זילברמן
  • כשהנורמלי צועק "משיח נאו"

    הגדלה

    זה נקרא: לצאת ממצרים. לא להתייחס לגינוני העולם הזה, להנחות העולם, לאיך שזה נראה או נשמע בעיני אחרים, אלא לרצות את האמת כמו שהיא. אפשר לחיות בגטו ולצאת ממצרים. ואפשר לחיות בדורנו, בו הכל פתוח, הכל אפשרי, כביכול אין שום מגבלה, אבל לחיות בשיא המוגבלות, לחיות במחשבה בתוך "גטו" . והבחירה - בידייך! תלוי במה תרצי לבחור...• השליחה מורן קורס בטור גאולתי לקריאה

    מאת: מורן קורס, עטרת חיה

    גאולה בגטו

    ליל הסדר, תש"ג, בגטו.

    "ליל הסדר הערב", נשמעה קריאה חרישית, ולאט לאט נאספות עצמות אדם הנראות כאנשים, שני נרות דולקים על שולחן רעוע וקערת פח עם חרוסת והרבה מרור, לא רק על השולחן, גם בלבבות…

    מכל עבר מציצים ראשי אדם, מבטיהם הנפחדים מופנים לעבר האורות של שולחן הסדר, רעד מרומם מזדחל בין התאים ואיש אמיץ אחד החל מנגן את הניגון המוכר: "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרועה נטויה"…

    האולם מתמלא ים של דמעות, בוכים על העבר ותוך כדי חושבים על ההווה, האם באמת יצאנו ממצרים? ולפני שהיאוש מכרסם מכל עבר, אחד היהודים פורץ בדמעות של התרגשות ואומר: "כן! יצאנו ממצרים! וה' מצילנו מידם!

    יהודים יקרים! לא סתם נקראנו כך! זה הכוח שלנו! כוח ההודיה! אנחנו נמשיך להודות לה' ונראה ניסים גלויים!

    כמו אז גם היום! ה' עזר ויעזור ועוד נראה ישועות בקרוב! נחגוג את ליל הסדר מתוך שמחה שכעת  נצא לחרות!".

    הנהגה גאולתית

    שנים לאחר מכן הרבי מה"מ באחת מהתוועדויות סיפר שפעם נכנס שליח לביתו של יהודי נכבד, אדם מוצלח ביותר ובעל אמצעים, על מנת לקרבו ליהדות.

    אותו יהודי לא היה מוכן להשתכנע כל כך מהר ובהיותו בעל שכל רצה להבין כל דבר בשכלו, שאל שאלות והתווכח, תוך כדי היותם שקועים בכל להט נשמתם בעיצומו של וויכוח שכלי, עיין הלה באחד מספרי החכמה שהיו מונחים אצלו, כדי לנסות ולהוכיח את צדקתו בוויכוח. כשהרים את עיניו מהספר כדי להמשיך בוויכוח – לא האמין למראה עיניו: בן שיחו, השליח, עומד עם הפנים לקיר ומתנענע!

    שיחתם נמשכה זמן רב, וכאשר הבחין השליח שעוד מעט תשקע השמש – נעמד להתפלל מנחה.

    וראה זה פלא – הנהגה "בלתי מנומסת" זו – להפסיק באמצע ויכוח שכלי, מבלי לבקש סליחה מחברו לוויכוח, שהתפנה מכל עיסוקיו והזמינו לביתו… דווקא הנהגה זו היא שגרמה להתחלת ה"מהפכה" בלבו של אותו יהודי, עד שבמשך הזמן התקרב ליהדות, ולא עוד, אלא שהוא בעצמו קירב ליהדות עשרות ומאות יהודים!…

    היהודי הנ"ל לא ידע מהי תפילה, הדבר שממנו התרשם עמוקות, עד שנעשתה "מהפכה" בלבו – לא היה אלא העובדה שלפתע "שכח" בן שיחו את כל "כללי האינטליגנציה" הנהוגים בין בני אדם, שלפיהם התנהג בן שיחו במשך כל זמן פגישתם, והתנהג כאדם שאינו מן הישוב – לעמוד עם הפנים מול הקיר ולהתנענע…

    סיפור זה נודע בהשגחה פרטית וכמותו – ישנם עשרות, מאות ואפילו אלפים… והעיקר: אין צורך בראיות ובהוכחות – "טעמו וראו"… ינסה כל אחד ואחד דרך זו ויראה בעצמו את התוצאות!       (התוועדויות–תשמ"ה)

    זה נקרא: לצאת ממצרים.

    לא להתייחס לגינוני העולם הזה, להנחות העולם, לאיך שזה נראה או נשמע בעיני אחרים, אלא לרצות את האמת כמו שהיא.

    אפשר לחיות בגטו ולצאת ממצרים.

    ואפשר לחיות בדורנו, בו הכל פתוח, הכל אפשרי, כביכול אין שום מגבלה, אבל לחיות בשיא המוגבלות, לחיות במחשבה בתוך "גטו" .

    והבחירה – בידייך! תלוי במה תרצי לבחור…

    מהרגע שבו יצאנו ממצרים הפכה המהות היהודית להיות "בת חורין" ושום אירוע חיצוני לא יכול לשנות את זה, רק להעצים.

    הנשמה היהודית איננה נתונה תחת שליטת הגלות, כפי שהרבי הריי"צ אמר.

    וזו החירות האמיתית – הבחירה שלך בחירות!

    האם את יכולה לשלוט בזמן שלך – לכמה מבזבזי זמן את נכנעת ביום?

    האם אנחנו באמת משקיעות היכן שאנחנו רוצות? חירות זו הידיעה שאת יכולה לשלוט בדחפים שלך, בהרגלים, בתגובות הספונטניות (בעיקר מול הילדים) ובכל ההתמכרויות המודרניות.

    יציאת מצרים איננה רק עובדה היסטורית אלא מהות יהודית שמחכה להפעלה מידי בוקר, זוהי התעמלות נפשית של הנפש, ביכולתינו להרים את הראש מעל הבלי העולם ולשלוט בחיינו, אין לנו תירוצים! לכל אחת מאיתנו יש כוח לצאת לחירות אמיתית עם כל כוחות נפשה.

    כשהנורמלי צועק "משיח נאו"

    בהמשך אותה ההתוועדות הרבי מה"מ תובע מאיתנו לצעוק "משיח–נאו", (בלי גינוני מלכות…)

    שדווקא הצעקה הזו, היא זו שתפעל (עלינו) ותעורר את הזולת!

    וכלשונו הקדוש – "הרי לכאורה, מישהו יכול לטעון, יתכן שכאשר רוצים לפעול על הזולת, צריכים להתנהג כמו "ג'נטלמן"… לכל לראש צריכים לומר "שלום עליכם" ולשאול אותו מה שלומך ואיך אתה מרגיש… ואח"כ להתעניין בשלום אשתו ובני ביתו, לשאול אותו כיצד מתנהלת פרנסתו מה עשה ומה מתכוון לעשות וכו', ואח"כ להתחיל לדבר איתו על ענייני יהדות, החל מאל"ף–בי"ת של יהדות, עד שיגיע ל"אחרית הימים", אט אט קומט משיח"…

    הנהגתו, טוען הוא, כהנהגת הבעש"ט… כידוע הסיפורים אודות הבעש"ט שהיה מתעניין בשלומו של כל יהודי ובני ביתו, בפרנסתו וכו', כדי שישיב "ברוך השם", ורק אחר–כך היה מדבר עמו אודות ענייני יהדות, אבל להתחיל לצעוק "משיח–נאו" – הנהגה מוזרה היא זו… אדרבא טוען הוא: "דברי חכמים בנחת נשמעים", בישוב הדעת ובמתינות… ואם כן איזה רושם על הזולת, טוען הוא, תעשה הצעקה "משיח–נאו"?!

    הנה לאמיתו של דבר – ההפך הוא הנכון!

    אדם נורמלי לחלוטין – לבוש כאדם נורמלי ומדבר כאדם נורמלי וכו' לפתע מתחיל לצעוק "משיח–נאו",

    דווקא הנהגה כזו היא זו שפועלת ומעוררת אצל הזולת את הפנימיות שבו, שלאמתו של דבר, גם נפשו צועקת "משיח–נאו"!…

    שנזכה להסיר את הקליפה החיצונית המכוסה בשכבת אבק ובוץ אצלנו ואז לצאת לחירות אמתית, לצעוק ולחיות "משיח–נאו" ובמילא תתגלה אצלנו ואצלו פנימיות נשמותינו!

    יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

    1478

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.