הזמן לטפל אבל אולי זה הזמן לתת לזמן לעשות את שלו…
פתגם ידוע אומר שהשעון הוא הרופא הטוב ביותר, אך לצערנו לא תמיד זה כך! מתי נדע שהגיע הזמן להתייעץ, לבדוק לעומק את הדברים, ו…כן לקחת את הילד לקבל עזרה מקצועית?
"אכן ידוע שהזמן מרפא. בכל הנוגע לקשיים רגשיים בקרב ילדים, ייתכן שצריך לתת לזמן לעשות את שלו והקושי יעבור מעצמו ללא התערבות טיפולית, בתנאי שיש הדרכת הורים טובה. אך לא תמיד זה מספיק. זה תלוי כמובן בהרכב האישיותי של הילד, בסוג הטראומה שחווה, כמה זמן נמשכה הטראומה; זה תלוי אם ישנה לילד סביבה תומכת, האם הסביבה יודעת מה קרה, אך לפעמים הסביבה לא מצליחה לעלות על מה שקרה, היא לא יודעת מה עבר על הילד ולכן מתייחסת לתסכול שלו בצורה מוטעית.
לפעמים מחלה או אובדן ח"ו מהווים טראומה מתמשכת – דמות קרובה בחייו של הילד נעלמה פתאום, במקרה כזה הילד זקוק לעזרה.
"יש לתת את הדעת לכך שכאשר מדובר בקושי רגשי ובסבל אצל ילדים צעירים, זה לא יתבטא כפי שזה אצל אדם מבוגר. ילד שחווה דיכאון, לעיתים הוא לא ישכב במיטה, אלא יבטא זאת בהשתוללות, בכעס, בזריקות חפצים, בהרס, בפגיעה בילדים אחרים בסביבה. ואז צריך להיזהר לא להאשים, לא לכעוס ולא לפרש לא נכון את התנהגותו".
סימני מצוקה
מה יכולים להיות הסימנים לכך שהילד עובר קושי רגשי משמעותי?
"אמנם לא תמיד צריך לרוץ עם הילד לסדרת טיפולים, לפעמים סבתא יכולה לשוחח עם הנכד והיא תצליח לעשות משהו שמטפל לא יצליח, אך חשוב לזכור שישנם גם מקרים בהם הקושי הוא עמוק יותר ואז לא כדאי להתמהמה אלא להגיש לילד בהקדם את העזרה לה הוא זקוק.
"אבל כאשר ישנם איתותי מצוקה חשוב להבין שהם מהווים עבורנו סוג של רמזור המורה לנו שכעת כדאי לעצור ולפנות להתייעצות.
ילד שחוזר לזחול ועושה עצמו כתינוק אחרי לידת תינוק במשפחה, זה נורמטיבי בהחלט, אבל אם אין לזה סיבה נראית לעין, מאוד כדאי לבדוק מה קרה שהילד רוצה לחזור למקום הבטוח והמוגן – כאשר היה תינוק.
התנהגות מוקצנת, ילד חוזר להרטיב, פתאום הילד מנסה לרצות את ההורים כל הזמן, נהפך להיות ילד טוב מידי, נצמד להורים, התחיל לשקר – כל אלו הן נורות אדומות, סימני מצוקה.
יש דברים שאפשר להכיר בסיבה שלהם ובצורך של הילד ולטפל בזה בתוך הבית. אבל אם הקושי ותסמיניו נמשכים זמן רב, והסבל הוא גם של ההורים וגם של הילד, אז הבעיה תגדל.
כאשר ילד בורח מלהביע את עצמו, מתקשה להירדם, לא מרוכז או לחילופין – עירני מידי, קופץ כל רגע ונראה ב'כוננות ספיגה', שאם נזרוק אליו כדור לדוגמא, הוא ייסוג אחורנית, יתכן שמשהו עובר עליו.
קורה כמעט לכל ילד שהוא מפחד מחושך וגנבים… אבל אם זה מתחיל לשבש את סדר היום, כדאי לבדוק יותר לעומק.
צריך לשים לב גם לשינויים התנהגותיים, ילד שחושש להימצא במקומות מסוימים, אפילו בבית שלו, או במכולת, או מתנגד לביקור במשפחה מסוימת. חשוב לבדוק מה קרה שם, אולי הוא חווה עלבון או משהו אחר.
אם הילד מתנגד לפתע לנסוע בהסעה הקבועה, לא כדאי בכח לחייב אותו לנסוע, אלא צריך להיות רגישים ולנסות לדובב אותו ולהקשיב לו.
"אם אחרי שיח והקשבה הסימפטומים לא נרגעים, ישנו חוסר תיאבון מתמשך, לקיחת חפצים ללא רשות תוך כדי תירוצים ועוד, זאת אומרת שאתם כהורים לא הצלחתם לעזור לו ולפתור את מצוקתו, כדאי אז לפנות לגורם מקצועי ולמטפל רגשי לילדים.
"לפעמים מספיק שרק ההורים יגיעו להדרכה אצל מטפל מקצועי, והוא יעזור להם לבדוק את הגורם, האם מדובר בקנאה, האם זה כתוצאה משינוי שהילד עבר, לפעמים אפילו העברת דירה שזהו שינוי נורמלי, יכול להכניס ילד למצב של טראומה. ילד חווה אי נוחות ומתקשה להתרגל למעבר דרסטי – מכיתה עם מספר קטן של תלמידים לכיתה של 30 תלמידים למשל.
אם ישנן בבית בעיות, כמו קונפליקטים בין ההורים, מצב של תהליך גירושין, ההורים צריכים לזכור שיום אחד הילד יגדל ויסתכל עליהם בעיניים ויאמר את כל מה שרצה לומר ולא היה יכול… לכן מאוד חשוב שהמריבות והוויכוחים לא יהיו בנוכחות הילד.
כדאי שההורים יקבלו הדרכה, ניתן גם להגיע לטיפול 'דיאדי' – טיפול משותף להורים ולילד. הדרכת הורים יכולה להיות מאד משמעותית, לפעמים יותר מהטיפול עצמו!".
כך נטפל
מהם סוגי הטיפולים המומלצים לילדים?
"תחילה חשוב לי להדגיש שכדאי מאוד לבחור מטפל ירא–שמים, היום נכנסו המון דעות ונושאים שקשורים להרכב המשפחה וסגנון המשפחה, זה נכנס ומחלחל בטיפול מבלי שנרגיש.
אני שומעת זאת מקולגות, ומכירה לצערי סיפורים שילדים ובני נוער הושפעו מדעות המטפלים, שאינן מיוסדות על תורה ומצוות.
וכמובן, חשוב שהמטפל יהיה מאוד מקצועי ומומחה לטיפול בילדים.
"סדרת טיפולים היום זה עסק יקר, אבל ניתן לקבל את הטיפול דרך שרותי הבריאות. ידוע לי שיש השתדלות לשלב גם מטפלים דתיים.
מומלץ מאוד לעשות ביטוח פרטי מעבר לביטוח הממשלתי וכך לקבל את רוב המימון.
"לגבי סוג הטיפול, זה תלוי בסוג הקושי. אם יש חשש של קשיי למידה, קריאה, דימוי עצמי נמוך כתוצאה מקושי לימודי אז מעבר לתיגבור הלימודי שכדאי לתת לילד, ישנם טיפולים בהבעה – דרך אומנות, בעלי חיים, פסיכודרמה. טיפולים אלו הם באמצעות כלי השלכתי. זהו בעצם טיפול לא ישיר ולא מאיים כביכול, דרך משחק, אבל עובד ישירות על הקושי.
קשיים של טראומות, OCD, חרדות – ניתן לטפל גם דרך CBT.
"אם ישנו חשש שהילד עבר פגיעה מינית – כדאי ללכת למטפל שמתמחה בעניין זה. צריך ידע, מקצועיות ורגישות וחשוב מטפל ירא שמיים שהדעות שלא לא סותרות את ההלכה. כהורים, להקשיב למה שהילד מספר לנו גם אם הוא חוזר בו ומשנה כל פעם את דבריו, לא להפגין לחץ! לתת לו אפשרויות שונות איך להביע את עצמו, במכתב להורים, בהקלטה בטלפון או פנים אל פנים, שיבחר מה שיותר קל לו".
חלקכם בטיפול
"חשוב להדגיש שכאשר מדובר בילדים צעירים, הטיפול יצליח הרבה יותר כאשר הקשר בין ההורים לבין המטפל הוא קשר טוב, מכבד, רגוע. הילד מרגיש גם מעבר למה שנאמר. כשיש מתח בין ההורים למטפל זה מחבל בטיפול והילד לא מרגיש בנוח להביא את עצמו באמת, כי ההורים לא מאפשרים.
לעומת זאת, כשמדובר בבני נוער זה שונה, ההורים קצת מנוטרלים, יש אמנם בהתחלה 'אינטק' – שיחה מקדימה והיכרות עם ההורים, אבל בהמשך הנער בעצמו יתקשר עם המטפל.
"אצל ילדים אין מסכות, כשילד חסר אונים המצוקה שלו 'משפריצה' החוצה בלי שליטה, אי אפשר להסתיר, זה נס שהשם עשה, כי כך אפשר לראות ולדעת מה עובר על הילד. לעומת זאת, אצל הנוער הדבר הרבה יותר מורכב. לפעמים הקושי מתפרץ מאוחר מידי, הנער מסתיר זמן רב את מה שקורה לו בפנים, ואז בשלב שזה מתפרץ, ההורים לא יודעים 'איך לאכול את זה'.
לכן כבר בגיל הרך במהלך ההתפתחות, צריך לשים לב, זאת אומרת לא רק לראות אלא באמת לשים את הלב.
בכלל, מומלץ לפתח שפה רגשית בבית. כלומר לשתף בקול, מגוון רגשות שחשנו במהלך היום וזה כשלעצמו יהווה 'מודלינג' עבור הילד.
"לסיכום חשוב לי להמליץ להורים שלפני הכל יש להשקיע זמן, מחשבה ומאמץ בפניות לילדים, עם כל העומס והלחצים שישנם בכל בית. מוכרחים למצוא זמן איכות של שיחה רגועה מתוך מנוחה כדי להקשיב להם באמת".
