• הורים על כס השופט • הני אלישביץ

    הגדלה

    האם אנחנו אמורים לשמש כשופטים במריבות של הילדים? איך נוהגים בשיקול דעת? ומתי פשוט יש להתעלם? טיפים יישומיים של עשה ואל תעשה מאת אילנה שניר יועצת חינוכית ומומחית בתחום. באדיבות מוסף עטרת חיה של בית משיח • לכתבה המלאה  

    דברי שופט הדור

    הקושי שלנו במריבות בין אחים, נובע מכמה וכמה נקודות פנימיות שאחת מהן היא תחושת הכשלון בתפקידנו כהורים-מחנכים; אבל אין ספק שאם נזכור את דברי הרבי מה"מ בנושא, המתאר את נושא המריבות הרגילות של ילדים בצורה רגועה וריאלית, ואומר שזה בסדר, זה עובר בלי להשאיר רושם כלל – אם לא מגדילים אותו, וצריך להסתכל על כך מתוך פרופורציה, אמונה ובטחון ואורח חיים מתאים (על-פי אגרות-קודש כ' י"ד, עמ' שפד-ה) יהיה לנו קל יותר לאמץ את השיטות שבהמשך.

    ועוד אומר הרבי: "בנוגע להנהגה שקוראה "שובב" – רגיל זה ביותר, ובפרט בילד ראשון. במילא אין להתרשם מזה כלל, ואיך לשפר הצריך שיפור בזה – מחנכים מנוסים בזה יורום על פי נסיונם". (אגרות-קודש כ' כ'/רצ"ו)

    מה לא לעשות?

    אילנה שניר, שהיא יועצת חינוכית ונושאת בתפקידים נוספים בתחום, נותנת 10 עצות שתוכלו לקחת מהן את כל מה שמתאים לכם, וכל המרבה הרי זה משובח:

    1. הפסקת מריבה באופן מוחלט על ידי ההורים – רק כשקיימת סכנה ממשית לבריאותו או לשלומו של מי מהילדים.

    2. אל תאמצו את תפקיד השופט. חשוב לא לתפוס צד או להחליט עבור הילדים איך לפתור את הריב. הם מסוגלים להתמודד לבד.

    3. השתדלו לא למנוע מהילדים את מה שרבו עליו בתור עונש, כי זו בעצם נקיטת עמדה שפוגעת בילד ה"צודק".

    4. אל תהיו שיפוטיים – אל תבקשו מאחד הילדים לוותר והיזהרו מן המלכודת של חיפוש הצודק או האשם, כי לא תצאו מזה, וגם כי הדבר יגרום לילדים ולבוא לבירור גם במריבות הבאות. אם תכוונו ותלמדו אותם להסתדר לבד בעזרת שיח, הם ינסו לפתור את מריבותיהם בדרכים אחרות שיעזרו להם בחייהם החברתיים גם מחוץ לבית.

    5. אל תתערבו – לעיתים זה קשה הרבה יותר מאשר פשוט להפריד בין הניצים, אך עם זאת, היו דרוכים כדי שהמריבה לא תתפתח ואל תתערבו אם אכן אינה מתלקחת.

    ומה כן לעשות?

    6. תווכו בין הצדדים – אם הסיטואציה מאפשרת לכם, אתם יכולים לשמוע כל אחד מהצדדים בתורו, לשקף לו מה אתם מבינים מדבריו ולבדוק באמצעות שאלות מכוונות מה אפשר לעשות כדי לפתור את המצב. אפשר להציע הצעות לפתרון ולכוון את הצדדים להסכים לאחד מהם.

    7. השתמשו במשפטים קצרים – משפטים קצרים, המביעים את הערכים והעקרונות שלכם כמשפחה בנושא מריבות, יועילו יותר מאשר נאומים חוצבי להבות – לילדים, שעסוקים בחיפוש האשמים במריבה או במשיכת תשומת הלב שלכם אליהם. משפטים קצרים כמו: "סליחה ילדים – אצלנו לא מדברים כך" יעילים בהרבה.

    8. תארו את רגשות הילדים – השתמשו במילים המתארות רגשות תסכול כמו: "אתה כועס", "אתה מאוכזב" וכדו', כדי לאפשר להם להיות מודעים יותר לעצמם ולאמץ דרכי התמודדות מתחשבות יותר בעתיד.

    9. הוציאו ל"פסק זמן" – זו דרך יעילה לצינון העניינים. מגיל 3 בערך ניתן לשלחם לחדרם כדי שיהרהרו במעשיהם ויחשבו איך אפשר לפתור את הבעיה בצורה שונה. קחו גם אתם פסק זמן, וחשבו על היתרונות שבמריבה.

    10. הפעילו את "שיטת הגזר" – פרגנו והחמיאו להתנהגות הרצויה מצד הילדים. כשאחד הילדים מאמץ דפוס תקשורת חיובי, מוותר לאחיו ולוקח אחריות על המריבה בכך שהוא פורש ממנה, החמיאו לו על הגישה המתחשבת והבוגרת וגירמו לו להרגיש גאה בעצמו על התנהגותו הטובה, אשר מהווה דוגמא של חייל אמיתי בצבאות ה' ומקרבת את הגאולה!

    274

    תגיות:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה