלום אבל משהו בדבריה נשאר איתי.

    ****

    שעת צהריים לחוצה. לב תל אביב. יוצאת מסדרת פגישות, איתי ברכב המחליפה שלי. שתינו ממהרות עד אין קץ. וכמו להכעיס, השעה 15:00 היא שעת השין בכל הנוגע לפקקים בתל אביב ולאן  שלא נפנה – פקוק וחסום. "שימי ווייז", היא מציעה. "מה יעזור? הכל פקוק", אני עונה לה. "שימי, שימי. לפחות נדע למתי צפי הגעה". "אוקיי", אני מצייתת ומרגע זה ואילך מתחיל מסע סיבובים, פרסות, תמרונים, כניסות לרחובות צדדיים ולא ברורים ועוד כל מיני הוראות ופקודות שיורה עלינו הקריין באדיבות האפליקציה המתקדמת וככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתמרמרת מהמסלול המופרך שאנו עושות: "מה זה?? לאן הוא לוקחת אותי? זה בדיוק הפוך מהכיוון! אולי הוא התבלבל? אני ממש לא מכירה את האזור הזה!" "לא! את חייבת לציית לו", זועקת שותפתי לנסיעה. "הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. פשוט סעי לאן שהוא אומר לך".

    אני נאלצת להסכים, תוך כדי המהומים ורטינות וכיוון שהיא חייבת להגיע לגן של הילדים שלה בזמן, חזקה עלי שאקשיב לה. מפה לשם, אנו מצליחות להשתחל סופסוף החוצה לנתיבי איילון וכשאנחנו עוברות מתחת גשר לה-גאוורדיה היא מצביעה למעלה ואומרת לי: "תסתכלי". אני מרימה את עיניי ורואה על הגשר פקק אימתני שספק אם היינו נחלצות ממנו בשעתיים הקרובות. באמת מזל שהקשבתי ולא נכנסתי לשם.

    באותו רגע מבזיקה בי ההוראה של הבעש"ט מייסד החסידות שכל דבר שיהודי רואה או שומע הוא צריך ללמוד מזה הוראה בעבודת השם.

    "תראי מה זה", אני אומרת לשכנתי ברכב, שאינה שומרת תורה ומצוות לעת עתה: בתחילת השבוע שמעתי מישהי שנתנה לווייז שלה כינוי מופרך ועכשיו אני מבינה כמה מדויק הוא היה. אני מספרת לה על המפגש ומוסיפה: אילו רק היה לנו את השכל להסתכל על הקב"ה כעל הווייז של חיינו. לשחרר. לסמוך. לתת לו להוביל אותנו. להאמין בו. לדעת בוודאות שהוא מתכנן עבורנו את המסלול הכי טוב שאפשר. לציית ללא שאלות והיסוסים… כמה כאב לב היה נמנע. כמה שאלות. כמה אי וודאות.

    נכון, הכרתי דרך חלופית, אך לא ידעתי כמה היא פקוקה ולא רלוונטית עבורי. גם בחיים אנו מתעקשים על דברים, נתקעים על זוטות, מתחפרים ולא משחררים ואז רואים באיזה פקק הסתבכנו, כמה זמן בזבזנו, למה לא הקשבנו… הנטייה שלנו להוכיח, להתווכח עם האמת, לחשוב שאנו יודעים הכי טוב – היא נטייה אנושית. השאלה היא, האם יודעים לכבוש אותה, ואפילו תוך כדי התמרמרות לסובב את ההגה לכיוון אחר ולנסות, או שאנחנו נוסעים בעיוורון לתוך הפקק של חיינו שספק מתי ואיך נצליח לצאת משם.

    "יפה", אומרת לי הנוסעת החביבה. "אך את הווייז תכננו עבור בני אדם, עם ממשק קל ופשוט שמדבר לכולם, עם קריין או קריינית שאומר לך בדיוק לאן לנסוע ומתי לפנות. את מדברת איתי על ישות אלוקית שאין לך כל שיג ושיח איתה. כיצד את יודעת מה לעשות?" היא שואלת מניה וביה.

    "ובשביל מה יש לנו רבי?" אני עונה ומורידה אותה ליד הגן, בדיוק בזמן.

    יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!

    באדיבות אתר פנימיות

    1649

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    10 תגובות

    1. דבורי
      י״ח באדר א׳ ה׳תשע״ד (18/02/2014) בשעה 14:47

      נעמה,
      איזו כתיבה מיוחדת!
      איזו ראיה חסידית וניצול כל התרחשות בעולם לשליחות!
      יישר כח
      חיזקת אותי!

    2. מוש ס
      ט״ז באדר א׳ ה׳תשע״ד (16/02/2014) בשעה 20:41

      נעמה, יפיפה!!
      תמשיכי לכתוב ולקדש את כל מה שאפשר בלי להתפעל..
      אוהבת!!

    3. rinat95
      ט״ז באדר א׳ ה׳תשע״ד (16/02/2014) בשעה 12:38

      ווווווווואוווווווו כל הכבוד ישר כוח!!!!!!!!!!!!!!!!!! 🙂

    4. דגל
      ט״ו באדר א׳ ה׳תשע״ד (15/02/2014) בשעה 21:13

      ממש כתבה יפה , ישר כח !!

    5. ר
      י״ד באדר א׳ ה׳תשע״ד (14/02/2014) בשעה 8:37

      די!! די!! די!!
      מספיק כבר עם הכתבות ש"מקדשות" את האינטרנט. אתן לא יודעות כמה הרס זה זורע ביננו. לא מדובר באתר למקורבות, אלא באתר שלצערינו (כן, אני לא טועה. זה בכלל לא מלכתחילה ותשמעו מה אומר על כך הרב דיסקין שיחי' – אחד המומחים בטיפול בתוצאות ההרסניות של האינטרנט), גם בנות הכי חסידיות ותמימות נחשפות אליו, והנה הן מקבלות שוב ושוב חותמת כשרות לשימוש בכל מיני אתרים.
      אנא, אם א"א לתקן לפחות אל תקלקלו ותוסיפו חטא על פשע!!!!!

      ___

      תגובת המערכת:

      הכתבה לא מקדשת את האינטרנט, אלא מלמדת אותנו הוראה בעבודת ה' מכל דבר שאנחנו רואות או שומעות. בספר "היום יום" יש לימוד בעבודת ה' אפילו מגנב…

      • ר
        י״ד באדר א׳ ה׳תשע״ד (14/02/2014) בשעה 8:40

        דרך אגב,
        יש כאן למטה כוכבית "יאושרו רק תגובות מכובדות …"
        האם מישהו עומד מאחורי אמירה זו? בינתיים ראיתי שהתגובות עולות לאתר מיד עם שליחתן.
        אשמח לתגובה רשמית מעורכת האתר.

        תגובתך התקבלה,

        התגובות כולן מאושרות ידנית על ידי מערכת האתר. שימי לב שהתגובה לא מאושרת מיד. לאחר שליחתה, היא מוצגת אך ורק בפנייך (ולא בפני שאר הגולשות) עד לאישורה ע"י המערכת.

        בהצלחה
        ושבת שלום
        שלי

      • ר
        י״ח באדר א׳ ה׳תשע״ד (18/02/2014) בשעה 10:03

        ראשית תודה על התגובה וההתייחסות.
        ולעצם העניין. לפי דברייך, יוצא שאפשר לראות או לשמוע כל דבר! כי הרי אפשר לנצל אותו לעבודת ה'…???
        הצעירות (ואולי גם חלק מהמבוגרות) שנחשפות לאתר זה, עדיין לא יכולות לעשות את ההבחנה ההכרחית שלא הולכים/רואים/שומעים כל דבר כי "אני הרי אנצל זאת לקדושה". רק מי שכתב את "היום יום", ורק הוא!!! יכול לקחת על כתפיו הרחבות את האחריות להשלכה שתהיה לכל!! מי שנחשף לדבריו, מלימוד מהגנב. אינני שוללת באופן גורף ומוחלט כתבות יפות ומעניינות (אני מתכוונת ברצינות) כמו אלו. אך אין מקומן באתר שאליו נחשפים מגוון רחב ביותר של אנשים שאין לכם שליטה ופיקוח עליהם, ואינכן יודעות לאיזה כיוון ואיזו פרשנות יתנו לדברים. לצערנו ישנם/ן כאלו שכל מה ש"חסר" להם לנפילה הסופית או הנוספת, זה כתבה מעין זו שמשתיקה את המצפון ונותנת גושפנקא (מבחינתם) לשטויות ולטעויות שהם עושים.
        ושוב, ברור לי שמי שכבר נחשף לאינטרנט בגלל צורך אמיתי ועם פיקוח וסינון כפי שפסקו רבני חב"ד, צריך לקבל את החיזוק והדחיפה בדוגמת כתבות אלו כדי שבדיעבד ינצל אותם גם להשפעה. אלא שלא רק אלו הם האנשים שנחשפים כאן לכתבות.
        אשמח מאוד לקבל את תגובתך לדברים
        משיח נאו!

        __

        כמובן שאפשר לדון בכך, אבל זה בודאי לא ענין של שחור ולבן. הרבי אמר שיחה שלימה על רדיו ולא השאיר את זה בחדרי חדרים אלא לימד אותנו כיצד אנחנו צריכים להסתכל על העולם. הרבי בפירוש אומר לנו ללמוד הוראה מכל דבר שאנו רואות או שומעות.

        אגב, אם קראת את הכתבה, נראה שהכותבת ציינה במפורש שהיא דוקא היתה בדיוק בהליך של החזרת המכשיר שלה…

      • ר
        כ׳ באדר א׳ ה׳תשע״ד (20/02/2014) בשעה 1:33

        אני שוב מודה על ההתייחסות והקדשת הזמן,
        אני מצטטת מדברייך: "הרבי בפירוש אומר לנו ללמוד הוראה מכל דבר שאנו רואות או שומעות." – אבל הוא בשום אופן לא אומר שאפשר ומותר לראות ולשמוע כל דבר, אלא כמובן להפך!
        בנוסף לכך, הרי ברור לכל "בן חמש למקרא", שא"א כלל וכלל להשוות בין רדיו לבין אינטרנט, וללמוד מהרדיו על השימוש באינטרנט.
        ולבסוף, לא שזה משנה את התמונה לדעתי, אך עברתי על כל הכתבה פעמיים ולא ראיתי שהיא כותבת שהייתה בהליך של החזרת המכשיר.

        __

        זה לא המקום ולא הזמן ולא התפקיד לנהל כאן ויכוחים שיכולים להימשך בלי סוף. דעתך ראויה ומכובדת, אך כדאי להבין שיש גם דעות אחרות. ישנם דברים שברורים לך ואילו לאחרות ברור ההיפך וזה עדיין בסדר גמור.

        לכן נסיים את ההתכתבות כאן מבלי לענות ומבלי להמשיך אותה הלאה.

      • מחכה לגאולה
        ט״ו באייר ה׳תשע״ד (15/05/2014) בשעה 11:04

        ר יקרה
        הכתבה אינה מקדשת את האינטרנט,וזה נכון שבשביל אפליקציית וויז צריך אותו אבל זה משהו שמורידים
        לפלאפון זה לא מכניס לשום אתר…
        ובכלל–כל הרעיון המרכזי של הכתבה זה הנמשל,עצם העניין שיש לנו רבי שמוביל ומדריך אותנו לא להכנס ל"פקקים" ופלונטרים למיניהם,שאח"כ קשה מאד לצאת מהם…זה המוטו של הכתבה וזה לא חס ושלום מעודד שימוש באינרנט הכותבת פשוט מיישמת את מה שאמר הבעש"ט !
        לסיכום-אני אמרתי את דעתי אבל זכותך המלאה לבחור אם להסכים או לא,ואני מציעה שתחשבי על זה…
        שלא נגיע לידי נסיון ולא לידי בזיון!!
        רבה תתגלה…
        NOWשיח 🙂
        אם תראי אי-פעם את תגובתי אשמח שתגידי מה את חושבת בעניין 😛

    6. בינה
      י״ג באדר א׳ ה׳תשע״ד (13/02/2014) בשעה 12:13

      וואו!
      נעמה מהמם,
      את כותבת יפה ונוגע ללב.
      תודה 🙂

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה