• זה פגש אותי בצומת ומלווה אותי בכל הדרכים • כתבה נוגעת

    הגדלה

    "לא הרבה בנות חוו את החוסר אונים שחוויתי אז. הבית שלי עבר משבר, כל דבר שהיה יציב בחיי הפך לרעוע. ההורים שלי לא ממש הלכו לקבל טיפול מקצועי, והאווירה בבית רק נהייתה קשה יותר, עד כדי כך שהיו ימים בהם העדפתי להימצא שעות ארוכות אצל חברות כדי להתרחק מה'מתח הגבוה' בבית..." כתבה אישית ונוגעת באדיבות מוסף עטרת חיה של בית משיח • לכתבה המלאה 

    לכל אדם יש צמתים בחייו, בהם הוא מחליט על המשך הדרך. בצומת בו אני עמדתי, היו המון כיוונים אליהם אפשר היה לפנות. שלטים רבים שלא את כולם הבנתי. בלבול וסערה שלא ידעתי איך עומדים מולם.

    לא הרבה בנות חוו את החוסר אונים שחוויתי אז. הבית שלי עבר משבר, כל דבר שהיה יציב בחיי הפך לרעוע. ההורים שלי לא ממש הלכו לקבל טיפול מקצועי, והאווירה בבית רק נהייתה קשה יותר, עד כדי כך שהיו ימים בהם העדפתי להימצא שעות ארוכות אצל חברות כדי להתרחק מה'מתח הגבוה' בבית. האחים הגדולים שלי התחילו לשנות את אורח החיים אליו חונכנו, ואני הרגשתי איך הבלבול וחוסר המנוחה מציפים אותי. לא מצאתי סביבי אף לא דמות אחת ממנה אוכל לשאוב מעט ביטחון.

    היו אלו ימים של תחילת שנה, בהם נכנסתי ללמוד בתיכון. מבחוץ נראתי רגיל, אבל בפנים הרגשתי כל כך רע. לא היה ברור לי שאני ממשיכה ישר, היו הרבה צדדים לפנות אליהם. הרגשתי לא מחוברת לכלום וחיפשתי נואשות אחר קרש הצלה להחזיק בו. ובין הגלים הגבוהים, בלי שביקשתי או קראתי לעזרה, פתאום פגשתי בהם. 'אחות התמימים'.

    חברה מהכיתה ניגשה אליי וסיפרה לי על הפסקה חסידית שתפתח את הפעילות של אחו"ת בבית הספר. היא לא רק סיפרה לי אלא ממש שכנעה אותי להיכנס. וגם רתמה אותי לעזור לארגן לפני ואחרי. משם זה המשיך בכנס ארצי שהמון בנות הגיעו אליו, ובהתוועדות עוצמתית שאני לא אשכח לעולם. אני זוכרת את ההרגשה המיוחדת של להיות חלק ממשהו שהוא יותר גדול ממני, ואת העוצמה שזה נתן לי. תוך תקופה לא ארוכה, כבר שכחתי שפעם לא ידעתי מה זה אחו"ת… הרגשתי שנולדתי שם. ואולי באיזה שהוא מקום זה נכון, כי ב'אחות התמימים' עיצבתי לעצמי זהות חסידית, ונולד בי קשר עמוק ואמיתי לרבי.

    גם במסגרת בית הספר הייתה פעילות חברתית חסידית, אבל שום דבר לא הגיע לרמה של 'אחות התמימים'. התכנים החזקים, החוויה העוצמתית, כל דבר מוגש ברמה גבוהה שמשכנעת אותך לטעום וליהנות. אף פעם לא הייתי בין הבנות שממהרות לקחת חלק בפעילות חסידית, אבל כשמגיע משהו 'של אחות', ברור לי שאני חלק. אולי זה בגלל שבאחו"ת את מרגישה את החיוך והאהבה, ולא מוותרים עלייך בכל מצב…

    בכל שנה יש שבת מיוחדת לכל 'אחיות התמימים', משהו שאני אף פעם לא מפסידה… 'שבת שכולה משיח'. בשבת בשנה שעברה הכרתי מישהי מתיכון אחר בארץ, אפרת. מסתבר שגם היא נפגשה עם אחו"ת בצומת מרכזי… אפרת מגיעה מבית דתי מאוד אבל לא חב"די. היא נכנסה ללמוד בתיכון חב"ד מכמה סיבות שאף לא אחת מהן הייתה חיזוק הקשר לחב"ד. היא התכוונה ליהנות מבית הספר, אבל להישאר מ'חוץ' לחב"ד. עד שהיא הכירה את אחו"ת… זה התחיל בזה שחצי שכבה נהגה להשתתף באופן קבוע בפעילות 'אחות"י' שהתקיימה מחוץ לשעות הלימודים. בפעילות זו משתתפות כתות ט' י' בשעה של כיף חסידי עם מדריכה שהיא בדרך–כלל בוגרת 'אחות התמימים'. אפרת הגיעה לפעילות באמצע השנה, לאחר ש'אחות"י' הפך לחלק מרכזי בהווי של השכבה. בדיוק בפעילות שאליה היא הגיעה המדריכה דיברה על מינוי משפיעה. לאפרת היו המון שאלות שרק התרחבו לעוד נושאים וגרמו לה להגיע לעוד פעילויות. משהו בפעילויות, בדיונים, בתשובות שהיא קיבלה, גרם לה להתעניין ולהתחבר, הדליק וסחף אותה ממש. אבל לקראת סוף השנה, ההורים שלה קלטו פתאום שהפעילות השבועית עושה לה משהו, והם החליטו שזה לא מתאים להם. אפרת נאלצה להפסיק להגיע לפעילויות והחברות היו שומרות לה את החומרים מכל פעילות ומביאות לה למחרת לכיתה. לפעמים היא הייתה משתתפת בפעילות דרך הטלפון… היא פשוט לא הייתה מוכנה לוותר על זה!

    בזרם ממנו היא מגיעה לא מקובל כל כך שבנות לומדות, לכן לימוד חסידות מאוד תפס אותה. אפרת הייתה צמאה ללמוד אבל היא לא יכלה ללמוד מספרי חסידות כי בבית שלה לא היו כאלה, אז היא התחילה לאסוף קבצים של אחו"ת מכל השנים, וכל קובץ לימוד חדש של אחו"ת היא בולעת בשקיקה. בבית היא השתדלה להחביא כמה שיותר… פתאום היא התחילה להבין את המשמעות הפנימית של כל עניין, הקבצים המסודרים שהקיפו כל נושא והביאו את הדברים של הרבי בכל עניין, הקלו עליה את הלימוד והפכו אותו לדרך חיים.

    ההורים של אפרת ראו שהיא כבר 'נכנסה חזק' והם התחילו לשכנע אותה לעבור למסגרת אחרת לקראת השנה הבאה. אך היא לא הסכימה לזה בשום אופן וניצלה את כל כושר השכנוע וההסבר שלה. ובסוף היא גם הצליחה. היא סיפרה לי שההורים שלה לא התלהבו שהקשר שלה עם חב"ד התחזק, וזה יצר בינה לבינם מתחים וויכוחים שהיא מעולם לא שיערה שיהיו… היא מתפללת ומייחלת שלאט לאט הם יפנימו שהרבי והחסידות נותנים לה חיות חדשה בעבודת ה', והמבט שלה על כל דבר בחיים השתנה.

    אין לי ספק שהוריה ירוו ממנה הרבה הרבה נחת יהודי–חסידי אמיתי….

    השנה, ב'כנס חוזרות' שנערך בבית הספר לכבוד הבנות שחזרו מחודש החגים אצל הרבי, דיברה בת שלומדת שנתיים מעליי. חני. היא סיפרה שזו לה הפעם השלישית אצל הרבי, אבל פעם ראשונה בתשרי. בקיץ חני החליטה להשתתף במבצע 'דור דעה' של 'אחות התמימים' – מבצע לימוד של תניא בעל–פה ושיחות בעיון, וקבלת מלגות לנסיעה לרבי – כדי שתוכל לממן לעצמה את הנסיעה. חני מגיעה מבית חב"די, אבל את שיחות ה'דבר מלכות' שהיא למדה במסגרת המבצע היא לא הכירה. חני סיפרה שעל–ידי לימוד ה'דבר מלכות' היא התחילה להבין בצורה אמיתית את התקופה בה אנו חיים, והנושא של משיח ושל רבי הפך אצלה למוחשי וחי.

    חני סיפרה ש'דור דעה' היה בשבילה הכנה מיוחדת לנסיעה, והיא הרגישה שזה השפיע על כל התשרי שלה. במשך כל החודש היא השתתפה בתוכניות הקבוצה של אחו"ת אצל הרבי, וכל העניין של הנסיעה קיבל אצלה משמעות עמוקה ופנימית יותר. ובסוף, היא הגדירה את ההשפעה של הנסיעה במשפט אחד: "עכשיו אני מרגישה מה זו 'התקשרות' באמת. הקשר שלי לרבי קרוב ותמידי, ואני יכולה להרגיש איך שהרבי הוא מרכז החיים שלי".

    הדברים שחני אמרה נתנו לי להבין שלא רק בצומת דרכים אחו"ת נותנים לך את הכיוון. גם בשביל מי שנמצאת במקום האמיתי, 'אחות התמימים' מאיר לה את הדרך…

    במשך הזמן מצאתי את עצמי בעוד כמה צמתים משמעותיים. המצב במשפחה שלי לא התייצב, והיו פעמים שהייתי צריכה לקחת החלטות בתחומים שבת רגילה בגילי לא מתחילה לחשוב עליהם. בשכל הבחנתי בין טוב לרע, אבל בלב לא תמיד היה לי כח ורצון לעשות את הדבר הנכון. אבל היה משהו שכיוון אותי, ועזר לי להתמודד גם כשהרגשתי שזה מעל לכוחות שלי, נקודה שספגתי ב'אחות התמימים': "ככה הרבי רוצה". אני לא יודעת אם ב'אחות' אמרו את זה אי פעם, אבל באחו"ת לא צריך לומר, זה השדר שעובר. הצוות מתמסר עד הסוף, כי ככה הרבי רוצה. אומרים את האמת המוחלטת, כי ככה הרבי רוצה. אני חלק מהארגון המדהים הזה, כי הרבי בחר בי, וככה הוא רוצה.

    וזו נקודה שנותנת לי אומץ, וחשק, ולא מעט ביטחון בים התהיות. בדיוק כמו שהרבי הקודם אמר כשהקים את ארגון 'אחות התמימים' בפעם הראשונה: "'שקר החן והבל היופי' – יבוא זמן, שלשקר יהיה 'חן', והבל ייהפך ל'יופי'. כלומר, החן יהיה נתון בשקר, והיופי יהיה נתון בדברי הבלים…

    זוהי מטרת אחו"ת: לעורר בבת היהודית את רוח החיים היהודית הפנימית, להשמיד את החן השקרי ואת היופי של הבל, ולשאוף להגיע לגובה הנכון, עליו בת יהודית לעמוד".

    אין ספק כי ב"ה ובכוח של הרבי, 'אחות התמימים' מצליחים בכך, ובגדול.

    1246

    3 תגובות

    1. חני
      י״א באב ה׳תשע״ט (12/08/2019) בשעה 15:02

      אין מה לומר…!!! אחו"ת מעצב בתים חסידיים!!!!!!
      תודה לאחראיות הארגון!!!
      ותודה רבי!! שנותן את הכח ומתווה את הדרך כל הזמן!…

    2. נ.ו
      י״א באב ה׳תשע״ט (12/08/2019) בשעה 7:19

      להתגלות.

    3. נ.ו
      י״א באב ה׳תשע״ט (12/08/2019) בשעה 7:19

      ב"ה יחי המלך.
      תודה על השיתוף המרגש והמחזק.
      אשרינו מה טוב חלקינו שיש לנו רבי חי.
      שבעז"ה תמצאי את הכוחות הנכונים להתמודד עם הנסיונות שעוד ירימו אותך גבוה גבוה.
      ונזכה נאו להתכלות!!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה