-
פרק שני: שוק תרבות
צילום: דבורה לאה לוידבורה לאה לוי ממשיכה בטור נוסף בסדרה בה היא מתארת את חיי השליחות באי וואטה קאנל שבהודו • אני מסתכלת על השליחים ויש לי דמעות!! וואו!!! מה הם מוכנים לעשות בשביל הרעבע! זה לא הגיוני! איזה חיילים! אני מורידה בפניהם את הכובע! נפעמת! הרעבע שלח אותי לראות מקרוב מסירות נפש מהי מסירת הרצון! אני המומה! איזה אנשים נפלאים זה ממלא אותי בכח לעזור ולתמוך יותר • לטור המלא
ט"ז כסליו תשע"ה
המסע הפרטי שלי בנפש ומסכת התובנות התחיל אתמול בצ'ק אין בנתב"ג…
אני מגיעה. השליחים הגיעו כנראה הרבה לפניי והם עדיין עומדים עם דיילת "מאוד אדיבה" של אל על ועם אובר וויט ענק (אובר וויט לא בשבילם אלא עבור המטיילים. ומי יודע אולי יום מן הימים הדיילת הזאת תיכלל בניהם כאורחת בבית חב"ד) המטוס באיחור של חצי שעה כולם ממתינים לנו.
אני מסתכלת על השליחים ויש לי דמעות!! וואו!!! מה הם מוכנים לעשות בשביל הרעבע! זה לא הגיוני! איזה חיילים! אני מורידה בפניהם את הכובע! נפעמת! הרעבע שלח אותי לראות מקרוב מסירות נפש מהי מסירת הרצון! אני המומה! איזה אנשים נפלאים זה ממלא אותי בכח לעזור ולתמוך יותר. זו תמיכה במלך המשיח…
רצים למטוס ארבעה ילדים והמון, המון המון חבילות עלינו (חוץ ממה ששלחנו לבטן המטוס) ואנחנו רק שלושה מבוגרים וספר תורה.
אנחנו עולים, כולם מסתכלים עלינו.. אני שומעת אנשים ממלמלים משהו על איחור ועוד מישו ממלמל "אה זה בית חב"ד"
כן, מתוקים אנחנו בית חב"ד. איחרנו כי היינו צריכים לדאוג שיהיה לכם המטיילים טחינה וטונה וגם קקאו.
יושבים, מתמקמים, ממריאים… נדלג על העינוי הזה שנקרא טיסה…. (אל על – הכי לא בבית בעולם)
ו…נוחתים לריח הידוע של בומביי עם 4 ילדים קטנים והמון המון, המון חבילות.
"יעבדוך עמים" מה שלא קורה בארץ, קורה בבומבי. הודי עם רכב של שדה תעופה מרכיב אותנו עד הבידוק הראשון. 3 שעות הליכה בשדה התעופה… בדיקת דרכונים, תורים של הודים (יש להם את כל הזמן שבעולם), הולכים, הולכים והולכים. לוקחים את המזוודות, הולכים… זה לא נגמר..
הילדים עייפים.. ואנחנו עדיין הולכים…
עוד ביקורת, עוד, עוד…
גם לנו המבוגרים נהיה קשה, עייפות, מלחמת התשה. אבל הרבי המשלח באמת ממלא בכוחות ואנחנו ממשיכים עם החבילות הכבדות..
עוד פעם צ'ק אין, אנחנו תוקעים את התור שעה ויוצאים בנזק עצום…
הרבי ישלם..
נוסעים בתוך אוטובוס בשדה.
ואז נחשו מה? שוב הולכים…. ועומדים בתור, אפילו לשבת על הרצפה אי אפשר-אנחנו בבומביי המזוהמת…
השם? רעבע? הלפ!
עולים למטוס, טסים שעתיים ונוחתים בקוומטור. הלם תרבות ראשון שלי.
אנשים יחפים ומחייכים עומדים יציאה מהשדה…
הגה בצד ימין והמונית מתחילה לנוע למלון. מזל שיש הודים שיסחבו כי הגוף שלנו כבר לא מתפקד…
הודו!!! אשקרה מלא הודים, ריקשות, אופנועים, הודיות לבושות בסארי, וילדים יחפים ברחובות… וואוו.. מהמם אני אוהבת
הודו להשם כי טוב…
נחים במלון אוגרים כוחות לשליחות האמיתית מחר יש לנו נסיעה של 5 שעות ברכב עד לוואטה קנאל….
וואו, מסע כומתה..
פעם שאלו אותי כמה חבר'ה למה אנחנו החבדניקי"ם לא מתגייסים? אנחנו לא מתגייסים?!?
אנחנו סיירת מטכ"ל של הרבי מלך המשיח… לא מגוייסים עלאק.
יעססס
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
11 | הצג גלריה
יחי. אשרייך! להיות שליחה זו זכות! הלוואי עלי…
יחי המלך! וואו, דבורה לאה! כל הכבוד! ישר כוח ענק!
אני מתגעגעת אליכם, אפילו להגיד 'שלום' לא הספקתי….:(
בהצלחה גדולה וענקית,
אוהבים אותכם ומתגעגעים…
תודה רבה
???????????
תודה לכולם על התגובות החמות מחמם את הלב. כתבה הבאה בקרוווב 🙂
אני ממש אהבתי את הכתבה היא כתובה בשפה שממש כפית לקרוא קלילה..
וממש מדהים!! למרות שאנחנו בחור בארץ אפשר קצת להרגיש שליחות
מרגש!
מדהים!
והתמונות מדהימווותתת
וואו משיח נאו ריגשת!!!!
תודה על תשובתך היפה, הקולחת, הנעימה והכל כך מתקבלת
לקחת לי את המילים מהפה.
הלוואי והייתם מזדהים והייתי יכולה לדעת למי להודות
כתבה מעולה! הכנסת אותי לאווירה
דבורה לאה המדהימה..ישר כח ענק…זה פשוט מדהים..
בהצלחה בשליחות…
דבורה לאה!!!!!!!!!
אין עלייך:)מדהימה מדהימה מדהימה!!!
שהרעבע ייתן מלא כוחות להמשך השליחות!!!
הרעבע לא נשאר חייב..
אשרריך צדיקה!
כתבה מאלפת.
מחכים לשמוע עוד..:)
משיח נאו!
פנינה יקרה,
צר לי אני חושבת שאת עסוקה מידי בלחנך ולהטיף לעולם. חבל, מוטב שבאמת נתעסק כל אחד במה שהוא צריך לשפר ולא הזולת.
זה סגנון הכתיבה שלי,
הכל טוב ויפה אבל מה הקטע של הסלנג אשקרה הרגע לימדו אותנו שסלנג זה לא לבת חסידית לא שאני לא משתמשת בזה ואני צדיקה אבל באתר של נשי ובנות חב"ד
פנינה, תני לי לנחש שאת בגילאי התיכון.. נכון?
כשתגדלי תביני (:)) שאצל כל אחד הרבי חי בצורה שמתאימה לו.
מי שכותב אשקרה, וזאת השפה שלו. והוא מדבר כ"כ בחום על הרבי והשליחים שלו- זה רק מראה שזה באמת חי אצלו.
ואת, תדברי על הרבי באהבה רבה. בשפה שלך. באמת הפנימית שלך. וזה מה שיהיה טוב ונכון לך..
סוד החיים זה לדעת לקבל גם את מי ששונה ממני..