• השמחה המקור לכל הישועות

    הגדלה

    אנו צריכים תמיד לזכור ולא לשכוח, כי יש מי שקשה לו לשמוח ואנו חייבים להושיט לו עזרה, לגרום לו לשמוח ומכאן תבואנה כל הישועות • הקב"ה דורש מאיתנו להיות בשמחה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה". השמחה מקרבת אותנו לאבא שבשמיים, הכל יכול לרפא, לכלכל, לעזור ועוד. שנזכה במהרה לשמוח בשמחת הגאולה! • לטור המלא

    השמחה
    המקור לכל הישועות

    אנו צריכים תמיד לזכור ולא לשכוח, כי יש מי שקשה לו לשמוח
    ואנו חייבים להושיט לו עזרה, לגרום לו לשמוח ומכאן תבואנה כל הישועות

    מאת: רחל רוזנברג, עטרת חיה

    השמחה היא ביטוי רגשי אדיר שפורץ מתוך לבנו. השמחה מהווה חלק בלתי נפרד מתחושות תודה לאבינו שבשמים על שאנו בריאים, יש לנו נחת מהילדים, פרנסה בכבוד, על שביכולתנו לסייע לזולת ועוד ועוד…

    השמחה היא כלי שמועיל לכל בן ובת אדם, אך לעיתים הדרך לשמחה כרוכה במאמץ רגשי, סיבות רבות יכולות להפריע: בריאות לקויה ל"ע, כאבים, מתחים מענייני העולם הזה הגשמיים, והיצר הרע — הנפש הבהמית הגוברת על הנפש האלקית.

    יש אנשים עם מחשבות כפייתיות וכדומה, אלו מוטרדים במוחם בלי/עם חשיבות, אבל בזכות השמחה, המטרה הנכונה תאיר את דרכם הנכונה וכשיהיו בשמחה הם ייווכחו שהטרדות כקליפת השום ויש על מי לסמוך!

    כך גם אדם שחולה ל"ע וישליך יהבו על בורא העולמים רופא החולים — וישמח — במשך הזמן יתרפא ממחלתו.

    כך בכל תחום של חיינו כפי שאומרת האימרה "הדאגה שלך צריכה להיות איך לא לדאוג".

    דאגה — במילה זו אין את האות ב'. כאשר אדם דואג אין בטחונו בה' מלא, זו לא בושה להתחזק ביסודות האמונה והביטחון בה' ואז נסיר דאגה מלבנו.

    "האבן שבליבנו" — העצבות רח"ל המחשבות השונות — על האדם לחשוב האם יהיה זה לתועלת?!

    נאמר "המבקש על חברו . . נענה תחילה", בני האדם החשוכים משמחה ל"ע, קשה להם לשמוח אבל כשנעזור להם לצחוק מבדיחה, מסיפור מצחיק, נשיר להם שירים משמחי לב וכדומה, האש שבליבם תדלק — הנפש הבהמית תיעלם והנפש האלקית תתעורר.

    אנו צריכים תמיד לזכור ולא לשכוח, כי יש מי שקשה לו לשמוח ואנו חייבים להושיט לו עזרה, לגרום לו לשמוח ומכאן תבואנה כל הישועות.

    בתניא פרק כ"ו, האדמו"ר הזקן כותב שבשביל לנצח את היצר צריך להיות בשמחה (שבאה מהנפש האלקית ולא בעצבות שבאה מהנפש הבהמית) "כשני אנשים שמתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה" בגשמיות שהזריז מביניהם ינצח (כי הזריזות מקורה בשמחה לעומת עצלות וכבדות שמקורן בעצבות).

    העצב מפריד
    בין האדם לבורא עולם

    אדמו"ר הזקן מסביר, שבעצם אין בעצבות מעלה רק שיגיע ויבוא ממנו איזה יתרון "והינו השמחה האמיתית בה' אלקיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנות על עוונותיו במר נפשו ולב נשבר שע"י זה נשברה רוח הטומאה וסטרא–אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמיים….".

    העצב לפי הכתוב לעיל יכול להיות והינו לצורך עליה וזהו עצב שמניב פירות: "כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר עצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החושך דוקא" (תניא פרק כ"ו). האדם המרגיש יסורים וסבל ושמח במצבו זה עליו נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שם).

    הקב"ה דורש מאיתנו להיות בשמחה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה". השמחה מקרבת אותנו לאבא שבשמיים, הכל יכול לרפא, לכלכל, לעזור ועוד.

    שנזכה במהרה לשמוח בשמחת הגאולה!

    1903

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה