האם אצטרך לוותר על החופש ועל העצמאות שלי לאחר הנישואין?

שושנה הורוביץ, עטרת חיה

אני בחורה פעילה. מדריכה ב'אחות', עדיין לומדת בסמינר, עובדת בימים הפנויים במילוי מקום, טסה פעמיים בשנה לרבי מה"מ, אבל לפעמים עולות בי שאלות – מה יקרה אחרי החתונה? האם אצטרך לוותר על החופש שלי? אולי אתחיל להרגיש מוגבלת, פחות "אני"? אני עצמאית עכשיו, אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בזמן ובכסף שלי.

 נקודת מבט מקצועית

דיני אופן, מומחית ב–NLP ואימון רגשי לניהול רגשות וליצירת קשרים עמוקים ובריאים, עונה:

אז בואו נדבר על זה רגע לעומק. מהי עצמאות אמיתית?

תחשבו על אבן – היא עצמאית במקומה, נכון? אבל צמח? כדי להיות עצמאי ולצמוח, הוא צריך אוויר, שמש ומים.

חיה? אם תכלאו אותה במקום אחד, היא לא תהיה עצמאית – היא צריכה לנוע, ללכת, לחפש.

ובן אדם? עצמאות בשבילו היא לא רק לא להיות תלוי באחרים – אלא גם לדבר, לבחור, ליצור, להיות בחברה, להרגיש משמעות.

ויהודי? אצלנו העצמאות האמיתית קשורה דווקא בקיום מצוות.

בלי זה – אנחנו כמו חיה שלא יכולה לזוז, או כמו אדם שלא יכול לדבר.

אנחנו אולי נראים חופשיים, אבל בפנים – חסרים.

והאמת? כשאנחנו לבד, אולי נדמה לנו שאנחנו יותר עצמאיות, אבל אנחנו רק חצי נשמה.

החיבור האמיתי, העצמאות השלמה – מגיעים דווקא כשנשמה מתחברת לחצי השני שלה.

עכשיו, בואו נדבר על הפרקטיקה. איך נראית עצמאות בתוך הנישואין?

מפתיע לגלות שמחקרים מראים בדיוק את ההפך ממה שנהוג לחשוב: ככל שאדם תלותי יותר, הקשר בריא ויציב פחות.

אבל כשאישה היא עצמאית – כשיש לה תחביבים, חיי חברה, עבודה, משמעות, התפתחות – זה לא פוגע בקשר, זה בדיוק מה שיוצר את הרצון לקרבה העמוקה והיציבה ביותר!

אז – טפחו את העצמאות שלכן.

אל תוותרו על הדברים שחשובים לכן – החברות, התחביבים, החלומות האישיים.

זה לא יחליש את הקשר העתידי שלכן – זה רק יחזק אותו.

נקודת מבט מהשטח

בהיותי – כותבת השורות – מדריכת כלות ומרצה בנושאי הבית היהודי והכנה לנישואין, אני נוכחת לראות כי דווקא התקופה שלפני החתונה יכולה וצריכה להיות משמעותית ומלאת תוכן. בחורה שמנצלת נכון את הזמן הזה ומאזנת בין עשייה ובין מוכנות לחיים המשותפים, מרוויחה פעמיים: גם עוגן פנימי של שמחה והתפתחות, וגם כניסה רגועה ובשלה יותר לנישואין.

לא פעם ראיתי בנות שברגע שהתחילו לשמוע הצעות – החיים נעצרו מבחינתן. הן לא נרשמו ללימודים, לא יזמו שום עשייה, רק היו ב"עמדת המתנה".

למה זה לא נכון?

כי איש אינו יודע מתי זה יקרה.

לפעמים התהליך מהיר, אבל לעיתים נדרש זמן – במיוחד כשמדובר בבנות.

כי זה מקרין גם על הפגישות עצמן.

בחורה שמגיעה לפגישה מתוך "המתנה" בלבד, מקרינה לחץ וחוסר שלווה. לעומתה, בחורה שמלאה בעשייה – מקרינה תוכן, עניין ועוצמה שקטה. וזה נכון גם לצד השני.

בנות סיפרו לי על פגישות עם בחורים שעשו שליחות, התנדבו או כבר עבדו, שהפגישה איתם הייתה מעניינת וזורמת יותר.

כי זו תקופה יפה של חיים – חבל לבזבז אותה על המתנה.

זכור לי משפט של הפסיכולוגית אילנה ישראל, ששמעתי בעת לימודיי בסמינר: "מי שזכתה ויש לה זמן עד החתונה – שלא תבזבז אותו על עצבות, 'למה אני עדיין לא נשואה?' שתלמד, תתפתח, תתרום ותפעל!" זה לא מעכב את השידוך – זה בדיוק מה שמכין אותך טוב יותר לקראתו.

מה כן לעשות?

• ללמוד, להתנדב, לעבוד, להשפיע. הרבנית רחל הנדל אמרה פעם בהתוועדות שכשבחורה פעילה – היא גם שמחה יותר, וגם נראית לסביבה. יש סביבה שמכירה אותה, מוקירה את הכישרונות שלה, ומהמעגלים האלו – לא פעם – נולד השידוך.

• לעסוק בחינוך, במבצעי הרבי מה״מ, בעזרה לזולת, להתנדב ב"שפרה ופועה" ועוד.

• לעבוד על מערכות יחסים בין־אישיות. לראות את הזולת, להתחשב, להבין דעה שונה משלי ולהיות רגישה למה שקורה סביבי – זאת הכנה ישירה לחיי נישואין.

מספרים על בחורה, בעלת תשובה, שהגיעה לרבי עם ניתוח פסיכולוגי מעמיק, שלפיו בשל ילדות מורכבת יש לה קושי רגשי ביצירת קשרים. הרבי הניח את הדפים בצד, ואמר לה שהיות שכרגע היא נמצאת במדרשייה, שתנסה לשים לב לחברותיה בזמן הארוחה, ותשאל מי צריכה מהשולחן המרכזי שיביאו לה כוס, כפית, מנה מהבר. היא עשתה זאת, ותוך זמן קצר – היא השתדכה.

כשבחורה ממלאת את זמנה בתוכן ובמשמעות – היא לא רק מקרינה שמחה וערך, אלא גם בונה בתוכה כלי פנימי שיכול להכיל מישהו נוסף, וזה – בדיוק מה שמכין אותה לנישואין.

אי אפשר שלא להזכיר שני מקרים שהכרתי מקרוב, שמוכיחים עד כמה התמסרות לעשייה מתוך שמחה יכולה לפתוח דלתות גם בשידוכים:

מורה צעירה שהתקרבה לחב"ד רצתה לארגן לתלמידותיה שבת חסידית בכפר חב"ד. היא חיפשה מרצה שידבר בהתאמה לבנות, ומצאה רב חסידי נמרץ. היא שוחחה איתו בטלפון, והוא התעניין בכמה פרטים עליה. עברו כמה חודשים, ואחד ממושפעיו ניגש אליו וביקש לברר על הצעת שידוך. כשהרב שמע את שמה של הבחורה, הוא זיהה מייד שזאת הבחורה שדיברה איתו אז, והמליץ למושפע בחום לגשת לשידוך, מכיוון שזו בחורה חסידית שעסוקה ב'מבצעים'.

בחורה נוספת שהכרתי קיבלה הרבה ברכות מהרבי לעסוק בחינוך כסגולה לזירוז השידוך. ואכן, נוסף לעבודתה בחינוך, היא הייתה רכזת חברתית פעילה, השקיעה הרבה בפעילויות מגוונות, והבנות חזרו הביתה מלאות חיות עם משימות והפעלות גם לבית. אחד האבות, שהיה משפיע בישיבה, שמע מהבנות שלו עליה – וזה העלה לו רעיון לשידוך, אחד השליחים בישיבה שלו. השידוך בסופו של דבר נסגר בהצלחה גדולה, הרבה מעבר למה שציפתה בדרך הטבע.

באדיבות מגזין עטרת חיה