פרשת לך לך/אסתי פרקש

ה' אמר לו:

לך לך

והוא הלך ..

עזב הארץ והמולדת

יצא בשמש היוקדת,

השאיר שם צרורות

של הרגלים ומחשבות

זכרונות, תחושות וחוויות.

והוא הלך..

בלי לשאול שאלות

ירד מצריימה, למצולות

לחרפה ושנות רעב,

ושם את אשתו לקחו מעליו.

והוא הלך..

בלי לשאול שאלות,

פשוט עמד בנסיונות.

אברם…

לאן אתה ממשיך ללכת?

תעצור רגע הטרפת

זה נהיה יותר גרוע

כל הזמן יש עוד ארוע.

כבשן האש, רעב, עקדה,

עשרה נסיונות, עלטה

חטופים, צרות , מלחמה

לחצים,עומסים, הלב נקרע.

והוא ממשיך ללכת בביטחון,

יודע שה' מוליך אותו בגאון

שהוא -אחראי על הצעדים

ואלוקים- על תוצאות המעשים.

וכאן טמונה ההוראה,

תמיד להיות במצב הליכה-

בשאיפה להתקדמות ועליה..

כשקשה ואת עייפה,

הוסיפי חמלה

וצאי להליכה ..

הליכה במסדרונות הנפש

עם תוספת רגעי אוורור וחופש

הליכה בינות אתגרי החיים

עם תוספת תפילה לאלוקים

והודיה על הדברים הטובים

והוא,בטוח יסדר העניינים

"וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם..

כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה

בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב"

ומאז..הוא הולך

וכולנו הולכות יחד איתו

שבת שלום

אסתי