סמינר "חיה מושקא" בירושלים – שזו השנה השלישית להיווסדו – מתנהל ברוח חסידית גבוהה יחד עם רמת לימודים אקדמאית, הסמינר המאפשר לבנות להתמחות בתחומי לימוד כלליים, ראיית חשבון, הנדסת תוכנה מנהל עסקים , מחשבים ועוד.. הסמינר מאפשר תשתית לימודים מיועדת לבנות שמעוניינת להתמחות גם בתחום ההוראה, יחד עם זו לבנות שבחרו להתמחות בתחומי מקצועות שונים. התואר האקדמאי הוא תואר שניתן על ידי על ידי המכון הטכנולוגי הגבוה בירושלים.

הסמינר מנוהל על ידי הרב נפתלי רוט, שלו ניסיון רב בתחום הניהול החינוכי והחסידותי.

לפרטים נוספים גב' תהילה מרזל – 0526451951

מאת: מוריה עבו

ü   ימים מלאים. דאגי שכל יום הילדים יוצאים עם משהו ביד, דבר חדש שלמדו, במילים אחרות, שלא יעבור יום ללא תוכן יהודי חסידי.  אסור לנו לשכוח שזה בעצם כל המטרה של הקיטנה! גם אם זה יום טיול, באוטובוס למשל, אפשר לספר סיפוריים חסידיים וכדו'.

ü   ס-י-ס-מ-א-ו-ת!!! חלק בלתי נפרד מהקייטנה! חברי סיסמאות עם תוכן, תוכן ועוד פעם תוכן!!! תוכן שקשור לשם של הקבוצה וכדו'. הילדים זוכרים את הסיסמאות גם כמה שנים אחר כך! שכחי מכל הסיסמאות המוכרות והלא קשורות..

ü   סיפור חסידי. לפני התפילה ספרי סיפור חסידי מעניין לילדים, התפילה שלהם                  (וגם שלך…) תראה אחרת לגמרי!

ü   הצגות. כמה שיותר העברת נושאים בהצגות והמחשות, הילדים מאווווווווד נהנים לראות את המדריכות שלהן מציגות, זה ממש עושה להן את זה. אז צאי מעצמך, הציגי בחיות ובהומור!J

ü   גאולה ומשיח. הכניסי, הזכירי וקשרי גאולה ומשיח בכל עניין. זה השער שדרכו צריכות לעבור כל הפעולות שלנו! אחרת … מפספסים את הנקודה! כשמעיפים מבט על ילד יהודי, מה רואים? משיח!

ü   פרקטיקה. כשמלמדים משהו ורוצים שהילדים יקלטו ויבצעו בפועל, צריך להוריד אותו לפסים הכי הכי הכי מעשיים שאפשר ולתת להם דוגמאות מהחיים שלהם. זכרי, התורה לא בשמיים היא…:-)

ü   מראה חיצוני. עיני הילדים אלייך נשואות, בוחנים אותך מכף רגל ועד ראש, הסתכלי על עצמך במראה כל בוקר ושאלי את עצמך: האם מתאים שיחקו אותי כמו שאני נראית בדיוק?

ü   דיבור. הדיבור הוא לבוש הנפש. דאגי לברור את מילותייך יותר מתמיד. לפעמים אנחנו אומרות מילים שהן לא כל כך גרועות אבל לקייטנה שמייצגת את חב"ד הן לא בדיוק מתאימות.. דמייני את עצמך מאחורי זכוכית מגדלת כשאת ליד הילדים.

ü   רעבע-טיים. נצלי את זה שהראש של הילדים פנוי עכשיו ומשוחרר ללמידה, קבעי זמן קבוע ביום ללימוד קטע יומי קצרצר וברור בכל נושא חסידי ראוי לשמו ותצ'פרי את הילדים על כך בדרך כלשהי… ו..לא לשכוח תניא בע"פ… כדאי להתחיל פרק תניא קצר בתחילת הקייטנה וכל יום ללמוד 2 שורות עם ניגון מתאים כך שבסוף הקייטנה יודעים פרק שלם! רווח נקי שלך.

ü  עידוד. אהבה. הארת פנים ושמחה לכ-ו-ל-ם-!-!-!-!-!-! תעשי להם מלאאאא כיף חסידי, זה חופש בסך הכול…

בהצלחה ענקית!!!!:-)

כמדי שנה אור חיה עורך את שלושת ימי העיון השנתיים בו משתתפות נשים ובחורות מכל רחבי הארץ. 3 ימים עיון של חוויה, התרעננות, התחדשות בעיר הירושלמית.

השנה ימי עיון חגים סביב הנושא "הקוד החסידי" – איך להיות חסידה, מה זו חסידות, הדרך לאיזון פנימי, אימון אישי על פי ספר התניא, איך לדלג מעל אתגרים ועוד. הקוד החסידי הוא נושא המבאר והמרכז את ראי הנפש והמהות דרך עיניו של בעל התניא, כ"ק אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, שאנו נמצאים בעיצומה של שנת ה200 להסתלקותו.

בין המרצים יהיו מרצה אורח מבלגיה הרב שבתאי סלביטצקי, ומרצה אורח נוסף מארה"ב הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון. מרצים נוספים: הרב נדב כהן מחבר הספר "מודעות יהודית", הרב פנחס סטזגובסקי, הרב יעקב גולדשמיד, הגברת פרדי ברוד ועוד…

שלושת  ימי עיון יתקיימו ב' – ד' מנחם-אב ימי שלישי עד חמישי.  תוכלי לשלב את ימי העיון באירוח במלון פלאס ובפנסיון מלא או אירוח בבניין החדש "בית משה" בשילוב קייטרינג מלא גם כן.

להרשמה ופרטים לחצי כאן

בקרוב יתקיים במלון ניר עציון הכנס השנתי וימי ההשתלמות של יועצות "קו ללב" בהנהלת הגב' בת שבע שוחט, הארגון החב"די שהוקם במטרה להעניק מענה אישי ומקצועי לנשים ונערות.

"קו ללב" הוקם לפני יותר מעשור שנים על ידי מרכזי "יד לילד" בראשותו של שליח הרבי, הרב אלימלך הרצל. מאז ועד היום הוא סייע בצורה דיסקרטית ומקצועית בפתרון אין ספור בעיות של משפחות באנ"ש, בארץ ובעולם, המתמודדים עם בעיות ואתגרים מורכבים, בנושאי שלום בית וזוגיות, חינוך הילדים, אתגרים אישיים ותעסוקתיים, ענייני בריאות ועוד.

הארגון הוקם לעילוי נשמת הרה"ח ר' שלום בער וולף ע"ה ולזכרו, והוא כולל בנוסף גם מרכז ייעוץ למשפחה ומדרשה לנשים הפועלת בקרית מלאכי.

את הקו מאיישות בכל יום מימי השבוע 25 מתנדבות, יועצות מקצועיות, המעניקות את הסיוע ללא תשלום דרך שיחות הטלפון בקו מיוחד שמספרו מפורסם בכל רחבי הארץ.

כדי להוקיר תודה ליועצות ביקשה הנהלת מרכזי "יד לילד" לשלב ימי מרגוע מחוויות הקשיים אליהן הן נחשפות מידי יום, ולהעצימן בכלים נוספים. ימים אלו ינוצלו לרכישת טכניקות קצרות טווח המותאמות לסיוע דרך הטלפון.

שלושת הימים ינוצלו ללימוד, רכישת מיומנויות, איתור מצוקות תוך הקשבה ובמתן עצות לפתרונן.

במהלך הימים יתורגלו סימולציות שמטרתן להעביר ליועצת את תחושת המצוקה כדי שתוכלנה ליעץ מתוך מקסימום הבנה והכלה.

בין היתר ירצו בפני היועצות פסיכולוגיות, יועצות ומומחית לטיפול בטראומה.

הנהלת "קו ללב" עומדת בקשר שוטף עם רבני חב"ד ומשפיעים, תוך כך שהוראות הרבי לעשות כלים ברוחניות על מנת לפעול בגשמיות, עומדת לנגד עיניהם.

במהלך הכנס שיתקיים השנה בתאריכים כ"ט תמוז ועד ב' מנחם אב, יחשפו היועצות למיתוג החדש של "קו ללב". לקראת הכנס אנו מציגים כאן את המיתוג החדש שיוביל את הפרסומים של הארגון בתקופה הקרובה.

מאת: אוריה ברכה

זה קרה בתשעה באב,  שביהמ"ק הראשון, ועוד אחד- נחרב.

קפה-מדרש 'אתחלתא' לנשים וילדים שנפתח לאחרונה בעפולה מצליח לעורר עניין גם בעולם, כפרויקט המוגדר על ידי התקשורת כ"יחיד מסוגו בעולם".

לאחרונה ביקר בעפולה צוות צילום מערוץ חדשות בינלאומי המשדר לאירופה, אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד וזאת על מנת לסקר את פעילות קפה-מדרש 'אתחלתא' עליו שמעו בתקשורת הישראלית.

באחד מימי השלישי לעת ערב, התייצבו צוות הצילום וכתב מטעם הערוץ. לאחר ראיון ממושך באנגלית עם מנהלי המיזם הרב אמיר ואשתו הגב' ניצה הלוי פנו לראיין מספר משתתפות במפגש "סודות בתורת הנפש" – אימון אישי עפ"י הקבלה וספר התניא.

צוות הצילום התפעל מהיקף הפעילות ובמיוחד ממגוון המשתתפות הרב במפגשים, דתיות ולא דתיות כאחת.

מספר משתתפות אף סיפרו לכתב כי מצאו עצמן מתחברות באופן טבעי ובלתי אמצעי לתכנים הנמסרים במפגשים. " שמחתי לגלות מקום שבו מקבלים אותי כמו שאני במאור פנים למרות שאיני דתיה, גליתי שהשיטה של הרבי מליובאוויטש דוגלת בהעצמת האישה והכוחות המייחדים אותה, בהתפתחות אינטלקטואלית ורגשית", מספרת אחת מבאות המקום.

במרכז נערכת פעילות העשרה עניפה במשך השבוע כגון: סדנאות תזונה ובריאות, אימון אישי, סדנת לחמי בוטיק, שיעורי תגבור לילדים, ציור והבעה,  מפגשי אמהות תינוקות וליווי התפתחותי ועוד.

המקום פתוח אף בשבת אחה"צ למפגש נשים ולימוד בצוותא.

ציבור הנשים הרחב יותר ממוזמן לקחת חלק פעיל בעשייה החברתית, יש לנו המון פרויקטים מעניינים ופורצי דרך בכל הקשור לנשים וילדים ואנו זקוקים לכל עזרה אפשרית על מנת להרחיב את פעילותנו בעיר לטובת נשי וילדי עפולה והסביבה, אומרים מנהלי המרכז.

קפה-מדרש 'אתחלתא', רח' שרת 54, עפולה.

בדיחה מפורסמת אומרת: "מרוקאים לא עצבניים – פשוט מעצבנים אותם"…..

אם נבחן את עצמנו וננסה להגדיר את עצמנו, האם אני בחורה כעסנית? יהיו בודדות שיוכלו להגיד כי הן כאלה, רבות יותר יאמרו כי הדבר תלוי. הן כועסות רק כשיש סיבה, רק כשמישהו עשה דבר מכעיס.. הן לא פשוט כעסניות מלידה, אלא נסיבות כאלו ואחרות מעוררות בהן כעס, גורמות להן להוציא מעצמן אמירות, קולות ופרצופים שהיו נשארים עמוק פנימה ללא אותו גורם…

המקור האמיתי לכעס

מה גורם לנו לחוות כעס? והאם נכון לומר שהדבר או האדם המכעיס הוא האשם בכעס , או אולי הפירוש שלי לדבר?

בחורה שהגיעה לשדה התעופה על מנת לתפוס טיסה, גילתה שהטיסה שלה מאחרת בשעה.. בחוסר חשק קנתה לה שקית עוגיות ריחניות וטריות, מצאה לה פינה שקטה והתיישבה, ממשיכה בלימוד השיחה המפולפלת אותה התחילה זה מכבר.

היא היתה מרוכזת מאוד בספר, כשבזוית עינה הבחינה בבחורה שהתיישבה לידה. היא לא היתה שמה לב אליה כלל לולא העזה זו ברוב חוצפתה לשלוח יד אל שקית העוגיות שהיתה מונחת ביניהן ולאכול את העוגיות שבה בזו אחר זו.

בתקווה שתפסיק בשלב כלשהו, החליטה להתעלם ולא לעשות ענין, כשכעסה הולך וגובר. על כל עוגיה שלקחה, לקחה גם היא אחת, בעודה "מברכת" אותה בליבה. כשנותרה עוגיה בודדת ואחרונה תהתה לעצמה: 'מה תעשה עכשיו?' וזו, בחיוך מבויש על פניה, לקחה את העוגיה שנותרה, חצתה אותה לשתיים והציעה לה חצי אחד, כשהחצי השני כבר היה בין שיניה..

כשחצי עוגיה בידה וכעס עצום מציף אותה, שמעה במערכת הכריזה כי הגיע הזמן לעלות למטוס, אספה בעצבנות את חפציה וצעדה במהירות לעבר שער היציאה, בלי להביט לאחור ב"גנבת העוגיות" החצופה.

סוף סוף עלתה למטוס וצנחה לה אל תוך מושבה על יד החלון, בעודה מפשפשת בתיקה אחר הספר על מנת לסיים את הלימוד, מצאה שם, מה אם לא, שקית של עוגיות – ריחניות וטעימות. השקית שלה…

ובחרת בחיים

ניתן לנו חופש הבחירה אך הקב"ה אומר: ובחרת בחיים, בחר בטוב, וממילא חייך יהיו טובים.

המציאות היא אחת, אך הבחירה כיצד לפרש אותה, היא לגמרי בידינו…לנו הבחירה לחשוב (לדמיין!) שהשני עשה מעשה על מנת להכעיס אותנו, ואז להרגיש מסכנים, פגועים ולרצות לנקום. אנו יכולות מצד שני לבחור לראות במעשה דבר תמים, לדון את האדם לכף זכות ולהאמין שהדבר נעשה ללא כוונה זדונית, בהעדר שימת לב, או מחוסר ידע, ואז גם אם הדבר לא היה לרוחנו, המשקל שיקבל  הוא נמוך בהרבה.

עניין של זוית

אם מישהי דרכה עלי ברחוב, אמרה סליחה והמשיכה, האם אעשה מזה עניין? אותו כאב בדיוק עובר לאחר רגע אם אנו בטוחים שנעשה בלי כוונה. אם נבחר לחשוב לעומת זאת שהיא עשתה זאת בכוונה וגם ניתן הוכחה שאפילו לא טרחה להתנצל, הכאב ימשך שעות וימים…שתי האפשרויות הן בדמיון שלנו, מדעו לא נבחר, אם כך, מה שעושה לנו טוב?

כל בעל מתחת לחופה מבטיח לעצמו שאשתו תהיה המאושרת באדם. לעיתים על אף רצונו הטוב, אנו בוחרות להפגע, להרגיש שנעשה לנו עוול וכו'. נזכור! הבחירה בידינו, ואם החלטנו בכל זאת  לבחור לכעוס ולהיפגע, אף אחד לא שולל זאת מאיתנו, רק בל נפיל את האשמה על האחר…

מרב לביא | יועצת זוגית, מנחה סדנאות ושיעורים בנושא הבית היהודי ומכינה כלות וזוגות בשנת הנישואין הראשונה לחיי נישואין יפים.

מאת: אודליה מימון

בכל יום עוברים עלינו אירועים שונים, התמודדויות, שמחות, תחושות ורגשות שונים ומגוונים. אחד הצרכים הבולטים ביותר בחיי הזוגיות הוא הצורך- בשיתוף. בתחושה של שותפות במאורעות החיים ובחוויות. ההקשבה והשיתוף מעניקים תחושה של קרבה, של ביחד, של אכפתיות והדדיות.

לאחרונה פנתה אלי אישה ואמרה בצער: "בעלי לא מאפשר לי לשוחח עמו. אני רוצה לשתף אותו והוא מצדו אומר לי 'תעזיבי אותי עם השטויות שלך…'-  את מבינה?" היא שואלת אותי,  "מה שעובר עלי, זה שטויות בשבילו".

גברים ונשים שונים בתחומי העניין שלהם, אך בזוגיות כמו בזוגיות, אנו מוכרחים להתאמץ ולהיות שותפים. גם בחוויות. כך שגם אם הנושא או העניין לא ממש מעניין אותך, או חשוב בעיניך- תראה התעניינות, תשאל שאלות, תשתתף.

חוסר הקשבה, או שדר של- "זה לא מעניין אותי.." מעניקים תחושה של בדידות. לפחות לגבי אותו הנושא. איש צעיר תיאר: "אני לומד היסטוריה וחינוך ומאוד נהנה מלימודיי. בתחילת הלימודים הייתי חוזר הביתה ומנסה לשתף את אשתי בנושאים השונים שלמדנו. לצערי אשתי הייתה פוטרת את דבריי ואומרת שהיא לא מתעניינת בהיסטוריה…  מאוד נפגעתי ממנה והרגשתי שהיא פשוט לא מתעניינת בי! בשלב מסוים החלטתי להתרחק ולא לשתף אותה במה שעובר עלי".

כלל חשוב בהקשבה ובשיתוף הוא היכולת לשים את עצמי לרגע בצד, ולתת לבן זוגי תחושה של חשיבות. ההקשבה, ההתפעלות, ההתעניינות, מעניקים לבן הזוג תחושה- שאכפת ממנו. כך שגם אם בן זוגך מספר על הצלחה, הישג, או התרגשות ממשהו הפעוט בעיניך, תשתתפי עמו. תתפעלי, תגיבי ותעניקי תחושה שאת איתו בחוויה. אחרת עלול בן הזוג להרגיש כי בתחום הזה- הוא לבד.

אישה צעירה שפגשתי סיפרה כי במסגרת היותה סטודנטית היא פועלת בפרויקט פר"ח וחונכת ילדה עם מוגבלויות: "הילה התקדמה מאוד במהלך השנה" היא אמרה בהתלהבות "אך לצערי" היא השפילה לרגע מבט "את בעלי זה בכלל לא מעניין! כל פעם ניסיתי לשתף אותו בעבודה שלי איתה ובהתקדמות שלנו, והוא סתם אומר 'נחמד', ובכלל לא מקשיב לי..". היא ציינה בכאב והוסיפה "החלטתי פשוט לא לשתף אותו בכך, כי כל פעם אני מתאכזבת מכך שלא אכפת לו ממה שעובר עלי".

חשוב שנבין, כי חוסר התעניינות בחוויות הזולת, מעניקים תחושה של חוסר אכפתיות. גם אם אנו טוענים "בטח שאכפת לי ממנו, פשוט מה שהוא אומר לא מעניין אותי…", זו הפרדה שקשה ליישום. בזוגיות (ובכלל) כשלא רוצים להקשיב לי, מתקבלת ההרגשה- שלא אכפת ממני. וכן להפך.

כשבני זוג מרגישים בטוח ובנוח לשתף האחד את השני במאורעות, בחוויות ובהתמודדויות זה נותן כוח! זה כיף, זה משמח, וזה מאוד מקרב. זה מחזק את ההרגשה שאנו זוג שותפים, אוהבים וקרובים.

וכעת, לאחר שהבנו את חשיבות השיתוף וההקשבה, כמה כללים להקשבה טובה וחיובית- (לגזור ולשמור):

מקום אמיתי של הקשבה

לא פעם כשמישהו מספר לנו חוויה שעבר, זה מזכיר לנו חוויה דומה שעברנו… עם זאת, אחד הכללים בהקשבה בכלל, ובזוגיות בפרט- לתת מקום ולהקשיב, מבלי "לדחוף" את הסיפור שלי. כשאנו קוטעים את דברי המספר ואומרים :"זה ממש מזכיר לי, כשהייתי בכיתה ט' גם לי היה… " זה מעניק תחושה של חוסר הקשבה ואפילו חוסר כבוד. אמנם אפשר לאחר מכן לשתף ולתת תובנות מההתמודדות שלי, אך קודם כל- לתת מקום אמיתי של הקשבה ומרחב לדברים ולתחושות של המדבר.

שיתוף ברגשות ובתחושות- לא לבטל

כבני אדם שונים אנו מרגישים וחווים את המציאות אחרת. לעיתים כשבן או בת הזוג משתפים ברגשות ובתחושות בעקבות אירוע מסוים, נדמה לנו שהם מגזימים, רגישים מדי, אולי לא מאוזנים, או אפילו מדמיינים וכדומה. עם זאת, ביטול הרגשות של המספר עלול לפגוע עוד יותר. משפטים כמו: "עזבי, זה סתם בראש שלך, זה בכלל לא פוגע…", לא באמת יהפכו את התחושה לחיובית, ואולי רק יזיקו בכך שיחזקו דווקא את תחושת הבדידות וחוסר האכפתיות. דווקא תחושה של הבנה: "אני מבין את ההרגשה שלך…" ולאחריהם מילים של עידוד כמו: "אבל יהיה בסדר, אני מאמין בך, בואי נעשה משהו משמח.."(כל זוג והמשפטים שמתאימים לו- כמובן…), יכולות להתקבל על הלב בצורה חיובית וטובה יותר.

כך גם לגבי פחדים ולחצים. יש אנשים לחוצים או חוששים יותר. משפטים כמו: "זה בכלל לא מלחיץ, אתה סתם חושש מכולם.." אינן תורמים לתחושות השיתוף והביחד. דווקא ההבנה לחששות, ולאחר מכן ניסיון לחזק ולתמוך, יכולים לסייע ולקרב אותנו זה לזו.

זה לא הזמן לביקורת- שיתוף בטעויות ובכישלונות.

בן הזוג משתף אותך בטעויות שלו, כיוון שהוא זקוק לכוח. אין לו צורך לשמוע שוב כמה הוא לא מוצלח ואיך קרה לו דבר כזה… לכן, כשבן הזוג משתף בטעות שעשה תפקידנו הוא להבין, לחזק, לתמוך ולעודד. משפטים כמו: "אני תמיד ידעתי שאתה פזיז מדי…" לא ממש יועילו. ולעומת זאת, משפטים של חיזוק, השתתפות והבנה, יצרו קרבה, יעניקו כוח ויחזקו את האמון והקשר.

ללא עצות ופתרונות

מדוע? עיקר מטרת השיחה לא פעם היא דווקא עצם השיתוף, הפריקה והתחושה שאינני לבד, שמישהו מקשיב לי ושותף להרגשה שלי. הפתרון לעומת זאת, עלול לחסום ולקטוע את תהליך השיתוף, ובכך הוא מפספס את הצורך העיקרי שהוא עצם ההזדהות עם התחושות, וחיזוק ההרגשה שאינני לבד. יתרה מכך, הגשת הפתרון מעניקה את התחושה כי התמודדות זו היא דווקא קלה ופשוטה- עובדה, יש לי פתרון… אך כפי שציינו, לא פעם הצורך הוא דווקא הפוך. דוגמא ידועה הינה לגבי אישה שאינה חשה בטוב. בן זוגה, שרוצה לדאוג לה יאמר במהירות: "קחי אקמול". האישה עלולה לחוש מתוסכלת מהפתרון המוצע, וזאת כי היא זקוקה דווקא להזדהות שלו, לאמפתיה, להקשבה לרגשותיה ולחוויות שעברו עליה. לקחת אקמול היא יודעת לבד.

נתינת פתרונות נובעת לא פעם מהרצון "להוציא" את האדם מדאגתו או מצערו ולגרום לו להיות שמח ומרוצה  יותר. עם זאת, לרוב, זו היא תפיסה שגויה. ניתן לראות (בייחוד אצל נשים) כי דווקא ההקשבה וההבנה משמחים ומעודדים יותר ולא העצה.

עם כל זאת, חשוב לזכור שיש פעמים שבן הזוג באמת מבקש עצה. במקרים בהם בן או בת הזוג זקוקים לתובנה, רעיון או פתרון, זה הזמן לנסות לסייע ולחשוב יחד גם על זה.

***

עבור רוב הזוגות ההקשבה הנכונה והשיתוף ההדדי החיובי, זהו תהליך נלמד. צריך להשקיע ולנסות שוב ושוב עד שנלמד כיצד ואיך להגיב ולהקשיב לבן זוגנו באופן כזה שייתן כוח, יגביר אהבה ויקרב בנינו.

בפעם הבאה נרחיב בעז"ה על ההבדלים בין איש לאישה (אלו שהופכים את משימת השיתוף ליותר מורכבת…) לגבי הצורך בשיתוף ובדרכי הקשבה והשיחה.

אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". [email protected]

גם ותיקי הרופאים והאחיות במרכז הרפואי מעיני הישועה, שפשפו עיניהם כשבזו אחר זו תוך פחות מיממה נכנסו שלוש אחיות לאותה משפחה ללדת בתחילת השבוע.

לבקשתן הן אושפזו יחד באותו חדר במחלקה, שתי האחיות תושבות איזור המרכז הגיעו בבוקרללידה, שתיהן ילדו בנים, אחת בלידה שניה ואחת בלידה שלישית, בהמשך היום הצטרפה לחגיגה הגיסה המשותפת של שתיהן מאיזור השפלה ללידת בתה השביעית בשעה טובה.

שלוש הנשים ביקשו לשהות בחדר משותף הדבר הפך לשיחת היום ורבים מהמבקרים שהשמועה גונבה לאוזניהם באו לחזות בפלא.