• רגע האמת • מאת מורן קורס

    הגדלה

    ב01:00 בלילה, קיבלתי טלפון בהול: "נכון שאמרת לי שבכל שעה אוכל להתקשר אליך?" עדין לא הזדהתה הנערה מעבר לקו השני."נכון, במה העניין?" ניסיתי להרוויח כמה דקות לברר מי בת שיחתי המסתורית • לקריאה

    ב01:00 בלילה, קיבלתי טלפון בהול: "נכון שאמרת לי שבכל שעה אוכל להתקשר אליך?" עדין לא הזדהתה הנערה מעבר לקו השני."נכון, במה העניין?" ניסיתי להרוויח כמה דקות לברר מי בת שיחתי המסתורית ."תקשיבי, אני יודעת שדיברת איתי על זה עשרות פעמים, במיוחד שבחרתי בעבודתי בבית רפואה, אבל תמיד אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה"

    ואני המשכתי באותה נשימה "שמה לא יקרה?" מנסה להאחז בקצה חוט, מי המדברת, באיזה עניין ומה כל כך דחוף באחת בלילה.. "את יודעת.." בטח שאני יודעת, איך בדיוק אני אמורה לדעת? במיוחד שמי שמדברת איתי לא מזדהה, ותוכן השיחה עדיין לוטה בערפל."תראי, לא נעים לי להודות, אבל נפלתי עמוק." נשימה עמוקה נשמעת ברקע,  לא יכולתי להתאפק ואמרתי: "תסבירי לי בבקשה, עדיין אינני מבינה עם מי אני מדברת" כנראה רק הייתי צריכה לבקש וכל הפרטים כבר יצאו ממנה.. היא פירטה בפני את כל השתלשלות העניניים. כאילו רק חיכתה להזמנה.. שתקתי, לא יצאו מילים בפי. לאחר כדקה שאלתי: "נפילה לא פשוטה.. ערבת את יד לאחים? " "כן כבר יצאתי מביתי לחודשיים כדי שלא ימצא אותי. אין לך מושג לאיזה מקומות חשוכים הגעתי בנפש, על שונאי ישראל. אבל דבר אחד אני יכולה לומר לך- כמו יוסף שדמות דיוקנו של אביו הצילה אותו מלחטוא, כך אני מרגישה שבזכות שכתבנו ביחד לרבי, החסידות ששמעתי ממך וכל השיחות שלנו, גם שחשבת שאני לא מקבלת את הדברים, ודברייך נופלות על אוזניים ערלות, ברגע האמת הכל פרץ החוצה. כמעט נסעתי איתו לרמאללה, להכיר את הוריו, ואז השיחה איתך על "חלק אלוקה ממעל ממש- עלתה בזיכרוני, מאז, לראשונה עמדתי על שלי  ולא הסכמתי להיכנס לרכב שלו. שאמרתי "לא" בפעם הראשונה, התחלתי להרגיש שמתגלה בי הנפש האלוקית והמוח התחיל לשלוט בליבי. אני זוכרת בזמנו שהתווכחתי איתך ואת אמרת לי "את עוד תרגישי את הנשמה שלך, עוד יבוא היום, אין יהודי שלא מרגיש אותה, כמה צדקת" עוד נשימה ארוכה "רק חבל שכל כך צדקת, חבל שהייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי לגלות את הנשמה שלי". עוד בתחילת ההכרות איתו, חשבתי לעצמי- הרי ברור שאזמין אותך לחתונה שלי, ואיך אוכל להתקשר אליך ולומר לך שאני עומדת להתחתן עם ערבי? זה לא הסתדר לי, אבל שכל לחוד ורגש לחוד. נכון שהעבודה בעולם היא מוח שליט על הלב. אבל למען השם- למה  להגדיל את הניסיון? למה מכניסים אותם לכל מקום? למה לתת לנו את הניסיון הזה? זה מבלבל" "כמו היצר הרע שנראה שהוא רוצה בטובתנו, שהוא פה בשבילנו" השחלתי בין מילותיה "ממש כך! לא תאמיני הוא רופא במחלקה רצינית, בוס של אמא שלי, הכל היה כל כך ורוד בהתחלה.. ורק בהמשך גיליתי שהיש הרבה דברים הזויים.. נחשף הפרצוף האמיתי שלו" בכי. שתיקה. סערת רגשות. "ועכשיו- אני רק רוצה לכתוב לרבי. אני מרגישה שרק הוא יכול להציל אותי מעצמי."
    כמה בלתי נתפס, שלמחרת אותה שיחה, קיבלתי שיחת טלפונית מרכזת הפעילות בביה"ס שלא שומר מצוות שבו אנו מעבירות פעילות קבועה כל שבוע. הרוח הנושבת בביה"ס עדין היא של פחד-מ"הדתה" , "תקשיבי מורן, הפעילות שלכן נפלאה, באמת, אתן מקסימות, אבל למה לדבר על מזוזה? את יודעת לא לכולם יש מזוזה, ובכלל לא רק יהודים לומדים אצלנו, צריך לדאוג שהם ירגישו בנוח, ולא שאנחנו מנסים לשנות את אורח חייהם, את יודעת צריך לכבד אותם.."
    כואב הלב להיווכח שהבורות כה עמוקה. אני עצמי זכיתי רק בגיל 19 לשמוע לראשונה את הפסוק "שמע ישראל" שהתחלתי להתקרב ליהדות. איך יכול להיות שילדים יהודיים בארץ ישראל גדלים בכזה ניכור?
    אין עמוק למטה מזה.
    גלות כבר אמרתי? היצר הרע רוצה שנתייאש. אבל! ואבל אחד גדול- לא ניתן לו!! אנחנו חזקות ממנו!  לא מוותרות- נמשיך להפיץ יהדות, נמשיך ללכת בגאון יעקב, נמשיך לבצע את הוראותיו של הרבי, נתקשר לרבי במחדו"מ. נלמד שיחות, מאמרים. לא נתפעל מהעולם- למרות החושך- נדע שאין לו מציאות. רק נוסיף בעוד אור. עוד פנס, עוד אבוקה- שתלך, תגדל ותאיר ובסוף ה' יהיה חייב להביא לנו את התגלות הרבי מלך המשיח נאו!!

    257

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה