• המודל של נשי חב"ד • רחלי בן חיים

    הגדלה

    בחודש כסליו החב"די - המרובה במועדות וימים טובים – נתמקד דווקא בזווית שונה - בנשים שמאחורי התאריכים, אלו שכמעט ולא שמעו מהן בו בזמן. ומאידך השפיעו המון. ובוודאי נלמד מנשים אלו גם אנו. כתבה מרתקת לקריאה

    ר"ח כסליו – היום הבהיר להודות לה':

    שמחת תורה, שנת תשמ"ח, הרבי שליט"א מלך המשיח מקבל התקף לב תוך כדי הקפות ב770 – אך מורה להמשיך בהקפות ובשמחה הגדולה. לאחר שהרבי הולך לחדרו – הרופאים שהוזעקו נדהמים מעוצמת ההתקף ומכך שהרבי לא נאנח, לא מתלונן ואינו מוותר לעצמו אפילו לשתות או לאכול מחוץ לסוכה – הם טוענים כי זה מעל הטבע לגמרי! כל החסידים חרדים ומתפללים, עוברים הימים ובהגיע ר"ח כסליו הרבי יוצא לראשונה מחדרו ב770 אל ביתו ומעודד את הקהל בשירה וריקודים אדירים לקול שמחת וצהלת החסידים הרבים. הרבי בריא!

    מאחורי הקלעים:

    הרבנית חיה מושקא עמדה ללא פשרות מאחורי החלטות הרבי וחרף קביעת הרופאים, והפצרות המזכירים, ידעה הרבנית – שבעלה אינו אדם רגיל, והחלטותיו – קודש הם: לאחר שהרבי הלך לחדרו – הביאו במהירות את הרבנית מביתה והבהירו לה שהמצב מסוכן, והרבי צריך וחייב להתפנות לבית הרפואה – למרות שאינו רוצה. והרבנית בשלווה משיבה: "הוא יודע מה שהוא עושה".
    אחרי התקף הלב השני – הפצירו ברבנית שתשכנע את הרבי להסכים לסוע לבית הרפואה – והרבנית חותכת את דברי המדברים באומרה: "מעולם לא עשיתי דבר נגד רצון בעלי".

    ט' – י' כסליו:

    בט' בכסליו שנת תקל"ד נולד אדמו"ר האמצעי שנקרא בשם דובער, על פי בקשתו של המגיד ממזעריטש שיקרא על שמו. באותו תאריך בשנת תקפ"ח הסתלק.
    בי' בכסליו השתחרר אדמו"ר האמצעי ממאסרו, לאחר הלשנת שווא – ויום זה נחגג כחג הגאולה!

    מאחורי הקלעים:

    על האדמו"ר האמצעי נאמר שאם היו חותכים לו את האצבע היה יוצא חסידות ולא דם! לא פלא שהוא היה כזה בעל מסירות נפש, כי גם הוא וגם אחותו הרבנית דבורה לאה שמסרה את נפשה וחייה כדי שאביה ימשיך להפיץ חסידות נתון כל כולו ללימוד חסידות והפצתה. וכך ארע: בימים הסמוכים לראש השנה ראתה הרבנית דבורה לאה את אביה – אדמו"ר הזקן מהורהר ועצוב. וכששאלה במה העניין, אמר לה שיש קיטרוג משמיים עליו ועל נפשו בשל תורת החסידות שהחל להפיץ. מיד בשומעה זאת היא הבינה שאם אביה יסתלק בטרם עת, לא יצא אור החסידות לעולם. והחליטה לתת את נפשה בעד נפש אביה. היא כינסה בית דין של שלושה חסידים וציוותה עליהם שיסכימו למה שתאמר להם, ולאחר מכן הודיעה בפניהם שהיא מוסרת את נפשה כדי שאביה יחיה, והם בלית ברירה אישרו את בקשתה. בראש השנה כשאביה רצה לברכה לשנה טובה ומתוקה – היא עצרה בעדו שלא יברך אותה, כי ידעה שברכותיו מתקיימות. וכך חלתה ולאחר שלושה ימים החזירה את נשמתה למרום. ואביה הפיץ את תורת החסידות בעוז וכמובן לאחר מכן גם בנה…

    י"ד כסליו – יום חתונת הרבי מלך המשיח והרבנית:

    מעניין לדעת שהרבי והרבנית השתדכו וחיכו למעלה משנתיים עד לחתונה, כי אדמו"ר הריי"ץ נסע לתקופה ארוכה, ולאחר מכן היות שהעניות הייתה מאד גדולה – לא היה כסף לאירועי החתונה, והרבנית נאמנה כבר מאז, חיכתה עד ליום החתונה בלא להתלונן.

    מאחורי הקלעים:

    על ביטולה של הרבנית לרבי ניתן לספר המון, נשמע דווקא נקודה פחות ידועה: הרבנית הייתה חברה מאד טובה של אחותה, אימו של בערי שגנב את הספרים מספריית הרבי ותבע אותם לעצמו כנכד של אדמו"ר הריי"ץ. הרבנית הייתה יוצאת עם אחותה כל יום לטיול יחדיו, והיו מדברות המון ובקשר הדוק. ולמרות זאת הרבנית הלכה אחרי הרבי בעוז ובגבורה, העידה בבית המשפט כבת לרבי הריי"ץ שהספרים שלו – וקבעה שהספרים שייכים לרבי. באומרה: "הרבי והספרים שייכים לחסידים".

    י"ט – כ' כסליו – ראש השנה לחסידות – חג הגאולה של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן:

    שיחרורו של אדמו"ר הזקן מהכלא הרוסי לאחר עלילה שפילה של המתנגדים לחסידות כאילו הוא חותר נגד הצאר הרוסי. ביציאתו ממאסר זהו ניצחון גשמי על המתנגדים ויותר מזאת ניצחון רוחני ואישור משמיים להפיץ את תורת החסידות בהרחבה.
    בכ' בכסליו – לאחר שיחרורו – נקלע לביתו של 'מתנגד' לחסידות – במשך כשלוש שעות הטיח דברים קשים באוזניו, לאחר מכן אמר אדמו"ר הזקן ששעות אלו היו קשות לו יותר מכל המאסר.

    מאחורי הקלעים:

    שתי נשים דגולות עומדות מאחור: הראשונה שבהן – שבזכותה זכינו לתורת חסידות חב"ד מפיו של אדמו"ר הזקן – כבר תוארה קודם – הרבנית דבורה לאה, ביתו.
    האישה השניה שחלק גדול לה בחייו – היא אישתו: הרבנית סטערנא. כאשר התחתנו – והתגלו התנהגויותיו המוזרות של החתן הצעיר – תפילתו באריכות, בכיותיו בתפילה, לימוד החסידות שלו ועוד – דרשו הוריה של הכלה שתתגרש, ונידנדו לה על כך. אך היא דבקה בדרכו של בעלה – ולא אבתה לשמוע. הם גרו בבית הוריה, ושבת אחת כשחזר מאוחר מתפילת ערב שבת, כבר סיימו את הסעודה – וברוב כעסם סגרו את כל האוכל בתוך ארונות נעולים, ולא הותירו אפילו פירור להחיות את נפש חתנם. אדמו"ר הזקן שחזר מהתפילה התעקש לערוך קידוש על משקה עם אלכוהול רב – שזה היחיד שנמצא בבית ולא היה סגור בארון. ולאחריו היה חייב מעט אוכל כדי להפיג את האלכוהול – והמאכל היחיד שמצאה אישתו היה מעט 'קאשע' (כוסמת) שנותרה דבוקה לסיר שטרם נשטף. לאחר זמן אמר אדמו"ר הזקן שמעט 'קאשע' זה החיה את נפשו מסכנת חיים מוחשית.

    חג החנוכה שמגיע כהשלמה לחגים החב"דיים – גם הוא מעלה על נס את יהודית שהנס הסופי אירע בזכותה, שהגיעה בעל כורחה אל הקיסר הרומאי, וניצלה הזדמנות זו לשם שמים, להציל את העם היהודי כולו – הישקתה אותו בחלב וביין וערפה את ראשו, ובכך החל הנס..
    ובעז"ה שנצליח גם אנו להידמות לנשים גדולות אלו, שידעו לעמוד מאחורי בעליהן – ולאפשר להם להנהיג את העם. בביטול מושלם, בהכנעה ובידיעה כי זהו תפקידן להיות אישה כשירה שעושה רצון בעלה.

    330

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    תגובה אחת

    1. מושקא
      ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ב (20/11/2021) בשעה 21:41

      מהמם ויפה מאד!!
      רק הערה קטנה, הבן של הרבנית דבורה לאה היה האדמור הצמח צדק, לא? או שלא הבנתי נכון את דברי הכותבת…

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה