חלבון בונה המון

לעיתים הפתרון לבעיית המשקל אינו קיזוז, אלא דווקא הוספה. לפעמים הגוף פשוט אינו מקבל את רכיבי התזונה הנחוצים לו.

אחד הרכיבים החשובים ביותר הוא חלבון. אומנם אינו כל הסיפור, אך יש לו תפקיד מרכזי. הגוף צריך איזון: ירקות, סיבים, פחמימות טובות, שומנים טובים, מים, סדר בארוחות, וגם חלבון.

החלבון הוא עוגן חשוב במיוחד, כי הוא עוזר לנו לשמור על מסת השריר. עם השנים גופנו מאבד שריר באופן טבעי בתהליך הנקרא סרקופניה. וכשיש פחות שריר, לא רק שהגוף "שורף פחות" – יש פחות כוח, פחות חיוניות, פחות יציבות. הגוף נראה פחות מוחזק, והירידה במשקל עלולה להיות קשה יותר.

כשאין די חלבון, הגוף מתקשה יותר לשמור על השריר, הרעב גובר, ואנו נוטות לחפש "משהו קטן לנשנש", ומרגישות יציבות פחות במשך היום.

לעומת זאת, כשיש חלבון מסודר בארוחות, הגוף מקבל חומר בנייה. הדבר תורם לתחושת שובע, ויש גם יותר כוח, יותר יציבות ושמירה על השריר, ויש סיכוי גדול יותר לכך שהירידה תהיה בריאה ונכונה.

וכעת, לאחר ההסבר, חשוב לי לומר משהו מרגיע: "איזון" אינו מילה מפחידה. אינך אמורה לחשב מעתה כל ביס ולחיות לפי חוקים מסובכים.

מה כן?

עלייך לתכנן תפריט נחמד ומסודר, עם ארוחות פשוטות, עם מאכלים שאת אוהבת ועם כמה עוגנים שחוזרים על עצמם. כך אפשר להגיע לאיזון הזה בקלות רבה יותר ממה שחושבים.

השאלה החשובה שכדאי לך לשאול את עצמך היא: האם אני באמת מזינה את הגוף שלי במספיק חלבון, או שאני רק מנסה לקזז?

הפחמימות אינן אויב

הרבה נשים עדיין סבורות שפחמימות הן המכשול העיקרי בדרך לירידה במשקל. הן רואות בלחם, באורז, בתפוח אדמה וגם במתוק אויבים שבאו להרוס להן את החיים. ואולם, זה לא נכון.

הפחמימות עצמן אינן הבעיה. פעמים רבות הבעיה היא המקום שהן תופסות בתפריט היומי שלנו. הגוף זקוק לפחמימות, הן נותנות אנרגיה למוח ולשרירים, ונחוצות לתפקוד שלנו. אבל פה הדיוק: לא נכון לאכול פחמימות כל היום בלי הגבלה, וגם לא נכון למחוק אותן לגמרי מהתפריט.

בעוגנים אנחנו לומדות לשים אותן במקום הנכון. אפשר לאכול לחם, אפשר לאכול אורז, אפשר לאכול תפוח אדמה. מותר גם מתוק. כן, גם מתוק. השאלה היא לא רק מה אכלתי, אלא כמה, מתי, עם מה, ובאיזה מצב הגעתי לזה.

כי עוגייה אחרי ארוחה מסודרת, כשאני רגועה ושבעה, זה משהו אחד. אבל עוגייה אחרי יום של קיזוזים, רעב ועייפות, שגוררת עוד אחת ועוד אחת, זה כבר סיפור אחר.

אותה עוגייה בדיוק. ההתנהלות היא שיוצרת את ההבדל.

ירידה במשקל אינה דורשת ממך לפחד מפחמימות. היא דורשת ממך ללמוד לנהל אותן. בתוך יום שיש בו עוגנים, פחמימות אינן מפרקות אותך. הן פשוט מקבלות את המקום שלהן.

שאלי את עצמך: האם אני פוחדת מפחמימות, או שאני לומדת לשים אותן במקום הנכון, ולצרוך אותן בכמות הנכונה ובשילוב הנכון?

הסיבים התזונתיים

אולי נשמע שזה מושג של אנשים שקוראים תוויות בסופר עם זכוכית מגדלת, אבל בפועל זה הרבה יותר פשוט.

הסיבים עוזרים לאוכל לתרום לתחושת השובע ולשפר תהליכים בגוף. הם נמצאים בירקות, בפירות, בקטניות, בשיבולת שועל, בדגנים מלאים, באגוזים ובשקדים. הם נותנים לגוף נפח, שובע, עיכול טוב יותר ותחושה רגועה יותר.

ולמה הם חשובים לירידה במשקל?

כי הרבה פעמים אנחנו מנסות רק "להוריד": לא זה, לא זה, פחות מזה, לקזז פה, לקזז שם. אבל הגוף אינו אוהב לחיות בחוסרים. כשיש חוסרים, יש חשקים. יש חיפוש, יש נשנושים, יש אכילת יתר. בקיצור, הגוף אומר: "אם אינך נותנת לי מה שאני צריך, אנהל את העניינים לבד." ובדרך כלל אינו מנהל אותם בעדינות…

ופה נכנס הרעיון הפשוט: לפני שאת רק מורידה, תבדקי מה את מוסיפה לתזונה. תוכלי להוסיף סלט ליד הארוחה, ירקות ליד החביתה, פרי עם יוגורט, עדשים במרק, שיבולת שועל, לחם מלא, אם הוא משביע אותך יותר.

לא מסובך, לא מפחיד. לא צריך תואר בתזונה. פשוט להוסיף לגוף רכיבים שמעניקים לו בסיס איתן. כשאין חוסרים, יש פחות חשקים, פחות חיפוש, פחות אכילת יתר והרבה יותר קל לגוף לשחרר את המיותר.

שאלי את עצמך: אילו מקורות לסיבים אני מוסיפה היום לארוחה אחת, כדי להעניק לעצמי אנרגיה יציבה לאורך זמן? 

באדיבות מגזין עטרת חיה