תקצר היריעה מלהכיל
י"ז אדר ב' תשפ"ב
מעט מזעיר על הגה"ח הרב משה יהודה לייב לנדא זצ"ל.
ביום כ"ד אדר ב' – תהא שנת פדותנו בקרוב – חל יום השנה השלישי לעלותו בסערה השמימה, של הרב הצדיק, הגה"ח הרה"ת הרב משה יהודה ליב לנדא זצ"ל. בן הגה"ח הרה"ת הרב יעקב לנדא זצ"ל. רב העיר בני ברק, עיר התורה והחסידות.
היה ידוע ברבים, שהרב אינו חת מפני איש. הידור בכשרות בהשגחה על השחיטה, המפעלים, החנויות והאולמות שבאחריותו, היו בראש מעייניו. יראת השם היא אוצרו. היה ייחודי ונדיר בהרבה תחומים. הרב שעמד בראש מערכת הכשרות המהודרת, ששימעה התפרסם לטובה בכל קצוות העולם, ולא קיבל כסף על ההשגחה! כמוהו כאביו, הגה"ח הרב יעקב לנדא ז"ל (שהיה רב העיר בני ברק לפניו במשך חמישים שנה) שאמר: "איפה שיש כסף אין כשרות…".
זכינו כתושבי העיר, שניבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום, לדעת נושאים יחודיים המיוחדים למעליותא לרב לנדא זצ"ל. תפילתי שטוחה לפני ריבון העולמים, שאזכה לכתוב אפילו מעט מזעיר, ממה שקיבלנו וספגנו. ושלא תצא תקלה מתחת ידי.
הרב היה עבור יהודים רבים מכל העולם, ובארץ ישראל – ואנחנו בתוכם – כ"אורים ותומים". הרגשנו רגיעה בנפש כשקיבלנו תשובה. ידענו והרגשנו, כמו כל הפונים אליו, שהתשובות שלו נכונות וספוגות יראת שמים. ושהוא שליח מהשם יתברך להנחות אותנו בדרך הנכונה. הרב לא נתן הכשר לעדשים אדומות המיובאות לארץ, מחשש שהם מצופים בשומן לא כשר במפעלים בחו"ל. וכך גם עד היום, בהשגחת בנו ממשיך דרכו, שיבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום, הרב הגאון החסיד הרה"ח הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, רב העיר. האם כולנו מודעים לכך?
בחנויות בהכשר הרב לנדא שליט"א לא מכניסים תפוחי עץ מחו"ל שמצופים דונג. זכורה לנו משנים רבות ההנחיה של הרב זצ"ל, שתפוחי עץ המיובאים מחו"ל (שלא נקנו בחנויות שבהשגחה), צריך לקלף את הקליפה. ידועה ההקפדה של הרב זצ"ל על הפרדה מוחלטת בין סירי בישול (ומערכות כלים)לדגים, ובין סירי בישול לבשרי. הנ"ל כמובן כולל שימוש בתנור ניפרד לכל אחד מהנ"ל. דעת הרב זצ"ל הייתה, שקופסאות מפלסטיק לשימוש במטבח צריך לטבול במקווה (ללא ברכה). לגבי תספורת ע"י אשה. הרב לא אישר שאשה תספר את הבנים שלה ולא אישר שאשה תספר את בעלה. הוא אמר שזה פוגע בזיכרון.
לפני כעשרים ושתיים שנים, עת אבי ז"ל היה מאושפז בבית רפואה, עלתה השאלה, כמה זמן ניתן להקדים את זמן הדלקת הנרות. ותשובת הרב זצ"ל הייתה עשרים דקות. גם להידור מצוה יש גדרים. חשוב שנדע, כשם שחשוב לא לאחר את זמן הדלקת הנרות, יש חשיבות לזמן המדוייק על פי ההלכה, עד כמה מותר להקדים את זמן הדלקת הנרות. הרב זצ"ל היה מבין גדול ברפואה. הפנה לרופאים מומחים. ביניהם גם כאלה שאינם ידועים ומפורסמים. קשה להעלות ולהקיף על גבי הכתב את הישועה העצומה שהייתה בכך ליהודים רבים מאד שפנו אליו. לכל הפונים עזר בתשובותיו.
בעזרת השם יתברך, זכינו להיות עדים לנס פרטי, שאירע שניבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום, עם חמותי ז"ל. לעת זקנתה התפתח פצע מוגלתי באצבעה, שלא נירפא זמן רב. כל המישחות וכל התרופות לא הועילו. העצם ביצבצה והיתה מכוסה במוגלה. בבית הרפואה "שיבא" תל השומר ברמת גן, שלושה פרופסורים קבעו שיש ל"ע לכרות את האצבע. הם חששו שתקבל זיהום שיתפשט בכל הגוף רח"ל. בבדיקה שנערכה ב"דופלר" התברר שאין כלל זרימת דם. פחד גדול פחדנו. איך יתרפא מקום הכריתה אם אין זרימת דם ? כתבנו לרבי וביקשנו את ברכתו הקדושה ב"איגרות קודש". ברכת הרבי היתה "שיתרפא לגמרי". הגיע יום הניתוח ואיחרנו להגיע לשעה המיועדת. הרופא המנתח כבר עזב את המקום וכל מאמצינו להשיגו – לא הועילו. רופא שהיה במקום עלה למחלקה. הוא כתב בתיק הרפואי, שמשחרר אותה באופן מיידי לביתה! זאת, אף מבלי לבדוק אותה. היה זה יום חמישי אחר הצהרים. בהלה תקפה אותנו. הרי שלושה פרופסורים לחצו, שחייבת לעבור ניתוח, אחרת יכול להתפשט זיהום בכל הגוף. סילקו אותה מבית הרפואה. היינו בתחושה של חוסר אונים. הרי שום תרופה שנוסתה עד אז לא הועילה. אין נוכל לרפא אותה בבית, כשהרופאים בעצמם לא מצאו שום תרופה והשבת מתקרבת…
היתה זו תחילת התממשות ברכת הרבי, שאותה עדיין לא הבנו. הייתי על סף דמעות. צילצלתי לרב לנדא זצ"ל. הרב ענה, שיש לעשות "קומפרס" עם נוזל בשם ריוונול. מעודי לא שמעתי על תרופה בשם זה, גם לא ידעתי איך להכין "קומפרס". הרב בחכמתו הרבה הרגיש, שאני מסופקת וסיפר על חולה, שהתרפא לאחר שימוש בריוונול בפצעים מוגלתיים שהתפתחו בתפרים בגבו. הרבנית לנדא תליט"א הדריכה אותי בסבלנות כיצד לעשות "קומפרס". כמו גם היכן לקנות את התרופה המיוחדת, אצל רוקח שרוקח אותה בעצמו. ב"ה ברכת הרבי לחמותי ז"ל התקיימה בה. הרב לנדא זצ"ל היה בהשגחה פרטית מרגשת השליח לכך. התרופה היחודית שנתן חוללה את הנס והפצע הבריא וניסגר לחלוטין. פרופ' ולדן רפאל שיחי' – מנהל מחלקת כלי דם ב"שיבא", ולאחר מכן סמנכ"ל בית הרפואה "שיבא", שהיה עד לכל התהליך מתחילתו – הודה – שמעודו לא ראה פצע כזה שנירפא.
פסק דין מיוחד של הרב לנדא זצ"ל בנושא מזוזה, היה לעזר ולישועה פעמיים. פעם ראשונה בחיי הרב, ובפעם השנייה כשנה לאחר הסתלקותו לשמי רום. לפני כשנתיים השתתפתי במבצע נש"ק – חלוקת נרות לשבת, בקניון ברמת גן. פגשתי בהשגחה פרטית זוג נשוי מבוגר, של"ע לא זכו להיפקד בילדים. היות והוראות הרבי במקרים כאלה לבדוק תפילין ומזוזות ולדייק בדיני טהרת המשפחה, אמרתי לזוג הנ"ל לבדוק תפילין ומזוזות. המלצתי בחום להגיע דווקא ללשכת "מורשת משה". זו הלשכה מיסודו של הרב לנדא זצ"ל, ברחוב רבי עקיבא 99 בבני ברק, לבדיקת תפילין ומזוזות. בשיחה מעמיקה התברר שחסרות להם שתי מזוזות בדירה. האחת במרפסת קטנה, השנייה בחדר שמשמש רק כחדר כביסה. בחדר הזה אין אמבטיה ושירותים והדלת נפתחת רק למסדרון. טענתם הייתה, שזה לא ראוי לקבוע מזוזה בחדר שיש שם כביסה מלוכלכת.
נזכרתי בהתרגשות במקרה דומה מאד ובשאלה זהה ששאלתי את הרב לנדא זצ"ל, בהשגחה פרטית, כ9 שנים (!) לפני כן. היו לנו מכרים, שהיה להם חדרון זעיר עם דלת ומשקוף, שעמדה שם רק מכונת כביסה. ליד מכונת הכביסה היה שטח קטנטן של כתשעים ס"מ על שבעים ס"מ בלבד. זה שטח כל כך קטן, שמאפשר רק עמידה לאדם אחד, לצורך הכנסת הכביסה למכונה. הגישה אליו הייתה מהמסדרון. לא הייתה שם אמבטיה או שירותים. המכרים השתכנעו לקבוע שם מזוזה, רק לאחר שאמרתי להם שיש לי תשובה עבורם מהרב לנדא זצ"ל, שפסק שהמקום חייב במזוזה עם ברכה. לאחר שקבעו המזוזה, ב"ה התחילו ילדיהם להשתדך. כתוצאה מהידע על הפסק הנ"ל של הרב לנדא זצ"ל, היה לי "גב חזק", להסביר ולשכנע את הזוג חשוך הילדים, שהם חייבים להתקין את המזוזה החסרה בחדר הכביסה. וגם מזוזה במרפסת – (מידע קודם). המפגש עם הזוג חשוך הילדים היה בהשגחה פרטית כשנה! לאחר הסתלקות הרב, אך הפסק שלו, שניתן על מקרה שקדם להם, הכריע את הכף. הם בדקו את התפילין ואת המזוזות בלישכת "מורשת משה". קנו שם את המזוזות החסרות וקבעו אותן בשני הפתחים החסרים. ב"ה לאחר הנ"ל ובקשת ברכת הרבי ב"איגרות קודש, וקבלת יין מרבי שברך לזרעא חי' וקיימא בצירוף תרומה לבית חב"ד אבן יהודה, נושעו הזוג המבוגר. הם זכו להיות זוג הורים מאושרים בלידת בתם בכורתם.
מובא בחסידות ; "כל הגבוה גבוה ביותר, יורד מטה מטה ביותר" .הרב זצ"ל היה בדרגה גבוהה. כל אחד יכול היה לקבל ממנו. יהודי שבאמת גדול – משפיע לכולם. ואכן עזר לכולם. הייתה בו מסירות נפש והתמסרות, שנבעו מטוב ליבו הנדיר עבור יהודים שביקשו יעוץ, הכוונה ומענות. עד כדי כך, שגם בתקופה שהיה מאושפז בבית הרפואה, המשיכו השאלות להגיע אליו. והוא במסירות נפש נדירה – ענה לפונים אליו גם ממיטת חוליו.
יהי רצון, שנזכה כבר להתגלות משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה, בחסד וברחמים ממש עתה. שיה' "הקיצו ורננו שוכני עפר" – והוא יקום בראשם של כל הצדיקים, תכף ומיד ממש. אמן.
בדידי הווא עובדא
טמה חורושוכין
