לפני ארבעים שנה זכו ילדים קצרי רואי ומרכיבי משקפיים לתואר 'אבו ארבע', על שם ארבע העיניים שלהם. גם 'משקפופר' היה כינוי מקובל. היום ילדים ממושקפים הם תופעה רחבה ומוכרת מאוד, ובכל כיתה יש כמה וכמה מהם. רופאי עיניים קובעים שלגנטיקה תפקיד חשוב בתופעה, וכי לילדים להורים הסובלים מקוצר ראייה יש סיכוי גבוה יותר להרכיב משקפיים. גם המחשבים והמסכים, כך נראה, תורמים רבות לעלייה במספר הילדים שזקוקים למשקפיים.

יש גם סיבה נוספת, דווקא חיובית, לעלייה בשיעור מרכיבי המשקפיים – המודעות הגוברת והאבחון המוקדם. כבר בטיפת חלב מתחיל מעקב אחרי תקינות הראייה של הילד, ובדרך כלל הבעיות מתגלות מוקדם. תינוקות מתוקים המביטים בעיניים נבונות דרך זגוגיות המשקפיים כבר אינם תופעה נדירה.

משקפיים הם הרבה יותר מכלי עזר – הם חלק מהחוויה היום־יומית של הילד, ומשפיעים על הריכוז, על הביטחון ועל ההתפתחות. בכתבה זו נדבר על קוצר ראייה אצל ילדים. שתי אימהות לילדים שמרכיבים משקפיים, אפרת מגוש עציון ואסתי מירושלים, ישתפו מניסיונן, לצד טיפים מקצועיים מאת המומחית שרית טהורי, שמנהלת מרכז לשיפור ראייה.

משקפיים לריכוז

"דוידי שלי היה שובב לא קטן. בקושי הצליח להקשיב ב'חדר'", פותחת אפרת.

"בבית, כשהיינו חוזרים איתו על החומר, הוא ידע יפה, ונראה היה שקלט היטב את הקריאה. ואולם בכיתה לא הצליח לשבת שיעור שלם, והמלמד התרשם שהוא לא מספיק קולט את החומר.

בסוף נשלחנו לאבחון של בעיית קשב וריכוז. התקשינו להאמין שזו הבעיה, כי בבית היה דוידי ילד רגוע מאוד, אך מכיוון שהוא היה הילד הבכור שלנו, נלחצנו ומיהרנו לרופא הילדים. הרופא, סבלני ובעל ניסיון, ביקש לבצע תחילה בדיקות ראייה ושמיעה. רק אם הכול יצא תקין, נמשיך לדבר על אבחון. התוצאה הייתה מבהילה. התברר שדוידי בקושי רואה למרחק. בכיתה לא הצליח לראות מהלוח, והיה קם כדי לבדוק מה כתוב, מאבד את הריכוז.

ביום שבו קיבל את המשקפיים הביט על עצמו המום במראה. 'לא שמתי לב אף פעם שיש לי כל כך הרבה נמשים!' ליטף את לחיו… כאב לי הלב שלא שמתי לב לכך קודם, והודיתי לה' ולרופא הילדים, השליח הטוב שמנע ממנו אבחונים מיותרים וגילה את הבעיה האמיתית."

"בעלי ואני מרכיבים משקפיים מגיל צעיר מאוד, והילדים שלנו הולכים בעקבותינו", אסתי מצטרפת לשיחה. "אחד־אחד, בכיתה ג' או ד', מצטרפים למשקפופרים. כשבתיה שלנו הייתה בגן חובה, המליץ לנו רופא הילדים לערוך בדיקת ראייה לפני העלייה לכיתה א', והתברר שהיא אכן סובלת מראייה ירודה. ברוך ה' שבדקנו! מי יודע איך הייתה קולטת את הקריאה עד שהיינו עולים על זה שהיא פשוט לא רואה טוב!"

הרגע הזה, שבו מתברר לך שהילד שלך זקוק למשקפיים, קשה לעיכול?

אפרת משתפת שלא היה לה קל. "דוידי הוא ילד יפה, ונראה היה לי שמשקפיים יכערו אותו. קשה היה לי לדמיין אותו מוגבל למסגרות הפלסטיק האלו לכל חייו. הדבר היחיד שקצת ניחם אותי היה המחשבה על כך שעדיף ילד עם משקפיים מאשר ילד עם בעיות קשב.

בתחילה הייתי מוכנה לקחת הלוואה ולשלם על ניתוח לייזר בניסיון לפתור את הבעיה. אבל בירור קצר גילה לי שלא מבצעים ניתוחים כאלו לפני גיל שמונה־עשרה. בפועל, אחרי שנכנסנו לאופטיקה וראיתי את המבחר העצום של המסגרות, מדדתי כמה עם דוידי ואפילו נהניתי, הוא נראה מתוק מאוד ככה, פרופסור קטן…"

אסתי נבהלה הרבה פחות. "אנחנו משפחה של משקפופרים, למה שעוד זוג משקפיים יפחיד אותי? הבעיה אצל בתיה היא אחרת, משקפיים אינם שורדים אצלה יותר משלושה חודשים… זה מייאש כל כך! פעם היא פשוט חוזרת מבית הספר בלעדיהם, ורק כשאני שואלת איפה המשקפיים, היא שמה לב שהם לא עליה. פעם אחרת היא דורכת עליהם תוך כדי התארגנות בוקר… יש אגודה בירושלים שנקראת עמותת 'משכן הראייה', משפחות ברוכות ילדים יכולות להזמין שם פעם בשנה זוג משקפיים במחיר נמוך. אני קונה לה שם משקפיים, וכשהם נשברים אני מנצלת את הזכות מטעם קופת החולים, גם כן פעם בשנה, ובסוף אני מחפשת כל מיני מבצעים של זוג במאתיים או משהו, עד שתעבור שנה ונוכל שוב לקנות בהנחה…"

האם יש ילדים שלועגים לילד שלך על כך שהוא 'משקפופר'?

"ממש לא," אפרת צוחקת. "להפך, כמה אימהות התקשרו לשתף אותי שהילדים שלהם ממש מקנאים ומבקשים גם… כמו הבדיחה על הילד שמנסה לשכנע את אימא שלו לקנות לו משקפיים, 'אימא, את רואה את הנקודה השחורה הזאת, למעלה, על התקרה? זהו, שאני לא רואה אותה!'"

אסתי מהססת לרגע. "לא ממש צחקו עליה, אבל היה לה קשה ללכת לכיתה בימים הראשונים. התלוננה שבנות כל הזמן שואלות אותה שאלות על המשקפיים ומה היא רואה. טוב, היא הייתה גם הראשונה בכיתה א' שהרכיבה משקפיים, היום יש כבר כמה וכמה. והיא עצמה מחליפה משקפיים בתדירות גבוהה כל כך שכבר לא שמים לב שיש לה משקפיים חדשים".

עצה טובה לאימהות של ילדים ממושקפים?

אפרת: "לפעמים המורה או המלמד מספרים לנו שהילד שלנו מתאמץ מאוד כדי לראות מהלוח, ואנחנו ממהרים איתו לאופטומטריסט, מזדרזים לקנות לו משקפיים. חשוב ללכת איתו קודם לרופא עיניים מיוחד לילדים, שיעשה לו בדיקה רצינית, מקצועית, עם טיפות עיניים להרחבת האישון, לוודא שאין שום בעיית עיניים חמורה יותר. בדקתם? הכול בסדר? קחו את המספר המדויק שהרופא מדד ולכו איתו לחנות אופטיקה. העיניים עדינות ורגישות כל כך, ובכל הקשור לראייה לא כדאי לנסות לחסוך זמן וטרחה".

אסתי: "לפני שאתם מוציאים מאות שקלים, בררו את הזכויות שלכם. ברוב קופות החולים יוכלו הילדים לקבל פעם בשנה משקפיים חינם או בהנחה גדולה מאוד. יש גם עמותות שעוזרות בקנייה הזאת למשפחות ברוכות ילדים. גם אם בדקתם ואין לכם זכות כזאת (או שכבר ניצלתם אותה), עדיין כדאי לעשות סקר שוק מקדים. כך אפשר לחסוך מאות שקלים".

אפשר גם אחרת

שרית טהורי, מנהלת ה'מרכז לבריאות העיניים ושיפור הראייה', מסבירה לנו על התפתחות הראייה ועל השפעת המשקפיים ונותנת טיפים חשובים:

תינוקות שרק נולדו אינם רואים טוב. ראייתם מתפתחת בהדרגה במשך השנים. ההתפתחות המהירה ביותר מתרחשת בשמונת השבועות הראשונים לחיים, ועדיין, במשך השנים הראשונות הראייה עוד ממשיכה ומתייצבת. בגיל צעיר חשוב להרכיב משקפיים לפי הוראת הרופא כדי שלא לפגוע בהתפתחות התקינה.

הראייה אינה תלויה רק בעין, וחלק חשוב מהתהליך מתרחש בכלל במוח. העין והמוח קשורים בקשר בל יינתק זה לזה וגם משפיעים זה על זה. התפתחות המוח משפיעה על הראייה וכמובן גם להפך, הראייה משפיעה מאוד על התפתחות המוח של ילדים.

ההבנה הזאת נותנת לנו גם תקווה גדולה, כי מה שקשור במוח אפשר לשפר ולתקן. מקובל לחשוב שעין עם קוצר ראייה היא עובדה מוגמרת, וצריך לחכות שהמספר יתייצב, ועד אז הוא רק מתדרדר עוד ועוד. ואולם זו טעות, ואפשר לתקן את רוב בעיות הראייה באמצעות תרגילים מיוחדים ושינויים בדרך שבה אנו משתמשים בעין שלנו.

תפקיד המשקפיים

כשאנו שומעים על תרגילי עיניים לשיפור הראייה, אנו חושבים בטעות שעלינו להשליך תחילה את המשקפיים. אחרי כמה שנים שבהן אנו מרכיבים את המשקפיים מייד אחרי נטילת ידיים בבוקר ואיננו מורידים אותם עד אחרי ברכת 'המפיל' – הרעיון להוריד אותם מבהיל אותנו כל כך שאנחנו מוותרים מראש. מי יכול להרשות לעצמו להסתובב כמו עיוור כל היום?

ואולם, אין צורך לוותר על המשקפיים שלנו ועל המשקפיים של הילדים. הם כלי עזר מדהים שפותח כדי לעזור לנו לראות מה שאיננו יכולים לראות. מה הבעיה במשקפיים? שהם הופכים לעוד איבר בגוף שלנו. השתמשו במשקפיים כדי לראות, הניחו אותם כשהם מיותרים. אימא חוזרת מהעבודה ומתיישבת בנחת עם כוס קפה על הספה, מקשיבה לכל הסיפורים החמודים שאספו בעבורה הילדים במשך היום – לשם מה היא צריכה עכשיו משקפיים? כשהילד משתולל בגינה, משחק תופסת, מפריח בועות סבון – למה משקפיים?

המשקפיים נותנים לנו תחושת שליטה. אנחנו רוצים לראות כל הזמן הכי טוב. הבעיה היא שהם מנוונים את מערכת הראייה שלנו. איננו מזיזים את העיניים לצדדים, מקבעים את המבט קדימה. איננו מפעילים את שרירי העין, ולפעמים אפילו איננו ממצמצים.

לשאול תמיד למה

כאשר מתגלה בעיית ראייה אצל ילד, אנחנו ממהרים לקנות לו משקפיים כדי להתגבר עליה. עוד לפני שאנחנו מחליטים איך לפעול, עלינו לשאול את עצמנו למה. למה העיניים אינן עובדות טוב, ואינן רואות למרחוק?

יש סברה שלא הוכחה מעולם שבעיות ראייה הן תורשתיות. רואים את זה בפועל בשטח, להורים ממושקפים הרבה פעמים יש ילדים ממושקפים. אך הסיבה היא לאו דווקא גנטית. הרגל לא טוב שהשתרש אצל ההורה, למשל ללכת כפוף ולא להרים את המבט קדימה ורחוק, עובר לילד שלו, שגם הוא מביט ברצפה. ממילא בעיות הראייה שהתפתחו אצל ההורה בעקבות היציבה הלא נכונה התפתחו גם אצל הילד.

העיניים שלנו הן חלק מהגוף, ובדיוק כמוהו, כדי לתפקד טוב הן זקוקות לתנועה, לשרירים משוחררים ולא תפוסים, לזרימת דם וחמצן תקינה. ילדים רבים בדור שלנו, דור המסכים, אינם מפעילים מספיק את גופם, אינם יוצאים למרחבים ואינם מביטים למרחק, נשארים רוב היום בבית בין הקירות וקוראים ספרים במקרה הטוב, או צופים במסכים במקרה טוב פחות.

כדי לעזור לראייה התקינה של ילדינו עלינו להציע להם את כל מה שהטבע מציע להם גם ככה – לרוץ, להשתולל במרחבים פתוחים, לפתח שדה ראייה רחב ולהביט למרחק. ולא לשכוח את השמש! השמש היא מתנה נהדרת לעיניים שלנו. מחקרים הראו שילדים שאינם נחשפים לשמש מפתחים קוצר ראייה. נולדנו להיות בשמש, ואנחנו צריכים להרגיל את הילדים שלנו לשחק, לרוץ וליהנות בשמש, וודאי שלא לכסות את העיניים במשקפי שמש…

גם מזון טבעי משפיע מאוד על הראייה. סוכר לבן ולחם לבן מזיקים לעיניים, וירקות ופירות, מכל הסוגים ובכל הצבעים, מועילים מאוד. העין שלנו זקוקה להרבה ויטמינים כדי לשמור על ראייה תקינה.

שמש טובה, ירקות ופירות, מרחבים פתוחים, כל האוצרות שה' נתן לנו בשפע, ואנחנו יכולים להעניק מהם לילדים שלנו כדי לעזור לראייה התקינה שלהם, ולא רק לה.

"עששה מכעס עיני"

אחד הדברים שמשפיעים מאוד על הראייה שלנו הוא המצב הרגשי שלנו. לא לחינם אומר דוד המלך "עששה מכעס עיני." הכעס, המתח הנפשי, הצער, משפיעים מייד על הראייה. מכווצים את שרירי גלגל העין, ומונעים זרימה תקינה של דם וחמצן לעין.

אחד המחקרים המעניינים שערך ויליאם בייטס, אבי שיטת התרגילים לשיפור הראייה, היה בנושא הזה. הוא בדק את עיניהם של ילדים בזמן מתח ובזמן רגיעה, וממש זיהה את התכווצות השרירים בזמן של מתח ואת הטשטוש שנגרם בראייה בעקבותיו.

הרבה פעמים ילדים שסובלים מקוצר ראייה הם ילדים רגישים יותר, לפעמים מעט חסרי ביטחון עצמי ופגיעים. נוכל לעזור להם על־ידי שיפור הביטחון העצמי שלהם באמצעות הענקת סמכויות בבית בתפקידים שהם מסוגלים לבצע והרבה פידבק חיובי. כמו כן, עיסויים עדינים ונעימים סביב גלגל העין, ברקות, במצח, בעורף ובכתפיים מרגיעים ומשחררים את זרימת הדם לגלגל העין.

בעין טובה

כמה דברים שכל אימא יכולה לעשות בבית עם הילדים שלה, בלי לחץ, כדי לשפר את הראייה שלהם:

צאו החוצה, אל האור ואל המרחבים, תנו לילדים ליהנות מהשמש, מהאור, לפתח ראייה מרחבית ולהביט למרחקים. שחקו איתם בכדור ובריצה. כדור מפעיל את שרירי העיניים להביט למרחק, לגובה.

עזרו לילדים לשחרר את השרירים. תנו להם להתגלגל על הרצפה, שימו מוזיקה ותרקדו איתם. אם הם אוהבים, במיוחד הקטנים, דגדגו אותם. הילדים של היום יושבים יותר מדי, בקושי זזים.

צרו זמן ללא משקפיים. כשיוצאים לגינה, כשיושבים לשתות יחד משהו חם במרפסת, כדאי שהעיניים ירפו קצת מהמאמץ האין־סופי, מהקיפאון, ויתחילו לזוז.

הרגילו את הילדים לישון בחושך. העין שלנו צריכה לנוח מהמאמץ הבלתי נגמר לפחות בשעות הלילה.

תרגיל נחמד ולא קשה שאפשר לעשות יחד בצורה חווייתית עם הילדים נקרא כיפוי. יושבים סביב השולחן, המרפקים מונחים על כריות שמונחות על השולחן, כדי למנוע כאב או לחץ. מניחים את כפות הידיים על העיניים, כשהן בצורה של כיפה, כאילו יוצרות כיפה אטומה לאור. חשוב שהעין תהיה בחושך, אבל שום דבר לא ילחץ עליה. במשך הדקות האלו, שבהן העין בחושך, רפויה ונחה, נעשה יחד פעילות מרגיעה. אפשר לשיר יחד שירים שאנחנו אוהבים או שאימא תספר סיפור מרגיע. חשוב שהסיפור לא יהיה מפחיד, כדי שהעין תוכל לנוח גם מהבחינה הרגשית.

כאשר הילד לא רואה טוב, נדאג לו כמו שאנחנו יודעות, אימהות טובות. ניקח אותו לרופא ונקנה לו משקפיים. נדאג גם לכל מה שיעזור לעין שלו לראות טוב יותר – פעילות חוץ, שמש, שחרור של שרירים ורגשות, ונרגיל אותו להשתמש במשקפיים כשהוא צריך, בלי להיות תלוי בהם.

בהצלחה רבה, שתזכו לראות טוב תמיד!

באדיבות מגזין עטרת חיה