• ארזת טוב? יש לך הזדמנות של עוד יומיים

    הגדלה

    י' סיון.. אנחנו כבר בחצי הדרך ארוזים. נשאר לנו עוד יומיים לחזק את האריזות, את הסחורה, על הסוסים ולצאת לדרכה של שנת התורה, משבועות לשבועות • לקריאה

    י' סיון.. אנחנו כבר בחצי הדרך ארוזים. נשאר לנו עוד יומיים לחזק את האריזות, את הסחורה, על הסוסים ולצאת לדרכה של שנת התורה, משבועות לשבועות.

    כשאת נותנת מתנה למישהו.. לפעמים הוא מקבל מיידית ומגיב בהפנמת המתנה ולפעמים לוקח למקבל זמן קבלה. הן מצד הדואר והן מצד ההפנמה של עצם הנתינה (המתנה)..

    הרבי אומר שיש הבדל בין מתן תורה לקבלת התורה. מתן תורה היה בו' סיון, קבלת התורה מתרחשת בימי התשלומין, ז'-י"ב סיון, עד כדי כך שהרבי אומר שי"ב סיון (יום הקבלה הסופית) נעלה במובן מסוים מו' סיון (יום הנתינה).

    אדמו"ר הצמח צדק שאל את האדמ"ור הזקן, מפני מה חוגגים את חג השבועות שבעה ימים עד י"ב בסיון (שאין אומרים תחנון וכו'). וענה לו האדמו"ר הזקן, שזהו כמו הסוחרים שנוסעים ליריד גדול לשני ימים וקונים שם הרבה סחורה, ואחרי היריד, כשצריכים לנסוע הביתה הם שוהים עוד כמה ימים כדי לארוז היטב – 'גוט איינפאקן' – את הסחורה מפני שצריכים ליסע לדרך רחוקה אשר יש חשש שלא יגנבו או יאבדו.

     

    הרבי אומר "כך גם בזמן מתן תורתנו, אשר בוודאי כל אחד קנה לעצמו איזה קניין מגילויי החג הזה, צריך להיות משך זמן עד שאורזים זאת, וזהו עניין שהיית כמה ימים אחר החג. לארוז היטב שלא יאבד בטרדות הזמן…" אנו מוצאים גם את אותו עניין בראש השנה שבזמן תקיעת השופר יורד אור חדש שלא היה כמותו מעולם ויחד איתו יורדים כוחות ואורות לכל השנה. וגם בעשרת ימי תשובה עד ליום הכיפורים זה הזמן לפתוח ולהשתמש בכוחות ואורות אלו ולהורידם לכלים בעשי"ת כדי שלא ישאר בהעלם אלא בגלוי בחיי היום יום שאז עניינים אלו מגיעים בקלות כי פתחנו כבר את הפתח.

    כך גם בימי תשלומין אלו שבהם ניתנה לנו אפשרות להשלים את פעולת מתן תורה בקבלת התורה ביתר שאת וביתר עוז. להוריד ולגלות את מה שקיבלנו בחג השבועות בכלים רוחניים וגשמיים בשביל שיסייעו לנו בעבודת לימוד התורה וקיום מצוות במשך כל השנה.

    איך עושים זאת?

    מנצלים את ימים אלו ליישום ההחלטות הטובות שקבלנו בחג השבועות בתוקף גדול, עושים פתיחה חדשה בנוגע ללימוד התורה, אופן הלימוד, הוספת שיעור, רצון עז ללימוד הלכות פסוקות כדי לעשות את רצון ה' בשלימות ובשמחה. אפילו בלימוד רש"י של החת"ת באופן של הבנה ולא קריאה בפה.. להתעקש להבין ולהתייגע..

    "בימי התשלומין צריך האדם לבחון את עצמו האם אמנם קיבל את התורה באופן שכזה שיהיה נוגע בנפשו ממש. והבחינה היא האם שנתו נודדת הימינו על שאינו מבין עניין כלשהו בתורה והאם הוא בוכה לאבינו שבשמיים העדר הבנת העניין. כל עוד לא הגיע לדרגה, הרי זו הוכחה שעדיין לא לקח כדבעי את ענינו של זמן מתן תורתנו.."

    בקיצור,

    יש לנו עוד זמן מועט להספיק הרבה!

    לארוז, להפנים, להוריד ולהלביש את התורה האין סופית, את המתנה העצומה, אל תוך חיינו באופן ש"אנוכי" עצמות ומהות יסייע לנו לעשות שהוי' יהיה "אלוקיך" כוחך וחיותך!

    אנחנו עדיין בתחתית ההר כפי שסיפר החסיד הנודע הרב יחזקאל פייגין שנכנס לאדמו"ר הריי"צ אחר חג שבועות לדבר באיזה עניין. וראה שהרבי מקשיב באוזן אחת ואמר לחסיד 'עדיין לא ירדתי מההר , נדחה זאת לעוד כמה ימים…'

    יהי רצון שנזכה באמת לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות עד ל'תורה חדשה מאיתי תצא' בקרוב קרוב ממש!

    192

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.