• לתת ל'עיקר' את מקומו הראוי • לחנך עם הזמן

    הגדלה

    תורת החסידות נותנת לנו עושר רוחני ומעניקה משמעות עמוקה לתורה ולמצוות אותן אנו לומדים ומקיימים, לאירועים שעוברים עלינו ולחיים בכלל. זה לא נדיר לשמוע מאנשים בוגרים הלומדים חסידות תגובות המבטאות את המשמעות שהיא נתנה לחייהם בכלל ולעבודת ה' שלהם • איש החינוך הרב מנחם הלפרין, בטור מיוחד באדיבות אתר 'אור חיה לייב' • לקריאה

    הרב מנחם הלפרין

    באדיבות אתר 'אור חיה לייב'

    אנחנו עשירים! תורת החסידות נותנת לנו עושר רוחני ומעניקה משמעות עמוקה לתורה ולמצוות אותן אנו לומדים ומקיימים, לאירועים שעוברים עלינו ולחיים בכלל.

    זה לא נדיר לשמוע מאנשים בוגרים הלומדים חסידות תגובות המבטאות את המשמעות שהיא נתנה לחייהם בכלל ולעבודת ה' שלהם בפרט ואת הכוח שהם שואבים ממנה לעמוד בהתמודדויות שהחיים מזמינים להם.

    אדם המתבונן על המצוות ועל לימוד התורה כמטלות שהוטלו עליו,  עושה אותם ללא חיות וחשק, אם הוא נתקל בקשיים אין לו מאין לגייס כוח כדי להתמודד עם הקשיים, אלא הוא מוצא בהם סיבה לָמָה הוא לא יכול ולא צריך לקיים את המצות או ללמוד. אך כאשר הוא לומד בחסידות על הדבקות בא"ס שנעשית ע"י התורה והמצוות – "כאדם המחבק את המלך" ומבין שהתורה והמצוות הן מתנה שהקב"ה נתן לנו "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" וכלשון הרבי באגרת "המצוות הם הגשר שמשתרע לאורך התהום האין סופית שמבדילה בין הבורא לנבראים" התורה והמצוות מקבלים אצלו חשיבות של דבר שכדאי להתאמץ בשבילו, תחושת הקושי שבלימוד ובקיום המצוות הופכת לתחושה של התמודדות עם אתגר רצוי ואף מבלי להפוך לאיש 'רוחני' הוא מחפש את לימוד התורה וקיום המצוות ולא רוצה להיפטר מהן.

    ההסתכלות הכללית המבוארת בחסידות על תפקידו של היהודי בהפיכת העולם לדירה לו ית', קירבתו לקב"ה ואהבת הקב"ה אליו, וההשגחה הפרטית שהוא משגיח עליו ומנהל את חייו. מעניקה לאדם כוחות אדירים להתמודד עם תהפוכות חייו ועם לחצים וקשיים שונים שלולי הכרה זאת היו שוברים אותו.

    אם אנו מכירים בעשירות זו שהחסידות וערכיה מעניקים לחיינו, מה יותר טבעי מכך שנעשה כל מאמץ כדי להנחיל את העושר הזה לילדינו ברגע שרק נוכל.

    לא צריך לחכות שהילד יגדל ויתחיל ללמוד חסידות בהבנה והשגה ויפגוש שם את האור, אח"כ ימתין להתוועדות כדי לשמוע מהמשפיע מהי המשמעות של ענין זה בעבודת ה' הפרטית שלו ורק אז יפיק מכך תועלת בחייו הפרטיים.

    לא צריך גם לחכות שהנער או הילד יתקשו ימרדו או סתם יגלו חוסר עניין יצברו מטען רגשי שלילי כלפי העולם הרוחני, כדי שנשב איתם וננסה להראות להם את היפה הטוב והמעניין שבחיים חסידיים אזי נצטרך גם להתמודד עם הרתיעה שנוצרה בהם מפני עיסוק בנושאים אלו.

    גם אם הילד עדיין לא למד מאמר על השגחה פרטית, באמצעות סיפור מתאים או פעילות חברתית ודיון קצר בעקבותיהם הוא יכול להפנים שכל מה שקורה לאדם הוא בהשגחה פרטית ולהבין שאין לו מה לכעוס על חברו כאילו הוא לקח ממנו משהו, זה גם יעזור לו להתגבר על תסכול של הפסד.

    פעילות מתאימה ולא מסובכת בבית או בכיתה יכולה גם להביא את הילד להבין את החשיבות ולהרגיש סיפוק מ'אתכפיא – שליטה עצמית' אפילו לפני שהוא שמע על המילה הזו.

    בשיחות בהן ביקש הרבי מאיתנו שנדאג שכל ילד יהודי ישנן את י"ב הפסוקים הוא הסביר כי פסוקים אלו מהווים את עקרונות האמונה ועבודת ה'. זו לא רק סגולה. לא נסתפק רק בכך שהילדים ידעו לשיר את הפסוקים בע"פ וגם לא נסתפק בכך שהם יכירו את הפסוקים וידעו את פירוש המילות, אפשר במחשבה מראש ופעילות מתוכננת לתת להם להבין וגם להפנים את המשמעות הפנימית של הפסוקים ולהחדיר בהם את העקרונות שהרבי העמיד לנו ביסודות החינוך החסידי. לא בשמיים היא, בידינו הדבר.

    זה דורש מאמץ, זה דורש מחשבה ותכנון ולפעמים אף טירחה פיזית והוצאה כספית, אבל אנחנו מקדישים הרבה מאמץ וזמן רב כדי לספק לילדים את הצרכים הפיזיים, שולחים אותם למוסדות החינוך ושם הם מקדישים זמן רב להעשרת הידע שלהם. האם לא נדרש מאיתנו גם להשקיע מאמץ בלהקנות להם את הכלים הכל כך חיוניים להם כדי לחיות חיים חסידיים שמחים וטובים? האם לא ניתן ל'עיקר' את מקומו הראוי?

    629

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה