אתמול פגשתי מרגלים,

לא כאלו עם אשכול ענבים.

כאלו שהאמת משבשים,

עבור אינטרסים קדושים

בהם כל האמצעים כשרים.

עצרתי אותם רגע לשיחה,

ניסתי להבין הנוסחה.

למה להוציא מהקשר?

שבסוף גם מביא לשקר..

הם ענו שהארץ טובה,

עטו מעטה אטום תגובה

והמשיכו לתור לארכה ולרחבה.

רציתי לצעוק אבל למה?

עד מתי וכמה?

נעלמו לי המילים,

"י-ה יושיעך מעצת המרגלים"

אלו שרק טיפה מעוותים,

ורק מוסיפים תבלינים.

שיהיה קצת נייעס לשכנים,

לא צריך לברר פרטים.

יש עדר ואחריו דוהרים

העיקר שברשתות מפטפטים..

אז בואו נעצור מחול השדים!

נסתכל בעינים לדברים,

נפרק החומות הבצורות

ולא נחפש סתם צרות.

כי השקר חוזר- בסטירות!

אין לו בכלל רגליים,

מתגלה ש'עבדת בעיניים'.

*בואו נחליף משקפים*

נוסיף דבש ומתק שפתיים

*נהפוך הדיבה לדבש*

*נעצים הטוב במוחש*.

נטבל במילה טובה,

את הילד, הבעל, השכנה.

נוסיף כף זכות מהרימון,

נווכח שיש לנו בחיים -המון.

נחיה את היש ,

ונודה על כל מה שיש.

גם אם נראה שאנו כחגבים

יש לנו כוחות גדולים מאלוקים

לא נקפוץ למסקנות

נשליך על הבורא התוצאות

לפעמים אני נאיבית ותמימה

אך בוטחת בה' ומאמינה

*"עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ,*

*כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ"*

שבת שלום

אסתי