מרת חנה בליזינסקי ע"ה מבני-ברק נפטרה לאחר מחלה והיא בת 78. לפני פחות משנה נפטר בעלה הרה"ח ר' חיים-שניאור-זלמן ע"ה.

בניה יבדלחט"א: הרב ברוך בליזינסקי, רב קהילת 'מענדל'ס שול' בכפר חב"ד והרב יצחק בליזינסקי מנחלת הר חב"ד. ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והיא בתוכם.

הלווייתה תצא היום (רביעי) בשעה 12:00 מביתה ברח' הרב קוק 19 בבני-ברק ותעבור דרך בית הכנסת חב"ד הסמוך, רח' אליעזר 2, בדרכה לבית ההלוויות 'שמגר' בירושלים ומשם להר הזיתים, שם תטמן לצד בעלה.

יושבים 'שבעה' בבית משפחת בליזינסקי, רח' אגרות קודש 18, כפר חב"ד.

"יש לי סיפור בשבילך", מספרת לי שליחה מאי שם בשיחת טלפון ביום לחוץ במיוחד. "את חייבת לראיין אותה אצלך ברדיו. זה אייטם שחבל על הזמן". אייטם נשי ועוד בעניין כזה? אני נדרכת והופכת ממקשיבה למאזינה ונחשפת לסיפורה של רעותי שהיום כבר חובשת וחושבת פאה.

זהו סיפור מסירות נפש של אישה צעירה שמתפרנסת ממקצועה כאמנית בידור לילדים. שנים של הצלחות על במות ברחבי הארץ הובילו אותה לגשת גם השנה למכרז בעיר גדולה וסוף דבר שזכתה בסדרה של מופעי קיץ בגינות פתוחות לקראת החופש הגדול. חוזה שמן שבצידו הרבה כסף, פרסום בלתי רגיל ואפילו העברת מסרים חינוכיים בהופעות לילדים.

באחד הימים הקשיבה רעותי להרצאה בדיסק שמצאה על חלון מכונית משפחתה. המרצה הוגדר כרב והוא הפחיד אנשים ובעיקר נשים והבטיח להן גיהנום אם ינהגו היפך הרצוי בנושא צניעות. ההפחדה דווקא לא עשתה עליה רושם, אך עניין הצניעות חזר וניעור במחשבותיה.

מסע של הרבה התלבטויות והתייעצויות עם שליח חב"ד באזור מגוריה המשמש גם כרב קהילה, הוביל אותה לעצור לרגע את שגרת חייה ולעשות חושבים לגבי הקריירה בכלל ולגבי המופע עליו עבדה והתנסתה במשך שנים. הייתה לה בעיה של מופעים מול גברים שכבר נסגרו. רעותי-תותי קיבלה על עצמה החלטה טובה וחשובה – להפסיק להופיע מול גברים ולכסות את ראשה! כל זאת למרות המחירים שנדרשה לשלם בעקבות ההחלטה.

—

הרבי מליובאוויטש אומר שנשות הדור שלנו הן דור נשות מצרים ושהגאולה מגיעה בזכות נשים צדקניות. זאת כאשר נשים יבינו ויכירו את ערכן וחשיבותן ואת תפקידן בקירוב הגאולה. כדי שזה יקרה אנחנו צריכות להחזיר לעצמנו את עצמנו… את פנימיותינו וצניעותנו הטבעית כפי שנקבעה בהלכה היהודית.

לצערנו, שלא בצדק, למושג צניעות אין יחסי ציבור טובים. כאשר מדברים על חשבון נפש ועבודה פנימית הולכים תמיד סחור־סחור אך המהות היא צניעות. לעיתים קרובות היא מתערבבת ומתבלבלת עם ענווה מזויפת אבל המקור לכל הוא 'והצנע לכת עם ה' אלוקיך'.

צניעות אינה רק לבוש המהווה ביטוי חיצוני לצניעות נפשית. תכל'ס, עלינו לבדוק ולחקור בפשטות מה נדרש מאיתנו נשות הדור הזה ומה ה' אלוקינו דורש מאיתנו. בפרשת השבוע מסופר בהרחבה על נבואת בלעם שרצה לקלל את ישראל, אולם דבר לא עזר לו ומפיו יצאו רק ברכות. את הסיבה לכך תולה המדרש בצניעותם של בני ישראל.

ועד שדבריו של בלעם הרשע המובאים בפרשה הם אחד המקורות שמביא הרמב"ם כהוכחה מן התורה לביאת המשיח! הרצון לקלל הופך מלכתחילה לברכה – כמו הפיכת הגלות, הצום וימי 'בין המצרים' לימי גאולה וימים טובים מלכתחילה, כפי שאכן יהיה בימות המשיח.

—

י"ז בתמוז חל השנה בשבת. במצב כזה, לא רק שיש את ה"נחמה" וה"עלייה" שיש בשבתות של אמצע ימי 'בין המצרים', אלא שעוד לפני שהתחילו ימי האבל והצער באה השבת, דוחה את התענית ומדגישה את הטוב שבי"ז תמוז ובכל ימי 'בין המצרים'…

וכאשר י"ז תמוז חל בשבת – גם תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון… ואז, ה"טוב" שבימים אלו מקדים ומקיף את כל שלושת השבועות. כך שמלכתחילה לא מודגשים החורבן והגלות אלא מודגשת ההכנה לגאולה שבימים אלו שייהפכו לששון ולשמחה תיכף ומיד ממש!

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/

עין לא נותרה יבשה במסיבת הסיום של "בית חנה" – צפת.
ההתרגשות הלכה וגאתה, גאווה חסידית אמיתית. תוצרי חינוך והשקעה של שנה שלימה עלו ובאו,  צפו על פני השטח.
סף ההתרגשות עלה כשהוצג פרוייקט להבין לימות המשיח המיועד לכיתות י' – י"ב.  פרויקט שנתי אדיר ממדים, שלא היה כמותו מעולם! מתוך החלטה להביא את משיח בכל תוקף, המשתתפות לומדות בעיון ענייני גאולה ומשיח בכל חלקי התורה! הן נבחנות על החומר הנלמד בשיעור השבועי, לומדות ומשננות בעל פה ענייני גאולה, צופות בווידאו של הרבי מדי שבוע ועוד…
למרות עומס הבגרויות והדרישות הגבוהות של המבצע – 62 בנות (!!!) הצטיינו במבצע ויוצאות למסע מיוחד לתפילה על הגאולה בציוני רבותינו נשיאינו ומסע בעקבות חיי הרבי בצרפת – פרצת – 770.

שיא מיוחד נרשם השנה בפרויקט *תניא לגאולה*, הפועל בבית חנה זו השנה השישית ברציפות בכיתות ז' – ט': למעלה מ1500 (!!!) פרקי תניא נלמדו במהלך השנה!  למעלה מ100,000 שורות תניא טיהרו את האוויר! וחמש תלמידות סיימו ג"ן פרקי תניא בעל פה – שיננו את כל ליקוטי אמרים! שתי תלמידות סיימו ל"ז פרקי תניא, חמש תלמידות שיננו כ"ה פרקי תניא ו35 תלמידות שיננו י"ב פרקי תניא בעל פה. אור עצום של קדושה! ו"עם ספר התניא נצא מן הגלות ברחמים!".
בבית חנה צפת מוכנים לקבלת פני הרבי מלך המשיח, ואת?…. מוכנה???

נזכרתי השבוע בקורס העצמה נשית אותו ערכתי בשנה שעברה. נכון ש"העצמת נשים על־פי עשר הספירות" נשמע יומרני מידי, אבל בכל זאת השם המסקרן הביא נשים מכל המגזרים ללמוד במספר מפגשים את שפת הקוד עליה בנוי העולם.

נזכרתי באותו קורס בגלל שרי שסיפרה אז שהיא מגדלת לבד את ילדיה והצהירה כבר בתחילת הקורס "אני יודעת שהייתי מסכנה כאשר ההורים שלי התגרשו. ואני יודעת שאת כל הטראומות שלי אני מלבישה על ילדי. כי בית נורמאלי צריך להיות ככה וככה ואם זה לא כזה אז זו מסכנות".

במקום להתווכח איתה מול כל הנשים, הבהרתי שהמטרה האמיתית שלנו במסע הזה היא לחפור ולמצוא את הנפש האלוקית, להוציא אותה החוצה ולהסיר את השכבות העכורות המכסות עליה. למעשה, ניצלתי את ההזדמנות הזו כדי להבהיר שוב את תפקידנו בעולם ששכח את שפיותו.

גם בעולם בו אמהות מפחדות להציב גבולות לבנותיהן, גם באווירה בה אבות רועדים מזעמם של ילדיהם, וגם בסביבה בה נעלמה הילדות ונמחקה הסמכות ההורית, אפשר לעשות שינוי. אפשר להיזכר בתשתית עליה נבנה העולם ולבנות את העולם שלנו מחדש.

אני חושבת על זה בכל קורס, בכל סדנה ובכל קבוצה שאני מנחה. בתוך כל אלה אני שומעת סיפורים רבים ואני, כמנחה, רק מחברת את החוטים ועושה מהם פפיונים. המשימה שלי כמנחה היא לשקף לנשים שמגיעות לקורס לעיתים עם אגו בגובה דשא ולעיתים עם אגו בשמיים, שכל מה שעובר עלינו הם רק "תרגילים" אלוקיים ושיש לנו את היכולת להתמודד עם הכל באמצעות הנשמה האלוקית שלנו.

לפעמים, אחרי סדנה או הרצאה, אני מסתכלת על הנשים סביבי וחושבת לעצמי "תראי אלו 'תותחיות' יושבות בחדר הזה. כל אחת מהן קיבלה ניסיונות קשים ובוודאי יש לה כוחות מיוחדים. שרי סיכמה את המפגש השלישי במילים: "כבת להורים גרושים וגרושה בעצמי, אני יודעת שמול הצל הזה שליווה את חיי יש גם אור גדול שמאיר בתוך החושך והאפלה. אני יודעת שהקב"ה נתן לי כוחות על כי הוא יודע שאני זקוקה להם". בשבילי, רק עבור המשפט הזה היה שווה הקורס כולו.

—

בחיים שלנו יש עבודת השבוע ועבודת החודש. הראשונה היא עבודה בתוך הטבע, בתוך המציאות הגשמית ואילו השנייה היא עבודה מעל הטבע, בהתחדשות, מעל המציאות. קווי העבודה הללו בולטים בבוקר, ב'מודה אני' למשל. החלק הראשון – "שהחזרת בי נשמתי", מצביע על הסדר הטבעי בעולם בו הנשמה חוזרת בכל יום ואילו החלק השני – "רבה אמונתך", מצביע על גילוי למעלה מזה. על האמונה שלמעלה מדרך הטבע.

ויש עוד. בברכות השחר אנחנו מתחילים בהנהגת הטבע (הנותן לשכוי, רוקע הארץ וכו'), ומהן עוברים לברכות התורה (שקדמה לעולם) שנמצאת מעל הטבע. אישה יהודייה צריכה תמיד לזכור שכאשר חווים קשיים במציאות – בטבע – אסור להיבהל וצריך לזכור שיש לנו את הכוחות למעלה מהטבע (הנשמה האלוקית) כדי להתגבר על כל קושי.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/