שלום לכולם

אנו עומדים בסוף השבוע ה-47 למלחמת הקיום על ארצנו מולדתנו על עמנו ועל תורתנו הקדושים.

מאז שבת שמחת תורה כל אחד ואחת מאתנו מחפשים להגיע למנוחה ולנחלה שלו למנוחת הנפש והגוף לה אנו זקוקים מהמצב המורכב בו אנו נתונים מזה 11 חדשים!

המפונים רוצים רק לשוב לביתם, החיילים משתוקקים כבר לשוב מהחזית לביתם ולמשפחתם, לחבריהם ולעבודתם, הפצועים לבריאותם, החטופים ששבו לשגרה בריאה ושמחה, ואלה שעדיין בשבי מייחלים להיפגש עם יקיריהם, בני משפחות שכולות מלאים בגעגועים ליקיריהם…

בתקופה שקדמה לשבת ושמחת תורה לאורך שנים רבות ראינו איך תושבי הדרום היקרים. וכעת במשך 11 חדשים האחרונים לצערנו הצטרפו אליהם תושבי הצפון ולסירוגין גם תושבי המרכז ויחד רצנו כולנו למרחבים מוגנים ובטוחים מאימת הטילים..

בהשאלה ממלחמה קיומית 'למלחמה' יום יומית, אנו רואים כיצד כל אדם בעולם זקוק למרחב מאפשר מוגן ובטוח בו הוא חיי את חייו, הוא זקוק וחפץ בפניות נפשית ורגשית בכדי לחוות סיפוק ואושר בחייו ולהגיע למימוש עצמי.

הדרך לאושר המיוחל עוברת ורצופה מהמורות עליות וירידות ואנו מתפללים שנזכה להגיע למנוחה ולנחלה בקלות ובשמחה מבלי לעבור את מסכת הייסורים בדרך אל האושר המיוחל..

על הדרך אל האושר ולמימוש עצמי נכתבו עשרות, מאות ואולי אלפי ספרים ומאמרים..   אני לא מתיימר להצטרף לרשימה המכובדת הזו ולכתוב עוד מאמר אחד שכזה..

אני רק אומר לכל מי שמצפה למצוא את המתכון הסודי ונוסחת הקסם אל האושר, שלעת עתה לא מצאתי אותו..                                 

אבל אני כן רוצה להציע את הנוסחא התורנית הייחודית לדרך לחיות חיים מאושרים שמחים ושלווים, כפי שמשתקפת ועולה מפרשת השבוע מהיבט יהודי, חסידי ופסיכותרפי.

'מרחב מאפשר' הנו 'מרחב-מוגן' עבור כל אדם בעולם!

אחת המתנות הגדולות ביותר אותו קיבל בחיר הנבראים האדם עלי אדמות הנה: 'מרחב מאפשר' בנפשו המהווה כלי נהדר ומשמעותי למציאת מזור לנפש המתמודדת עם כלל אתגרי החיים!

משמעותו של 'מרחב מאפשר' בנפש האדם הנו מרחב אינדיווידואלי השווה והמתאים לנפש האדם המעניק לו את השקט והשלווה לה הוא זקוק ומשם מקום ומרחב לביטוי עצמי אישי ובין אישי!

מרחב זה הנו תנועה נפשית בה האדם מוצא או מגלה את עצמו דרכו!

זה יכול להיות כל דבר שרק אפשר להעלות על הדעת, זהו מרחב אפשרויות בלתי מוגבל במסגרת האפשרויות העומדות בפני האדם, משום שלכל אחד יש מרחב מאפשר שונה המיוחד וייחודי לו דרכו הוא מוצא את ביטויו העצמי והנפשי!

מרחב זה מהווה כאמור את הקרקע הקיומית לביטוי עצמי, מימוש עצמי, באופן ובצורה האותנטית ביותר בה האדם יכול ומסוגל להביא לידי ביטוי את מי שהוא בעצם!

ולכן נקרא 'מרחב מאפשר'- מרחב המאפשר והמעניק לכל אדם את ההזדמנות להיות מי שהוא, כפי שהוא, בצורה ובאופן המיטבי ביותר עבורו, להיות ולהפוך לגירסא הטובה ביותר של עצמו!

אדם הזוכה 'למרחב מאפשר' בחייו יכול להתמודד בצורה הייחודית והמיטבית ביותר עבורו עם כל אתגר שרק יעמוד בדרכו ובחייו!

אני רוצה לפתוח את הצוהר להתמודדות ייחודית שכזו הבאה לידי ביטוי בחיי האדם ובנפש האדם כפי שנשקפת מהתמודדות עם 'הפרעת חרדה ובעת' שתפסה את מקומה בספר האבחון הרשמי של הפסיכיאטריה ה-DSM 5   .

חרדה: משקפת התמודדות עם קושי נפשי ורגשי המעלה בי חששות הנובעות מהתכנות היפותטית שמשהו לא טוב עלול להתרחש ולאיים עלי או לפגוע בי.

כאשר החרדה לא מטופלת היא עלולה להחריף ולהגיע למצב בו תפקודו של האדם יפגע משמעותית והחרדה עלולה לגרום לו לנזק נפשי משמעותי כאשר החרדה מתקבעת בנפש האדם והופכת מקושי רגשי להפרעת חרדה!

ישנן תופעות ייחודיות בנפש האדם המבטאות מצב חרדתי הנובעות מסטרס ולחץ נפשי מתמשך וקבוע המערער את נפש האדם ומשפיע אף על תפקודו הפיזיולוגי..

לדוגמא: גמגום, טיקים: תנועות ועיוותים בפנים – עיניים, פה, אף, ראש, בלתי רצוניות ובלתי נשלטות.

 ישנן הפרעות נפשיות מאובחנות כמו ה-  O.C.D שהנה הפרעה אובססיבית (טורדנית) קומפולסיבית (כפייתית) המתקיימת ובאה לידי ביטוי בעיקר במצבי לחץ וסרס נפשי מוגבר, המאפיינות חרדה     כמו: טריכוטילומניה- מריטת שיער בלתי רצונית שהנה אובססיבית- בחזרתיות ובכפייתיות שלה, וקומפולסיבית- בטקסי ההרגעה המדומים דרך תלישת השיער מהראש או מהפנים..

ישנן גם תסמונות מאובחנות המתקיימות ובאות לידי ביטוי במצבי לחץ וסרס נפשי מוגברת כמו: תסמונת טורט- המאופיינת בין היתר ובעיקר בהשמעת קולות ותנועות גוף לא רצוניות ובלתי נשלטות.

לכל אחת ואחת מתנועות הללו ישנו טיפול מוסדר ומקצועי אם זה טיפול תרופתי או טיפול תרפויטי נפשי ורגשי או שילוב של שניהם יחד לפי מידת הצורך וההתאמה למטופל.

אני ארצה לגעת ולהתייחס לסוג ייחודי של התמודדות בקרב הסובלים מתופעות שונות נפשיות ורגשיות המאופיינות בחרדה, שאמנם אינו מהווה פתרון למיגור החרדה, אך בהחלט מהווה 'מרחב מאפשר' לנפש האדם ומעניק לו דרך ייחודית לחיות עם החרדה בשלום ואף למנף אותה לטובתו באופן הייחודי לו!

אני מדבר על שימוש מושכל בחרדה אותו עושה האדם הנדרש להתמודד עם החרדה, כאשר הוא מוצא לה 'בית חם', 'בית מוגן' שהנו מרחב מאפשר עבורו!

ניקח את האדם המגמגם כדוגמא: המוצא מרחב מאפשר לגמגום כאשר הוא שר ומוצא את עצמו מבטא את מילות השיר בשטף ובבהירות רבה!

מה קורה לאדם המגמגם כאשר הוא שר?

אפידמיולוגיה: ישנם גורמים ומאפיינים שונים להסבר העדר הגמגום כאשר האדם שר, אבל ארצה להתייחס כאן למאפיין המשמעותי ביותר בעיניי והוא: 'מרחב מאפשר' כאמור!

כאשר האדם המגמגם שר הוא מתיק (מלשון התקה- העברה של רגש מציף ולא מוכל ממקום לא מאפשר אל עבר מרחב מאפשר) באופן חיובי את החרדה המאופיינת בסטרס ולחץ נפשי ורגשי מוגבר ממרחב אחד אל עבר מרחב אחר!

'מהמרחב המערער' אל עבר 'המרחב המאפשר'!

התקה זו מורידה את מפלס החרדה פלאים ומאפשרת זרימה ותנועה בנפש בדרך לשירה קולחת העולה ובוקעת מגרונו של האדם המגמגם בדיבורו, שכעת מביע את עצמו בשטף ובבהירות ממקום וממרחב מאפשר בנפשו!

דוגמא נוספת אליה נחשפתי לאחרונה הייתה עם נער מתבגר הסובל מתסמונת טורט שסבל לאורך ילדותו מהצקות חוזרו ונשנות ומדחייה חברתית קשה.

העובדה שהוא היה עושה תנועות ומשמיע קולות בלתי רצוניים ובלתי נשלטים הפכו אותו 'למוזר' בחברה והסבו לו סבל בלתי נגמר.

הוא ניסה להתמודד עם התופעה בכל דרך אפשרית טיפול תרופתי, רגשי ועוד שלל טיפולי תמיכה שונים ויעילים לכשעצמם, רק שבמקרה שלו הוא לא מצא בהם את המזור לנפשו ולא חווה את המרחב המאפשר לו היה זקוק כל כך..

עד שהגיע אל 'המרחב המאפשר' לו היה זקוק כאשר נרשם ללימודי בישול והתמקצע בתחום. העבודה במטבח והבישולים היוו עבורו תרפיה לנפש והוא מצא את עצמו רגוע ושלו ומלא בסיפוק עצמי, תופעת התנועות והקולות הבלתי רצוניים והבלתי נשלטים ירדו פלאים כאשר החל לעבוד במטבח.

כפי שציינתי אין בכך ריפוי של החרדה במקרה של גמגום, או טיפול חלופי ל- O.C.D או העלמת תסמונת טורט..

אבל זו הדרך היעילה הטובה והמדויקת ביותר למצוא לנפש האדם מזור מפני התמודדות המהווים אתגרים לבני אדם הסובלים מחרדה המלווה בלחץ וסטרס מוגברים.

'המרחב המאפשר' הנו מרחב ייחודי עבור האדם ומהווה את הפלטפורמה המדויקת והנכונה ליצירת שחרור וזרימה בנפש האדם מפני חסמים רגשיים ונפשיים הבאים לידי ביטוי כאמור בחרדה.

כל אדם זקוק 'למרחב המאפשר' הייחודי לו, המדויק לו והיעיל ביותר עבורו כדי לחיות את חייו בשלווה ורוגע ולבא על סיפוקו ולהגיע למימוש עצמי בחייו דרך 'המרחב המאפשר' האישי שלו!

אנחנו כחברה חייבים אבל ממש חייבים לעשות הכל בכדי להבין מהו המרחב המאפשר של כל מי שנמצא לצדנו ובא במגע אתנו בחיי היום יום, החל מיקירנו הקרובים אלינו ביותר ילדינו ומשפחתנו, תלמידנו, חברנו ומכרנו ועמיתנו לעבודה..

פשוט להתאים להם את המרחב המאפשר הייחודי עבורם ולאפשר להם ליהנות ממנו, על מנת לאפשר זרימה טבעית של הנפש להביא לידי ביטוי את עצמם ואת יכולותיהם בדרך לחיים אותנטיים שמחים ומאושרים ולמימוש עצמי מקסימלי!

כשאנו אנו מונעים מיקרנו את 'המרחב המאפשר' עבורם בטענות שונות כמו הוא זקוק להתמודד עם החיים האמיתיים, הוא לא יכול לברוח מהאתגרים אל 'מרחב אפשר' זה רק יעמיק את הקשיים שלו.. אנחנו פשוט עושים להם עוול!

הכרת והבנת משמעותו של מרחב מאפשר לא ניתנת לפרשנויות שונות , ראציונליות והגיוניות ככל שיהיו! זהו מרחב אישי אינדיווידואלי וסובייקטיבי ייחודי מסוגו עבור כל אדם באשר הוא ולתפיסתנו ולדעתנו אין שום משקל בהבנת הצורך הייחודי הזה!

 כך שיהיה ממש חבל למנוע ולחבל ביכולת האינדיווידואלית של יקירנו דרך חוסר הבנה משווע לצרכים הייחודים להם, אותו מבטאת נפשם בצורה המאפיינת את מי שהם ומעניקה להם דרך 'המרחב המאפשר' אותו מצאו ובו הם רואים מזור לנפשם דרך להיות מי שהם ולמימוש עצמי!

'המדריך המושלם למטייל'!

השבוע נקרא בפרשת ראה!

השבוע ראיתי בחנות ספרים טיפוסית מדריך ייחודי תחת הכותרת 'המדריך המושלם למטייל'! הסתקרנתי זו הייתה חוברת דקה יחסית, כשפתחתי הופתעתי..

ראיתי שזו בעצם פרשת ראה המהווה את תמצית 'המדריך המושלם לתייר' המבקר בעולמו ובנחלתו של ה' יתברך.     

זה המקבל ויזה, או 'גרין כארד' זמני ל-70 שנה או אם בגבורות אז ל- 80 שנה ויש כאלה שזוכים אף ל-120 שנה. מדריך זה הנו המדויק והמותאם ביותר עבור כל נפש יהודי המנחה אותו במשך ביקורו צעד אחר צעד אל עבר המנוחה והנחלה בחייו.

המדריך מונה ומתאר בהוראות מדויקות ומותאמות לכל נפש המבארות ומסבירות בשפה השווה לכל נפש כיצד למצוא את ולהגיע אל המנוחה והנחלה בחייו.

למדריך זה ישנה הקדמה מרגשת ויוצאת דופן מאת המציא לאור: המדריך הזה אומר לנו המוציא לאור מיועד עבורכם וישרת אתכם נאמנה בדרך לקשר נצחי ועמוק שלנו ויהווה את המתנה הגדולה ביותר אותה תעניקו לעצמכם בביקורכם בעולמי!

פשוט פעלו לפי הוראות המדריך, אבל אל תנוחו רגע על 'זרי הדפנה', נסו כל העת לשדרג את הקשר הזה ביצירתיות אותה תביאו מתוככם פנימה,  זה יהפוך עבורכם את הביקור מסתם מדריך וספר הוראות לוגי וטכני, לדרך חיים מלאת סיפוק ומשמעות ושמחה פנימית!

בסוף ההקדמה כותב המוציא לאור  את המדריך הזה כתבתי לאחר חשיבה מעמיקה וארוכה, מתוך הבנה מה יכול לסייע לכם בביקורכם בעולמי ולהוות עבורכם מתנה אישית ממני..

אמנם זהו מדריך המיועד עבורכם, אך יחד אתו אני מעניק לכם את המתנה הגדולה ממנו את המתנה המושלמת עבור המטייל והיא הבחירה החופשית!

בבחירה חופשית טמונה כל התפיסה של מדריך זה, הנשען על ההבנה שכאשר תבחרו בבחירה חופשית להתנהל לאור מדריך זה, רק אז תפיקו את התועלת וההנאה הצרופה האמיתית, השלימה והמדויקת עבורכם בטיול זה!  

על החתום אביכם אוהבכם מלב ונפש החפץ בטובתכם ובהצלחתכם תמיד כל הימים ה' יתברך!

(זה היה תיאור ציור מטפורי כמובן..)

הבחירה החופשית הנה המתנה המושלמת והגדולה ביותר עבור בחיר הנבראים האדם, המוענקת לו מאת ה' יתברך, הוא מראה (מלשון-ראה) לנו את הדרך וממליץ עליה בחום רב, אך מאפשר לנו ומתיר בידנו את זכות הבחירה האם לאמץ את הדרך ואת המדריך הנפלא שכתב עבורנו!

וכפי שמתארת זאת התורה: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה... אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". (דברים פרק י"א פסוקים כ"ו-כ"ז).

ה' יתברך מראה לנו את הדרך הטובה עבורנו במדריך שכתב עבורנו ומניח לנו אותו במדף ארון הספרים היהודי ומאפשר לנו לבחור את דרכנו בחיינו!

הוא יצר עבורנו 'מרחב מאפשר' בו ודרכו נוכל להיות מי שאנחנו ונצליח לממש את עצמנו ולהגשים ייעודנו שלשמו ירדה נשמתנו לעולם הזה לביקור וטיול קצר..

הוא רואה את כל אחד ואחת מאתנו מנקודת מבט אבהית ומקצועית ומורה לנו את הדרך לחיים מאושרים ושמחים..

אנחנו רק צריכים להתחבר אל עצמנו ולהרגיש את החיבור שלנו אליו יתברך ולחוש את האהבה העוברת ממנו אלינו ואיך כל מה שנכתב עבורנו במדריך התורני הוא אך ורק עבורנו ולטובתנו!

כפי שמעיד הכתוב: "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".

 עשיתי בדיוק כעצתך!

בימי הפורענות, הרדיפות האכזריות והגזירות האיומות שסבלו היהודים תחת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, שדיכא את מרד בר-כוכבא, החריב את ביתר והרג צדיקים רבים, ביניהם עשרה הרוגי מלכות ורבי עקיבא בראשם. בימים קשים ומרים אלה דרך בשמי היהדות כוכב שמאיר עד היום באור יקרות.

המדובר באונקלוס הגר שתירגם את התורה הארמית ואשר תרגומו (שהוא גם פירוש) מודפס בכל חומש וידוע בשם "תרגום אונקלוס".

מי היה אונקלוס הגר? מה מוצאו ומאין בא? כיצד הפך להיות גר צדק? על כל השאלות הללו מוצאים אנו תשובה בתלמוד, המוסר לנו את תולדות חייו של אונקלוס.

אונקלוס היה נצר משפחת המלוכה הרומית. אמו הייתה אחותו של אדריאנוס קיסר ואילו אביו היה אציל רומאי בשם קלונימוס. אונקלוס היה איש מלומד שידע את כל המדעים של רומי ויוון על בוריין. הוא היה מחונן לא רק במוח חריף, כי אם גם בלב של זהב ובנשמה גבוהה. לאחר שבחקירותיו הגיע להכרת הבורא, החל אונקלוס לעבוד את אלוקי ישראל בהסתר, ב"מחתרת", וחיכה להזדמנות בה יוכל להתגייר גם באופן רשמי.

פעם אחת בא אונקלוס אל דודו אדריאנוס ואמר לו: הנה ישבתי משך שנים ורכשתי לי ידיעות בכל השטחים ולמדתי שפות. אולם מה יש לי מכל זה, אם אני יושב בבית ואיני יוצא אל העולם הגדול לנסות את מזלי ולשלוח ידי במסחר. אתה דודי, הלא ידעת כי אין לי שיח ושיג בענייני העולם והוויותיו רחוקות ממני. על כן באתי אליך לבקש עצה: איזו סחורה כדאי לקנות, בכדי להרוויח בה?

אדריאנוס חייך בשביעות רצון. נעמה לו העובדה שבן-אחותו הפיקח בא אליו לבקש עצה. אמר לו: אוצרותיי פתוחים לפניך. קח לך כמה כסף שתרצה. אולם אם את עצתי הנך מבקש, הריני מייעץ לך לקנות סחורה זולה מאד, סחורה שאין האנשים מכירים בערכה ואין עליה הרבה קופצים. אתה תקנה סחורה זו בזיל הזול ואחר-כך תעשה לה תעמולה מתאימה, עד שהבריות יכירו בערכה ותוכל למכור אותה כפל כפליים.

אונקלוס עזב את ארמון דודו ויצא את רומי. בתור נסיך מלכותי היו לו כל ההקלות ולא ארכו הימים עד שהגיע לירושלים שם קיבל את האמונה היהודית והתגייר. אולם נפשו שתאבה ללמוד ולדעת יותר ויותר לא הסתפקה בזה. הוא נהיה תלמידם של רבי יהושע בן חנניה ורבי אליעזר בן הורקנוס, התנאים הגדולים של התקופה ההיא. אונקלוס למד בשקידה עצומה עד שרבותיו החלו לדאוג לבריאותו. אולם הוא לא שעה לאזהרותיהם ולמד יומם ולילה עד שנהיה בקי בכל חדרי התורה.

אונקלוס הצטער מאד על העובדה שהרבה יהודים שכחו מאז גלות בבל את לשון הקודש ודיברו בבבלית, אשדודית, ארמית וכן ניבים אחרים שהיו שגורים בפי עמי הסביבה. בשעת עלייתם מגולת בבל, תירגם להם עזרא הסופר את התורה לארמית, אולם תרגום זה אבד ולא היה בנמצא יותר. עתה החליט אונקלוס לתרגם מחדש את התורה לארמית, תחת השגחת התנאים הגדולים ולפי המסורה המקובלת מדור לדור, עד עזרא הסופר ועד משה רבנו. תרגום זה נקרא תרגום אונקלוס שאנו משתמשים בו עד היום.

לא היו ימים מרובים, עד שנודע לקיסר אדריאנוס על מעללי בן-אחותו בארץ יהודה, בשמעו זאת, נתמלא העריץ חימה ושלח תיכף גדוד חיילים לאסור את אונקלוס ולהביא אותו לרומי כשהוא כבול באזיקים.

כשהגיעו החיילים אליו, קיבלם אונקלוס בסבר פנים יפות. הוא ניהל אתם שיחה על עניני דת ואמונה ודבריו עשו רושם אדיר על הקלגסים הפשוטים. הם נפלו לרגליו וביקשוהו שיעזור להם להתגייר ולהיות יהודים כמוהו.

משבוששו השליחים לחזור, שלח אדריאנוס גדוד אחר. הפעם בחר לוחמים וותיקים ואמיצים העשויים ללא חת, הוא אף ציווה עליהם לא להיכנס לוויכוחים עם אונקלוס, אלא לעצרו תיכף ומיד ולהביאו לרומי. כי אדריאנוס כבר שמע מה קרה לשליחיו הקודמים…

אונקלוס קיבל גם שליחים אלה במאור פנים. הוא אמר להם כי יודע הנו את פקודת הקיסר לא להיכנס אתו לוויכוח. אתם חייבים למלא אחר מצוות הקיסר אמר להם כשם שאני מילאתי אחריה. על כן אשאל אתכם משהו שאתם בתור בקיאים בגינוני הטקס של חצר המלכות צריכים לדעת זאת. בסולם הדרגות נושאי האבוקות נוהגים שניפיור (דרגה נמוכה ביותר) נושא אבוקה לאפיפיור, הלה לדוכס ודוכס להגמון והגמון למלך. אולם למי נושא המלך אבוקה?

אמרו לו: מלך אינו נושא אבוקה לפני איש.

אמר להם: והקדוש ברוך הוא, שהוא מלך מלכי המלכים נשא אבוקה כדי להאיר לבני ישראל, שנאמר: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן… ולילה בעמוד אש להאיר להם"…

הדברים עשו רושם אדיר על החיילים. הם החליטו לנטוש את שליחותם, לערוק ולהימנות על תלמידי אונקלוס הגר.

אדריאנוס שכעסו לא ידע גבול, חזר ושלח גדוד חיילים עם פקידים גבוהים בראשם, הוא ציווה עליהם לא להחליף עמו דברים כלל אלא להביאו אליו אסור בנחושתיים.

כאשר הגיעה משלחת המלך, תפסו את אונקלוס והחלו להוציאו מביתו ללא אומר ודברים. הוא הלך אתם בלי להשמיע הגה, אולם כשהגיע לדלת שם את ידו על המזוזה נשק לה וחייך.

החיילים המשתוממים לא יכלו להתאפק ושאלו את אונקלוס: מהו הדבר הזה הדבוק על הדלת, מדוע נשקת אותו ובכלל מדוע שמחתך גדולה כל כך, שעה שאתה מובל אל דודך הזועם המתכונן לערוף את ראשך?

אונקלוס רק חיכה להזדמנות זו כדי לענות להם. הוא אמר: אני צוחק על מנהגם המוזר של אנשים נעלים ומרוממים שכמותכם. בנוהג שבעולם מלך יושב בפנים בחדרי חדרים ועבדיו שומרים אותו מבחוץ. אולם מלכנו, שהוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אינו כן. הוא נותן לעבדיו לשבת בפנים במנוחה והוא שומר עליהם מבחוץ. הנה זוהי המזוזה שלנו.

שלוחי המלך נפלו ברוחם מדברי אונקלוס. הם הוסיפו לדבר אתו ולשאול אותו דברים שונים ולא ארך הזמן עד שהפכו אף הם לתלמידיו הנאמנים.

אדריאנוס נוכח לדעת כי בכח לא יוכל לבן-אחותו הפיקח והעקשן. אולם הוא רצה לראות אותו ולתהות על קנקנו, על כן נשבע לו שלא יאונה לו כל רע אם יבוא ויבקר אצלו.

אונקלוס נסע לרומי והתייצב בפני הקיסר. הלז התפלא לראות כמה כחש בשרו של בן-אחותו שאיבד הרבה ממשקלו הקודם. אולם אונקלוס הבטיחו בבת צחוק על שפתיו, כי תמורת המשקל שהפסיד נתווספו לו הרבה תורה וחכמה.

לאחר מכן שאלו אדריאנאוס, כיצד יתכן הדבר שהוא, הנסיך אונקלוס, עזב את ביתו ואמונתו ודבק בישראל, אומה קטנה המושפלת עד דכא, סובלת ייסורים ועלבונות מכל העמים הסובבים אותה.

בעצתך הטובה שמעתי אדוני הקיסר הייתה תשובת אונקלוס. אתה יעצת לי לקחת סחורה זולה ופחות ערך, שעדיין אין מכירים בערכה וחשיבותה, סחורה שאין עליה הרבה קופצים.

זה בדיוק מה שעשיתי, המשיך אונקלוס. מצאתי את עם ישראל שהם דוויים וסחופים בעולם הזה. דבקתי בהם ועשיתי עסק טוב למדי. כי נביאי ישראל, נביאי האמת, הבטיחו לנו כי באחרית הימים יהיה עם ישראל מאושר ומושפע בכל הטובות ומלכים ורוזנים ישרתו אותו. כל העמים יכירו אז בתורה הקדושה וירושלים תהיה אור לגויים, מגדל אור מאיר לכל באי עולם..                                            (באדיבות אתר בית חב"ד).

יהי רצון שנזכה כבר לייעוד ולחזון אחרית הימים כפי שיהיה בגאולה האמיתית והשלימה, כפי שנתנבא זכריה הנביא:

"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ". (זכריה פרק ח' פסוקים ד'-ה').

שבת שלום ומבורכת

מאת מישאל אלמלם לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה

פרשת ראה/ אסתי פרקש

סְלִיחָה..

אַתְּ מוֹכֶרֶת מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ?

מְנֻמָּרוֹת אוֹ צִבְעוֹנִיּוֹת

שֶׁיִּהְיוּ יְצִירָתִיּוֹת, שְׂמֵחוֹת

אֵלּוּ מִדַּי צָרוֹת

וְאֵלּוּ מַמָּשׁ הֲפוּכוֹת

הַמְּצִיאוּת מְעַוְּתוֹת

וְהַהֵן מַסְתִּירוֹת כָּל הַפָּנִים

מַצְרִיכוֹת הַרְבֵּה גִּנּוּנִים

בְּעֶצֶם.. אַתְּ יוֹדַעַת מָה

הֲכִי חָשׁוּב לִי עֲדָשָׁה כֵּהָה

שֶׁתְּסַנֵּן גַּם בְּזָוִיּוֹת הָרְאִיָּה

שֶׁאֶרְאֶה מְצִיאוּת בְּרִיאָה

וּבְעִקָּר אַתְּ… הַבְּרָכָה

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"

אַתְּ מְבִינָה?

הַכֹּל תָּלוּי בִּי, בָּרְאִיָּה

יֵשׁ לִי אֶת יְכֹלֶת הַבְּחִירָה

אִם לִרְאוֹת  בַּבְּרָכָה אוֹ קְלָלָה

לִבְחֹר בֵּין טוֹב לְרַע

בַּבַּיִת, בַּמִּשְׁפָּחָה, בָּעֲבוֹדָה

גַּם אִם הַמְּצִיאוּת לֹא פְּשׁוּטָה

'אָנֹכִי נוֹתֵן' -הַכֹּחַ לַמְּשִׂימָה

גַּם אִם הַמְּצִיאוּת אֲפֹרָה

וְנִרְאֵית לֹא פְּשׁוּטָה

אוֹ אֲפִלּוּ מְאַיֶּמֶת וְקָשָׁה

דְּעִי שֶׁגַּם הִיא לְטוֹבָה

מְקַדֶּמֶת לִיצִיאָה לְאוֹרָהּ

וּבְיָדַיִךְ הַבְּחִירָה

לִרְאוֹת הַטּוֹבָה וְהַבְּרָכָה

הֵי, אֵיזֶה מִשְׁקָפַיִם בָּחַרְתָּ בַּסּוֹף?

בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים חֹדֶשׁ אֱלוּל וְלִקְרַאת פְּתִיחַת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶמְשֵׁךְ "וַעֲבַרְתֶּם֘ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם־בֶּטַח:

שבת שלום, אסתי

יועצת חינוכית ושליחת הרבי בפתח תקוה

איך נתכונן לשנה החדשה? 

רחלי, רבקי ושטערנא (השמות המלאים שמורים במערכת), אימהות ונשות חינוך, משתפות:

"התשובה לשאלה 'איך נתכונן לחזרה לשגרה' תלויה בין השאר בשכבת הגיל. בכל שכבת גיל נדגיש דברים אחרים, נשתמש בכלים אחרים, ונפעל בהתאם לצורך הקיים בשלב המסוים", אומרת רחלי.

גם רבקי סבורה שאין תשובה אחת נכונה: "תלוי מי הילד. כל הורה מכיר את הילד שלו, אם הוא 'ילד טוב ירושלים', או חכם במיוחד, ואולי יש לו קושי רגשי, חברתי או לימודי".

ושטערנא מוסיפה: "כדי שהילדים יתחילו את השנה בטוב, הם צריכים להיות פנויים ללמידה. אני כאימא צריכה לעזור להם להפחית קשיים לימודיים, רגשיים וחברתיים, אם קיימים כאלו, לעזור להם להתמודד באופן נכון וטוב, ואולי אף להתפטר מהקשיים לחלוטין."

רחלי נוגעת בצורך של הילדים להגיע מוכנים במישור הרוחני:

"חשוב מאוד להקפיד עם הילדים על תפילה ולימוד בהתאם לגילם, ליכולתם ולרמתם, גם בחופש הגדול. מלבד הפן הערכי והחינוכי שבדבר, הדבר יקל עליהם לחזור למסגרת הדורשת ומצפה מהם להתפלל וללמוד", היא אומרת.

מוכנות רגשית

כל השלוש מדברות על חשיבות ההכנה במישור הרגשי:

רחלי ממליצה: "דברו עם הילד שלכן, ספרו לו שתכף מתחילה שנת לימודים חדשה, נסו לגרום לו לשמוח ולהתרגש מכך. ידוע שהתחדשות יוצרת התרגשות. תנו לו להתחדש – אם בחולצת תלבושת, ואם במכשירי כתיבה… גם אם יש לו הכול משנה שעברה, תחושת ההתחדשות תורמת רבות. נוסף על כך, חשוב מאוד לשמוע מהילד מה הוא חושב ומרגיש כלפי השנה החדשה, לבדוק אם יש לו חשש כלשהו לקראתה, ולהסביר לו שגם אם היו קשיים בשנה שעברה, הם אינם מוכרחים ללוות אותו הלאה, ואפשר, בסייעתא־דשמיא, לפתוח דף חדש. כדאי גם לעזור לו לערוך תיאום ציפיות לקראת החזרה לבית־הספר או לתלמוד־תורה".

רבקי מוסיפה: "חשוב שהילד יגיע מוכן, מצויד ושמח לכיתה. כך הוא יוכל, בעזרת ה', להתחיל את השנה ברגל ימין. אם הילד גדול דיו – תנו לו מספיק זמן מראש לארגן ולסדר את החפצים, לעטוף את הספרים וכדומה. הפקידו בידיו את האחריות. מלבד זאת, כשמדובר במקום חדש עבור הילד, חשוב לערוך איתו סיור במקום לפני תחילת הלימודים, ולגרום לו להרגיש חיבור ושייכות. אנחנו כהורים צריכים להקל עליו את המעבר, ולהשתדל שלא יחווה תחושה של זרות וניכור ביום הראשון".

גם שטערנא מצטרפת: "ברוך ה', זכיתי לשמש שליחה בשדה החינוך, ואני יוצאת לחופשה עם הילדים. כך יש לי יותר אפשרות ופניות להרגיש אותם מקרוב, לשים לב לחוזקות של כל ילד ולהעצים, לטפח ולחזק אותן, ולשים לב גם לקשיים שלו, לדברים שבהם הוא צריך עזרה. כך הילדים יגיעו לתחילת השנה ממקום של חוסן".

מוכנות לימודית

לרחלי ולרבקי יש עצות שנוגעות גם לפן הלימודי:

"כשמדובר בילדים בכיתות א'–ב', חשוב שהם יתרגלו את מיומנויות הקריאה והכתיבה, החדשות יחסית עבורם, גם בחופש. אין צורך להעמיס על הילדים או להכביד עליהם, אפשר להסתפק בקריאה של קטעים קצרים ולערוך מבצע על כך, אפשר לתת להם לכתוב בקצרה לאיזה טיול נסענו היום, מה הם אכלו ולבשו (המשימה יכולה לשמש גם ככלי עזר לעיבוד רגשות ולשיח עליהם) וכדומה. כך ישתמרו אצלם, בעזרת ה', יכולות הקריאה והכתיבה, ויהיה להם קל יותר בתחילת השנה", משתפת רחלי מניסיונה.

גם לרבקי חשוב להעיר את תשומת הלב:

"אם את כאימא יודעת שהילד שלך מתמודד עם קושי לימודי, נסי לחשוף אותו לחומר שהוא עתיד ללמוד השנה, להעשיר את הידע שלו, להכיר לו את התכנים, ובכך להקל עליו, בסייעתא־דשמיא, את המפגש עימם בכיתה".

מוכנות חברתית

רבקי מוסיפה ואומרת שלנו ההורים יש אפשרות לסייע לילד גם מבחינה חברתית: "אם הילד מתחיל את שנת הלימודים במקום חדש, דאגו להכיר לו כבר בחופש כמה חברים מהכיתה החדשה. צרו קשר עם הורי הילדים, הזמינו אותם אליכם, ותנו לילדכם הזדמנות ליצור היכרויות ולפתח קשרים מוקדמים, כדי שלא יחוש בודד ומנותק ביום הראשון ללימודים".

רבקי מדגישה שהנאמר לעיל תקף לא רק כשמדובר במסגרת חדשה עבור הילד:

"אם את יודעת שבשנים קודמות ילדך התקשה למצוא חברים, תוכלי לנסות לסייע לו באופן דומה".

צידה לדרך החדשה

מסר לסיום?

רחלי: "יש לכם מה לומר למורה? אתם מצפים למשהו מסוים? אל תחכו למחצית ב'. צרו קשר עם המורה לפני תחילת השנה ושתפו אותה. היא הרי לא נביאה"…

רבקי: "אם יש לילדכם קשיים רגשיים, קשיי קשב, לקות כלשהי וכדומה – קבעו פגישה עם המורה ויידעו אותו או אותה בכך. ספרו מה הקל את ההתמודדות בשנים קודמות בבית הספר או בגן. זכרו שאתם מכירים את ילדכם טוב מכולם. אם תחלקו עם המורה את הניסיון שצברתם עם הילד, ותדברו על מה שהילד זקוק לו – הילד רק ירוויח! זכורים לי הורים לילדת שילוב שבאו ואמרו לי: 'יש לנו, ברוך ה', ילדה טובה שזקוקה להסבר פרטני נוסף אחרי ההקניה לכל הכיתה'. הקפדתי על זה מאוד, וברוך ה', הילדה יצאה משילוב, והפכה לתלמידה מצטיינת. כשיש שיתוף פעולה נכון בין הורים למורים, וכשההורים מעורבים ולא מתערבים – זה עשוי להיות מתכון להצלחה, בעזרת ה'. אציין ששיתוף של מורה נחוץ ויעיל לא רק במקרים שבהם יש קושי, אלא גם כשמדובר בילד חכם במיוחד, שזקוק לאתגר אינטלקטואלי כדי שלא יאבד עניין בלימודים ובבית הספר".

שטערנא: "אם נדלקה לכם בחופש הזה נורה אדומה, אם הצלחתם לשים לב לקושי מסוים, רגשי, לימודי, מוטורי וכדומה, כדאי לשנס מותניים, ולהשקיע מאמץ כדי שהילד יקבל את העזרה שהוא זקוק לה, ויתחיל את השנה כשהוא 'על המסלול'.

יהי רצון שעוד לפני החזרה לשגרה נזכה להיכנס לשגרת גאולה!

באדיבות מגזין עטרת חיה

בליל ט' ניסן, בשעה שלוש לפנות בוקר, באו אנשי הנ.ק.וו.ד. ואסרו את ר’ לוי יצחק. כששאלה הרבנית חנה כיצד תוכל לדעת את מקום שהייתו של בעלה, כדי להעביר לו מעט כסף ומזון, הנחו אותה להגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים למפקדת המשטרה כדי לקבל את המידע. למחרת היא הגיעה לשם, אך לצערה, לא קיבלה שום מידע.

על כל בקשותיה לאפשר לה להעביר לו אוכל, השיבו לה שאיננו נמצא. כשראתה שהמצב קשה, הגישה לתובע הצהרה שבעלה חולה, ואם לא תעביר לו אוכל מהבית, הוא לא יאכל דבר בפסח, ולכן היא מבקשת שיתאפשר לה להביא לו מזון. בקשתה נענתה בסירוב, והובטח לה שבבית המעצר מכינים לו את כל המזון הדרוש לפי ההלכה.

כשראתה הרבנית חנה בפרוטוקול המעצר את חתימתו של האחראי על בעלה, התקשרה אליו למשרדי הנ.ק.וו.ד. בכל בוקר וערב, ובכל פעם הוא סיפק לה דיווחים חיוביים מאוד והבטיח שדואגים לכל צרכיו של בעלה, ושבעלה לקח איתו סידור והוא יושב וקורא בו.

חמישה חודשי דאגה

כך עברו על הרבנית חנה חמישה חודשים. פעם בעשרה ימים, כשהגיע תורו של בעלה לקבל חבילה, הייתה הולכת כדי למסור לו מזון או בגדים להחלפה. מועד קבלת החבילות נקבע לפי סדר האל”ף–בי”ת הרוסי. בפעם הראשונה שהגיע תורו, ר’ לוי יצחק אכן קיבל את החבילה, והרבנית חנה קיבלה אישור חתום בשמו. בפעם השנייה חל תורו של ר’ לוי יצחק לקבל את החבילה בשבת. היא הכינה את החבילה מערב שבת, ובשבת בבוקר לקחה עימה נערה רוסייה שתישא את החבילה במקומה.

לאחר המתנה ממושכת, מהשעה שבע בבוקר ועד לשעה שבע בערב, כשכבר ירד החושך, נמסר לה פתק. המפקד הקריא את הפתק בקול רם, בנוכחות אנשים רבים שעמדו בתור: “מכיוון שהיום שבת, סירבתי לקבל את החבילה!”

אחרי מאמצים רבים הצליחה הרבנית חנה לשכנע את האחראי להעביר את החבילה לבעלה כעבור שלושה ימים.

לפני יום הכיפורים העבירה בסוד בקשה לרופא יהודי שעבד במקום שיבקר את בעלה, והרופא אכן מילא את הבקשה. בשעת לילה מאוחרת, במוצאי יום הכיפורים, לאחר ההבדלה, נכנס הרופא לתאו של בעלה וכיבד אותו בסיגריה – זה היה מעשה בעל משמעות רבה.

לוחמת במערכת המשפט

הזמן חלף במהירות, ובמהלך כל התקופה חיפשה הרבנית חנה דרך למנוע את העמדתו של בעלה למשפט. היא שוחחה עם ראש מחלקת הנ.ק.וו.ד. שתחת פיקוחו היה בעלה נתון, אך אף שהלה היה יהודי, הוא תמיד דחה אותה בתשובות קשות.

במאמציה להציל את בעלה נסעה למוסקבה כשבידה בקשה לתובע הראשי. לאחר ימים מספר גילתה את המקום שבו עומד תור הקבלה ללשכתו, והיא בילתה שם כמה שעות מדי יום ביומו.

נופלת וקמה

לפני שנשלח רבי לוי יצחק לגלות, ציידה אותו הרבנית חנה בכל מה שהצליחה להשיג עבורו לדרך. היא התרוצצה במשך יום שלם ממקום למקום עד שהצליחה לאסוף את כל המצרכים הדרושים. כאשר כל הנחוץ היה בידה, יצאה אל בית הכלא, שהיה במרחק רב מהעיר. בשעה שלוש אחר הצהריים הגיעה הרבנית חנה אל שערי הכלא, לאחר שמעדה ונפלה בדרך שלוש פעמים.

עימו בצרה

רבי לוי יצחק נשלח לגלות, והרבנית חנה בחרה להצטרף אליו.

בהיותם בגלות, נסעה הרבנית חנה אל העיר קזיל–ארדא, והביאה משם שתי מחברות, אבקה להכנת דיו וקסת. אי אפשר לתאר במילים עד כמה שימח השלל הזה את ר’ לוי יצחק.

לקראת פסח הצהיר ר’ לוי יצחק בהחלטיות שלא ייגע בשום מאכל במהלך כל החג, משום שלא היו ברשותם כלים כשרים לפסח. משכך, החליטה הרבנית חנה לפעול בנידון.

במרחק של כארבע שעות נסיעה מכפרם התגוררה קבוצה מאורגנת למדי של גולים מקייב. בקבוצה זו היו רב, שוחט, גביר ועסקן ציבורי ושמו קוליקוב. לשם נסעה הרבנית כדי להשיג מעט מצורכי הפסח. היא שהתה שם יומיים, ובמהלך הזמן הזה הוכן בעבורה סיר חדש ממתכת. נוסף על כך, היא הזמינה בשר ודגים לפסח והורתה להביאם אליה בערב החג.

בדרכה חזרה, כשהייתה כבר בתחנת הרכבת, העניקו לה הגולים הללו למעלה מקילוגרם של לחם שחור. השמחה ששררה בחדרם כשנחשפו לתוצאות המוצלחות של המסע הייתה גדולה מעבר לכל תיאור.

אפשר ללמוד רבות מהסיפורים הללו. כדאי שניקח מהם ולו שביב קטן, כצידה לדרך.

באדיבות מגזין עטרת חיה

אחרי שבמוצאי שבת שעברה השתתפנו בהתוועדות זום מרוממת,

"צרור מפתחות של גאולה"

החלטנו לפעול בשטח,

וללמוד בכל מוצאי שבת יחד

את שיחת ה'דבר מלכות' בזום.

כי אין כמו לימוד של נשים יחד!

בכל מוצאי שבת תלמד אותנו מרצה מתחלפת,

וכדי שהלימוד יחדור לכל רבדי הנפש, נתענג גם בניגון ושירה מרגשת.

מחכות לך בזום במוצאי שבת הקרוב, פרשת עקב כ' מנחם-אב.

עם שפרה לבקיבקר וזמרת אורחת

בשעה 22.00

יום הסתלקותו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאויטש מלך המשיח.

מחכות לך בקישור הבא:

https://us06web.zoom.us/j/82540167825?pwd=eCcDTYk1RQ0gY27wIgGlGMfJCaRohM.1

Meeting ID: 82540167825

Passcode: 770

באהבה

מירי שניאורסון – נפלאות

שלום לכולם

אנחנו עומדים בסוף השבוע ה-46 למלחמת הקיום על ארצנו עמנו ותורתנו הקדושים.

ב-11 חדשים האחרונים מאז שבת שמחה תורה והאסון הגדול והנורא שפקד אותנו אנו מתמודדים עם כאב עצום, צער עמוק, חוסר אונים נרכש, ובעיקר תהום עמוקה שנפערה בין חלקים שונים בחברה לבין חלקים אחרים בחברה, הנראית במבט ראשון ככזו הבלתי ניתנת לגישור למרות ניסיונות שונים ומגוונים לגשר על הפערים ביננו.

למרות כל זאת נעשו ניסיונות רבים ורעיונות מבורכים לרוב הבשילו להם על מנת להתגבר על המחסום הרגשי העמוק ולגשר עליו. התגבשה לה חשיבה מעמיקה להבין איך וכיצד ניתן להביא לאחדות ביננו, התגבשו מעגלי שיח רבים בניסיון לדבר על אחדות ולמצוא את השונה והדומה ביננו לטובת מטרה נעלית זו, נעשו מעשים ופעולות רבות ועדיין נעשות כל העת כדי למצוא את המאחד ביננו. ואכן רבים מהם צלחו ופעלו את פעולתם והפשירו חלקים רבים בנו וביננו בדרך להתקרבות האחד לשני.

אמנם יחד עם זאת ולצד זאת ישנו אלמנט עמוק יותר בניסיון לחפש ולמצוא את הדרך לאחדות ביננו העוברת דרך מסע עצמי, המתחיל במפגש עם עצמנו בניסיון להבין מה הגורם המעכב המונע והלא מאפשר את הקרבה שלי לאחר? מהו המחסום עליו יושבת ההתנגדות הפנימית הלא מודעת שאיננה מאפשרת את הקרבה ביננו למרות הרצון הכנה והאמיתי של כולנו?!

אך בעיקר המסע העצמי הזה אמור להוביל אותנו להפנות ולישיר מבט פנימה בניסיון להבין לאן ולטובת מה אנו מפנים את מיטב כוחותינו?

האם בניסיון לחפש אחר אשמים למצב ובמצב בו אנו נתונים ואז להנציח את סבלנו ואת סבלם של יקירנו, או שמא פנינו וכוחנו מופנים בניסיון להירפא מהכאב העמוק בו אנו נתונים דרך מפגש עם הכאב עצמו ועם יקירנו?

בכדי לנסות להבין ולענות על שאלה רגישה ומהותית זו כדאי לצלול אל מעמקי הפרשה בניסיון להבין ולמצוא את הסיבה שבגינה האהבה הטבעית שלנו כבני אדם נחסמת ולא מאפשרת לנו להתקרב האחד לשני.

ננסה להבין זאת דרך הקשר שלנו עם ה' יתברך כפי שבא לידי ביטוי בפרשת השבוע ממבט יהודי תורני חסידי ופסיכותרפי!

כדי להגיע לאהבה שלמעלה מטעם ודעת בקשר עם ה' יתברך יש להסיר את ערלת הלב תחילה:

השבוע נקרא בפרשת עקב

אחד הנושאים בהם עוסקת הפרשה הנה המחסום הרגשי בו היה נתון עם ישראל בקשר בינו לבין ה' יתברך והדרך להסרתו כפי שמתאר הכתוב:

"וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" (דברים פרק י', פסוק ט"ז).

רש"י: 'עָרְלַת לְבַבְכֶם' – אֹטֶם לְבַבְכֶם וְכִסּוּיוֹ.

רבינו בחיי בן אשר: 'ומלתם את ערלת לבבכם' – פחיתות המידות והיצירה מגדר השווייתם יקרא ערלה, כי כל ערלה תוספת חסרון, וכל מי שהוא ערל לב אין בו כח לקבל המושכלות ולהבין דרך האמת.

בספר היסוד של חסידות חב"ד מתאר רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד המכונה אדמו"ר הזקן את מהותה של 'ערלת הלב' ברוחניות הנלמדת ממצוות ברית מילה.

"וְסִבַּת הַגָּלוּת, הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם' דְּהַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁהִלְבִּישׁ בְּחִינַת פְּנִימִית נְקוּדַּת לְבָבוֹ בְּ'זֶה לְעוּמַּת זֶה' דְּהַיְינוּ בִּלְבוּשִׁים צוֹאִים דְּמִילֵּי דְּעָלְמָא וְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם 'בָּבֶל' וְהִיא בְּחִינַת עָרְלָה הַמְכַסָּה עַל הַבְּרִית וּנְקוּדָּה הַפְּנִימִית שֶׁבַּלֵּב וְעַל זֶה נֶאֱמַר: 'וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם'.

וְהִנֵּה, בַּמִּילָה יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: מִילָה וּפְרִיעָה, שֶׁהֵן עָרְלָה גַסָּה וּקְלִיפָּה דַקָּה. וְכֵן בְּעָרְלַת הַלֵּב יֵשׁ גַּם כֵּן תַּאֲוֹת גַּסּוֹת וְדַקּוֹת מִילָה וּפְרִיעָה 'ומָל וְלֹא פָרַע כְּאִלּוּ לֹא מָל', מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף סוֹף עֲדַיִין נְקוּדַּת פְּנִימִית הַלֵּב הִיא מְכוּסָּה בִּלְבוּשׁ שַׂק דַּק בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשִׁבְיָה.

 וְהִנֵּה, עַל מִילַת הָעָרְלָה מַמָּשׁ כְּתִיב 'וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם' אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם. אַךְ לְהָסִיר הַקְּלִיפָּה הַדַּקָּה, זֶהוּ דָּבָר הַקָּשֶׁה עַל הָאָדָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ: 'וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ כוּ', לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ', כְּלוֹמַר לְמַעַן כִּי ה' לְבַדּוֹ הוּא כָּל חַיֶּיךָ מַמָּשׁ, שֶׁלָּכֵן אַהֲבָה זוֹ הִיא מֵעוּמְקָא דְלִבָּא מִנְּקוּדָּה פְּנִימִית מַמָּשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּלְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת". (תניא אגרת הקדש ד').

האדמו"ר הזקן חושף בפנינו את סוד הקשר והאהבה שלנו עם ה' יתברך המתבצע על ידי ברית מילה שמשמעתה הרוחנית הנה הסרת ערלת הלב.

משמעותה של ברית המילה ברוחניות כאמור הנה הסרת 'ערלת הלב'. ערלת הלב הנה ביטוי למחסום רוחני נפשי ורגשי אצל האדם המתבטא בניתוק רגשי המתאפיין בין היתר באפתיות – חוסר אכפתיות, והעדר תגובה רגשית כלפי כל מה שקשור לקשר שלנו עם ה' יתברך.

ערלת הלב אוטמת את מוחנו ולבנו ואינה מניחה לנו ליצור קשר פנימי אמיתי ועמוק עם ה' יתברך!

ברית מילה רוחנית מתרחשת בשני שלבים:

בשלב הראשון אנו מלים את לבנו באמצעות מעשינו שלנו, פעולות הכרוכות בשמירת וקיום תורה מצוות ומעשים טובים ככתוב: 'ומלתם את ערלת לבבכם'- כלומר: אתם בעצמכם על ידי מעשיכם ופעולותיכם הטובים תסירו את ערלת לבבכם את השכבה הגסה שבערלת הלב. בכך אנו מתקרבים אל ה' יתברך חושפים ומגלים את הקשר הפנימי שלנו אתו.

בשלב השני ה' יתברך מצטרף אלינו ומסייע לנו להשלים את המלאכה ואת הפעולה בקשר עמו יתברך שאין ביכולת האדם להגיע אליה בעצמו על ידי מעשיו ועבודתו , ככתוב 'ומל ה' אלוקיך את לבבך'- כלומר ה' יתברך הוא זה שיסיר את ערלת הלב הדקה יותר שאין ביכולת האדם להסירה. השלב השני, מחולל בנו תמורה עמוקה לאין ערוך מקודמו בקשר שלנו עמו יתברך, זהו קשר המבוסס על קשר עצמי שלמעלה מכל סיבה והיגיון קשר זה עתיד להתגלות בשלמות כאמור רק בימות המשיח.

הרבי מליובאוויטש מסביר: פעולת המילה הפיזיולוגית אינה יוצרת מצב חדש, אלא רק מגלה את מעמדו האמיתי של היהודי. לא המילה עושה את היהודי קדוש, שכן קדושתו טבועה בו בעצם הווייתו. קדושה זו באה מלמעלה ואין האדם יכול להשיגה בכוחותיו ובמעשיו. המילה רק מסירה את הערלה והקליפה שמפריעה לקדושה זו להתגלות.

משום כך יכולה ברית מילה שנעשתה באיחור רב של שנים להשפיע גם למפרע. ברגע שמסירים את הערלה, אף אם הדבר נעשה באיחור, מתגלה המציאות שהיהודי קדוש בעצם הווייתו. קדושה זו הייתה קיימת בו כל הזמן, אלא שלפני המילה הייתה חבויה ונסתרת, ועכשיו נתגלתה!

אי אפשר לעולם לבטל את הקשר בין נפש אחת מישראל, תהיה אשר תהיה, לבין ה' יתברך. קשר זה הוא נצחי, ועומד למעלה מכל אפשרות של שינוי, והוא מתגלה ובא לידי ביטוי על-ידי המילה.

מצוות מילה רומזת על כללות עבודת ה' יתברך המתבטא בפסוק: "ומלתם את ערלת לבבכם". הנוגעת ומקיפה את כל מישור החיים של יהודי ולכן אל לו ליהודי להסתפק בכך שהוא יהודי חם ואוהב בלב בלבד, ושהוא קשור בקשר נצחי עם ה' יתברך. הקשר הזה חייב להתגלות על-ידי מעשיו ועבודתו שהרי אהבה אמיתית נמדדת במעשים ולא רק במילים!

ואז, כשנקיים את "ומלתם את ערלת לבבכם", נזכה לגילוי האלוקי של "ומל ה' אלוקיך את לבבך" בגאולה האמיתית והשלמה.

האהבה שוכנת בתוכנו היא רק מחכה שנגלה אותה!

הספרות הטיפולית עוסקת בהרחבה במחסום הרגשי העמוק המונע מהאדם לגלות רגשי אהבה ולהתקרב לזולת.

המחסום יושב על פחד או ליתר דיוק חרדה, חרדה שמא התקרבותי לזולת תפגע בי! חרדה זו נובעת בדרך כלל מניסיונות חוזרים ונשנים למצוא אהבה במקומות הטבעיים לי, המוכרים לי, והכי קרובים אלי, בבית שלי פנימה! ומתחושת דחייה עמוקה לצד ניסיונות אלו!

זה יכולה להיות דמות הורית, חברית או חינוכית..

כשהניסיונות עולים על שרטון אז האמון נשחק לאט, אט ואת מקומו תופסת חרדה מניסיון להתקרב ולמצוא אהבה!

אנו נמצא אדם מתוסכל וחסר אונים המשווע לאהבה ולקרבה, אך נמנע מלגשת אליה ולחוות אותה, מחשש מלקבל דחייה.

הדבר יבא לידי ביטוי בשנות הילדות המוקדמות בחיפוש ובניסיונות כושלים בקרב קבוצת השווים בהתנהגויות המכשילות ומחבלות באופן לא מודע כמובן בניסיון למצוא ולקיים קשרים חברתיים. יעבור דרך גיל ההתבגרות בהתרחקות יזומה לא מודעת ובדידות חברתית, וישליך אף על היכולת למצוא ולקיים קשרים זוגיים משמעותיים, כל זאת בשל אותה חרדה וחשש מדחייה!

הדרך לריפוי הנפשי עוברת דווקא דרך אותם תחושות קשות ולא פשוטות וקשות המונעות את האפשרות הטבעית של האדם להתקרב לזולת.

תפקידו של המטפל לאפשר למטופל דרך מפגש אותנטי בגובה העיניים, ויצירת מרחב מאפשר עבורו ועבור רגשותיו המודחקים והמוכחשים, רגשות כמו קנאה-שנאה, אשמה-בושה, דרך סלולה למפגש מאפשר עם אותן תחושות קשות ומורכבות!

דווקא המעבר דרך הכאב המלווה את אותן תחושות קשות יוביל לריפוי הדרוש לאדם!

האתגר המרכזי של הטיפול, הוא לסייע למטופל לפתח את האומץ להיפגש עם האמת הנפשית הכואבת, מתוך הכרה בפוטנציאל הצמיחה האדיר הגלום בתהליך זה. מטפל המוכן להתמודד בעצמו עם הכאב ועם הקושי הכרוכים בהתייצבות לצד אמת זו, מתוך אמונה עמוקה בכוחה המרפא סולל את הדרך עבור המטופל ומהווה את המקפצה למפגש עם האהבה  החבויה בו.

הנכונות של המטפל 'להיות עם' המטופל דרך חוויות קשות ומורכבות ולא לברוח מהן, מהווה מופת ודוגמא לאהבה בשלה ועמוקה בין המטפל למטופל. אהבה זו מאפשרת למטופל לפתח בהדרגה את האמון שגם הוא יכול להכיל את הקשיים שבתוכו ולהכיר בהם, בלי לאבד את עצמו. כך הופך הקשר הטיפולי לחוויה מתקנת, המזמנת למטופל התנסות מחודשת באהבה שמסוגלת להכיל את השלם שבו הגדול מסך חלקיו.   

האהבה שוכנת בתוכנו היא תמיד הייתה שם, היא לא הלכה לשום מקום, היא פשוט נפגעה עמוקות לכן היא 'מתחבאת' לה ושוכנת במעמקי לבנו, היא משתוקקת ומייחלת ליום ולרגע בו ניגע בה ונגלה אותה מחדש.

האומץ להיפגש עמה מבלי לחשוש ממעמקי הלב הנסתרים, מה הם נושאים וצופנים בחובם, להישיר מבט לאהבה המחכה לנו מצפה ומייחלת לפגשנו ולהתאחד עמה, מספר את סיפור האהבה העצמתית שלנו ושבנו, שתמיד הייתה שם עבורנו ועודנה חלק בלתי נפרד מאתנו!

אמנם המפגש וההתמודדות עם אותן תחושות ורגשות מורכבות וקשות מהווים את הדרך ומובילים לריפוי נפשי בדרך להתגבר על הפחדים והחרדות העומדים בפניו של המטופל. אך הדרך להביא להתעוררות פנימית לאהבה עוברת דווקא דרך השיח על אהבה ומשמעותה בחיינו!

'אין דרך לאהבה האהבה היא הדרך'!

את המשפט הנפלא הזה ראיתי על ספל בחנות למזכרות ומתנות. (יתכן שיש לו מקור אבל לא מצאתי לעת עתה).

אהבה היא היא המספרת את סיפורו של אדם ואת דרכו בעולם רווי האתגרים והמכשולים בדרך ובמסע אותו הוא עובר עם עצמו ויחד עם יקיריו.

כאשר אדם הופך את האהבה שבו ובתוכו לדרך חיים הוא יוצר מרחב מאפשר עבורו ועבור הסובבים אותו לצלוח את אתגרי החיים במסע המשותף שלו יחד עמם ולדייק את אהבתו אליהם לפי הצרכים שלהם!

אמנם כאשר האדם עדיין מחפש את הדרך לאהבה הוא מעביר מסר ולפיו, אינני יודע אהבה מהי? ואינני יודע אם אני מסוגל לאהוב? או להעניק את אהבתי לאחרים? כך שהמסע המשותף שלנו עלול להיות לא מדויק ונכון לכם ולצרכים שלכם!

המשפט הזה טומן בחובו את מהות האהבה המדויקת והנכונה לכל אדם באשר הוא!

אהבה כדרך חיים מציעה תפיסת עולם ייחודית ועוסקת במהות האהבה והיחסים הבין-אישיים. היא מלמדת אותנו שאהבה אמיתית היא חלק ממסע חיים ארוך. אהבה אמיתית איננה בורחת ממורכבות, אלא מעודדת התמודדות אמיצה וכנה עם האתגרים הרגשיים והנפשיים שהחיים מזמנים לנו. היא מראה לנו שכדי לאהוב באמת, עלינו להיות מוכנים להישיר מבט פנימה ולהכיר במגוון הדחפים והצרכים המניעים אותנו, גם אם הם מעוררים בנו קנאה ושנאה, אשמה או בושה. היא מלמדת אותנו שהכאב הוא חלק בלתי נפרד מהאהבה, וכי לעיתים דווקא הנכונות לחוות אותו יחד היא זו שמובילה לצמיחה ולקרבה אמיתית!

היא מלמדת אותנו שביחסים בין אישיים משמעות האהבה הנה כיצד ואיך אנו עסוקים בלהעניק ליקירנו את האהבה לה הם זקוקים מאתנו! מה היא אהבה עבורם? מהם מבקשים מאתנו כעת? מה ימלא אותם ויסייע להם כעת? היא מלמדת אותנו להקשיב! היא מלמדת אותנו להתחשב! היא מלמדת אותנו לראות את האחר! היא מעניקה לנו את היכולת להתנהג בתום וביושר פנימי עם יקירנו! היא מסייעת לנו להניח בצד כל שיקול זר חשוב ככל שיהיה שאיננו הצורך של יקירנו!

כאשר האהבה היא הדרך אנו נעים בבטחה אל אהבה אמיתית וכנה המעניקה לנו וליקירנו את הכוחות להתמודד עם האתגרים ועם המכשולים בדרך הנכונה לנו!

לעומת זאת כאשר אנחנו עדיין מחפשים את הדרך לאהבה, המסע שלנו יהיה רווי במהמורות ומכשולים אותם חפרנו והצבנו לעצמנו שלא לצורך, מה שעלול לפגוע בנו וביקירנו! 

שכן החיפוש אחר האהבה היא חלק ממסע אישי אותו אמור האדם החש קושי לאהוב לעבור בעצמו! וכאשר הוא מעניק אהבה הוא צריך להיות בעמדה שהאהבה היא כבר חלק ממנו! שאם לא כן האהבה המופנית לאחרים ממנו עלולה שלא להיות מדויקת ונכונה עבורם!

'אבא אני צריכה אותך איתי ועבורי אני לא מחפשת נקמה'!

אחד המקרים הטיפוליים המאתגרים הקשים והמרגשים שנפגשתי וזכיתי להיות חלק ממנו, התרחש עם נערה נורמטיבית שגדלה בבית חם ואוהב שהאבא והאמא עובדים מבוקר עד ערב למחייתם אך חיו חיי משפחה טובים, שלווים, שמחים ונעימים. עד שיום אחד חייהם התהפכו עליהם!

היה זה כאשר ביתם בת ה-16 הסתבכה בשוטטות ברשת החברתית עם בחור שהונה אותה זייף את הפרופיל שלו התחזה לנער והציג עצמו כנער בן גילה פחות או יותר, לאחר שהתכתבו ביניהם תקופת מה והכירו האחד את השנייה סיכמו להיפגש ביניהם. לתדהמתה כשהם נפגשו היא גילתה שמדובר בגבר בגיל העמידה, גם בשעת מעשה לאחר שהבינה שהונה אותה הוא לא נסוג, הוא שידל אותה במניפולטיביות וברכות שזה לא נורא שהוא לא בגילה, עד שלבסוף לצערי הרב היא נפגעה ממנו קשות!

כשפגשתי את האבא התוודעתי לשבר הגדול בו הוא נתון אך לא פחות ממנו כל המשפחה כולה. בשיח עם האב התגלה לי שהוא עסוק כל כולו מבוקר עד ערב במרדף אחר המתחזה הפוגע במטרה להינקם ממנו!

הדברים התגלגלו לכדי כך שהוא נאלץ לעזוב את עבודתו כשהוא חדור מטרה להתחקות אחר עקבותיו של הפוגע ולתפוס אותו.

כששוחחתי עם הבת הבנתי עד כמה פני הדברים שונים שמעתי סיפור אחר: נערה בת 16 שבורה ורצוצה מתמודדת עם קשיי חרדה ובעת, סובלת מפלאשבקים בלילות, מפתחת ומגלה תסמיני פוסט טראומה קלאסיים!

הפגשתי ביניהם ובקשתי מכל אחד מהם לשתף את השני בתחושותיו וברגשותיו.  האבא מיד נזעק ובהתלהבות יתר תיאר כיצד הוא עושה ימים כלילות עבור בתו האהובה והיקרה בכדי לתפוס את הפוגע ולהיפרע ממנו כפי הראוי לו!   שהנערה שמעה את דברי אביה שנאמרו באמת מעומק לבו, הוא באמת התכוון לכל מילה שיצאה מפיו, הוא אהב את בתו בכל לבו…

היא פשוט פרצה בבכי קורע לב וחסר מעצורים, אביה נבהל מאוד מההתפרצות הכואבת ונראה נסער, הוא התקרב מיד אל בתו בניסיון להרגיעה ולתמוך בה.

 לקח לה זמן להתאושש ולהצליח לדבר בכלל..       בסופו של דבר היא נרגעה ואז בבליץ ושטף דיבור קולח החלה להשמיע את קולה בעצמה. אבא אני אוהבת אותך מאוד, ואני יודעת עד כמה אתה אוהב אותי, עד כמה אתה מסור אלי, דואג לי ואכפת לך ממני.

אבל אבא אני צריכה אותך עכשיו איתי! אני צריכה אותך כאן ועכשיו איתי בתוך הכאב הבלתי נסבל והבלתי נגמר שלי! אני לא צריכה שתלך ותרדוף אחרי אף אחד! אני לא זקוקה ולא רוצה נקמה! אני זקוקה לתמיכה, לחום לאהבה! אני צריכה שתחבק אותי, שתקשיב לי, שתכיל אותי, שתעזור לי להבריא!

האבא היה המום, כעת הגיע תורו לפרוץ בבכי נסער ובלתי נשלט, הוא לא היה יכול להכיל את עצמת החוויה שחווה כעת..

עכשיו בתו היא זו שנזעקה לתמוך בו ולהרגיע אותו..

שהתאושש הוא פנה אליה שפניו אדומות מבכי ואמר לה שקולו נסדק סליחה! סליחה שלא ראיתי אותך! סליחה שלא הקשבתי לך! סליחה שלא הבנתי אותך! סליחה שהייתי עסוק בעצמי! בנקמה שלי! סליחה שלא חשבתי לרגע עלייך! על מה את צריכה ממני! אלא מה אני רוצה לעשות כעת!

כאן הסתיים המפגש שלנו ומאז החל מסע השיקום של הנערה!

אנו בימים טרופים ומטורפים, כואבים ומכאיבים אבל אין לנו פריבילגיה לעסוק בחיפוש אחרי מי האשם?, מי הפושע?, את מי צריך לתלות?

כאשר אנו מפנים את כוחותינו למרדף אחר האשמים ומשקיעים את מיטב כוחנו ומרצנו בלהביא לדין את האשמים, אנחנו פוגעים בעצמנו, ביקירנו אלה שאתנו ואלה שלצערנו כבר אינם אתנו!

העיסוק המוגבר והאובססיבי אחרי אשמים גוזל מאתנו את עצמנו, את יקירנו ופוגע ביקר לנו מכל!

אנחנו צריכים להפנות את הקשב אל יקירנו אלה שאתנו ואלה שלצערנו כבר אינם אתנו ולשאול את עצמנו: מה הם צריכים מאתנו? ולא מה אנחנו רוצים לעשות עבורם או עבורנו!

אנחנו צריכים וחייבים להפנות את מלא כובד המשקל אליהם ולא לעצמנו! הם הסיפור של הכאב העצום אותו ואתו אנו מתמודדים כעת ולא אנחנו!

נשאל את עצמנו מה יקירנו היו רוצים שנעשה עבורם כעת? אלה שאינם אתנו כיצד היו רוצים שננציח את זכרם? ואלה שאתנו כיצד נתמסר לסייע להם להתמודד עם הכאב והצלקות הנפשיות והרגשיות אותם הם נושאים על דם לבם?!

החטופים אחינו ואחיותינו שחזרו אלינו בחסדי שמים וברחמים עצומים מן השבי רוצים רק לחזור לחיי שיגרה בריאים וטובים וחיי משפחה, אם בכלל ניתן לדבר על חיי שיגרה שכאלה אחרי התופת וחיי הגיהינום שעברו עליהם בשבי!

ומה אנחנו עושים במקום, אנחנו עסוקים במרדף אובססיבי אחרי מי שאנחנו רואים בהם את הפושעים והאשמים האחראיים על המחדל הגדול והנורא של שבת ושמחת תורה!

יוצאים לרחובות העיר שבוע אחר שבוע במשך 11 חדשים זועקים וצועקים בגרון ניחר מלא בכאב, זעם וצער אנושיים, על כך שאנחנו רוצים לסלק ולהעמיד לדין את האשמים בטבח של שבת ושמחת תורה?!

האם זה מה שיקירנו רוצים וצריכים מאתנו כעת? האם בכך נטיב עמם או נוביל אותם למקום טוב יותר? אם זה את יקירנו שעמנו כאן בעולם הזה להמשך דרכם וחייהם, או את שאינם אתנו לצערנו ונשמתם שוכנת לה תחת כיסא הכבוד יחד עם נשמותיהן של הצדיקים והצדקניות של עם ישראל לדורותיהם!

אנחנו חייבים לזכור שאנחנו כאן עבורם! הם זקוקים לנו יותר מתמיד! אין לנו פריבילגיה לעסוק בנקמות אישיות ובצרכים לא פתורים שלנו! אם אנחנו אוהבים אותם באמת והם יקרים לנו ואנחנו רוצים לשמור עליהם ולסייע להם, את אלה שאתנו להשתקם ולרפא את פצעיהם, ואת אלה שכבר אינם אתנו לצערנו לכבד ולהנציח, אנחנו חייבים אבל חייבים לחשוב מה נכון וטוב עבורם כעת? מה הם צריכים ורוצים מאתנו כעת? ולא מה אנחנו רוצים וצריכים עבורנו באשליה שזה עבורם!

אהבה אמיתית עסוקה בהתבוננות וביישור מבט פנימה אל עצמנו בניסיון להבין מה האתגרים הניצבים בדרכנו ובדרכי יקירנו וכיצד אנחנו צולחים אותם יחד!

אך בעיקר כדאי שנזכור שאהבה אמיתית עוברת כאמור במסע עצמי! מסע המתחיל במפגש עם עצמי בניסיון להבין מה הגורם המעכב המונע והלא מאפשר את הקרבה שלי לאחר? מהו המחסום עליו יושבת ההתנגדות הפנימית הלא מודעת שאיננה מאפשרת את הקרבה ביננו למרות הרצון הכנה והאמיתי של כולנו להתקרב ולאהוב?!

המסע העצמי הזה אמור להוביל אותנו להפנות ולישיר מבט פנימה בניסיון להבין כאמור לאן ולטובת מה ומי אנו מפנים את מיטב כוחותינו?

אז לפני שנחליט לאן מועדות פנינו כדאי שנשאל את עצמנו: האם אנחנו בוחרים בניסיון לחפש אחר אשמים למצב ובמצב בו אנו נתונים ואז להנציח את סבלנו ואת סבלם של יקירנו?, או שמא פנינו וכוחנו מופנים בניסיון להירפא ולרפא את יקירנו מהכאב העמוק בו אנו נתונים דרך מפגש עם הכאב עצמו ועם יקירנו?

שבת שלום ומבורכת

מאת מישאל אלמלם

לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה

מיד בראש חודש אלול עשרות אלמנות המקבלות ליווי מיוחד במהלך השנה כולה מבית 'נפלאות' יצאו למסע 'ניגונים של סליחה' – שלושה ימים של חוויה מרוממת בדרום: שיעורים מפי מיטב המרצות, סדנאות ייחודיות לגיל השלישי, תפילות בקברי צדיקים, ומופעים מוסיקליים מגוונים.

כבכל שנה, גם בשנת תשפ"ד התרגשו חברות הארגון כאשר קיבלו את התוכניה העמוסה חוויות שלא ישכחו!

גולת הכותרת היא ללא ספק היומן הנשי-אישי היחיד בארץ, פרי עבודה רבה של ארגון 'נפלאות'. היומן, היוצא השנה בפורמט אלבומי מהודר, הופך כל יום בשנה למופלא, וכל אתגר לפלא גדול של התקדמות אישית.

היומן המיוחד מתאים במיוחד למתנה לכלה, לסבתא, לגננת או למורה, וכמובן מתאים למתנה אישית שאת מפנקת בה את עצמך 🙂

לרכישת היומן צלצלי >> 058-5217700