הנובר
  • הרגל נעשה טבע

    הגדלה

    איזה הרגל אימצת לעצמך ולא תזנחי אותו לעולם? · נשים משתפות אותנו בהרגלים קטנים, בגשם וברוח, שאימצו להן באמצע החיים ומסייעות בעדן להתגבר בחיי השגרה · דבר שבשגרה • לקריאה

    יעל שניאורסון / / מגזין 'עטרת חיה'

    אז יצאתי לדרך עם השאלה הזו, וקיבלתי הרבה תשובות מעניינות ומגוונות. מסתבר שלכל אחת מאתנו יש הרגלים כאלה ואחרים, הטבועים בתוך תוכה, והם חלק מהחיים שלה. יש גם כאלו שאמצו לאחרונה הרגלים, ומקוות ומנסות שהן יהפכו לחלק מהטבע שלהן.

    ליקטתי עבורכן את התשובות, אתן מוזמנות להוסיף משלכן, ואולי תרצינה לאמץ את אחד מההרגלים המופיעים כאן?

    "ואני תפילתי"

    תהילה: "תפילת שחרית כל יום – להתחיל את היום בטוב. ולהרגיל את הילדים לומר תהלים ב'שבת מברכים'".

    גם אורית מרחובות, משתפת בהרגלים הקשורים לתפילה: "אני מתפללת שלוש פעמים ביום (זה זמן מצוין להירגע…), משתדלת ללמוד חת"ת כמה שיותר מוקדם (גם מרגיע ומרפא את הנפש). עוד הרגל חדש יחסית, שאימצתי לעצמי הוא לקרוא לילדים חת"ת כשאני מרדימה אותם. זה מוריד הרבה מהמתח שלפני השינה, וגם מעביר אותם לעולם החלומות מתוך דברי תורה".

    כוכבה מספרת שאימצה לעצמה הרגל לומר פרק ק' בתהלים – "מזמור לתודה" – לפני כל דבר שקשה לה והיא רוצה להצליח לבצע. "כשאני אומרת תודה לה' לפני, זה ממשיך חסדים מלמעלה ורואים ב"ה את הברכה בכל מה שעושים" היא מסבירה.

    גילה אומרת פרקי תהלים של בקשה: "בילדותי, הייתה לי חברה שנהגה לומר פרקי תהלים בכל פעם ששמעה אמבולנס עובר ברחוב, לרפואת ולישועת מי שנמצא באמבולנס. אימצתי לי את ההרגל הזה, ועד היום, באופן אוטומטי, כשאני שומעת יללת סירנה, מיד מתחילות שפתי למלמל פרקי תהלים. מה שמצחיק הוא שלפעמים הילדים שלי, שמציצים בחלון מבשרים לי: "'אמא, זו בכלל ניידת משטרה'… אבל לא נורא, אני מאמינה שלכל פרק תהלים יש כתובת בשמים".

    הרגלים של גאולה

    ברכי מספרת על הרגלים גאולתיים מיוחדים שאימצה בביתה: "בכל יום לפני שאני הולכת לישון, אני נותנת שתי מטבעות לצדקה, מודה לה' על היום הנפלא שעבר ועל כך שכולם בריאים ב"ה ומבקשת ליום המחרת.

    בכל מוצאי שבת אנחנו עורכים עם הילדים סעודת 'דוד מלכא משיחא' בצורה מסודרת. מאכל חם, וידאו של הרבי וסיפור חסידי. כל ילד מבקש בקשות לשבוע החדש, וכולם עונים 'אמן'. כמו כן, בכל מוצאי שבת אני רוקדת עם הילדים עם תופי מרים המוכנים לגאולה ושרים שירי גאולה – כדי להתחיל את השבוע החדש באווירה של גאולה".

    "הכוח של ההרגל" אומרת יהודית, "הוא עצום, לטוב ולמוטב. לכן כל כך חשוב שנאמץ לעצמנו כמה שיותר הרגלים טובים וגם לילדים שלנו. אם אנחנו מרגילים את הילדים להכין 'נעגל וואסער' ליד המיטה. לקרוא או לשמוע סיפור חסידי לפני השינה, לנשק את המזוזה, ועוד. כל אלו הם דברים קטנים אבל חשובים מאד. אחד הסיפורים המיוחדים בנושא הרגלים, הוא על חייל לא-דתי שקיבל על עצמו לקיים את ההלכה לשרוך את נעל שמאל לפני נעל ימין. באחד הימים טעה ולכן התעכב באוהל כדי לשרוך את נעליו כהלכה. בזכות התעכבות זו הפסיד את העלייה למסוק עם הגדוד, אך תוך זמן קצר התברר שהרוויח את חייו כי כל השאר נספו לא-עלינו באסון המסוקים הידוע.

    "גם לעצמנו חשוב מאד לבדוק את ההרגלים שלנו. לתת מקום לטובים ולהשתדל לשרש את הלא-טובים אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אני למשל התרגלתי לעשות 'הפרשת חלה' מדי ערב שבת וזהו מנהג שאני לא מוותרת עליו, גם בזמנים עמוסים. מלבד 'שבת הגדול', וחול המועד פסח כמובן. זה חלק ממני, וזה משהו שאעשה אותו בכל מצב בלי-נדר".

    הרגלי מצב קורונה

    מיכל התחילה לאחרונה בעקבות הקורונה להתרגל להעביר את האחריות לילדים. היא משתפת: "במיוחד בתקופה הזו, כשכולם בבית ויש יותר משימות גם המטלות הרגילות כמו: כביסה, סדר וניקיון, מגיעות בתדירות גבוהה יותר. אם עד עכשיו נתתי לילדים 'להיות ילדים' ונהגתי להכין להם את הכול בעצמי, הבנתי שצריך להעביר את האחריות אליהם. קודם כל, במטלות הלימודיות שלהם – כמובן, בהתאם לגילם. אני לא צריכה להזכיר להיכנס לשיעורים, ול'נדנד' לגבי ביצוע מטלות. הם צריכים ללמוד לקחת את האחריות על עצמם. כמו כן, גם במטלות הבית השונות: אם זה לסדר את החדר, להפעיל מכונת כביסה, לקפל ולהניח במקום. גם אם זה לא מושלם, זה שלהם! וזה שווה בהחלט. אמנם אנחנו עדיין בתהליך, אבל אני בהחלט רואה את השיפור מיום ליום, אני חושבת שההרגל הזה יישאר אצלי גם לאחר תקופת הקורונה. כי חשוב מאד לדעת להעביר סמכויות ואחריות בבית. ובהתאם לגיל והתפתחות הילדים לתת להם אחריות על תפקידים שונים. זה מפתח אותם, וזה יסייע להם גם בעתיד בעזרת השם. הם לא יתרגלו שהכל עושים בעבורם, וידעו לקחת אחריות גם בתחומים אחרים".

    חברתי שבי התקשתה לבחור: "יש הרבה דברים שאת כל כך רגילה לעשות, שאת אפילו לא שמה לב לזה שאת עושה. הרגל שאני אימצתי לעצמי לאחרונה ומקווה להתמיד בו, הוא להתחיל את הבוקר בכוס מים (עדיף עם לימון סחוט) במקום משקאות עתירי קפאין וסוכר. חוץ מזה, יש הרבה הרגלים יומיומיים כמו: לשים צדקה בכל בוקר, לברך כל ילד לפני שהוא יוצא לבית הספר או לגן (קצת פחות יוצא לי לאחרונה, בגלל שהם בבית…), למצוא לעצמי כמה דקות של שקט בכל יום, כדי לנשום, להתרפות קצת, ולאגור כוחות להמשך.

    "אה, ויש לי עוד הרגל אחד שאני מוכנה לוותר עליו כבר עכשיו", מסיימת שבי בחיוך: "לבקש כל יום על הגאולה. אני לגמרי מוכנה שהרגע משיח יבוא, ואז כבר ההרגל הזה ייהפך סוף סוף לנחלת העבר".

    אני בטוחה שכולכן מצטרפות לייחול של שבי.

    190

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה