Author Archive

התוועדות נשים לי"א ניסן • באר שבע

בליל אמש בין ניקיונות לסדר לכבוד פסח – נערכה התוועדות לכבודו של הרבי – התוועדות של נשות חב"ד באר שבע. גב' רחלי דייטש התוועדה ושיתפה את הנוכחות בסיפורים מבית סבא, סיפורים על שליחות של מסירות נפש ושליחות של מסירת הרצון, הנוכחות נחשפו לסיפורים מדהימים על רגישותו הגדולה של הרבי לתינוק, כלה, יהודי, שבת, כשרות ועוד… האווירה הייתה מרוממת וקדושה.

כהחלטה טובה מהתוועדות זו = כל אישה לקחה מצות שמורות לחלוקה בסביבה האישית שלה(!) בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכותן עתידין להיגאל

 



מכתב שיצא לגב' רחלי דייטש לפני ההתוועדות עבור נשות חב"ד 👆🏻







קרוב אלייך לנוער • באר שבע

קרוב אלייך לנוער – באר שבע ערכו שיעור מהתוועדות כהכנה לי"א בניסן. – כמידי שבוע נפגשות בנות התיכון בשלושה מוקדים לשיעור חסידות ושיח העצמה לחיים. ב"ה ככל שהזמן עובר יש יותר משתתפות מרחבי העיר. בתמונה הבנות בשיעור הכנה לי"א ניסן באחד המוקדים. כל בת הכינה קנבס שעליו כתוב פתגם בחסידות שהיא מתחברת אליו ונוגע לה. שבע"ה נזכה להפצת המעיינות חוצה! בתוכינו ומחוצה לנו





יום צבאות השם • גלריית ענק























































































היום: פותחות שבוע עם חני שמולביץ • ZOOM

מרוממות את השבוע עם חני שמולביץ!

שימי לב לשעה!

( הזזנו ל21:00 )

יום ראשון 21:00-21:30

והפעם מפגש עם נעמה טוכפלד אשת תקשורת שדרנית וכתבת – הכח הנשי שלך לגאול ולהיגאל

בין המשתתפות הגרלה על זוג כרטיסים לגן השלושה (הסחנה)

מחכות לכן בזום

לחצי לקישור לזום



עטרת המטבח – טעמי ערב החג • פסח

פסח מתחילים במטבח

מכירה את משפט המחץ שאומרת שכנה/אחות – "אני כבר במטבח"… והכוונה היא שהיא אוחזת כבר בנקיון המטבח, ואוטוטו ינחתו שם כלי פסח כשהבית כולו בעצם כבר מבהיק בנקיונו. זה בדרך כלל קורה כשאת עוד עמוק בנקיונות של החדרים. אז הפעם גם את תרגישי טוב, אם תנקטי בכלל: פסח מתחילים מהמטבח! נראה שערב פסח ,יותר מכל עיתוי אחר, מתחבר בדימיוננו עם לחם וממרח/ פלאפל ממכירה שכונתית/ מוצרי סויה/ קופסאות שימורים ופיתות. בעצם, היינו רוצות שעד קרוב לפסח יאכלו אצלינו אוכל מבושל חם ומזין, אך איך אפשר לעמוד ביעד הזה ובו זמנית להשתלט על מכלול ההכנות לפסח ושאר מטלות הבית?!

כשחושבים במבט נרחב יותר, ההתמודדות הזו של 'גם וגם' מופיעה במצבים רבים בחיינו. לידה במשפחה ברוכה, למשל. אמא ששבה הביתה עם תינוק הזקוק לאם במשרה מלאה, ובבית – הילדים הגדולים דורשים את שלהם. אמא שמחתנת – בשעה טובה, וביחד עם זה צריכה לדאוג לילדים הצעירים שבבית. אולי אפילו כניסה לבידוד שהוא כמעט כלא, ביחד עם החיים שצריכים להמשיך להתנהל: לקנות אוכל, לטפל בבית ולדאוג לילדים.

הצורך לשלב הפכים בולט במיוחד בשלב שבו יש בבית זאטוטים הזקוקים לדממה מוחלטת החל משעות הערב המוקדמות,  ובוגרים המתמלאים דווקא אז בחיות, פעילים עד שעות מאוחרות ומשוועים לאמא רעננה, פנויה לשיחות נפש אישיות.האם ניתן לחבר ולגשר בין צרכים ורצונות מנוגדים בלי להיקרע ביניהם? בוודאי! כך אומרת תורת החסידות, שיכולת זו נתונה לנו מכוחה של נפשנו האלוקית, כי הקב"ה הוא 'נמנע הנמנעות' – יכול לעשות דבר והיפוכו. בערב פסח נערך המבחן השנתי של 'גם וגם', בו אנו מוזמנות לממש את 'יכולת העל' הזו. גם לדאוג לשיגרת החיים שתימשך, וגם לדאוג ל"בל ייראה ובל יימצא" – בלי שהבית יצא מאיזון לגמרי. המקום שבו במיוחד נדרשת יכולת זו – הוא המטבח.

האתגר הגדול הוא למקד הכנת ארוחה מזינה לעצמינו ולבני המשפחה – שאינה דורשת זמן רב ואינה משאירה עקבות של כיור גדוש בכלים. האוכל החם מרגיע וממלא בכוח, משביע ומעורר מרץ לעבודה, משרה רוגע על בני המשפחה והעבודות נעשות בנכונות ובהתלהבות גדולה יותר. סבתי מספרת שארוחות ערבי הפסחים נרשמו בזיכרונה כחוויה. המאכלים המבוססים על מתכונים מאולתרים והישיבה ביחד בצפיפות, בשמחה ובצהלה, כשכולם הולכים לקראת כולם – יצרו אוירה של קייטנה משפחתית. הבה ונתגייס לנצל הזדמנות חד שנתית זו ליצירת הווי ייחודי ורב ערך חינוכי – במטבח שבו מתערבים ריח האקונומיקה בריחות מהבילים של 'מתכוני ערב פסח' מהירים וקלים.

 

דג מושט בסיר

דג מושט ודומיו ניתן להכין במהירות, בלי לכלוך, תמיד יוצא טעים

והסיר הזה, כולם ימצאו בו מה לאכול: יש שיגמרו את החומוס, יש את הדג ויש את הירקות הנילווים

 

חומרים:

6 חתיכות מושט

2 עגבניות

2 תפוח אדמה בינוני

גמבה

חבילת כוסברה

(אופציה: פלפל חריף)

1-2 קופסאות שימורים גרגרי חומוס

רבע כוס שמן

חצי כוס מים

תבלינים: כפית פפריקה, כפית כמון, מעט כורכום, מעט תבלין לדג, מלח ופלפל שחור.

 

אופן ההכנה:

בתחתית הסיר שמים חצי חבילת כוסברה, פרוסות תפוחי אדמה, פרוסות עגבניה וגמבה.

מעל זה את כל השאר: מושט, כוסברה ועגבניה שנותרה, חומוס.

מערבבים בנפרד: שמן, חצי כוס מים, תבלינים ושופכים מעל.

מדליקים אש בינונית ל45 דקות.

 

 

אורז עם גזר

בערב פסח: קוסקוס, פתיתים, בורגול ודומיהם המתפזרים – נכחדים מהמטבח. ואת מקומם תופסים תפוחי אדמה/ אורז ועוד.

 

חומרים:

בצל גדול

מעט שמן לטיגון

5-6 גזרים בינוניים

2 כוסות אורז

5 כוסות מים

מלח ופלפל

כף אבקת מרק

 

ההכנה:

קוצצים את הבצל ומטגנים בשמן עד שנהיה שקוף, מוסיפים גזר מגורד עבה ומערבבים היטב.

מוסיפים אורז ומים ומביאים לרתיחה.

מטבלים בתבלינים ומערבבים היטב, מכסים ומנמיכים את האש.

מבשלים על להבה קטנה 20 דקות בדיוק.

מכבים, מניחים מגבת בין המכסה לסיר משאירים כך עוד 10 דקות.

 

ערב פסח שמח ! 🙂

תמונת הלילה: המעמד הגדול וההיסטורי במבט אווירי

תמונת הלילה: המעמד הגדול וההיסטורי במבט אווירי

מבט מעין הציפור: אצטדיון בלומפילד מואר באור יקרות לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-120 לרבי מלך המשיח בי"א ניסן, בהשתתפות 30,000 חסידי חב"ד מרחבי ארץ הקודש.

הלכות חג הפסח לנשים • מכון הלכה

מכון הלכה חב"ד שמח לפרסם שיעור בנושא: הלכות פסח לנשים.
מאת הרב: מנחם מענדל הראל שליט"א רב בית כנסת חב"ד דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד

לצפיה באתר מדיה הלכה: לחצי כאן
*
***🔴 קמחא דפסחא בהידור ע"י רבני מכון הלכה חב"ד: https://bit.ly/3woq5jf
🔵 לשטר מכירת חמץ: https://chabadigital.org/cl/

 



הנה מגיע היום הגדול! • י"א ניסן

הנה מגיע היום הגדול !!!

ו' ניסן תשפ"ב

כתוב בספר שמוא-ל  הנביא, שדוד המלך לא קיבל את המלכות, גם אחרי ששמוא-ל הנביא משח אותו למלך, בציוויו של הקב"ה, עד *שהעם ביקש את מלכותו של דוד המלך*. וזהו הסדר גם בדורנו. למרות שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שהוא לא בערך לאנשי הדור, והוא נביא הדור, נשיא הדור ומשיח שבדור, צריכים לשמוע להוראותיו *ולקבל את מלכותו ברצון*, כדי שיוכל להתגלות כמלך המשיח ולמלוך עלינו, תכף ומיד ממש.

בשיחה של הרבי ביום ה מנחם אב, תשמ"ט נאמר. "נמצאים אנו כבר לאחר ראש חודש מנחם אב הפותח במלה "מנחם" כמוזכר לעיל. יש לנו מיד את "מנחם שמו"
שזה מוסב על משיח צדקנו, מראה באצבעו ואומר זה ;הנה מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד בשר ודם ויש לו עסק בתורה כדוד אביו, ומנהיג את כל העולם עד "וינצח כל האומות כולם" ואזי צועק העולם כולו : " זהו משיח ודאי",  הקשור עם "ודאי שמו כן תהלתו", המוסב על הקב"ה.

מכך נעשה משיח – שזהו שלוחו של הקב"ה. שהוא מביא את הגאולה שהקב"ה גואל , שזה נעשה ע"י שלוחו, שזהו משיח בן דוד עם כל השמונה שמות שיש לו. כולל גם השם "מנחם". ומ"מנחם" נעשה ההמשך של אבינו שבשמים, באופן גלוי ויורד מיד בבית המקדש".

מתקרבים אנו ליום הגדול והמאיר, יא'  ניסן, תהא שנת פדותנו בקרוב. בו ימלאו  מאה ועשרים שנה לכ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.

אנו תובעים מהקדוש ברוך הוא – עד מתי ? ומבקשים ממנו שישלח את דוד מלכא משיחא. שיבוא ויתגלה ויגאלנו ביום סגולה גדול ומאיר זה ! לעיני כל העמים, ותכף ומיד ממש.

אמן כן יהי רצון.

וכדי לזרז הרגע המיוחל אנו קוראים כבר עתה;

יחי המלך ! יחי המלך ! יחי המלך המשיח לעולם ועד!

טמה חורושוכין

נבחרת צבאות ה' צפת בבאולינג









































































































































































































































































מבצע הכנה ליא ניסן – אורו של משיח • ממריאות!



הניסן שלי • סיפור אישי מפעים

(עטרת חיה)

בליל שבת, כ' באייר התשע"ט, התארחו אצלי אימי ואחותי תחי' לאחר עלייתן לציון הרשב"י בל"ג בעומר. ישבנו על הספה אחרי הדלקת נרות ושוחחנו על מקרים בהם חייהם של אנשים השתנו ברגע בעקבות אסונות ה' ישמור. ואז נכנס בעלי מבית הכנסת: "הכיש את שלוימי נחש". שלוימי הוא בני החמישי. אז הוא היה בן שבע, בכיתה א'. בשנייה הראשונה שבעלי 'זרק את הפצצה' הזו, לא האמנתי לו. אבל בשנייה שלאחריה כבר רצנו החוצה כאחוזי טירוף וגילינו ששלוימי כבר פונה על ידי תושבי המקום לבית הרפואה. ברגע הבא החלטתי אני לנסוע להיות איתו שם, כדי שבעלי יוכל לבצע את תפקידיו במקום. להתוועד, לקרוא בתורה… ידעתי גם שאני לא אוכל להיות רחוקה ולא לדעת מה קורה איתו שבת שלימה. ארזתי לי כאחוזת תזזית שתי לחמניות, בקבוק מים וכמה שניצלים. בני המשפחה מסביב שידלו אותי להצטייד בדברים נוספים, אך אותי עניין דבר אחד בלבד: שהילד שלי יהיה בריא! באותה שבת בתי השנייה חגגה יום הולדת, הכנתי לכבודה מטעמים מיוחדים ולא טעמתי מהם, כי ברגע האמת הכול נשכח.

קרובים ורחוקים

הגעתי לבית הרפואה "פוריה" ושם התברר לי שהילד שלי הוכש, על פי התסמינים, מנחש צפע וחייו ניצלו בשנייה האחרונה, הארס התפשט במהירות עצומה והגוף שלו קטן כל כך… הוא הגיע לשם ללא דופק! עדת רופאים הייתה בכוננות לקראתו ומיד עם בואו, הוזרק לו נסיוב שייצב את מצבו והציל את חייו. משם הוא פונה לבית הרפואה "רמב"ם" במצב בינוני.

בני המושב ששמעו על מה שקרה, הגיעו לשם בתמימותם כדי להתעדכן ולהביע השתתפות… הם חזרו ועדכנו את בעלי שהילד חי ומצבו יציב. אחר כך שמעתי ממנו כמה כל דפיקה בדלת 'הקפיצה' אותו ואת כל המשפחה.

למחרת בבוקר, הרגל של שלוימי התנפחה מאוד כתוצאה מהתפשטות הארס והרופאים החליטו שיש לפתוח אותה כדי לאפשר לארס לצאת ולמנוע מצב של נמק חס־ושלום. זאת הייתה שבת לא קלה, הייתי צריכה להיות עם שלוימי, להרגיע אותו ואת הפחד של עצמי ולהכריע לבד האם להסכים לניתוח, ללא אפשרות להתייעץ עם בעלי.

במוצאי שבת נודע לי שאחרי צאתי לבית הרפואה, בעלי התוועד בגבורה עילאית עם הילדים ואמר להם שמקובל בין חסידים שכאשר אי אפשר לכתוב לרבי, שולחים פ"נ במחשבה, ואמירת 'לחיים' היא למעשה שליחת הפ"נ. הוא סיפר להם סיפורים והחזיק עצמו חזק, בשבילם. הם קיבלו החלטות טובות וסיימו את כל התהילים לזכות שלוימי.

ניסים בשרשרת

בהמשך שמענו את השתלשלות האירועים: שלוימי חזר מבית הכנסת עם בעלי ואחיו הגדול ופתאום הרגיש כאב ברגל והחל לצלוע. כשבעלי שם לב לכך, הוא לקח אותו על הידיים. כשנעשה לו כבד – החליף אותו אחד ממתפללי בית הכנסת. ואז החל שלוימי להקיא ושניים מהמתפללים הבחינו בשני חורים שנפערו ברגלו. הם הבינו מיד שמדובר בהכשה, גילו תושייה ובנס ידעו כיצד לפעול. השכיבו את הילד על הרצפה למניעת התפשטות הארס וצעקו לשכן שיביא את הרכב, מהר! בעל הרכב נהג והם ישבו מאחור עם שלוימי, מדברים איתו וצובטים אותו, כדי לשמור עליו בהכרה. הם ביקשו ממנו לומר משניות בעל פה. אחד מהם בוכה עד היום כשהוא נזכר בכך, הוא אומר מפורשות: "ראיתי את הילד דועך לי מול העיניים". אני מודה לה' שלא הייתי שם. לא הייתי עומדת בזה…

ביציאה מהמושב אירע נס נוסף בשרשרת הניסים והם פגשו את אחד התושבים שהיה בכיסו פלאפון, דרכו הזמינו אמבולנס. אנשי מד"א ביקשו מהם לעצור בצד ולחכות, אך הם היו נחושים: "המצב קריטי, אנחנו לא עוצרים בשום אופן!" ואכן, הפרמדיק שליווה אותו אמר לי אחר־כך: "אם הייתי נכנס לארבל – לא היה את מי להציל…" בסופו של דבר הם נפגשו עם מד"א בדרך ושלוימי הועבר לאמבולנס, שם ייצבו לו את לחץ הדם שהיה נמוך מאוד בגלל התפשטות הארס, ועדכנו את בית הרפואה במקרה, כדי שיהיו מוכנים עם הנסיוב המבוקש בלי לאבד רגע, כפי שאכן היה. בשלב זה, שלוימי כבר התקשה לדבר ואפילו לנשום. בבית הרפואה קרעו את בגדיו, שהיו יקרים וחדשים כדי להצילו. שוב, ברגע האמת, הכל זז הצידה. כפי שאמרו לנו אחר־כך: "קיבלתם את הילד שלכם במתנה!"

שליחות מצווה

באותה תקופה ועד לפרוץ הקורונה, התארח אצלנו מידי ליל שבת יהודי ערירי מהמושב. אחד מהמתפללים שפינו את שלוימי אמר ברגש לבעלי: "הבן שלך ניצל בליל שבת בזכות זה שאתה מארח את היהודי הזה בליל שבת!"

אחרים תמהו: "את לא שואלת למה? למה דווקא לכם, למה לבן של הרב?!"… אמרתי להם שאני מודה לקב"ה שלא העמיד אותי בניסיון של לשאול למה. שלוימי ניצל בזכות הזכויות שלו כשליח צעיר!

בערב שבועות הוא השתחרר בסייעתא־דשמיא מבית הרפואה ולא היה יכול עדיין ללכת כמו שצריך. הבאנו ספר תורה הביתה לקריאת עשרת הדברות. נכח קהל רב, ב"ה. זה היה מעמד מרגש…

ערוצי חדשות רבים ביקשו מאיתנו ראיון, נענינו לאחד מהם. דבריו של שלוימי גרמו לקידוש ה' גדול.  אנשים זיהו אותו כחב"דניק כי הוא התבטא בפשטות: "בית רפואה".

שלוימי נאלץ לעבור השתלת עור כדי לסגור את הפתח ברגל שהיה גדול מדי. יש לו עד היום צלקת, זכר לנס ואנחנו חוגגים לו יום הולדת פעמיים: בי"ז ניסן ובכ' באייר. זכה הילד של טו"ב בניסן ש"ניסי ניסים יעשו לו".

בחופש הגדול של אותה שנה ערכנו סעודת הודיה גדולה.

"להודות ולהלל לשמך הגדול!"

מסיסמאות למעשים • עטרת חיה

שרה גלרמן, עטרת חיה

את הסיסמאות הורדנו לפסים מעשיים, פניתי לשליחות היקרות פריידי סגל ומושקא קורנט והצגתי בפניהן את השאלות הבאות: איך ואיפה הגאולה תופסת אצלך מקום בחיים? איך לדעתך ניתן לחיות גאולה בחיי היום־יום ברמה הפרקטית?

כשחדורים מטרה, הרבי דואג לפרטים! הגב׳ פריידי סגל, גננת ושליחה בשדה החינוך משיבה: ״דבר ראשון, הגאולה לא רק תופסת אצלי מקום בחיים. הגאולה היא החיים בעצמם! בשביל לחיות גאולה בחיי היום־יום צריך לזכור שאנחנו בשליחות, אנחנו לא חיים לעצמנו. כל פעולה הכי יום־יומית שלנו, החל מהקימה בבוקר, התארגנות, עבודה, לימודים, בישולים, כביסות… מקדמת ומובילה אותנו למטרה. וכך גם אם עובר עליי יום מתיש וקשה, כאשר אני חדורה בשליחות ובמטרה שלשמה אני עושה הכל – קבלת פני משיח צדקנו – אז הכל נראה אחרת לגמרי! וכל הבעיות מסתדרות.

בשביל לראות בכל דבר ועניין את החלק הגאולתי שבו, צריך לזכור בשביל מה אנחנו פה ולהיות ממוקדים ב׳איך אני ממלאת את השליחות שלי בצורה הטובה ביותר׳. ״אני יכולה לשתף במקרה אישי שאירע לי לאחרונה, היה לי שבוע קצת קשה בעבודה, הייתי צריכה להתמודד עם כל מיני מקרים לא נעימים שצצו פתאום ובמקביל הייתי צריכה להמשיך בעבודת השליחות שלי בשכונה בארגון שיעורים וכו׳… והרגשתי שאין לי את הכוח לעשות זאת. הייתי במצב רוח מדוכדך ולא ידעתי איך אני יוצאת מזה. התיישבתי לכתוב לרבי מה"מ, פירטתי את המצב בו אני נמצאת וביקשתי ברכה להצלחה בכל העניינים וכן שאצליח לחיות ולהרגיש גאולה גם במצב הזה.

במכתב שפתחתי הרבי כותב (ציטוט חופשי): ׳הצטערתי לשמוע על כך שלא נותנים לו את היחס הראוי במקום שליחותו, במפעל השליחות בו מתעסק. וכיוון שאני הנני מלווה אותו בכל צעד ויודע מכל המתרחש שם, מברך אני אותו בהצלחה מרובה ועליו להמשיך לפעול עם כל השטורעם!׳

קראתי את המכתב פעם ופעמיים ונדהמתי. הרבי דואג להזכיר לי מי מנהל את העניינים… אני בסך הכל שליחה. החלטתי להפוך את החשיבה שלי לחשיבה חיובית והתמקדתי בטוב שאני יכולה לעשות, תוך כדי שאני משליכה את כל הדאגות על הקב״ה והרבי ועושה כל שביכולתי כדי שהדברים יצליחו.

יצאתי לקנות כיבוד לשיעור ׳דבר מלכות׳ שאני מארגנת בביתי (במאמר מוסגר, שיעור 'דבר מלכות' הוא גם כן אחת הדרכים לחיות ולהחדיר גאולה לחיי היום־יום שלנו…) למרות המצב הכלכלי בחשבון שלי שלא היה מזהיר, בלשון המעטה.

חזרתי הביתה ונכנסתי לחשבון הבנק כדי להעביר סכום כסף למישהי וכשפתחתי את החשבון נדהמתי לראות את הסכום שהיה רשום שם. היו שם 10,000 ש״ח נוספים(!) שלא היה לי מושג מהיכן הגיעו ולא זכרתי כלל שאמורים להיכנס לי לחשבון… אך ראיתי במוחש שכאשר עושים את השליחות שלנו בקיום ההוראות של הרבי עד הסוף – זוכים לראות איך הרבי דואג לנו עד לפרטים הקטנים ועוזר לנו להמשיך בעבודת השליחות לקבלת פני משיח צדקנו!

עם חשיבה חיובית וכשחדורים בנקודה פשוט רואים איך הכל מסתדר, ממש כמו בסיסמאות… רק שצריך לחיות וליישם את העניין, להוריד את זה לתכל׳ס ואז זוכים לראות איך זה קורה״.

קדימה, לגאולה

״מסופר על ה'חוזה מלובלין' שהיה לו שעון מיוחד שבכל פעם שהיה מצלצל היה ה'חוזה' אומר בשמחה שהנה התקרבנו בעוד שעה לגאולה! במקום להראות את הזמן שעבר, השעון היה מראה שעה פחות בגלות…

אם נאמץ לעצמו את הגישה הזו נוכל להרגיש שזה לא באמת מקום של קושי. כל רגע בחיים, גם אם הוא נראה מאתגר, מקדם אותנו לעבר המטרה. ואם נעשה את רצון השם בשמחה וחיות, נזכה להרגיש גאולה ולהחדיר אותה לכל רגע בחיים.

נצא מהמיצרים והגבולות, נפרוץ גדר וכך בעזרת־ה' נוכל להגיע רחוק ולקבל פני משיח!״

חיים של שחרור

הגב׳ מושקא קורנט, מורה ושליחה:

״לחיות גאולה מבחינתי זה אומר לחיות חיים משוחררים. בשיחות ה׳דבר מלכות׳ מבאר הרבי שגאולה משמעותה שחרור. מתי החיים שלנו באמת משוחררים, רגועים ונינוחים? מתי שאנחנו באמונה מוחלטת בקב״ה שהוא זה שמושך בחוטים, והעול של ניהול החיים לא מוטל עליי.

כמובן שאת ההשתדלות שלי אני צריכה לעשות, אבל המתח שלנו הוא בדרך כלל בדברים שפחות תלויים בנו… אנחנו דואגים מה יקרה, איך יקרה, והאם מה שאנחנו רוצים יצליח – צריך לזכור שכל הדברים האלה לא מונחים בידיים שלי. אמנם אני עושה את מה שאני צריכה לעשות אבל בעצם הכל נמצא בידיים של הקב״ה והוא יודע מה הכי נכון וטוב בשבילי, יש לו את התכניות האלוקיות הכי מדהימות עבורי ובכל עניין ופרט בחיים הוא משגיח עליי ומנהל את חיי בהשגחה פרטית מדויקת.

כשאני חיה בתודעה כזו, זה בעצם מוריד ממני את העול של ׳לנסות להחזיק את מה שאני לא באמת יכולה להחזיק ולעשות׳ ואז אני פנויה לחיות חיים של שחרור, חיים של רגיעה וביטחון שזה בעצם חיים של גאולה.

״חשוב לזכור שלחיות גאולה זה לא משהו שעובדים עליו פעם אחת וזהו, אנחנו בתוך זה. אין פה נוסחת קסם. גם אם בתחום מסוים עבדתי על ביטחון בה' ושם אני כבר רגועה ונותנת לקב״ה לשלוט ומרגישה משוחררת – אז מתגלה תחום חדש שהקב״ה רוצה שאזכור שהוא מנהל אותו. ולכן זה כל הזמן עבודה, כל פעם בתחום חדש או בחיזוק תחום שכבר קיים אצלי. לפעמים נדרש מאיתנו לתחזק משהו שחשבנו שסיימנו איתו, חשבנו שכבר הצלחנו להגיע לדרגת הביטחון הנדרשת וזהו, אני יכולה להמשיך הלאה והכל בסדר… ואז פתאום מגלים שלא. אני שוב נופלת. ושוב אני במתח מהסיפור, או לא מספיק משחררת… ושוב צריך לתחזק״.

לחיות ולהחיות

״מלבד הביטחון והאמונה, מה שעוזר לי באמת לחיות את הגאולה השלימה כמו שהרבי מבאר ולהצליח להרגיש שמשיח מגיע – זה בפירוש העובדה שאני מפרסמת את העניין לאנשים אחרים. בין אם זה בחלוקת נרות שבת, או ב׳מבצעים׳ אחרים – השנה ב'מבצע פורים' חילקנו משלוחי מנות עם חומר גאולתי ודיברנו עם התושבים בשכונה על כך שמשיח הולך לבוא והרבי אומר שהגאולה נמצאת כבר כאן וכו׳… כשמפרסמים את העניין הזה לאנשים אחרים בסופו של דבר אנחנו בעצמנו יוצאים הרבה יותר חדורים בעניין. רואים במוחש איך שזה מחייה גם אותנו.

״בהקשר הזה אני ממליצה לכל אחת לבדוק עם עצמה לאיזה תחום היא יותר מתחברת ולבחור דרך כלשהי שבה היא מפרסמת משיח, כל אחת ב׳מבצעים׳ השייכים לה… זה יכול להיות בנסיעה באוטובוס – לדבר עם מי שיושבת לידי, זה יכול להיות ביציאה לנש״ק, בקירוב אחת מהשכנות בבנין או בכל צורה אחרת. הרעיון הוא לקחת תחום כלשהו שבו אני מפרסמת משיח לאחרות וכך אני גם חיה את העניין הרבה יותר בעצמי ומחדירה אותו לחיי היום־יום שלי״.

שנזכה לחיות ולהרגיש באמת את הגאולה השלימה בהתגלות הרבי שליט״א מלך המשיח ברגע זה!!!

ראש העיר חתמה לכבוד הרבי • תמונת היום



"הגיעה שליחה חדשה!" • פיליפינים

השליחה תפארת לוי שיגרה למערכת האתר את התמונה הנ"ל תוך בשורה משמחת: השליחה חיה לוי ובעלה מענדי – הגיעו לפיליפינים! אז אמנם המרחק בין בתי החב"ד הוא שעתיים נסיעה אבל עדיין – כמה כיף להכין את העולם לגאולה עם שליחים נוספים! • לתמונה



 

המעמד הגדול – כולנו נהיה שם!

המעמד הגדול – כולנו נהיה שם!

מהו המקום שלנו, נשים ובנות, בכינוס העוצמתי? איך אפשר לעזוב את כל הניקיונות וההכנות לפסח ולהגיע לשם? מה התפקיד שלי במעמד המיוחד הזה? ובכלל, מה מיוחד בי״א ניסן בשנת ה–120 להולדתו של נשיא הדור? > התוועדות מעוררת וממריצה לקראת י"א ניסן עם הרבנית שושנה לבקיבקר תחי'

שרה גלרמן, עטרת חיה

התיישבתי לשיחה מיוחדת ומעוררת עם הרבנית שושנה לבקיבקר, שליחת הרבי מה"מ לשכונת ״רמת מנחם״ (מנחם בגין) בעיר־הקודש צפת, לשמוע ממנה על המקום שלנו כנשים בכינוס העוצמתי, על המשמעות וההשפעה שיש להשתתפות במעמד המיוחד ועל ההכנה הנדרשת מאיתנו לקראת המאורע.

״י״א ניסן זה יום שמזלו גובר״ פותחת הרבנית ואומרת. ״מזלו של נשיא הדור גובר ביום הזה. וביום שמזלו של נשיא הדור גובר, אז המזל של כל עם ישראל גובר כיוון שהנשיא מנשא ומרומם כל אחד ואחת. אז מובן שיום זה הוא גם יום מיוחד עבור כל אחד ואחת מאיתנו!״

המטרה

״בימים אלו אנו מתכוננים למעמד הגדול לכבוד יום הולדתו של הרבי מלך המשיח. אמנם נכון שזה לא יתקיים בתאריך עצמו באותו היום, אך בכל זאת כיוון שזהו היום (המעמד) לכבוד יום הולדתו של הרבי – בוודאי שמקבלים את כל הכוחות וההמשכות האלוקיות על מנת שנוכל לפעול את קבלת המלכות ואת התגלותו של הרבי מלך המשיח.

מה מיוחד במעמד? ידוע שכאשר עשרה יהודים נמצאים ביחד אפילו מלאכים לא יכולים לעמוד בקדושה זו, וכאן מדובר שמתכנסים רבבות מישראל ומטרתם היא לחגוג את יום הולדתו של נשיא הדור ולהביא את התגלותו של הרבי מלך המשיח בפועל ממש!

אז איך אפשר לא להיות במעמד כזה? אנחנו מדברים על עשרה יהודים שפועלים כזו קדושה, ופה כשנמצאים כמה רבבות מישראל והמטרה היא לחגוג ולהביא להתגלות, איך אפשר שלא לבוא ולא להיות חלק מעוצמה כזאת?

אז בוודאי שכל אחת ואחת מאיתנו צריכה לחוש אחריות וליטול חלק הן בהבאת עצמה והן בלעורר אחרים להגיע וגם לעזור בהשתתפות כספית. להשתתף בגופו ובממונו״

אבל… מה יהיה עם הנקיונות?

״ישנן הרבה נשים שחוששות להגיע כיוון שהן דואגות להתקדמות קצב הניקיונות בבית. מי כמונו יודעות עד כמה אנו זקוקות לברכה בזמן, ובכלל בכל עשייה אנחנו צריכות ברכה. במיוחד בהכנות לפסח נדרשת ברכה גדולה וזכות שהכל יהיה באופן כשר… וכאן יש עניין שחשוב מאוד לדעת – דווקא ההשתתפות היא זו שתביא את הברכה! אילו אני חושבת פעמיים אם להגיע או לא בגלל שאין לי זמן או בגלל שאני צריכה להתקדם להכנות לפסח, הרי אני רוצה שהבית יהיה נקי יותר, שנוכל להכניס את חג הפסח בהידור. לכאורה זה רצון טוב! אני לא סתם נשארת בבית… אך הנקודה פה היא שזה בדיוק העניין. בשביל שתהיה לי ברכה הן בזמן והן בהצלחה להביא לכשרותו של הבית – דווקא על ידי השתתפותי אני ממשיכה את הברכה.

אני רוצה להספיק, אני רוצה להרוויח זמן, אני רוצה להרוויח פסח יותר כשר – אני ארוויח זאת אם אגיע! יותר טוב שאשתתף במעמד ואמשיך את ברכת השם לעבודות בבית, זה הרי קל יותר מלנקות…״ מוסיפה הרבנית בחיוך.

״אני יכולה להוסיף מניסיוני האישי שב״ה אני משתדלת להגיע מידי שנה ותמיד לאורך השנים לא רק שראיתי שזה לא היה הפסד בזמן, אלא אדרבה, חזרתי עם כוחות עצומים. היו שנים שבהן הכנס נערך ב–ט׳ ניסן, ב–י׳ ניסן, הכינוסים היו הרבה יותר קרובים לערב פסח וגם בשנים ההן לא רק שלא ראיתי הפסד בזמן אלא ראיתי ממש ברכה״.

״בנימה אישית,״ מוסיפה הרבנית ״בל נשכח שלעיתים אנחנו מביאים לכינוס אנשים ממרחק רב, אצלנו לדוגמא מביאים אנשים מצפת שזה אומר תוספת של עוד שש שעות בדרכים ולפעמים אפילו יותר… אז לכאורה הקושי הוא הרבה יותר משמעותי. זה דורש להקדיש מספר רב של שעות. אבל חשוב לזכור שאנו לא נמצאים בעמדה של נותנים אלא מקבלים. זה לבוא בשביל לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח, להתמלא בכוחות ולהמשיך שפע של ברכה בכל העניינים!״

120 – עניין של שלמות

מה מיוחד בי״א ניסן השנה, שנת המאה ועשרים?

״י״א ניסן זה תאריך מיוחד, יום ההולדת של נשיא הדור, ובמיוחד השנה – שזה לא עוד יום הולדת רגיל.

כל יום הולדת הוא משהו מיוחד ועל אחת כמה וכמה 120 שנה שזה מספר המציין שלמות.

יש שיחה נפלאה בה הרבי מדבר על שנת המאה ועשרים להולדתו של אדמו״ר הרש״ב, באותה שיחה הרבי מציין כי הפרק הבא שנתחיל לומר פותח במילים ״שיר למעלות״. נשים לב להבדל מעניין – הפרק הקודם, פרק ק״כ פותח במילים ״שיר המעלות״. וכן שאר פרקי שיר המעלות – מתחילים באות ה׳.

פרק קכ״א זה הפרק היחיד שבו נאמר ״שיר למעלות״.

ומה זה אומר שיר למעלות? לעומת שיר המעלות?

מבאר הרבי באותה התוועדות שאותה מעלה (שיר למעלות) מבטאת עלייה ללא ירידה אחריה.

והעלייה הזו מתבטאת דווקא בשנת המאה ועשרים.

זכינו והשנה אנו מתחילים לומר פרק זה, דבר ודאי שכל אחד ואחת חייב לקחת חלק בעלייה הזו! בעלייה שבה כל עם ישראל מתעלה בגאולה האמיתית והשלימה!

״דבר נוסף שראיתי בהקשר לעניין הזה,״ מציינת הרבנית, ״משהו שאי אפשר לפספס… שמתי לב לנקודה נוספת בשיחה בה הרבי מבאר את העניין של 'שיר למעלות' בהרחבה. בשיחה מביא הרבי את פירוש ה'ילקוט שמעוני' על המזמור הזה, ועל פי פירוש זה – המזמור נאמר על מלך המשיח.

מובא ב'מדרש תהילים' שדוד המלך אמר 'משנתת עלינו מעלה זו (שיר למעלות) אין אנו יורדים עוד לשיעבוד מלכויות'. ומוסבר שם במדרש שדוד המלך אמר זאת כיוון שהגאולה העתידה שבאה על ידי משיח – זו גאולה שאין אחריה גלות. הרבי מצטט את החיד״א ואומר שהחיד״א מוסיף ש–ל׳ זה 30 מעלות שיהיו למלך המשיח, כידוע שהמלכות נקנית ב–30 מעלות!״.

כמו שמתאים למלך

״השנה, בשנת המאה ועשרים זהו זמן מיוחד להביא להתגלותו השלימה של הרבי מלך המשיח.

לאור מה שהסברנו קודם, זהו זמן מיוחד ומסוגל להתגלות משיח. ואם כך, אז אנו צריכות שעניין ההשתתפות במעמד הגדול יעסיק אותנו מבוקר עד ערב בלי לשקוט. עלינו להפעיל את כל היצירתיות והכוחות שלנו, את כל עשר כוחות הנפש במחשבה, דיבור ומעשה כדי לראות איך אני יכולה להביא עוד יהודי/ה למעמד הזה. כדי שיום ההולדת של הרבי יהיה במעמד המרשים והעוצמתי ביותר כראוי למלך.

לא עוד התוועדות, לא עוד כינוס, צריך שיהיה באופן מכבד ביותר, מרשים ועוצמתי כמו שצריך להיראות יום הולדת של מלך!״

חשיבות ההשתתפות במעמד

״בשנת תשמ״ב בהתוועדות של שנת השמונים להולדתו התייחס הרבי באופן מיוחד לעניין של הזכות הגדולה של כל אלה שהשתתפו בהתוועדות. מאוד מעניין לראות את היחס שהעניק הרבי לאורחים שהגיעו, כפי שניתן לראות בציטוט הבא:

'כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלה שבאו להשתתף בהתוועדות שתכליתה ומטרתה לאחד את כל בני־ישראל ביחד…' (י״א ניסן תשמ״ב)

הרבי אמר בהתוועדות שיחלק כהוקרת תודה את ספר התניא לכל אלה שבאו להשתתף בהתוועדות, זה היה הביטוי להכרת הטוב. הרבי מה"מ חילק אז את ספר התניא לאנשים, נשים וטף והחלוקה נמשכה עד אור היום! הרבי לא ויתר ודאג שכל אחד שהגיע יקבל את ספר התניא כהוקרה אישית מצד הרבי על כך שהגיע להשתתף בהתוועדות.

בתוך ספר התניא היה מונח דולר, וזה היה עוד לפני שהתחילה חלוקת הדולרים שכולנו מכירות… וכל זה ארע בהפתעה גמורה, בלי הודעה מראש.

״בעלי היה במעמד הזה,״ מוסיפה הרבנית ומספרת ״וזכינו ויש לנו ספר כזה בבית, ספר שבעלי קיבל כהוקרת תודה על השתתפותו בהתוועדות שנערכה לכבוד יום ההולדת של הרבי. הרבי מעריך ומייקר את ההשתתפות! ויותר מכך, הרבי גם דאג שהילדים יקבלו, ואפילו תינוקות. כל אישה שעברה לפני הרבי עם תינוק ביד, קיבלה תניא ודולר הן בעבורה והן בעבור התינוק.

מכאן אנחנו צריכות לקחת את ההוראה שאי אפשר להשאיר אפילו תינוק בבית!

אם חשבנו שנגיע ונשאיר את הילדים בבית עם בייביסיטר, נרוויח קצת שקט… אז לא. הרבי חילק לכולם! ולרבי חשוב ואכפת שכולם יבואו – אנשים, נשים וטף.

מספיק רק לראות כיצד הרבי מייקר את ההגעה כדי להבין מה המשמעות המיוחדת של ההשתתפות בהתוועדות לרגל י״א ניסן.

״באותה שנה הרבי התוועד גם בליל י״ג ניסן וציין שהגיעה אליו בשורה טובה על התוועדות שהתקיימה ברוסיה באותו יום, התוועדות שחסידים קיימו. והרבי הוסיף וציין שלמרות שהם היו במצב של סכנה ופחד מאימת השלטונות – הם הבינו שצריך להתוועד. בכל מצב… הרבי הדגיש שישנם יהודים שהתוועדו למרות שהיו במצב של סכנה ופחד, ועוד בלי שעוררו אותם… על אחת כמה וכמה מי שנמצא במקום שאין לו בעיה להגיע בלי סכנה – ודאי שצריך להשתתף! וכל המוסיף הרי זה משובח!

אז, ב״ה, אנחנו נמצאות במצב שבו אין לנו מגבלה ואין סכנה להגיע, אפילו הגבלות ה״תו הירוק״ בוטלו… אז ודאי שכל אחת ואחת צריכה להגיע ולא רק להגיע אלא להוסיף כמה פעמים ככה בכמות ובאיכות, כמו שהרבי כותב!״

עוד… ימים, צריך להתכונן!

״מלבד ההגעה למעמד, יש אף להתכונן. כמו שלפני כל מאורע חשוב כמו אירוע משפחתי או חתונה אנחנו סופרות את הימים וכך זה מכניס לאווירה – באותו אופן צריך גם להתכונן למעמד. בתפקידי כמורה אני סופרת עם תלמידותיי את הימים לקראת י״א ניסן וזה גורם לנו להרגיש שזה הולך לקרות, זה מחבר אותנו יותר, הספירה מעוררת בנו ציפייה והתרגשות, התאריך לא נשאר באוויר… בצורה כזו אני מחכה ליום ומתכוננת אליו!

״אני משתדלת בכל שיעור עם מקורבות להעלות את הנושא, ובכל פעם אני יותר מופתעת מהפעם הקודמת. אם בתחילה חששתי ואמרתי לעצמי, 'רגע, אני הולכת עכשיו להעלות נושא כזה מול מקורבות שגרות בצפת וצריכות לעזוב את הניקיונות ולהקדיש לנסיעה הרבה שעות… והן עדיין מקורבות, או אפילו לא שומרות תורה־ומצוות לעת־עתה… איך אני עושה דבר כזה?' אבל אם הרבי אומר שצריך להוסיף בכמות ואיכות אז זה בכוחות של הרבי. ודיברתי על זה, הסברתי על המעמד וכו׳… וכשסיימתי קמה אחת הנשים ואמרה: 'בטח! מה זאת אומרת!? אני אגיע ואדאג שכל הצוות מהעבודה שלי יגיע איתי'. היא הוסיפה ואמרה: 'איך ייתכן שאנחנו רק נבקש מהרבי כל הזמן בקשות, ננדנד לרבי… עכשיו יש לנו הזדמנות להצדיע לרבי ולהוקיר לו תודה! אין ספק שנבוא!' התרגשתי מאוד.

ראיתי בהקשר לזה שלא צריך במה מיוחדת כדי לפרסם על העניין, זה יכול להיות בכל הזדמנות. לא צריך להכין נאום מיוחד בנושא… בכל הזדמנות שיש – בהמתנה לאוטובוס, בעמידה בתור, להזכיר קודם כל את היום–הולדת של הרבי. אני אומרת לנשים שאני פוגשת: 'את יודעת? בעוד כך וכך יום היום–הולדת של הרבי!' והנשים עונות לי בהתרגשות: 'כן? אז מה נעשה לכבודו?' ואני משיבה שכבר נעשה (בקמץ) לכבודו, את רק צריכה להגיע!

אנשים מרגישים בעצמם שאי אפשר להישאר בבית. צריך לעשות משהו. אז מה נעשה? הכל כבר נעשה, לך נשאר רק להגיע ולקבל את כל ההשפעות״.

מצדיעים למלך!

״כשבאים להשתתף בהתוועדות שמתקיימת לרגל יום הולדתו של הרבי, לא עושים טובה…

זה מעמד קבלת המלכות! אי אפשר לקבל את המלכות אם אני אשאר עם האקונומיקה בבית… כמובן שגם בזמן הניקיונות צריך להיות במצב של קבלת המלכות, אבל בשביל להביא להתגלות צריך לעשות מאמץ, לצאת מהרגילות, ובתור נשים – זאת המסירות נפש שלנו, זאת ההתמסרות שנדרשת מאיתנו, לעזוב את ההכנות לזמן מה ולבוא להצדיע למלך!״

״ויהי רצון שנזכה להתגשמות הפסוק הנאמר בפרק קכ״א ״מאין (מ – י״א ניסן) יבוא עזרי״ ותיכף ומיד נזכה לחזות בהתגלותו של הרבי מלך המשיח שליט״א, בהשתתפות כל קהל ישראל, אנשים נשים וטף במעמד העוצמתי לקבלת פני משיח צדקנו״.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

בואי לרבי בחג השבועות • 770



טיול מיוחד בנבחרת צבאות ה' צפת















































































































































































































































































במקום לכעוס אני מודה • שרה רטובסקי

ב"ה

ערב טוב חברה יקרה!

אני לא יודעת מתי תספיקי לקרוא את הפוסט הזה, אבל בכל זאת, אני מאמינה בהשגחה פרטית שברגע שתקראי.. זה יהיה העיתוי המושלם עבורך. כמה שאלו אותי ,למה הרבה זמן שאני לא כותבת? את האמת אני די בהכנות לפסח, אז פחות מוצאת זמן, עכשיו, בין סמרטוט רצפה, לקיפול כביסה, החלטתי להתיישב לכתוב לך. אני ממש מקוה (באמת!) שתקבלי כח, שאני לא ארגיש שסתם גזלתי את זמנך לקרוא אותי..

עד כאן הקדמה.

יום שישי, הייתי באופוריה של סיכום 60 ימי השמחה של חודש אדר והדובדבן שבקצפת…זה היה יום הולדתי, המשכתי לשבת בתחושת התרגשות גדולה, הדלקת נרות יש לי כל כך הרבה על מה להודות, כן אני מתכוונת גם בדיוק לדברים היותר קשים להכיר בהם ולהודות עליהם, תודה על ההוצאות בקניות לחג, תודה על שעות נוספות בתשומת לב לקרצוף הבית, תודה שלפעמים המתבגרים יודעים להשמיע את קולם, תודה גם על רצף לילות שהילד שלי מחליט להתחיל את הלילה במיטה שלו ולסיים במיטה שלי..

אולי זה נשמע מגוחך שעל מצבים בהם יותר מתאים להגיב בכעס, אני בוחרת להודות? אולי! אבל הודיתי, הודיה מלב שלם. כי כל אחד מהמקרים האלה הוא באמת סיבה שאפשר לראות בה טוב גלוי.

למחרת, שבת בבוקר ראש חודש ניסן, וואו כמה טוב ה' שראש חודש יצא בשבת, זו הייתה הזדמנות מצויינת להתפלל ולומר הלל, לו היה מגיע ראש חודש באחד מימות החול… אני לא בטוחה שהייתי מצליחה להתנתק מעיסוקיי ולהעניק לנשמה שלי תפילה אחת. חשבתי על התפילה המופלאה הזו- נטו הודיה לה'. ככה בדיוק לפני הלחץ של ההכנות האחרונות, נגמרה שבת, התיישבתי להכין רשימה מה נשאר לעשות, כולל מה להכין לליל הסדר, ו..? הרצתי את הסדר בחלומי, הגעתי במחשבותיי, עד לסיום, הלוא הוא הלל.

כמה טוב להתחיל בתודה, לסיים בתודה ולעצור באמצע הדרך כדי להודות, הכי באמיתי שיש, אני מרגישה שאחרי ההודיה, כל מטלה וכל הכנה לחג הופכת לקלה יותר ממה שחשבתי, אז אם ככה… אומרת בראש מורם: תודה!!!

אני אשמח שתכתבי לי, אם הפוסט נתן לך כח, אם הצלחת "…אפילו פעם אחת…הלילה הזה שתי פעמים" לומר תודה. מאחלת לכולנו המון כוחות, ועבודת ה'- הכנות לפסח בקלות, בבריאות, בשפיות ובשמחה

שרה רטובסקי 0547235770

מבצע הכנה לי"א ניסן – אורו של משיח



אחות התמימים כפר חב"ד • פעילות