כבר למעלה משני עשורים, מדי קיץ, הגב' אילה משיח מובילה קבוצת נערות אמריקאיות למסע ממושך ומרגש בארץ ישראל. התוכנית, המכונה "תוכנית שליחות בישראל", מעניקה למשתתפותיה חוויה יוצאת דופן שנועדה לחזק את אהבת ה׳, אהבת התורה, אהבת הארץ והקשר לרבי מה״מ.
הגב' משיח, ספרי קצת על עצמך ועל הקעמפ המיוחד הזה.
"אני גרה בקראון־הייטס ומורה בתיכון 'בית רבקה'", מספרת אילה. "כבר עשרים שנה אני זוכה לצאת עם הקעמפ שלי לארץ ישראל. התוכנית מיועדת לנערות תיכון מכל רחבי ארצות־הברית וקנדה, ולעיתים אף מאירופה ומהארץ. אנחנו יוצאות למסע של שליחות ועשייה, המשלב הרבה כיף והנאה. במהלך הביקור בארץ מועברים תכנים עשירים בסדנאות ובפעילויות ייחודיות.
בחלק מהשנים עברנו בדרכנו לארץ ישראל גם במקומות נוספים, כמו פראג האדיטש, איטליה – בשיתוף משפחת ווילישאנסקי, לומדות על ההיסטוריה היהודית העשירה של המקום ומתועדות עם השלוחים שם".
אז איך הכול התחיל?
"היה לי חלום לעשות שליחות בארץ ישראל, ולכן הקעמפ נקרא 'תוכנית שליחות בארץ ישראל'. בשנים הראשונות התמקדנו בעיקר בעשייה – היינו מעבירות פעילויות בכל מיני ערים בשיתוף עם השלוחים. עד שהבנתי שהבנות המגיעות לתוכנית צריכות גם הן שישפיעו עליהן… הרבי אומר שמה שאפשר לפעול עם הילדים בקיץ אי־אפשר לפעול במשך כל השנה כולה. לכן התחלנו להתמקד בפעילות המיועדת לבנות עצמן, בשילוב עם השליחות שהן מבצעות.
התוכנית שלנו משלבת כיף עם חסידות ותוכן תורני ורוחני. במהלך המסע, שנמשך כשלושה שבועות, אנו מקיימות סדנאות, פעילויות, התוועדויות וכמובן טיולים מרתקים ברחבי הארץ ובמקומות הקדושים".
לגעת בשורשים בארץ הקודש
איך הנערה האמריקאית, שמעולם לא דרכה על אדמת ארץ הקודש, חווה את ההתרגשות העצומה הזו? איך נוצרת אהבת הארץ?
הגב' אילה משיח משיבה בסיפור:
"היו פעם שני נערים אמריקאים, אחד הגיע מבית עשיר וללא רקע תורני, והאחר, אף שלא היו לו אמצעים, היה בעל חיבור עמוק ליהדות. הוריו היו יראי שמיים, שמרו מצוות, חיו את ההיסטוריה היהודית וסיפרו לילדים סיפורים על הכותל המערבי, על ירושלים ועל בית המקדש.
יום אחד החליטו שני הנערים לבקר בארץ ישראל. כשהגיעו לכותל המערבי, זה שלא קיבל הכנה מוקדמת, הסתכל ואמר: 'מה זה? אלו רק אבנים. למה כולם פה בוכים?' הוא פשוט לא הבין. לעומתו, חברו, שקיבל הכנה מתאימה ושמע סיפורים רבים כל כך על ירושלים ועל הכותל המערבי והמקדש, פרץ בבכי של התרגשות כשדרכו רגליו במקום הקדוש. מהו בעצם ההבדל ביניהם? – הידע וההכנה המקדימה".
הכנה מעמיקה לחיבור אמיתי
אילה ממשיכה לספר על המסע המחבר:
"במסע שלנו מתחילים מהכנה. כל בת מקבלת שם של מקום בארץ ישראל שבו נבקר, ועורכת מעין עבודת תחקיר עליו. עליה להסביר לבנות האחרות על המקום – אם זה ציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון או קבר הרמב"ם בטבריה, וכן הלאה. למדנו שכדי להתרגש ולהתחבר באמת, נדרשת הכנה מוקדמת.
כשמגיעים לארץ ישראל, פתאום הן קולטות שהכול כאן – כל מה שלמדנו על התנאים, על הצדיקים שחיו כאן, הכותל המערבי, בית הכנסת ה"צמח צדק", השורשים שלנו בחברון… הכול מקבל צורה וצבע ונותן תחושה של חיבור חזק ועוצמתי מאוד.
אגב, אני משתדלת לקחת מדריכי טיולים חב"דיים, כדי לתת לבנות רק מקורות מידע משלנו.
המסע משפיע עמוק על המשתתפות, וכמה בנות אף עלו לגור בארץ ישראל בעקבות הטיול. אחת מהן היא הגב' הלינג'ר, שהיום שליחה בחברון. בכל פעם שאנחנו מגיעות לעיר האבות, היא מספרת לבנות שהיא הייתה במסע הזה בדיוק"…
אהבת תורה, התקשרות לרבי וחיזוק רוחני
"הקעמפ שם דגש משמעותי גם על אהבת התורה ועל התקשרות לרבי. בכל יום יש שיעור חת"ת ולימוד, אנו מקיימות סדנאות העוסקות בשאלות הנוגעות לחיי היום־יום של הבנות, כמו משפיעה, משיח, צניעות וההבדלים בהשקפה בין ארצות־הברית לארץ ישראל. בכל פעם אני עדה לשינוי עצום שמתחולל בבנות. השילוב בין התוכן הרוחני לחוויה באווירה המיוחדת של ארץ ישראל מאפשר להן לקבל המון ולהתחזק.
בשנה שעברה ערכנו ערב מיוחד בכפר חב"ד עם קבוצה של אלמנות. את הערב הנחתה מירי שניאורסון. היא הביאה לערב את אימא של אגם, שהייתה חטופה אז. ערכנו הפרשת חלה וסדנת תופים. היה ערב עוצמתי מאוד. החיבור בין צעירות למבוגרות מפיח בכולן חיות.
אנחנו פוגשות בכל מקום בארץ ישראל את השלוחים. פשוט רואים במוחש את העוצמה של הרבי, ומתחזקת התחושה של 'אשרינו מה טוב חלקנו' שאנחנו חלק מזה".
שתפי אותנו בסיפור מיוחד מהמסע…
"בשנה שעברה, במהלך המלחמה, חוסל בכיר אצל אויבנו ימ"ש, ובעקבות זאת עלה חשש לפרעות בחברון. אנחנו היינו באותו זמן בירושלים. השליח התקשר ואמר שאנחנו יכולות להגיע מוקדם יותר, כי כולם ביטלו את הסיורים… כמובן, מה עושה חסיד? כותב לרבי. שאלנו אם לנסוע לחברון או לא, והרבי כתב כך: עוד נקודה בהאמור, והוא, שכיון שנמצאים עתה כמה תיירים באה"ק ת"ו מכמה וכמה מדינות, הרי זוהי אפשרית יחידה במינה לפעול בכמה וכמה מדינות ממקומם הם באה"ק ת"ו, ובלבד שינצלו את כל הימים וכל ההזדמנות להראות ולהחדיר בהנ"ל ענייני חב"ד ומעינותי'. ואף שמובן שלא כל סוגי האנשים שווים בזה, בהנוגע לקבלת השפעה ורושמים, ולכל סוג צריך להיות גישה מתאימה, אבל לאידך גיסא, לכל סוג אפשר לגשת ובלבד שיתבוננו מהו הדרך לזה״.
כמובן אנחנו עושות 'מבצעים' בכל מקום שאנו מבקרות בו. יש לי מזוודה שלמה של חומרי 'מבצעים' והרבה מתנות, בעיקר תכשיטי כסף. הבת שעושה הכי הרבה 'מבצעים' באותו היום זוכה בשרשרת או בטבעת כסף. בעקבות זאת הן פשוט רבות מי לוקחת הכי הרבה נש"ק ועלונים לחלק…
מכיוון ששם הקבוצה הוא 'תוכנית שליחות בארץ ישראל', מייד כשאנחנו מתחילות את המסע, אנחנו כבר פועלות בשליחות. אנו לוקחות איתנו עלוני 'מבצעים' בשפה המתאימה למדינה שנבקר בה בדרך לארץ הקודש, והבנות מתחילות כבר משדה התעופה בפעילות".
להתנתק כדי להתחבר
בתוכנית יש כלל מדהים, שהבנות מקפידות עליו:
"במהלך התוכנית, למשך שלושה שבועות, הבנות אינן משתמשות בטלפונים ניידים כלל, גם לא בתור מצלמה. מי שרוצה, מביאה מצלמה נפרדת. בעיקרון, הבנות משאירות את הטלפון הנייד בבית. מי שחייבת לקחת טלפון לטיסה, מפקידה אותו אצלנו בתחילת המסע, ומקבלת אותו בחזרה לאחר שלושה שבועות. הפניות הזו יוצרת חיבור מדהים בין הבנות בלי שום הסחות דעת.
זו אחת המתנות הגדולות ביותר של הקבוצה הזאת! כמובן ההורים מקבלים עדכונים ותמונות בכל יום, ויש לי עוד שני טלפונים ניידים שמהם הבנות יכולות להתקשר ולשוחח עם ההורים".
חסידות ללא פשרות
"תנאי נוסף להשתתפות במסע האטרקטיבי הוא צניעות ברמה גבוהה וללא פשרות. אין משחקים. אין לבוש גבולי. מי שמצטרפת, מתחייבת לכללים.
אני מצידי מקפידה שכל פרט יהיה ברמה החסידית הגבוהה ביותר וללא פשרות. המדריכות הן ה'טופ שבטופ', המרצים או המרצות תמיד ברמה גבוהה ובהופעה חסידית בלבד, שכן הבנות בוחנות כל פרט וזה נחקק בזיכרונן. דוגמא חיה מהצוות זו פעולה שנמשכת כמו שהרבי אומר שזה הדבר הכי חשוב ופועל יותר מדיבורים.
אני משתדלת שהכול יהיה מתוך הכיף המקסימלי.
חוויות משאירות רושם לחיים. הבנות נוכחות לדעת שאפשר לשמור על הרמה הגבוהה ביותר מבחינה חסידית, וליהנות מהאטרקציות המהנות ביותר בלי להתפשר על שום דבר".
התעוררות וחיבור:
חוויה רוחנית מעצימה
אילה מספרת כי עצם השהייה בארץ ישראל מאפשרת לבנות להיפתח יותר ולקבל הרבה יותר את התוכן ואת החיזוק הרוחני. הכול נעשה מתוך הנאה, והבנות פנויות מהסחות הדעת ופתוחות לקבל. שפע הסדנאות והשיעורים מותיר רושם עצום, ותמיד רואים שינוי על משתתפות המסע – הן מתחזקות בתפילה, מקפידות יותר על נטילת ידיים ועל צניעות, או ממנות משפיעה בעקבות הסדנה בנושא.
"זכות עצומה לפעול בזמן הזה ועם הגיל הזה. והעיקר שנזכה לממש את השליחות שלנו, ושנתראה בארץ ישראל השלמה על ענני שמיא תכף ומייד עם הרבי בראשנו".
באדיבות מגזין עטרת חיה
