שלא ברצונינו – תשרי תשפ"א

בלומי לנדא / מגזין עטרת חיה

זה לא נשמע אמיתי, התכנית הגלותית הזו… נשים ובנות רבות משתוקקות לנסוע לרבי, כבכל שנה ושנה. ההתרגשות, הציפייה, ההכנות. האורות, הקדושה, החוויה המסעירה. ההתקשרות שמתעצמת, כמו בפלנטה אחרת. זר לא יבין…

והשנה מה? מהיכן נשאב חיות לכל השנה???

חייא מניין?!

פניתי לרבנית יפה קדוש יו"ר ארגון 'אחות התמימים', על מנת לקבל גישה נכונה לנושא המורכב הזה:

"המציאות שנוצרה איננה מציאות הגיונית", פותחת הרבנית יפה קדוש בקול החלטי, "אין אף אחד שאנו יכולים לשים עליו את האצבע ולומר, שהוא חולל את המצב הנורא הזה. ברור שהכל שמיימי. בני האדם איבדו שליטה ואינם יודעים כיצד לפעול. ההנחיות מלמעלה משתנות כל הזמן. הכל בעצם השתנה. לא רק 'תשרי'.

"ישנו מושג תורני הנקרא 'חמירא סכנתא מאיסורא' – כשישנה סכנה, זה יותר חמור מאשר איסור. כאשר נמצאים במציאות שמלווה בסכנה, אנחנו מחויבים למלא את הוראות הרבנים. רק בנות שחלו ויש להן דרך להוכיח זאת, תוכלנה לנסוע. צריך לקחת בחשבון שלא יהיה איפה להתארח בשכונה, לסעודות שבת וחג או ללינה. לצערנו הרב, האסונות היו רבים בשכונה. קראון הייטס חטפה את אחת המכות הכי קשות, מבחינת מספר האנשים שנפגעו, ביחס לאוכלוסייה. זה גרם בהלה וטלטלה גדולה. אנשי השכונה מתחננים שלא יגיעו אורחים שאינם מחוסנים לנגיף. אם בת תצטרך בידוד, או חלילה תדבק ותחלה, מי יטפל בה שם? הרי הרמה של החולי בארה"ב היא מהגבוהות בעולם ומי מבטיח שלא תהיה הדבקה?!

"לכל דבר, זמן ועת. הנקודה כעת היא לשים לב, האם אני עושה רק מה שאני רוצה, משתוקקת וחולמת, או מה שכרגע נדרש, בקבלת עול. אותו רבי שהזמין אותנו בכל שנה ואמר שמי שנשאר בבית, נשאר ב'חור' שלו, אותו רבי רוצה כעת שלא נסכן בשום צורה אף אחד בעולם. דמיינו סיטואציה של אמא לילדים צעירים, שמרוב תשוקתה לנוסע לרבי, היא משאירה שלשה ילדים בלי סידור מתאים. הרי יש כאן עיוות חשיבתי. אותו רבי שרצה שתבואי בתור בחורה, אותו רבי רוצה אותך עכשיו אמא לילדים שלך. או לדוגמא, בחורה שהקפידה להתפלל שלוש תפילות ביום, לעולם לא פספסה חת"ת או תהלים בשבת מברכים, אך כרגע היא נשואה ב"ה ואחרי לידה בשעה טובה. יש לה עוד תינוק או שניים, היא לא משתלטת ולא מספיקה כבעבר. אזי אותו הקב"ה שרצה שהיא תתפלל, אותו הקב"ה ממש, רוצה אותה עכשיו אחראית על הילדים שלה, רוצה שהיא עכשיו תחליף להם חיתול, או תיתן להם אוכל. זה התהלים שלה בשבת מברכים! כמובן שמותר ואף צריך להתגעגע למה שיכלה לעשות בתור בחורה. אך יום יבוא, הילדים יגדלו והיא שוב תגיע לזה, בשמחה ובטוב לבב. כן הוא הדבר לגבי תשרי הקרוב".

נניח שבת הבינה שהיות שהיא לא חלתה ואין לה נוגדנים, היא נשארת בבית… אבל מה היא עושה כאן כל החודש, איך היא מעבירה את ה'תשרי'?

"בשביל זה אנחנו כאן. לפני כמה וכמה חודשים, כשהבנו שהמצב לא הולך להשתנות, שינינו אנחנו ראש ונרתמנו ליצור חוויה ייחודית שלא הייתה כמותה, של 'תשרי' כאן בארץ ישראל. בעקבות הקמפיין האדיר, כשראינו שה' נתן לנו ברכה, החלטנו להקצות לכך משאבים רבים, עלויות אדירות, הרבה יותר מכל תשרי אחר שהיה אי פעם. תמיד כשבנות נסעו לרבי, הן הבינו שצריך לשלם על התוכנית. אבל בארץ ישראל, בנות לא מבינות את העלויות של הערכות המשגעות שהן תקבלנה לבית, המשלוחים, ההפקה של התכנית, הצוות, הרבנים ועוד.

"אנחנו עושים כל השתדלות על מנת לדמות את תשרי, כאן בארץ ישראל. הרבנים המוכרים שבכל שנה מוסרים שיעורים ב-770 ומתוועדים, ייקחו חלק בתכנית. הרב ווגנר, הרב גרליק, הרב ווילשאנסקי, ועוד. לא הכל אפשר לגלות… כל הרבנים נחלצו לעזור ולהשתתף. כולם מבינים את צורך השעה הגדול. הרבנים האלו יתנו כח ומענה לבנות, מול תחושת ההפסד וההחמצה ומול הריקנות והתסכול, שבת הנוסעת בכל שנה, עלולה לחוות.

"אנו נפעל במהלך החודש כולו. בימים שבתי הספר יפעלו, אנו נגבה בשעות הערב ובימי החופש נשקיע בתכנית לאורך כל היום. מדהים לראות איך בתי הספר מבינים את החשיבות ומשתפים פעולה. בכל שנה אנחנו ממלאים עבורם משבצת משמעותית, כאשר כל בית ספר שולח לתשרי קבוצת בנות גדולה ואנו באחו"ת כבר עושים את כל השאר. אך הפעם זו משבצת דרמטית וקריטית עבור הבנות.

"אורגינל זה אורגינל, ו'תשרי אצל הרבי' זה 'תשרי אצל הרבי'. אנחנו לא יכולים להבטיח שנעשה כאן את 770, אבל אנחנו כן יכולים לדמות ולתת חוויות משותפות ועוצמתיות כמו שם. אנחנו כאן נעשה את המקסימום, והמקסימום שלנו הוא רציני. מאחורינו בלי סוף אסיפות ועשרות בנות רציניות שעובדות כבר חודשים על הפקת התכניות. אנחנו יכולים להבטיח לבנות שנשארות בארץ ישראל, שבתנאים הקיימים מצפה להן חוויה מטלטלת. במציאות שנוצרה מצפה להן 'אקסטרים' בעז"ה. הרבי מוביל את כל המהלך הזה ואנו מתפללים ובטוחים שבכל רגע נתון, נזכה לקבל את פני משיח ואז באמת יהיה תשרי בירושלים הבנויה".

חשיפת התכנית

ומה בפועל הולך להיות בתשרי הזה? פניתי לגב' מושקי מעל, מנהלת הפעילות בארגון 'אחות התמימים' ויצאתי מופתעת ומחוזקת:

"כבר מפסח היה ברור שהולך להיות משהו שונה", מספרת מושקי, "אבל בתחילה דחינו את ההתעסקות עם זה. המחשבה על כך שלא יהיה 'תשרי אצל הרבי' הייתה מזעזעת מידי בשביל לשאת אותה, ומצד שני ההרגשה שאוטוטו הרבי מתגלה הייתה מאוד חזקה. בעוד שבשנים רגילות מתארגנים לתשרי מחודש אדר, השנה דחינו את כל הדיונים לראש חודש אב. בשלב הזה לא היה מנוס – הבנו שהרבי רוצה שנתמודד עם המצב ונעשה את השליחות שלנו הכי טוב במציאות הנתונה.

"כל הצוות התגייס, וברוך ה' מדובר בבחורות מדהימות, עם רעיונות בלי סוף, המון כשרון ובעיקר התמסרות אמיתית לרבי. הולכת להיות תכנית מלאה של 'מאך דא 770'. סדר יום מלא, שיעורים והתוועדויות במערכת המקוונת. כמובן יהיה גם את הדינר – האירוע המרכזי. כל בת שתירשם, תקבל הביתה ערכה מושקעת במיוחד, שתלווה אותה במקביל לתכנית המקוונת. בערכה, בנוסף ל'גימיקים' ולהגשה החדשנית, יהיו קבצי הלימוד של תשרי, כולל המבצע הידוע והאהוב של 'חבל על הזמן'. בין היתר, תהיה גישה לצפייה בשידור חי מ-770, קטעי וידיאו מהנהגות הרבי הקשורות לחג הסמוך, משימות, ניקוד אישי וניקוד קבוצתי. אחד השיאים יהיה קמפיין המונים כללי, פתוח לכלל נשי ובנות חב"ד, לסיום ה'דבר – מלכות' בכל שעה עגולה במשך יממה. כל אחת תוכל להיכנס לאתר, לבחור שעה ביום ושיחה אותה היא רוצה ללמוד. יחד ייווצר סיום עצמתי של כל ה'דבר – מלכות'. בנוסף יהיו גם כמה מפגשים פיזיים במהלך החודש, כל קבוצה עם המדריכה שלה, בכפוף להנחיות כמובן.

"חשוב להדגיש שכל זה הוא לא 'תשרי' של בדיעבד. כשהרבי מדבר על כך שהגאולה כבר החלה ואנחנו בעיצומו של התהליך – ברור שאין דרך אחורה, אין נסיגות. ה'תשרי' הזה הוא בארץ ישראל כי הוא הולך להיות בבית המקדש, אין אפשרות אחרת.

"בקשר ל'שמחת בית השואבה', הרבי מביא את הביטוי 'קלקלתן זו תקנתן'. כלומר דווקא הגבלות הגלות מביאות לעלייה ולצמיחה מכיוונים אחרים. השנה בעזרת ה' ארגון 'אחו"ת' עומד לפרוץ את כל ההגבלות בנוגע לכמות המשתתפות. האמת היא, שבהתחלה הייתה התלבטות כמה ערכות להזמין. מכיוון שמדובר במשהו חדש, לא ידענו לאמוד כמויות. מכיוון שכל ערכה כרוכה בהמון עלויות לא רצינו לקחת סיכונים, אך רגע לפני שסגרנו את ההזמנה הייתה תפנית בהתרחשות – באמצעות תשובה מדהימה מהרבי מה"מ. היה זה לאחר ששתיים מהמארגנות שוחחו על כך שצריך לעשות משהו מיוחד, משהו מעבר לתכנית הרגילה כבכל שנה, כדי להביא את ההתגלות בפועל. מיד לאחר מכן, אחת מהן כתבה לרבי ובמכתב (כרך ט', אגרת ב'תתכד) הופיעה הפסקה הבאה: 'וכשישערו בעצמם אשר בדורנו זה יש בידם לעשות שלש מאות אלף בני ישראל לחסידי הבעש"ט ורבנו הזקן, הרי בלי ספק שיתוסף להם לא רק בחשק ובהתאמצות, אלא גם בנביעת שכלים ואופנים איך להביא את זה מהכח אל הפועל…'.

"אחרי מכתב כזה, הבנו שאנחנו הולכים להתעלות על עצמנו לגמרי, ובעזרת ה' השנה אלפי אחיות יהיו אצל הרבי.

"במקביל לכל ההתארגנות ל'תשרי' בארץ ישראל, היה ברור לנו שבאיזו שהיא צורה, צריכה להיות נוכחות של 'אחו"ת' ב-770. ה'בן הנאמן' מהמשל הידוע לא מתפעל מהעולם ומההעלם, הוא לא מוותר וממשיך ומחפש את אביו באותם מקומות בהם היה רגיל להיות. ואכן ראינו עם הזמן שמצד החוק אין מניעה – לא בארץ ישראל ולא בארצות הברית. הרבנים בשכונה פרסמו את ההנחיות על פיהם בת שחלתה בקורונה, ביכולתה להגיע וארגון 'הכנסת אורחים' הודיע שיפעל גם השנה. פנינו לרב יוסף חיים גינזבורג וקיבלנו הנחיה ברורה: בת שיכולה לנסוע על פי הוראות הרבנים, צריכה ומחויבת לנסוע אף יותר מתמיד, כדי לייצג שם את כולנו ולשאוב את החיות בשבילנו. בעקבות כך מתארגנת קבוצה מצומצמת שתכלול דירה וליווי של מדריכות, עבור בנות שיציגו אישור רפואי בלבד".

מושקי, מה בכל זאת אומרים לבנות שמשתוקקות לטוס אך אינן עומדות בכללים?

"באמת אי אפשר להסביר את הגלות. אבל אם מנסים להבין ולנחש את הכוונה העליונה, אז יש דבר אחד שהוא כביכול יותר חשוב מ'תשרי אצל הרבי' וזה 'תשרי בשליחות'… יש אינספור סיפורים על שלוחים שהרבי דרש מהם לא לנטוש את השליחות בחודש החגים. אולי בתשרי הזה הרבי רוצה את כולנו שליחות. עם הקו הזה הוספנו מבצע מרכזי בתכנית של תשרי, של חלוקת נש"ק עם פרסום משיח.

"יש עוד תובנה שיכולה אולי לתת לנו כח. התרגלנו כל כך למציאות של 'תשרי' עם כיסא אדום וסטנדר, עם 'שמחת בית השואבה', התוועדויות והמון חוויות קדושות. ולפעמים אולי שכחנו שהעיקר חסר מן הספר, שאלו חוויות של גלות, שבלי לראות את הרבי 'כל זה איננו שווה לי'… כשנשארים עכשיו בארץ ישראל, המטרה היא לא להתגעגע ל'תשרי' של שנה שעברה, אלא לדרוש את ההתגלות, את הגאולה האמתית והשלימה.

"בתקופת ההתפרצות בשכונה הייתי שם עם כל המשפחה. ביום שבו הגענו 770 נסגר. התפילות התקיימו על השדרה, במרחב הפתוח, ובימים הראשונים היה אפשר לעלות לפלאז'ה ולהשתתף משם. כעבור כמה ימים, חסמו את כל הפלאז'ה עם גדרות על גבי גדרות. יום אחד מצאתי את עצמי צועדת עם הילדה על קינגסטון ומתפללת בליבי שאוכל לעלות לפלאז'ה. פתאום תפסתי את עצמי – 'זהו, זו השאיפה?! לזה אני מייחלת?!'… הרגשתי שהמציאות הזו באה לנער אותנו, להזכיר לנו לא להסתפק בפירורים של גילויים, אלא לדרוש את גילוי העצם – 'תשרי' בגאולה האמתית והשלימה עם הרבי שליט"א מלך המשיח בגלוי".

ערב ראש השנה, תקופה של עומס ולחץ גדול. זה הזמן לעשות חשבון נפש, גם בחלוקת המטלות בבית בין בני הזוג. האם נכונה חלוקת העבודה? אולי אני מפרגנת יותר מידי? אולי בעלי צריך לתרום יותר מעצמו למשפחה?בואו ננשה לעשות קצת סדר בראש.

פנתה אליי מישהי ושיתפה אותי בתסכול גדול. היא אמא צעירה, מטופלת בשתי תינוקות ומרגישה קושי גדול בהתנהלות עם שני התינוקות ובפרט בחלוקת התפקידים הזוגית מול המציאות החדשה והמורכבת. 

מצד אחד היא טוענת שהייתה מצפה שבעלה יהיה יותר בבית, יעזור יותר, יקשיב יותר, יהיה פנוי לילדים וכו' מצד שני היא מרגישה שהוא נותן מעצמו מעל ומעבר, ובקשה להוסיף מזמנו לטובת הבית לא תתקבל בנפש חפיצה … 

את הזמן של אבא בבית אפשר לחלק לארבע 

א. להרגיש בבית- לימוד תורה, קריאה, מנוחה, ארוחה וכו'

ב. להיות אבא- לשחק עם הילדים, להקריא סיפורים, ללמוד אתם, להלביש, לחבק, להקשיב להם… ועוד

ג. להיות בעל- ארוחה, שיחה וזמן איכות עם האישה

ד. לשמש כאב בית- קניות, תיקונים, שטיפת כלים, הכנת אוכל וכו'

פעמים רבות, לא שמים לב לחלוקה בין הדברים כך שייתכן שאבא היה 7 שעות בבית והרגיש שנתן מזמנו יותר מידי והאשה הרגישה שלא קיבלה מספיק… 

מדוע?

ייתכן והאשה חשבה שזה זמן שלו עם עצמו והוא הרגיש שהוא מחכה למשימות או שבני הזוג דברו ביניהם ושכחו את המטלות שהבית זקוק להם… (אגב, לנשים בעלות תכונת השליטה מביננו, ייתכן שמצב זה נובע מכך שאנחנו לא מספיק נותנות לו להיות מלך בבית)

כדאי לכל זוג לשבת יחד ולתכנן מתי וכמה זמן אבא ישקיע לכל אחד מהתפקידים 

סעיף א  – זמני מנוחה ואכילה הכרחיים וגם כדאי שלאבא יהיה זמן ללימוד תורה בבית. כמובן הבעל יכול תמיד לבחור להיות בבית, זה הבית שלו. אם זה מפריע לך (וזה קורה לפעמים, שווה לדבר על זה)

סעיף ב' – כדאי לראות איך שכל יום אבא יהיה לפחות חצי שעה אבא (כפי המופיע ב'היום יום' שזה חוב גמור בדיוק כמו חובת מצוות תפילין) 

סעיף ג' –  לפחות פעם ביום לשבת יחד לשיחה משותפת (ידוע כי גם הרבי והרבנית יושבים מידי יום על כוס תה)

סעיף ד'- המשלוחן, ההנדימן או המנקה יכולים בשמחה להחליף את אבא , אם הוא מעדיף לתקצב מאשר לעשות בעצמו

והעיקר שלא נכניס את אבא בטעות לריבוע אלא נמנף ונכפיל אותו בריבוע, זה בכח שלך!

ובוודאי נזכה בקרוב ממש שאבא שלנו הרבי מה"מ, יהיה כאן למטה מעשרה טפחים כל כולו בשבילנו, בקרוב ממש בעזרת השם, אמן! 

להערות והארות: https://katzr.net/d0ca1d

אסתי לנצ'נר / מגזין עטרת חיה

ט"ו אלול. יום בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על ייסודה של ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש.  המושג "תומכי תמימים" הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו כחסידי חב"ד ולרגע לא ניתן לדמיין את החיים שלפניו.

הנושא הועלה מעל דפי הגיליון פעמים רבות, אך הפעם בחרנו להקיף אותו מזווית שונה, על ספסלי הישיבה יושבים לא מעט 'תמימים' שממבט ראשון וגם ממבט שני לא ניתן להבחין כי הם כלל לא נולדו לתוך חב"ד. אלא בחרו בדרך הזו, בעצמם.

כל אחד מצא את דרכו לאור החסידות בדרך שוודאי יכולה למלא דפים שלמים… אולם, הפעם בחרנו לשמוע את קולן של האימהות. וכך בהצצה נדירה לסיפור שמאחורי הסיפור הגעתי לחנה. אותה אני מכירה כבר מספר שנים.

חנה היא אישה מיוחדת ועוצמתית בפני עצמה. היא נאותה לפתוח את דלת ביתה לקשר המיוחד שלה ל"תומכי תמימים". מתוך כבוד לפרטיותם של חנה ובני משפחתה שונו השמות ופרטים טכניים בלבד.

חנה היא רכזת מתמטיקה באחת מהאולפנות ברשת עמי"ת במרכז. ובעלה מוטי איש צבא כבר שנים רבות. יש להם חמישה ילדים וארבעה נכדים מתוקים, כן-ירבו. כשאני שואלת את חנה איך היא מגדירה עצמה היא אומרת בחיוך "עובדת השם בשמחה מתוך אהבת התורה ואהבת הארץ" בנה-בכורה נשוי ואב לשלושה. הלך אחרי אביו ומטפס במשרות צבאיות חשובות. הבת השנייה, אם לתינוק מתוק כבן שנה, עוסקת בעבודה סוציאלית ואילו הבן השלישי, נועם, 'תמים' ב"תומכי תמימים" בעבר ואברך צעיר בהווה.

"מצאתי את שאהבה נפשי"

"כדי לענות על השאלה איך בכלל נועם שלנו הגיע לישיבת חב"ד ואיך זה השפיע על הבית שלנו אני צריכה ראשית להקדים ולספר לך על המשפחה שלנו. אנחנו משפחה, איך אומרים אצלכם? מאוד ציונית" היא אומרת בחיוך. "גידלנו את ילדינו על ערכים של אהבת התורה, אהבת הארץ ואהבת המדינה. הילדים גדלו על סיפורי הגבורה של הסבים שלהם במלחמות ישראל. מאז שהילדים היו קטנים הקפדנו לקחת אותם לטייל בכל פינה בארץ ישראל בכלל ובאתרים היסטוריים בפרט. וכל זה על מנת ללמוד ולהכיר את מורשת העם שלנו.

"באופן כללי, יש במגזר מסלול פחות או יותר ברור: בית ספר, ישיבה תיכונית – אצל הבנים ואולפנה לבנות, ישיבת 'הסדר' עם צבא/שירות לאומי, אוניברסיטה, ובעז"ה הקמת בית וכו'. שני הגדולים שלנו – שב"ה כבר נשואים עם ילדים – עברו פחות או יותר את המסלול המקובל במגזר.

"כאשר נועם היה בכיתה י' בישיבה התיכונית. היינו בטיול משפחתי בניו-יורק. זה היה בתקופת החגים וכמובן שהגענו לבקר ב-770. אנחנו אמנם לא שייכים לחב"ד, אך עוד לפני ההתקרבות של נועם לחב"ד כיבדנו ואהבנו מאוד את החסידות ואת הרבי. וכאשר תכננו את מסלול הטיול היה ברור שנכלול בו את 770.

"הגענו לשכונה בברוקלין בסוכות, שיאו של החג. היה משהו מאוד קסום באוויר. הסוכות הרבות, האווירה העליזה ברחובות. הכל היה כל כך מיוחד. הגברים נכנסו ל-770 ואני והבת הקטנה יצאנו לטייל ברחובות. האווירה ברחוב הפנטה אותי. מאוחר יותר, השתתפנו ב'שמחת בית השואבה' שאני חייבת להגיד שזו הייתה חוויה נהדרת שהולכת איתי עד היום! הביקור הסתיים וחזרנו לארץ ישראל ולמסלול החיים הרגיל שלנו.

"מי שהביקור השפיע עליו עמוקות היה נועם. זה לא קרה ביום אחד. ומדובר בתהליך ארוך שיכול למלא כתבה שלימה. אך אוכל לסכם כי לקראת כיתה י"ב נועם התחיל לדבר ברצינות רבה על כך שהוא רוצה לעזוב את הישיבה התיכונית ולעבור לישיבה חב"דית.

"ישבנו איתו, בעלי ואני והסברנו לו שאנחנו תומכים בו ובכל מה שעושה לו טוב אך יש לנו תנאי אחד ברור. עליו לסיים את לימודי התיכון והבגרויות שלו ורק לאחר מכך לעבור לישיבה של חב"ד (על לימודי תואר מתקדם העדפתי שלא לחשוב באותה העת וסוגיית הצבא והאם הוא ישרת בו הטרידה אותי מאוד – אך העדפתי לא להעלות אותה אז). מה שהטריד אותי באותו הזמן זה עצם המחשבה על כך שאפילו שתים-עשרה שנות לימוד ובגרות מלאה לא יהיו לו. נועם קיבל את התנאי וסיים בהצלחה את לימודי התיכון. ומיד לאחר מכן נרשם לשיבת חב"ד".

רוח חדשה

"שנה חדשה החלה ונועם החל את לימודיו בישיבה. ראינו כיצד הוא הולך ומשתנה לנגד עיננו וכך גם הבית. יאמר לזכותו שהוא השתדל מאוד לא לכפות שינויים בבית אך זה יהיה שקר אם אומר שזה היה קל". כשאני מבקשת דוגמא היא מיד אומרת: "תחשבי על זה שכל החיים את חיה בידיעה שאת מקפידה על כשרויות מהודרות ופתאום הבן שלך לא אוכל את העוף של שבת כי זה לא 'בשחיטה שלו'. היום, לבית שלנו נכנסים כשרויות ה'בד"ץ' ו'לנדא', והבשר בשחיטת ליובאוויטש בלבד. אך אז, זה הרגיש לנו כהקרבה גדולה. ואני לא נכנסת אפילו לשנת שמיטה" היא אומרת בקריצה. "לא ידעתי שלקנות ירקות יכול להיות מבצע כל כך מסובך…

"בעוד כל חבריו נרשמו לישיבות ה'הסדר' השונות הוא דחה את הגיוס וקבע את מושבו בישיבה. תוך שהוא מרגיע, 'אתגייס אך לא לפני שאוכל להיות שם למשפיע ולא למושפע'. אז, דבר זה נשמע לי מופרך. גיוס לצבא במשפחה שלנו הוא ערך עליון. חששנו מאוד כי בסופו של דבר הוא לא יתגייס כלל… היום אני מבינה את הדברים קצת אחרת אבל אז זה היה משבר מאוד גדול מבחינתנו.

"הבית עבר לא מעט תהפוכות ושינויים בעקבות המעבר של נועם לישיבה של חב"ד. יש כל כך הרבה הבדלים בהשקפת העולם שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. בהתחלה סעודות השבת הפכו לויכוחים אידיאולוגיים – בפרט בין האחים. על מה לא? על היחס לארץ ישראל, היחס לצבא, היחס למדינה וכו' בהחלט אפשר לומר שההתחלה הייתה לא קלה.

"כמו שאת מבינה המעבר של נועם לישיבה וההשפעה של זה על הבית היה בהתחלה לא פשוט לעיכול אבל לאט-לאט כולנו התחלנו להתרגל לרעיון שיש לנו חב"דניק אמיתי בבית. ואז התחלנו לראות את כל היופי שבדבר. ראינו ילד מאושר שמדבר בהתלהבות אמיתית על שיחה או מאמר של הרבי שהוא למד לאחרונה. איפה ראיתי את זה עליו בישיבה התיכונית? אני מנסה להיזכר. הוא הכניס לבית רעיונות תורניים עמוקים שהדהימו אותנו. משהו בו הפך ליותר חי וכך גם אנחנו. אין ספק שהרוח החדשה שנכנסה הביתה טלטלה אותו לא מעט בהתחלה אך הפכה אותו לבית אחר במובן טוב וחיובי.

"היום, במבט לאחור אני מבינה עד כמה זה שינה את הבית רק לטובה. עד כמה סעודות שבת הפכו להיות נקיות מפוליטיקה ואקטואליה ומלאות ברעיונות חדשים ועמוקים. בזכותו, מצוות רבות קיבלו משמעות אחרת, הקפדה חדשה. היום, נועם נשוי טרי ומתגייס בקרוב לצבא במשרה רבנית. וכעת, אני יכולה להגיד בפה מלא שיש לנו ממנו נחת עצומה, לא פחות מאחיו המחזיקים במשרות חשובות בצבא או תואר מתקדם. אני רואה כמה הוא מאושר, זכינו בכלה מקסימה ממשפחה חב"דית לגמרי שקיבלה אותנו בטבעיות גמורה. הוא מתחיל עכשיו משרת רב בצבא ואני בטוחה שהוא עוד יפתיע אותנו" היא מסכמת בחיוך.

בנימה אישית

לסיכום,

כאשר נתבקשתי לכתוב את הכתבה הזו שמחתי מאוד, נושא זה קרוב אליי ולמעשה חלק בלתי נפרד מחיי משפחתי.

אבי שיחי', הרב שלמה פראנק, הוא בן למשפחה ליטאית של שושלת רבנים ענפה ומצא את דרכו לחסידות חב"ד. סיפור התקרבותו לחב"ד הוא נושא לכתבה בפני עצמה אך בכל זאת אשתף במשהו מיוחד שסיפר לי ואני חושבת שהוא מסכם בצורה נהדרת את הנושא.

לפני יותר מארבעים שנה. בעת שאבי היה תלמיד בישיבת "תומכי תמימים" בעיר צפת (אליה הגיע לאחר מספר שנים בישיבה ליטאית במרכז הארץ). החליט אביו הרב יהודה לייב פראנק ע"ה לבקרו בישיבה, להבין מה כל כך משך את בנו לאור החסידות.

הוא לקח יום חופש ממשרת הרבנות בבית הדין ויצא לדרך מתל אביב לצפת בתחבורה ציבורית. אם בימים אלה הדרך אורכת שעות ספורות הרי שבימים של אז, נסיעה כזו לוקחת יום שלם. הוא הגיע בשעת צהרים מאוחרת ושוחח עם ראש הישיבה הרב ווילשאנסקי. בהמשך הוא הזמן להצטרף 'לסדר' שלאחריו הרב ווילשאנסקי הציע לו להישאר לארוחה. הביקור הסתיים והוא חזר לתל אביב. אבי מספר  שלאחר אותו ביקור סבי ע"ה שינה את יחסו לחלוטין ל"תומכי תמימים" בפרט ולחסידות חב"ד בכלל.

לימים סיפר הסבא את הסיבה: "לפני מספר שנים הגעתי לבקר אותך בישיבה הליטאית, מאחת הישיבות הגדולות והנחשבות בציבור הליטאי. וכמו בביקור בישיבה בצפת הציעו לי להישאר לארוחת הערב שהתקיימה מיד לאחר 'סדר מוסר'.

"מיד בתום הסדר בו שמעו מוסר נוקב. הבחורים קמו במהירות ורצו לחדר האוכל כשהנושא סביב השולחנות היה בעיקר פוליטיקה ואקטואליה. כאשר ביקרתי בישיבה בצפת הוזמנתי גם לארוחה שהתקיימה לאחר 'סדר חסידות'. ה'סדר' הסתיים אך הבחורים לא מיהרו לקום, רובם נשארו לשבת עוד כמה דקות לסיים את מה שהתחילו ובזמן הארוחה השיח סביב השולחנות היה  על השיחה האחרונה שיצאה מפי הרבי שליט"א, מה הרבי אומר על סוגיה כזו או אחרת. ואז הבנתי, אם הבן שלי נמצא במקום כזה, אני רגוע".

רוב נחת מה'תמים' שלך!

ב"ה זכינו להיות שלוחים של הרבי בקישינב בירת מולדובה,

פועלים במסירות נפש (במיוחד עכשיו..) עם הקהילה היהודית, עם תיירים,

סטודנטים, ילדים ונוער.

בעזרתך!

נוסיף, נרחיב ונכפיל!

עם התרומה שלכם בעזרת השם

https://www.charidy.com/kishinev2020/sz#modal-donate

נכפיל את המשתתפים בשיעורי תורה ויהדות

נכפיל את הסועדים בבית התבשיל

נכפיל את הפעילות בשבתות וחגים

נכפיל את העזרה לקשישים

נכפיל את התוכניות לסטודנטים

נקים גן ילדים חדש ועוד עוד…..

וכמובן —— נכפיל את הנחת לרבי מלך המשיח שליט"א

התרומה מוכפלת, כל שקל שנתרם = 2

אשמח לראות את שמך בין התורמים לפעילות

תודה רבה, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!

חיה מושקא זלמנוב (דורון)

קישינב מולדובה

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

להורדת מצגת פרשות ניצבים-וילך