• איך אתמודד עם עשייה שאינה בסטנדרטים שלי?

    הגדלה

    חייכתי, נזכרת בתמונה מן העבר: אמא מראה בגאווה לאבא את שטיפת המדרגות הנפלאה של הילדה הבכורה שלה, אני מייבבת שזה לא נקי כמו שאמא עושה כל שבוע, ואבא מתכופף אליי לגובה העיניים, ומבטיח לי שבשביל הגיל שלי זה נחשב פשוט אליפות, ובכלל לא צריך להשוות. העיקר שנקי ונעים וכל כך עזרתי לאמא... • לקריאה

    הני אלישביץ, עטרת חיה

    אוי… הרצפה לא משהו. בטח לא בסטנדרטים שלי. במבט שני – גם שלוליות קטנטנות מפוזרות פה ושם…

    ו… אופס… מה זה שם מתחת לשולחן? פספוס כנראה. קצת בקצה המרוחק, קשה לראות לכן מן הסתם נשאר כך. אז מה? להעיר לה? לא בטוח שהיא תצליח להוציא משהו הרבה יותר טוב…

    להעביר מהר בשקט מגב בעצמי לפני שהיא חוזרת ורואה? או אולי – להתעלם???

    נו, מה עושים??? הבת שלי בשמחה כל־כך הציעה את עצמה לשטוף סלון כדי שאוכל לטפל בבעיה שהתעוררה פתאום, וכל־כך הודיתי לה מכל הלב, אבל כעת, למראה התוצאה הממש(!) לא מושלמת, אני בהחלט לא יודעת מה לעשות.

    הייתי צריכה לשטוף בעצמי… אבל המקורבת אמורה להגיע ממש כל רגע, אז…

    דופקים. זו כנראה היא. לא נעים.

    "ש–לום! ברוכה הבאה! בואי, תכנסי, תכנסי"

    "אוי, לא נעים לי, אני רואה שהפרעתי לך באמצע השטיפה?"

    "לא, זה בסדר גמור. באמת כבר סיימנו, זה… פשוט, זו הבת שלי שטפה, בסך הכל בת תשע, עדיין לא מומחית במקצוע…"

    "מה את אומרת, ילדה בת תשע וכבר שוטפת? כל הכבוד לכם אתם הדתיים! ככה זה משפחה כמו שצריך! – כולם שותפים לעשיה, בכל גיל… לי באופן אישי חווית הילדות הייתה אחרת לגמרי, אני אומרת לך, את עושה בשכל שאת נותנת לה ללמוד ומשדרת לה אמון, ככה צומחים!"

    זקפתי קצת הגב.

    אני אמא נהדרת, ב"ה! נותנת לבת להתנסות ומשדרת אמון, ו…

    "מושקי, את יכולה לגשת רגע?"

    "כן, אמא?"

    "רציתי להודות לך על השטיפה, איזה ריח נעים יש כעת בסלון, וב"ה הוא נקי ונעים. אפילו האורחת שלנו התפעלה מהעבודה שלך!"

    "וזה לא נורא שלא הצלחתי לנגב את כל המים? וגם… בפינה מתחת לשולחן… המגב כל הזמן נתקע לי שם… ו… את עושה הרבה יותר נקי ומהר!!!"

    "מושקי קוראים לך? תקשיבי, כשאמא שלך אמרה לי שהיא נתנה לילדה בת תשע לשטוף את הסלון, בכיתי בלב שלא נולדתי במשפחה שלכם! בטוח שאמא שלך עושה את זה יותר נקי ומהר, אבל את יודעת למה? כי גם אמא שלה נתנה לה להתחיל לשטוף כשהיא הייתה בת תשע כנראה! נכון?"

    חייכתי, נזכרת בתמונה מן העבר: אמא מראה בגאווה לאבא את שטיפת המדרגות הנפלאה של הילדה הבכורה שלה, אני מייבבת שזה לא נקי כמו שאמא עושה כל שבוע, ואבא מתכופף אליי לגובה העיניים, ומבטיח לי שבשביל הגיל שלי זה נחשב פשוט אליפות, ובכלל לא צריך להשוות. העיקר שנקי ונעים וכל כך עזרתי לאמא…

    "את תלמדי מושקי, אל דאגה. תראי עוד שכל פעם את תצליחי לשטוף טוב יותר ובמיומנות יותר, וגם אלמד אותך בעזרת־ה' כמה שיטות שאני מכירה. תודה מתוקה שכל־כך התאמצת כדי לעזור לי, אני כל־כך מעריכה את זה"

    ותודה גם לך ה', שהבאת את האורחת שלנו בדיוק ברגע הנכון!!!

    ובלשונו של הרבי מה"מ:

    "והחוזק דפרשת מסעי הוא החוזק והתוקף שמצד התחתון – אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו'" – החוזק והתוקף שבעבודת בני ישראל בבירור והעלאת התחתון . . לפי ערך מעמדו ומצבו של התחתון".

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.