אחרי שנים של נסיונות וניסויים. אחרי שנים שאני לא מרוצה מהמטבוחה שלי. ושל אחרים תמיד טעים לי יותר. סוף סוף אני מרוצה מעצמי. גיליתי את הסוד. בעצם שתיים. שכמובן אגלה לכם. ואיך לא, הפכתי את המתכון לקל יותר להכנה כי אני אלופת הקיצורים.

הסוד הראשון הוא הרבה שמן. ולא. אל תספרו לי סיפורים שאפשר להכין עם קצת שמן וזה יוצא נהדר. זה לא. תשאלו כל מרוקאי מתחיל. בעצם אין דבר כזה מרוקי מתחיל… בלי הרבה שמן זה סתם עגבניות מבושלות במים. וזה נחמד אבל זה לא מטבוחה.

הסוד השני הוא: לקלף את העגבניות. המרקם שלהם שונה לגמרי וטעים יותר ברמות אחרות.

תרשו לעצמיכם להעתיק את הטיפ הזה לשקשוקה.

הסוד השלישי (אמרתי שתיים אבל זה סוד ידוע. אז אני רק מעדכנת את מי שלא שמע): לבשל הרבה זמן על אש קטנה קטנה. משהו כמו שעה וחצי- 3 שעות.

טוב זה לא באמת שאתן יושבות ליד הסיר 3 שעות וסורגות כן? רק תהיו בבית ופעם ב.. תציצו ותערבבו קצת. זה הכל.

מפה והלאה, תרשו לעצמיכם להוסיף, לשדרג מה שתרצו. יש כאלה ששמים כמון. פלפל חריף- תלוי כמה אתם בעניין של לדמוע. אני חושבת שכדאי לפחות חתיכה קטנה בשביל הפיקנטיות.

פלפל אדום, צהוב (סבתא שלי הייתה  שמה פלפל ירוק כהה וכפית גדושה של כמון וקראה לזה בכלל סלט תורכי). שימו לב שאם אתם לא אוהבים טעם חזק של פלפל אל תשימו כמות גדולה חצי פלפל זה בהחלט מספיק.

אפשר לחתוך לקוביות, לגרד, לרסק לפני / אחרי הבישול.

הכי כייף זה להכין כל פעם שונה.

למטבוחה

8-10 עגבניות אדומות קצת רכות

פלפל חריף קטן מנוקה מגרעינים ופרוס

גמבה אחת/ חצי אדומה חתוכה לקוביות

ראש שום קצוץ

כף גדושה פפריקה

רבע כפית פלפל שחור

כפית מלח

רבע כפית סוכר

שליש כוס שמן (חד פעמי)

אופן הכנה:

1.מוציאים עם סכין את החלק הירוק של העגבניה, מסמנים איקס עם סכין בחלק האחורי של העגבניה. מבשלים 10 דקות במים על להבה גבוהה.

מעבירים את העגבניות לקערה. מורידים את הקליפה בעזרת הידיים. זה אמור להתקף בקלות.

מרסקים עם בלנדר יד (למרקם מטבוחה חלק) או עם מועך פירה. או חותכים לחתיכות בסכין.

2.חוזרים לסיר. כן באותו סיר שבישלנו קודם. מייבשים מעט (אין צורך לשטוף). שמים את השמן יחד עם השום, הפלפל החריף והגמבה. מטגנים כמה דקות. שימו לב שהשום לא משחים. רק מזהיב מעט. אחרת יתקבל טעם מר.

3. מוסיפים את העגבניות. כף פפריקה, רבע כפית פלפל שחור, קורט סוכר.

מנמיכים את האש ומבשלים שעה וחצי – שעתיים עם מכסה סגור על אש קטנה. מידי פעם מערבבים.

4.מוסיפים מלח (כן, בסוף!) ומגבירים קצת את האש ומצמצמים נוזלים (לא לגמרי). טועמים אם חסר מלח.

מצננים לגמרי ומעבירים לקירור לילה.

המטבוחה במיטבה אחרי לילה.

כמה הארות חשובות:

סוכר – חשוב בשביל לשבור את החמיצות של העגבניות

מלח בסוף – הסיבה שמבשלים על אש קטנה היא כדי שהעגבניות יגירו נוזלים ויתבשלו בנוזל של עצמם. המלח מפריע להם להתרכך)

שימו לב שכשמרסקים את העגבניות בהתחלה או בסוף, הצבע מתבהר. לכן אני מעדיפה לעשות זאת בהתחלה ואחר כך לסדר את הצבע עם הפפריקה.

מטבוחה מחזיקה במקרר שבועיים בכייף. ניתן גם להקפיא. אני פחות אוהבת

ניתן לבשל כמות גדולה של עגבניות ללא תיבול ולשמור במקפיא לעת הצורך (רוטב לפיצה, מטבוחה וכו)

אפשר לשחק עם כמות הסוכר לטעם מתקתק יותר.

תמיד אפשר לשים קצת מטבוחה במחבת. להוסיף ביצים וקיבלתם שקשוקה מהירה

בנוזלים שמופרשים מהעגבניות בזמן הבישול ניתן להשתמש לרוטב של הדגים.

בהצלחה מרובה!