• החיים קשים? אולי פעם הם היו!

    הגדלה

    על סף ימות המשיח שפר עלינו גורלנו וחיינו קלים מאי-פעם, אך כשכולם בבית בגלל הקורונה ואת מחכה לעבדים ולשפחות בדחיפות… יש עדיין דרך גאולתית להביט על המצב עד לבואם לעזרתך · "תכבסני ומשלג אלבין" • לכתבה

    חיה הלוי, מגזין עטרת חיה

     

    אם היית חיה לפני כ-80 שנה והיית נמנית על העשירון העליון אולי הייתה לך מכונת כביסה בעלת קיבולת של… כ-2 קילוגרם כביסה, המכונה הייתה עושה עבורך אך ורק את פעולת ערבול הכביסה במים ובסבון. אך רק אם היית אחת מברות המזל שההינו לשלם מס כבד, היית קונה דגם משוכלל המאפשר להעביר את הכביסה הנוטפת למיכל נוסף שיסחט את הכביסה!

    מה שפר עלייך גורלך, חברותיך לא זכו לכך… הן מתאמצות לשפשף בעצמן את הבגדים על קרש הכביסה המלבני מעץ, להעביר את הבגדים הלוך ושוב מול חריציו עד שהכתמים סרים. להשרות את הכבסים המלוכלכים בגיגיות מים, ולאחר מכן ליישר את גבן הדואב כדי לתלות את הכבסים הנקיים על החבלים בחוץ. על מיבש חשמלי לא היה זמן אפילו לדמיין. היה עליכן לוודא שהבגדים מהודקים היטב לחבלים לבל יעופו עם הרוח ויצנחו לבוץ המרובב.

     

    מכונת כביסה ישנה העשויה עץ ומופעלת על ידי מנוע ורצועה ומשמשת לערבול בלבד. סחיטה? לשם כך יש ידיים.

     

    רגע, לא סיימנו, גם אם נאמר שהבגדים התייבשו היטב, לא נפלו ולא התלכלכו, חלקם דורשים גיהוץ. את מוזמנת למתוח במיומנות את הבגדים על גבי מעגילה ידנית ולהפעיל את גלגלי השיניים.

    מעגילה משנת 1930. תנועה לא מחושבת עלולה לגהץ את ידייך בטעות…

     

    אבל את מאושרת כי את יודעת שאם היית חיה בדור של סבתא של סבתא שלך, התנאים היו מסובכים הרבה יותר. אין מים זורמים בבתים. צריך להוריד את הכביסה לנהר, לסחוב, להתכופף ולשפשף בלי סוף. ואז לסחוב הכל חזור. רק אם היה לך כסף מיותר, יכולת לשלם על כמות כפולה של מים ולתאם עם הכובסת הגויה את 'יום הכביסה'. בזמן הנותר תוכלי לחלום על הערים הגדולות בהם שמעת שיש מן משולשי מתכת כבדים, לתוכם יוצקים גחלים בוערות והם אחראיים על יישור הבגדים…

     

    מגהץ פחמים, מי מתנדב להרים?

    רק מלחשוב על כל זה הגב כואב, העיניים צורבות והרגליים ממאנות לזוז, ובכל זאת… את יכולה רגע להכניס כמה בגדים למכונה, להוסיף אבקה או ג'ל, לבחור תוכנית וללחוץ על הכפתור? בעוד כשעה תחזרי, תעבירי את הכביסה למיכל הסחיטה, סליחה התבלבלתי, למכונת הייבוש ושוב – לחצי על הכפתור ולהתראות. החיים קשים? אולי פעם הם היו.

     

    חנה, אמא לעשרה כן ירבו, חולקת את מחשבותיה:

    בכל פעם בהן מלאכות הבית מאיימות להכריע אותי, כאשר הכביסה מתחרה עם הכלים והרצפה עם כולנו יחד אני בורחת לחלומות על זמן הגאולה בה העבדים והמשרתים, העוזרות והשפחות מחכים למוצא פי ו'מתקתקים' את עבודות בית, שאיך שהן מסתיימות כבר צצות להן חדשות… ודאי שאני מחכה להתגלות הרבי מלך המשיח מסיבות הרבה יותר ערכיות ורוחניות, אך לא פעם אני שוגה בדמיונות על כל הערביות/הסודניות שיעשו את כל העבודות הנ"ל במקומי. ועד אז? נותר לי להתמודד מתוך קנאה באחיותיי בחו"ל הנהנות לפחות מעובדת צמודה אחת.

    יום אחד נפלה לי ההארה, אני מחכה ל-2800 העבדים והשפחות שישרתו אותי ויקלו את חיי, אבל הגאולה הרי ממשמשת ובאה, וגם העבדים – חלקם כבר כאן! לא צריך רישיון להעסקת עובדים זרים, הם אצלי בבית! איך? בלחיצת כפתור אחת אני מפעילה לפחות 100 תורכים או סינים שייצרו עבורי ספיישל את מכונת הכביסה החכמה. בלחיצת כפתור נוספת אני מפעילה 100 סינים אחרים שעוזרים ל-100 כושים לארגן לי מכונת ייבוש. לבסוף אני מפעילה כ-100 גרמנים דרך מגהץ הקיטור המדהים. ברור, עדיין נותרה לי המון עבודה, זו עדיין גלות למרות הכל. אבל העבדים והשפחות כבר עומדים לשירותיי. מתחשק לי לפגוש איזו אישה מלפני 500 שנה… אפילו בדמיון היצירתי ביותר היא לא תצליח לשער איך תתנהל שגרת הכביסה- יבוש-גהוץ בדורנו…

    אני אשה אפקטיבית ואוהבת לנצל כל אפשרות עד תומה. מפריע לי לחשוב כי השתמשתי רק בעשירית ממספר המשרתים המובטח לי, או-קי, אז אני מפעילה עוד כ-1000 יפנים ושולחת אותם באמצעות המזדה להביא לי מסיר כתמים חדש מהסופר, כשאני חוזרת אני אוזרת כוח ולוחצת על שלט המזגן. עוד כמה גויים נחמדים מקררים עבורי את הבית… בקיצור, ימות המשיח!

     

    ובדקות האחרונות של הגלות… כמה טיפים לייעול עבודות הכביסה והייבוש:

    לא להעמיס. מכונה עמוסה אינה מכבסת היטב ומיבש עמוס אינו תורם לחסכון של זמן או כסף. כדאי לייבש את הבגדים לפי משקל. ערבוב של פריטים כבדים עם קלים יותר, יגרום לחלקם להתייבש מדי ולחלקם להישאר לחים.

    כשאת מייבשת חולצות הכניסי גם מגבת סחוטה. המגבת גורמת שיהיו אדים במכונה והחולצות מתיישרות ממש, ללא צורך בגיהוץ. מהרי להוציא את הבגדים מהמייבש כאשר הוא סיים לעבוד.

    לטפל במכונת הכביסה: גם היא צריכה תחזוק. יש לנקות מידי פעם את המסנן ולשטוף את המכונה בחומץ וסודה לשתיה. איך? מכניסים אותם בתא של האבקה, ומפעילים מכונה, ללא בגדים כמובן.

     

    לטפל מיד בכתמים: אם בגד מוכתם יכנס למייבש, יש סיכוי שהכתם יישאר באופן קבוע, לכן בואו נעשה את זה עכשיו:

    על כתמי שוקו, קקאו או שוקולד, אפשר לשפוך חלב – והכתם נעלם. (אפילו אם הילד כבר לבוש ועומד לצאת מהבית, ניתן לטבול מקל אוזניים בחלב, להעביר על הכתם, והוא ייעלם).

    על כתמי יין יש לפזר מלח, ולצקת מים רותחים מגובה של 30 ס”מ לפחות. (היזהרי שלא תיכוו). על כתמי שומן היו הסבתות מטפטפות לימון ומלח ומוציאות לשמש, אפשר לנסות גם לכסות עם נוזל כלים איכותי ולהשאיר בשמש לזמן מה. לכבס כרגיל.

    בגדים לבנים שאוחסנו זמן ארוך בארון 'מעוטרים' לא אחת בכתמים חומים קטנים. אלה למעשה כתמי חלודה שהופיעו באחסון הממושך בגלל חלקיקי ברזל שהכילו המים בכביסה האחרונה. הפתרון: לא לוותר על שימוש במרכך בכביסה שלפני האחסון, או לרסס עליהם במעט מסיר שומנים ("סנט מוריץ" או אחר), להשאיר חצי שעה ולכבס רגיל במכונה.

     

    תחתית המגהץ שרופה?  פזרי מעט מלח על עיתון ישן וגהצי במגהץ חם מאוד בתנועות סיבוביות. או: חממי מעט את המגהץ. כאשר הוא בדרגת חום נמוכה ביותר שפשפי עם צמר פלדה כמו שמשפשפים תחתית של סיר, אך ללא סבון.

     

    הנשמה היא כמו בגד

    "… לפני שהאדם לובש את הבגד הוא נקי ומגוהץ. אחרי שהאדם לובש אותו במשך זמן מה הוא מתקמט, צובר אבק או מוכתם. אבל לא זורקים את הבגד לפח האשפה, אלא מביאים אותו לכביסה או לניקוי יבש. הנשמה היא כמו בגד.

    לפני ש"לובשים" אותה – לפני שהיא ירדה אל הגוף, היא נקיה וטהורה. כמו שאנו אומרים בברכות השחר: "נשמה שנתת בי טהורה היא", אבל אחרי שהיא יורדת למטה ומתעסקת בענייני העולם היא עלולה להתקמט או אפילו לצבור כתמים, ח"ו. זה קורה כאשר לא מקיימים את מצוות הבורא, או חלילה עוברים על עבירות שאסור לעשותן.

    עלול האדם להתייאש ולומר שהנשמה "התקלקלה" ואין מה לעשות. אבל התורה מלמדת אותנו שאסור לאבד תקווה! כל מה שצריך זה "לכבס" את הנשמה כדי להחזיר אותה למצבה המקורי.

    איך מכבסים נשמה? בדיוק כמו שמכבסים בגד. צריכים "להשרות" אותה בטמפרטורה חמה, על-ידי חום התורה והמצוות. חשוב שהכביסה תתבצע בנוזלים, כלומר ליצוק אל תוך התורה והמצוות את ה'לחלוחית' ולעשות זאת מכל הלב – להתפלל וללמוד תורה מתוך דביקות.

    אל המכונה יש להוסיף "אבקת כביסה": לתת צדקה, לשמור כשרות ומצוות אחרות. בנוסף, צריך "לגהץ" את הנשמה באמצעות שמטילים עליה משהו כבד, עול התורה. למרות שזה נראה נטל, זה למעשה מגהץ – לא רק שהעול הזה לא פוגע בנשמה, הוא אף מיישר אותה ומגהץ אותה מכל הקמטים שהיו בה, כך שכל פרט ממנה יהיה בדיוק במקום.

    כמו הבגד, בסוף התהליך הנשמה תהיה נקיה וטהורה בדיוק כפי שהיא הייתה בתחילת בריאתה". (מכתב באגרות-קודש ליהודי שעבד במכבסה, כרך ד', עמ' של"ד מתורגם מאידיש)

     

     

    542

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. יחי המלך המשיח!
      כ״ה בניסן ה׳תש״פ (19/04/2020) בשעה 16:14

      חזק ביותררר!!!💪💪💪💪

    2. יחי המלך!!
      כ״ב בניסן ה׳תש״פ (16/04/2020) בשעה 23:22

      מהמם!! אהבתי

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה