רוני שגב זכריה, אתר 9 חודשים – מאקו

מעטים הגברים שקופצים מהכרית עם כל ציוץ בכי של התינוק. כמובן שיש אבות נפלאים, שקמים לתינוק מיליון פעמים בלילה ומאפשרים לאמא לישון, אבל לרוב הם זקוקים להנעה קטנה לפעולה, תיווך של בת זוגם האהובה שתסב את תשומת לבם לעובדה שהתינוק ער. תגידו דיכוי פטריארכלי, תגידו שמיעה סלקטיבית – אבל עכשיו, למרבה הזוועה, יש להם פתק מרופא. הם לא עושים את עצמם – הם באמת לא שומעים.

גברים אדישים, נשים מנתרות

המחקר, שנערך במכון הלאומי האמריקאי לבריאות הילד, כלל קבוצה קטנה של נשים וגברים. הם הוכנסו לחדר וחוברו לאזניות שהשמיעו רעש לבן ולאלקטרודות שמיפו את גלי המוח שלהם. לאט לאט התחילו החוקרים לשרבב מקטעים קצרים של בכי תינוקות מוקלט לתוך רצף הרעש הלבן. באופן צפוי למדי, תגובתן של הנשים הייתה מהירה ומשמעותית יותר, בעוד שגלי המוח של הגברים נותרו רגועים להפליא. "זיהוי השוני בדפוסי התגובה לבכי עוזר לנו להבין טוב יותר את האינסטינקט ההורי", אמר ד"ר מארק בורונשטיין, ממובילי המחקר.

מה שכן מפתיע היא העובדה שלא היה הבדל משמעותי בדפוס התגובה של אמהות ושל נשים שלא ילדו, וכי הן רווקים והן אבות נשארו באדישותם המופלאה למשמע הבכי בחדר המחקר. במילים אחרות: גם אישה שאין לה ילדים משלה שומעת טוב יותר בכי של תינוק מאבא ממוצע. נתון מעניין נוסף שעלה במחקר הוא כי בכי של תינוקות שאובחנו לאחר מכן כאוטיסטים עורר בגברים תגובה מהירה יותר מבכי של תינוקות רגילים.

ואולם, לא מדובר כאן בחוסר צדק משווע בלי סיבה נראית לעין. החוקרים מסבירים כי המוח הנשי צריך להיות רגיש יותר לקולות של תינוקות כדי להפעיל ביעילות את "רפלקס שחרור החלב" – אותה תגובה אוטומטית שגורמת לנו להרטיב את החולצה כשאנחנו רואות תמונה של התינוק שלנו, או אפילו רק חושבות עליו. עם זאת, מכיוון שבעידן המודרני גם אמהות צריכות לישון, רצוי לגרום לאב החרש זמנית לקחת חלק פעיל יותר בהתעוררויות הליליות של הצאצא, או לפחות לפצות על אי הקימה הלילית בביצוע מטלות אחרות.

"גברים ונשים שונים במהותם, ואין ספק שקשיים וקונפליקטים סביב גידול הילדים ומשימות החיים המשותפים מהווים נייר לקמוס של מערכת היחסים הזוגית", אומרת טלי עיני אילן, יועצת אישית, זוגית ומשפחתית. "למרות השוני, כאשר הזוגיות טובה ומבוססת על תקשורת נכונה, הקשבה, הבנה ורגישות, נראה שותפות בחלוקת הנטל, למרות השוני הביולוגי. בשנים האחרונות אנו נוכחים לפגוש את מה שנקרא 'הגבר החדש': איש קריירה, שיתעורר ויקום בלילה לילדיו, המהווה שותף מלא בגידול הילדים ובכל תחומי החיים המשותפים.

"מניסיון שלי, ייעוץ זוגי המטפל בכעסים, במאבקי הכוחות ומקנה מודעות וכלים מעשיים, מוביל לתקשורת טובה, אכפתיות, התחשבות ותחושת שותפות מלאה. כל שינוי במשפחה, גם אם משמח כמו תוספת של ילד (ראשון או נוסף) מצריך שינוי והערכות מחדש של בני הזוג, אם יש כלים לטפל בשינוי הזה, כולם יוצאים נשכרים".

ועדת השרים לחקיקה תדון מחר בהצעת חוק של חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי ומוטי יוגב, האוסרת על רבנים עובדי מועצה דתית, לגבות תשלום על עריכת טקס נישואים מבני זוג המתגוררים בתחום אותה מועצה דתית.

כיום, על פי החוק רבנים העובדים במועצות דתיות ומקבלים על כך שכר, רשאים במקביל לעבודתם במועצה הדתית, לגבות תשלום עבור סידור קידושין לזוגות המתגוררים בתחום המועצה הדתית שבה הם עובדים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי "הנחיות אלה אינן מתקנות את המצב באופן המניח את הדעת, שכן גם על פי ההנחיות רשאי מסדר הקידושין לגבות תשלום עבור עריכת החופה, גם כאשר הוא עובד המועצה הדתית שבה מתגוררים בני הזוג.

ההנחיות מתייחסות לתחום אחריותו המצומצם של הרב ולא למועצה הדתית שבה הוא עובד. כך לדוגמה האיסור של רב שכונה מסוימת לגבות תשלום על סידור חופה וקידושין מבני זוג המתגוררים בשכונתו אינו חל עליו במידה ויסדר חופה וקידושין לבני זוג המתגוררים בשכונה אחרת הנתונה לאחריותה של אותה מועצה דתית שבה הרב עובד ומקבל ממנה משכורת. משכורת משולמת לו בין השאר בדיוק עבור עניין זה".

ההצעה קובעת איסור על כל רב שהוא עובד מועצה דתית לגבות תשלום מבני זוג המתגוררים בתחום אחריותה של אותה מועצה דתית שבה הוא עובד, ללא קשר לשאלת תחום אחריותו המצומצם בתוך אותה מועצה.

אנחנו עדיין מבושמות מהחג הנפלא, חג מתן תורה. כתוב "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו". הייתכן? כל המטרה של ספירת העומר הייתה מתן תורה, להגיע להר ולא לקבלה…דיינו?! אלא שכשקרבנו לפני הר סיני היינו מאוחדים שנאמר "כאיש אחד בלב אחד", אז אילו קרבנו והיינו מאוחדים בדרגה של כאיש אחד, היה לנו את הכח שאחד נותן לשני, דיינו.

אני רוצה לשתף אותך במעשה שקרה לי לפני פסח האחרון, ואולי יתן לך השראה לעבודת המידות שלך ול"כאיש אחד" הפרטי שלך.

חברה יש לי שבשעה טובה ובמזל טוב ילדה. זה היה אחרי פורים. שכנה שלה שהחליטה לארגן לה ארוחות צהריים (לארוחות בוקר דואגים בשפרה ופועה ב"ה), טלפנה אלי כדי שאבשל, והיות ולא יכולתי ליום המחרת, רשמה אותי לשבוע שאחרי. אני לא מתגוררת בקרבת היולדת, אך הבנתי שאין הרבה נשים שיכינו ארוחות ולמרות שקשה להגיע באוטובוס עם ארוחה חמה למשפחה שלמה ועם ילד קטן שיודע להשתולל כמו שצריך, הסכמתי וקוויתי שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

עבר שבוע, ואני עמוסה מעל הראש עם עבודה, בית, ילדים והכנות לפסח אך לא שכחתי את התחייבותי, והאמת היא שמאד היה מקל עלי לבטל אותה, במיוחד שהילדים שלי אכלו באותה שבוע מ"מטעמי האוכל המהיר" (ג'אנק פוד בלע"ז). נזפתי בעצמי, נו? באמת! יולדת, וגם חברה… הלכתי, קניתי מוצרים, בשלתי וארזתי, ה' עזר והיה מישהו בבית, כך שכשהקטן שלי נרדם יצאתי לדרך. יופי! הרווחתי מצווה וגם ביקור נחמד. הגעתי לבית היולדת ואני רואה ילדה עם קופסאות פלסטיק ואוכל בתוכן מקישה בדלת חברתי. שאלתי אותה אם אמא הכינה ארוחת צהרים למשפחה זו? הילדה החמודה ענתה בחיוב. עוד כמה נקישות ללא מענה והיא אמרה שתחזור מאוחר יותר. עד כאן המעשה.

רוצה לדעת מה היו המחשבות שלי? אז ככה… יופי! זה ארגון? זו אחריות? לבקש משתי נשים לבשל לאותו יום? היא יודעת שאני גרה רחוק, בשביל מה בקשה? למה לא ביטלה? שרפתי את כל הבקר בשביל הארוחה הזו וכשהקטן שלי נרדם הייתי יכולה לנצל את הזמן לכל כך הרבה דברים!… וכל זה לא חשבתי בנימה עדינה ורגועה במיוחד, את יכולה להבין שממש ממש התרגזתי. התיישבתי על המדרגות ואמרתי לעצמי: טלי, מח שליט על הלב. מה קורה לך? את כועסת, למה? את רוצה לכעוס? טוב לך לכעוס? נשימה עמוקה. יופי, עכשיו תחשבי מה ה' רוצה ממך? היית יכולה להגיע אחרי שהילדה עזבה ולא לדעת כלום על הכפילות בהכנת הארוחה, היית יכולה למצוא את חברתך ערה ולשהות זמן מה איתה וליהנות, אבל היא לא ענתה – כנראה ישנה. למה כל זה קרה לך? הרי ברור שאין זה מקרה! ה' רוצה שתעבדי על המידות שלך, יפה עבדת עד עכשיו והתקדמת: לא כל כך כועסת ואת הרבה יותר רגועה ושלווה, ממש אי אפשר לזהות את אותה טלי של לפני שנתיים, אבל עדיין יש לך על מה לעבוד. זו לא השכנה שארגנה, זה הקב"ה שאוהב אותך ונותן לך הזדמנות לנקות את עצמך מחמץ בערב פסח. ידוע שהכעס מגיע מגאוה, שגאוה בגימטרייא 15 וכעס 150 (טפח פי 10!). או קיי, נשמי עמוק שוב וקחי את האוטובוס בחזרה הביתה. חשבתי שמשהוא טוב יצא מזה גם בגשמיות כי למשפחתי תהיה ארוחה מבושלת שהשבוע עד לא זכו לכך. פסעתי לכוון התחנה ונודע לי שממש הרגע עבר האוטובוס שאני זקוקה לו. נהדר! עכשיו התמונה ממש מושלמת. לא לכעוס ולא להתעצבן, הכל מכוון מלמעלה. להרפות.

לא הכל בידיים שלך, בעצם שום דבר לא בידיים שלך, את לא שולטת כי אם מובלת. עליך רק (רק?) לעשות את החלק שלך ולבחור איך לקבל את מה שה' שולח לך.

כשחזרתי הביתה חשבתי להתקשר לאותה אישה שארגנה את הארוחות כדי להודיע לה על טעותה, כך שאם יש עוד ימים בהם בקשה משתי נשים לבשל, תבטל אחת מהן. ואולי כדי שתזהר לפעם הבאה שרוצה לעשות חסד, שלא יהיה על חשבון זמנם של האחרים. ידעתי שלא מהנפש האלוקית נולד הרצון לטלפן אליה כי אם מהנפש הבהמית. כי בנקודה הכי פנימית ואמיתית שלי ידעתי שרצוני להתלונן ואולי גם שתתנצל ולאו דווקא שתזהר לפעם הבאה או למנוע כפילויות ביתר הימים. עכשיו העבודה הייתה מסוג אחר,  אחרי שקבלתי והבנתי שהכל מאת ה' הייתי צריכה לסלוח לה, הרי שנפגעתי מחוסר הארגון שלה.

פה הייתי צריכה לחזור על התהליך כדי לסלוח לה: לדון אותה לכף זכות ולמצוא בה ולהזכיר לעצמי את כל הדברים הטובים שיש בה. ואולי נראה לך שזה לרמות את עצמי? הרי היא פישלה וזו עובדה! החשיבה על הטוב שבה היא בבחינת האור שדוחה את החושך, אפילו אם הוא מעט, וזאת דרך החסידות.

לומר לך שזה היה קל? ממש לא, אבל זו העבודה שלנו, ולאו דווקא של ערב פסח. עבדתי וניקיתי ואם בפעם הבאה לא אכעס מלכתחילה או שאצטרך לעבוד פחות כדי לסלוח אדע שבאמת התקדמתי.

סוף מעשה:

לפני ששלחתי למערכת את הכתבה הנ"ל, בהשגחה פרטית נודע למארגנת את הסיפור מההיבט שלי. טלפנה אלי להודיע לי שטעות בידי כי לא סיכמנו סופית שאני אכין ארוחה, והיות והבינה שמסובך לי הבאת האוכל לבית היולדת, ויתרה עם כל הקושי שבדבר . לא נותר לי כי אם לצחוק על כל המצב ההזוי הזה שבא להראות את ההשגחה המופלאה שה' זימן לי כדי לעבוד על עצמי.

לסיכום: אם את נתקלת במקרה כזה או אחר בו את מתרגזת על מישהו

v    נשמי נשימה עמוקה

v    הסתכלי על המאורע מבחוץ, כאילו קרה למישהי אחרת – עד כמה שתוכלי

v    חשבי על הדברים הטובים שיש באדם שהכעיס אותך

v    דוני אותו לכף זכות

v    חשבי דברים טובים עליו שוב

v    חשבי מה ה' רוצה שתלמדי ממקרה זה

v    התפללי אליו שיעזור לך

את השיטה הזאת מומלץ להשתמש בכל פעם שאנו כועסים על מישהו, אם זה הילד שלנו, אמא, בעל, חברה או כל אחד אחר.

יהי רצון שבזכות האחדות הרבי יתגלה תיכף ומיד ממש!

הגיע הזמן שניקח אחריות על בריאותינו. מכיוון שכמעט כולנו נמשיך כנראה להחזיק במכשיר סלולרי, להלן המדריך השלם לשימוש בריא בסלולר. מדריך זה נכתב לאחר מחקר מעמיק על הנושא, כולל בדיקות קרינה לציוד הרלוונטי באמצעות מדי קרינה.

כמה ומתי לדבר?

א. דברו בטלפון הסלולרי כמה שפחות. זה האמצעי הטוב ביותר והיעיל ביותר לצמצום החשיפה לקרינה. נסו לדחות כל שיחה, שאיננה דחופה מאוד, למקום בו תהיו ליד טלפון קווי.

ב. כאשר אתם כבר מדברים- קצרו את זמן השיחה ככל האפשר. השתמשו במכשיר הסלולר רק לצורך מידע החייב לעבור באופן מיידי לצד השני.

ג. אם אתם אלו שצריכים להודיע הודעה כלשהי (אתם מאחרים, לא זוכרים מה לקנות בשוק וכו'), העדיפו לשלוח SMS במקום להתקשר. שליחת SMS מייצרת קרינה במלוא העוצמה, כמו בעת שיחה, רק לפרק זמן של כ 5 שניות. זה וודאי עדיף על שיחה שנמשכת לרוב הרבה יותר מזה. במידה ומדובר בהתכתבות SMS ממושכת (מה שקורה לא פעם), יתכן ובכל זאת עדיף לנהל שיחה קצרה.

האם עדיף לדבר עם אוזנייה?

ד. ככל שאתם רחוקים מהמכשיר, עוצמת הקרינה שאתם נחשפים אליה פוחתת. לכן כדאי לדבר אך ורק עם אזנייה. היתרון הוא האפשרות להרחיק את המכשיר באופן משמעותי מהגוף בכלל ומהראש בפרט.

להלן כללים לשימוש נכון באזנייה:

1. וודאו שחוט האוזנייה אינו מלופף על מכשיר הסלולר, אחרת, במכשירי סלולר מסויימים, הוא עלול להיפך לחלק מהאנטנה הסלולרית. (הסבר פשטני אך יש לו אחיזה במציאות).

2. הרחיקו את המכשיר מגופכם ככל האפשר. השתדלו למתוח את חוט האוזנייה כדי להגיע למרחק המקסימלי האפשרי.

האם יש לאוזנייה חסרונות?

כן. לאוזנייה הרגילה יש כמה חסרונות:

1. גם אם חוט האוזנייה לא מלופף על מכשיר הסלולר, חלק מהקרינה מוקרן גם ממנה. ההסבר לזה הוא מורכב. בפשטות מדובר בשדה אלקטרו מגנטי שמושרה מאנטנת הסלולר על חוט התיל של האוזנייה ויוצר גם עליו שדה אלקטרומגנטי. האפקט הזה כנראה קטן מאוד, אך הוא קיים ויש מקום לדעת על קיומו.

2. בקצה האוזנייה יש רמקולים קטנים שהם בעצם אלקטרו-מגנטיםבעלי אופי פעולה שחלק ממנו הוא קרינה בתדר נמוך (בניגוד לקרינה הסלולרית שהיא קרינה בתדר גבוהה). הקרינה הזו היא בעוצמה נמוכה מאוד ואולי זניחה. יתכן והיא משמעותית רק לאנשים עם רגישות גבוהה לקרינה.

נציין שעוצמת הקרינה מחוט האוזנייה ומהרמקולים היא נמוכה מאוד ובאוזניות מסוימות היא אף זניחה אך בשימוש ממושך ואינטנסיבי עלול להיות אפקט מצטבר. אין מחקרים על הנושא לטווח ארוך ונכון להיום אין מידע מבוסס על הנושא.

האם יש פתרון לחששות אלו?

ה. כן. הפתרון הטוב ביותר שיש כיום, הינו דיבור באמצעות אוזניה חוטית עם צינור אוויר בקצה. צינור אוויר באורך של כ 30 ס"מ מונע היווצרות שדה אלקטרומגנטי על חלק זה של האוזנייה (החלק הקרוב לראש). כמו כן, הקול עובר באופן אקוסטי בצינור האוויר וכך נחסך הצורך ברמקול חשמלי בקצה האוזנייה. נציין שאנשים הרגישים לקרינה אלקטרו-מגנטית מספרים שהם יכולים לדבר באמצעות אוזניית אוויר זמן ארוך יותר מאשר באוזניה חוטית רגילה, לפני שהם מרגישים את השפעת הקרינה.

סיכום נושא האוזניות:

1. דיבור עם אוזנייה היא האופציה המועדפת לשיחה במכשיר הסלולר.

2. שתי סוגי האוזניות (עם צינור אוויר וללא צינור אוויר) מקטינות באופן משמעותי מאוד את החשיפה לקרינה, בזכות הרחקת המכשיר מהגוף בכלל ומהראש בפרט.

3. אוזניית האוויר פותרת גם את החששות הקטנים שיש באוזנייה החוטית הרגילה ואם יש לכם את האפשרות, זו האופציה העדיפה והבטוחה ביותר.

ו. השתדלו להימנע ככל האפשר מדיבור במכשיר הסלולר כאשר הוא צמוד לראשכם. אם אתם נאלצים לדבר במכשיר הסלולר ואין לכם אוזנייה, השתמשו ברמקול הפנימי של המכשיר (ספיקר), המאפשר לכם להרחיק קמעה את המכשיר מראשכם. נציין שדיבור באמצעות אוזנייה הינו לרוב עדיף , מכיוון שהוא מאפשר להרחיק את מכשיר הסלולר למרחק גדול יותר מהמתאפשר באמצעות דיבור ברמקול הפנימי של המכשיר.

דגש חשוב:

שימו לב! דיבור באמצעות אוזנייה כלשהי או באמצעות הרמקול הפנימי של המכשיר אינו היתר לנהל שיחות ארוכות רק כי " אנחנו רחוקים מהמכשיר". מחקרים אחרונים על השפעת קרינה בלתי מייננת, מצאו שההשפעה על תאים אינה תלויה רק בעוצמת הקרינה, אלא עצם הגל האלקטרומגנטי בתדר נתון, גם אם הוא בעוצמה חלשה משפיעה על התאים! לכן גם אם אתם מדברים באמצעות אוזנייה או ברמקול הפנימי- קצרו את השיחה ככל האפשר. את השיחות הארוכות שימרו לטלפון קווי או לדיבורית הרכב מהסוג המתאים (ראו בהמשך).

האם כדאי להשתמש באוזניית בלוטוס?

ז. אני ממליץ לא להשתמש באוזניית בלוטוס. לאוזניית בלוטוס יש מספר בעיות. להלן:

1. נכון שאוזניית הבלוטוס מאפשרת לנו להרחיק את המכשיר מגופנו, אך אוזניית הבלוטוס מכילה אנטנה הצמודה לראש שגם היא משדרת קרינה. אז נכון שמכיוון שהשידור הוא לטווחים קצרים בהרבה , עוצמת השידור קטנה מאוד בהשוואה לקרינה ממכשיר הסלולר, אך בכל זאת מדובר בקרינה מאנטנה הצמודה לגוף ולא פעם לפרקי זמן ארוכים מאוד.

2. יתרה מזאת, אוזניית הבלוטוס ומכשיר הסלולר משדרים זה לזה, כמעט באופן רציף, גם כאשר אין שיחה! (הם צריכים לדעת זה על קיומו של זה). אנשים רבים מסתובבים כאשר אוזניית הבלוטוס צמודה לראשם כל היום כולו ומשדרת גלים אלקטרומגנטיים. זכרו שגם שידור בעוצמה יחסית חלשה יכול לגרום להשפעה על תאים ביולוגים. עקרון הזהירות המונעת מחייב אותנו לצמצם ככל האפשר גם קרינה זו , במיוחד שיש לנו אפשרות אחרת טובה יותר (כגון אוזנייה חוטית רגילה או כזו עם צינור אוויר).

3. לא מומלץ להשתמש באוזניית בלוטוס עם צינור אוויר. אוזנייה זו רק מעבירה את משדר הבלוטוס מאזור הראש לאזור החזה (הלב, התימוס, בלוטת התריס) וכאמור, אוזניית בלוטוס משדרת כמעט באופן רציף, גם כאשר אין שיחה.

כיצד להשתמש בטלפון הסלולרי בצורה נכונה?

ח. ראשית יש להכיר את המכשיר: במכשירי הסלולר החדשים יש 4 אנטנות! – אנטנת הסלולר, אנטנת Wi-Fi , אנטנת בלוטוס ואנטנת GPS. אנטנת ה GPS רק קולטת ולא משדרת כלל, כך שהיא לא מהווה כל בעיה מבחינתנו. רובינו משתמשים באופציית ה Wi-Fi מהסלולר לעיתים נדירות, לכן כבו את הפונקציה הזו (יש אופציה כזו במכשיר). כל עוד היא נשארת פעילה, המכשיר ישדר אותות וגלים אלקטרומגנטיים כל כמה שניות. זו קרינה מיותרת שניתן להימנע ממנה בקלות.

ט. אם אין לכם אוזניית בלוטוס (ראו הסבר בהלכה ז למה כדאי שלא תהיה לכם אוזניית בלוטוס), כבו גם את הפונקציה הזו. כיבוי פונקציית ה Wi-Fi ופונקציית הבלוטוס לא רק יצמצם את החשיפה שלכם לקרינה, אלא גם יקטין את ההספק של המכשיר וכך יאפשר לסוללה לתפקד זמן ארוך יותר, לפני שתזדקקו להטעינה פעם נוספת.

י. במידה ואתם בכל זאת משתמשים באוזניית בלוטוס, כבו את האופציה הזו במכשיר כאשר אתם לא בשיחה פעילה. רק כאשר אתם מקבלים שיחה או מתקשרים, הפעילו את משדר הבלוטוס למשך השיחה.

יא. חשוב לדעת שישנו שידור נוסף מטלפונים סלולריים והוא שידור נתונים על רשת הסלולר. כאשר האופציה הזו מאופשרת, כל האפליקציות הפעילות, יעשו שימוש בשידור זה על מנת להעביר נתונים על גבי הרשת הסלולר למטרת סינכרון מידע (כגון בדיקת תיבת המייל שלכם והורדת מיילים, בדיקה של עדכוני תוכנה ואפליקציות, פייסבוק , עדכון קבצים ב dropbox , שידור מידע על מיקומכם ועוד ועוד). סנכרון זה עלול להתבצע כל הזמן (בהתאם לאפליקציות, לאופן פעולת המכשיר ולאופן הגדרתו) עד כדי כך שחשיפת המשתמש הופכת לא פעם לכמעט לרציפה! ברוב המכשירים כדאי ואפשר לכבות אופציה זו של סנכרון נתונים ולהשתמש בה רק אם אתם ממש חייבים לענות למשל למייל דחוף. כדאי לכבות אופציה זו בסיום השימוש

יב. חשוב לדעת שמערכת ההפעלה של הסמרטפונים ((smartphone מאפשר לאפליקציות לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר, גם אם האפליקציה לא פעילה ברגע זה! (אבל מותקנת על המכשיר). לכן, התקינו רק את האפליקציות שאתם באמת צריכים. גם אפליקציות "תמימות" כגון פנס, מצפן וכו' מבקשות לא פעם לפני ההתקנה הרשאה לשדר נתונים על גבי רשת הסלולר. ריבוי אפליקציות עלול לגרום לכם להיות חשופים לקרינה בעוצמת שיחה סלולרית כמעט באופן רציף.

יג. המעיטו להתקין אפליקציות המבקשות הרשאה להעביר נתונים על גבי רשת הסלולר.

באיזה טלפון סלולרי רצוי להשתמש?

יד. רכשו מכשיר דור 3 ומעלה! – לא בגלל ריבוי האפליקציות, אלא מסיבה אחרת לגמרי. למכשירי סלולר יש כאמור יכולת להקטין ולהגדיל את עוצמת השידור שלהם בהתאם למרחק שלהם מהאנטנה הקרובה ביותר. במכשירי דור 3 יכולת זו משופרת מאוד והם יודעים לצמצם את הספק השידור שלהם הרבה יותר ממכשירים ישנים יותר. גם הזיהום האלקטרו-מגנטי בתדר נמוך סביב ה 50Hz הינו נמוך יותר במכשירי דור 3 ומעלה.

טו. מבחינה בריאותית, האידאל הינו לבחור מכשיר (דור 3 ומעלה כאמור לעיל) שאין לו אפשרות לסנכרון עם תיבת המייל שלכם ושאין לו אפשרות לגלישה באינטרנט (להסבר ראו הלכות יא- יג). גם גלישה באינטרנט מהמכשיר, פרושה הוא שידור מידע באמצעות אנטנת הסלולר החזקה והרי ידוע שאם יש אפשרות לגלוש, כנראה שנשתמש בה (בדיוק כמו שאם יש מזון לא ממש בריא בבית, הוא כנראה יאכל…).

טז. אל תקנו סמרטפון לילדים מתחת לגיל 18. כך לא רק תמנעו מהם חשיפה לקרינה, אלא גם תמנעו את ניוון קישוריהם החברתיים. מאז החל עידן הסמרטפונים, זה לא רק שהילדים ובני הנוער קוראים פחות ספרים, אלא כיום, לא נדיר לראות בני נוער צועדים ברחוב כאשר כל אחד מהם שקוע בתוך הסמרפון שלו והם כלל לא מדברים זה עם זה! בכלל רצוי לדחות את גיל תחילת השימוש בסלולר (לאו דווקא סמרטפון) ככל האפשר!

יז. כמבוגרים, אם אתם לא רוצים לוותר לחלוטין, מבלי אופציה להתחרט, על שימושי האינטרנט, (אפשר בהחלט להבין מדוע), כדאי מאוד לכבות את אופציית העברת הנתונים ובכך לצמצם את החשיפה לקרינה ולהאריך את זמן העבודה של הסוללה בין טעינה לטעינה. הפעילו את הפונקציה הזו רק בעת הצורך החיוני וכבו אותה בסיום השימוש. השתדלו לצמצם את הגלישה לאינטרנט מהטלפון הסלולרי, למינימום ההכרחי.

היכן לדבר בטלפון הסלולרי (או יותר נכון – היכן לא לדבר)?

יח. אל תדברו בתוך רכב (חונה או נוסע) , רכבת, אוטובוס או כל כלי רכב ממתכת! חלל עם מעטפת מתכתית מהווה מה שנקרא בפיזיקה כלוב פרדיי. כלי רכב הם מעין כלוב פרדיי. הם מונעים משדות אלקטרומגנטיים מלחדור אליהם בצורה אופטימלית (לכן אנטנת הרדיו ממוקמת מחוץ לרכב וזאת כדי שהקליטה תהיה טובה יותר). מכיוון שקליטת הסלולר נמוכה מאוד בתוך הרכב, המכשיר נאלץ לשדר בעוצמה גדולה מאוד. בנוסף לכך, יש החזרים מדפנות כלי הרכב

יט. לעולם אל תדברו כאשר אתם נמצאים בממ"ד – גם הממ"ד הוא סוג של כלוב פרדיי. קירות הממ"ד (המכילים כמות ברזל גדולה) מקטינים את הקליטה בממ"ד ומאלצים את מכשירי הסלולר לשדר בעוצמה גדולה מאוד. בנוסף לכך יש החזרים מהקירות.

כ. השתדלו לא לדבר במרתפים- עקב היותם שקועים בקרקע, הקליטה בהם נמוכה ולכן מכשירי הסלולר משדרים בעוצמה גדולה מהרגיל.

כא. אל תנהלו שיחות אם מד הקליטה לא מראה על קליטה בעוצמה מקסימלית. רק אז, המכשיר יוכל להרשות לעצמו לנסות ולהקטין את הספק השידור שלו.

כב. לעולם אל תדברו במעלית! מעלית היא לרוב כלוב מתכת שמקטין מאוד את הקליטה וגורם להחזרים רבים. לכן במעלית הטלפון הסלולרי נאלץ לשדר בעוצמה גדולה מאוד. מעלית היא למעשה כלוב פרדיי יעיל מאוד. זו הסיבה שלא פעם שיחות מתנתקות במעלית. הקרינה האלקטרומגנטית של האנטנה הסלולרית כמעט ולא חודרת לתוך המעלית.

שיחה באמצעות דיבורית הרכב:

כג. אנשים רבים מנצלים את זמן הנהיגה ברכב לניהול שיחות ארוכות באמצעות הדיבורית. רצוי לא לדבר ברכב באמצעות דיבורית בלוטוס או באמצעות אוזניה כלשהי. בתוך רכב, המכשיר משדר כאמור בעוצמה גבוהה באמצעות אנטנת הסלולר. גם אנטנת הבלוטוס של המכשיר והדיבורית משדרות זו לזו. התקשורת בין המכשיר לדיבורית היא כאמור גם כאשר אין שיחה פעילה.

כד. הצורה הבטוחה ביותר לדבר תוך כדי נהיגה, היא באמצעות "הדיבורית של פעם" – דיבורית לה יש אנטנה חיצונית המודבקת על שמשת הרכב. אם יש לכם דיבורית כזו, שימרו עליה מכל משמר ודאגו להעביר אותה מרכב לרכב. דיבוריות הבלוטוס גרמו לדיבוריות עם האנטנה החיצונית להיפך למוצג מוזיאוני וחבל. לא תמיד קידמה מביאה איתה ברכה. לדגמים חדשים של סלולריים אין בכלל דיבורית כזו מתאימה. במקרה כזה כדאי להתקין טלפון סלולרי קבוע ברכב המצויד באנטנה חיצונית. לאלו מכם המדברים הרבה תוך כדי הנהיגה, זו המלצה חיונית!

כה. במידה ואין לכם עדיין דיבורית עם אנטנה חיצונית ואתם נאלצים לדבר במכשיר הסלולר, עשו זאת באמצעות אוזנייה חוטית (רגילה או כזו עם צינור אוויר) והרחיקו את המכשיר מגופכם ככל האפשר.

כו. מערכות הסטריאו החדשות ברכבים מגיעות כבר עם דיבורית בלוטוס כחלק מהמערכת. במידה ואתם משתמשים בדיבורית עם אנטנה חיצונית או באוזנייה חוטית, וודאו שאופצית הבלוטוס במערכת הסטריאו נמצאת במצב כבוי.

כיצד לשאת את המכשיר ביום-יום?

כז. כאשר אתם נושאים את המכשיר, הרחיקו אותו מגופכם ככל האפשר. העדיפו להניחו בתיק כלשהו ולא בכיס המכנסיים או הז'קט. התאים הרגישים ביותר לקרינה הם תאים הנמצאים בשלבי חלוקה (הכפלת תאים מתבצעת באמצעות התחלקות של התא לשני תאים). חשיפה לקרינה תוך כדי ההתחלקות של התא עלולה לגרום למוטציה ב DNA . בתוך עצם הירך נמצא מח העצם- מקום בו מתבצעת התחלקות והתמיינות של תאי הדם שלנו- התאים האדומים נושאי החמצן והתאים הלבנים של מערכת החיסון. חשיפה לקרינה של מח העצם עלולה ליצור תאי דם לא תקינים, שלא יתפקדו באופן תקין. מקמו אם המכשיר בתיק, בתא הרחוק ביותר מגופכם.

כח. אם אין לכם תיק נשיאה, כדאי להשאיר את המכשיר בבית או ברכב. (זה גם בריא לנפש לא להיות זמינים כל הזמן). אם אתם צועדים ברחוב ואתם ממש חייבים להיות צמודים למכשיר הסלולר ומשום מה אין לכם תיק נשיאה או פאוץ' עדיף לשאת את הסלולר ביד מאשר להניחו בכיס המכנסיים וזאת כדי להרחיק את המכשיר כמה שיותר מאיברים פנימיים.

כט. כאשר אתם יושבים במקום כלשהו, מהרו והניחו את המכשיר על השולחן, רחוק מכם. אל תשאירו אותו על גופכם. זה אינסטינקט טבעי שיש לרוב האנשים ולא בכדי.

האם כדאי להשתמש בכרטיס חוסם קרינה או במדבקה נגד קרינה?

ל. כרטיס חוסם קרינה אכן מונע מהקרינה לעברו דרכו. זאת אומרת שמבחינה טכנולוגית הכרטיס משיג את יעדו- חסימת הקרינה, אך אפקטיבית אין לכרטיסים מסוג זה תועלת בריאותית משמעותית. הסיבה לכך היא שתבנית הקרינה הנפלטת מאנטנת הסלולר היא כזו שעוקפת את הכרטיס בקלות רבה. ב 1 ס"מ הצמוד לכרטיס אכן כמעט ואין קרינה, אך כאשר מתרחקים 2-3 ס"מ ויותר מהכרטיס, עוצמת הקרינה זהה למצב בו אין כל שימוש בכרטיס. הכרטיס יצמצם את הקרינה שאליה נחשפים תאי העור שלכם ואולי גם מעט מהשומן התת עורי, אך לא תהיה לו כל השפעה על עוצמת הקרינה אליה יחשפו האשכים או מח העצם.

לא. למדבקות נגד קרינה לא נמצאה כל השפעה מהותית על הקרינה. העובדה שהמכשיר יכול לקבל או להוציא שיחות כרגיל גם היא מעידה שאין השפעה של ממש למדבקות אלו.

מה לעשות עם הטלפון הסלולרי בלילה?

לב. בלילה- כדאי לכבות את המכשיר! אם אתם מחכים לשיחה דחופה במיוחד ואתם נאלצים להשאיר את המכשיר דלוק, הניחו אותו בחדר בו אף אחד לא ישן.

לג. אם אתם נאלצים להטעין את המכשיר בחדר בו אתם ישנים, הטעינו אותו רק כאשר הוא במצב כבוי.

לד. אל תשתמשו במכשיר כשעון מעורר! אלא אם כן הוא מסוגל להתעורר לפעולה גם כאשר הוא כבוי. גם כאשר המכשיר אינו בשיחה פעילה, הוא משדר בתדירות גבוהה כדי שרשת הסלולר תדע היכן הוא נמצא.

לה. נסו לא לפתח תלות במכשיר הסלולר. אל תעמיסו עליו את כל חייכם. השתדלו להשתמש בו רק להודעות SMS חשובות ושיחות דחופות.

לו. בשום אופן אל תשנו כאשר מכשיר הסלולר נמצא מתחת לכרית.

לז. העצה החשובה ביותר – התייחסו לגופכם כאל מקום קדוש!

כדורי חמאה

נמסים בפה בכמות המספיקה לכל המשפחה.

רכיבים: 3 כוסות קמח (להכין בצד עוד מעט קמח) • שקית אבקת אפיה • 2 ביצים • 400 גרם חמאה בטמפרטורת החדר • 2 שקיות סוכר וניל • כוס אבקת סוכר לבצק • 100 גרם אבקת סוכר לגלגול הכדורים אחרי האפייה.

אופן ההכנה:

הכניסי את כל המצרכים לקערה. לושי לבצק עדין. הוסיפי עוד קמח אט-אט תוך כדי לישה עד ליצירת בצק עדין ורך ליצירת כדורים. צרי / קרצי עיגולים והניחי על נייר אפיה. אפי בחום של 175 מעלות כ-15 דקות. העוגיות נשארות לבנות ורק תחתיתן זהובה. (יש להוציא עוגייה אחת ולבדוק). מיד לאחר האפייה כשהעוגיות חמות הכיני קערית מלאה אבקת סוכר וגלגלי בתוכה את העוגיות.

לגיוון: הוסיפי שברי אגוזים לבצק.

קומפוט פירות ושמנת

קינוח קליל, קיצי וקריר המהווה פתרון אהוב לחיסול עודפי פירות… וכשהוא בא עם תוספת חלבית בראשו הוא בכלל חגיגה!

רכיבים:

פירות העונה: דובדבנים, משמשים, אפרסקים או נקטרינות, שזיפים, ענבים… • 5 חתיכות ג'ינג'ר מסוכר (לא חובה) • כמה טיפות מי וורדים (לא חובה) • פקק של ליקר דובדבנים • 1/2 כוס סוכר חום (או לבן) • קצפת חלבית / שמנת / גלידה חלבית משובחת

אופן ההכנה:

גלעני את הפירות והכניסי לסיר. הוסיפי כחצי כוס מים וחצי כוס סוכר חום (אם הפירות מאוד מתוקים אין צורך להוסיף סוכר!). הביאי לרתיחה והנמיכי הלהבה. בשלי כעשר עד חמש עשרה דקות, או עד לריכוך הפירות.

קררי היטב והגישי בלווי קצפת חלבית / שמנת / כדור גלידה חלבית משובחת.

עוגיות גבינה מלוחות

לפני כל עוגות הגבינה המתוקות… משהו פיקנטי לשם שינוי לפתוח איתו את בוקר החג. 'הולך' נהדר לצד סלט ירקות עשיר וצבעוני עם חתיכות גבינה קשה.

רכיבים:

100 גרם חמאה רכה • 1 ביצה • 1 כפית מלח • 2 כוסות קמח • 1 כף אבקת אפייה • 1 כף גרעיני חמניות • 1 כף גרעיני דלעת • 1 כף זרעי פשתן • 1 כף פרג לא טחון או שומשום • 100 גרם גבינה צהובה מגוררת גס • 2 כפות שמנת חמוצה.

הוראות הכנה:

ערבלי את החמאה, הביצה והמלח במיקסר עם וו ערבול (גיטרה). הוסיפי את יתר החומרים וערבלי רק עד לקבלת בצק חלק ואחיד.

חלקי את הבצק לשני חלקים, וגלגלי כל חלק מהם לגליל בקוטר 4 ס”מ; עטפי בניילון נצמד והכניסי למקפיא לשעה. חממי את תנור האפייה לחום של 170 מעלות צלזיוס.

הוציאי את הבצק מהמקפיא, בעזרת סכין חדה פרסי אותו לעיגולים בעובי ½ ס”מ וסדרי אותם על גבי תבניות מרופדות בנייר אפייה. אפי כ-20 דקות, עד להזהבה קלה. צנני היטב.

העוגיות שומרות על טריותן בכלי אטום מחוץ למקרר עד לשבוע.

לגיוון: לאחר הוצאת הגלילים מן המקפיא, טרפי חלבון עם קורט מלח, הברישי את הגלילים וגלגלי אותם בשומשום או בפרג טחון או בסומאק ורק אז פרסי אותם לעיגולים ואפי.

עוגת (זבת) חלב ודבש

עוגה קלה להכנה, מרשימה וטעימה להפליא!

רכיבים לבצק:

250 גרם קמח רגיל (כוס קמח = 140 גרם) • 90 גרם חמאה • 1 ביצה גדולה • 3 כפות חלב חם • רבע כוס מים פושרים • שתיים ורבע כפיות שמרים יבשים (או כמות כפולה פי 3 של שמרים טריים) • 2 כפות סוכר לבן • קורט מלח.

חומרים לציפוי:

60 גרם חמאה • 1 כף דבש • 90 גרם אבקת סוכר • 50-90 גרם שקדים מולבנים פרוסים דק.

חומרים למלית:

חצי שקית פודינג וניל • שמנת מתוקה • חצי כוס חלב.

אופן ההכנה:

הכיני בצק שמרים רגיל: את השמרים התסיסי קודם במים ובכפית סוכר למשך עשר דקות. לקערת הקמח הוסיפי את עיסת השמרים, והחמאה עם החלב החם. הוסיפי את יתר מרכיבי הבצק, לושי דקות אחדות. צרי כדור בצק, העבירי לקערה, כסי והתפיחי עד להכפלת הנפח, למשך שעה עד שעה וחצי.

השטיחי את הבצק על תבנית אפייה עגולה ומשומנת בקוטר 25 או 26 ס"מ.

הכיני את הציפוי: על להבה נמוכה חממי את החמאה והדבש עד שנמסים. בחשי פנימה סוכר ושקדים והסירי מן האש. בעזרת כפית, זלפי את ציפוי הדבש כך שיכסה את כל הבצק בתבנית. התפיחי את העוגה במשך מחצית השעה. חממי תנור אפייה לחום של 180 מעלות ואפי את העוגה למשך 25 דקות, או עד שהיא מקבלת צבע זהוב עמוק. במידה והעוגה משחימה מהר מידי, הנמיכי את חום התנור והמשיכי באפייה. בינתיים הכיני את מלית קרם הווניל: הקציפי את השמנת והוסיפי את החלב והפודינג. חצי את העוגה האפויה לשתי שכבות. מרחי בקרם הצונן, כסי מלמעלה בשכבת הבצק הנותרת. פרסי למנות והגישי.

עוגת גבינה-שוקולד

לחג בו ניתנה תורה משולשת נכין עוגה עשירה וקצת מפונקת – הדורשת הכנה משולשת, לעם משולש המצפה לבניין השלישי – למקדש.

רכיבים:

לשכבת השוקולד התחתונה: 150 גרם חמאה מומסת (לא לוהטת) • 1/4 כוס ממרח שוקולד-אגוזים • 2 ביצים גדולות • 1 כוס סוכר • 1 כוס קמח • 1/4 כוס אבקת קקאו.

לשכבת הגבינה:

גביע גבינת שמנת כ-230 גרם • 3 כפות סוכר • 2 ביצים גדולות • 1/3 כוס ממרח שוקולד-אגוזים.

לציפוי השוקולד:

100 גרם שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו • 100 מ"ל שמנת מתוקה • 1 כפית דבש.

אופן ההכנה:

השכבה הראשונה: חממי תנור ל-160 מעלות. ערבבי היטב את החמאה המומסת, ממרח השוקולד-אגוזים, הביצים והסוכר. הוסיפי את הקמח והקקאו וערבבי עד לקבלת עיסה אחידה. צקי לתבנית מרובעת 22X22 ס"מ, המרופדת בנייר אפייה והניחי בצד.

שכבת הגבינה: ערבבי את הגבינה, הסוכר, הביצים וממרח השוקולד-אגוזים עד לאחידות. שפכי על השכבה הראשונה שכבר בתבנית. הכניסי לתנור לארבעים עד ארבעים וחמש דקות.

בסיום האפייה צנני לגמרי. הכיני את ציפוי השוקולד: המיסי את כל הרכיבים במיקרוגל וערבבי. צפי את העוגה, חתכי לריבועים והגישי.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

ליקטה וסגננה: טובי קעניג

זמן הלימוד של אבא

ליד ביתו של הרבי ה"צמח צדק" ניצבה עגלה מוכנה ליציאה לדרך. הרבי אמור לצאת למסע איסוף כספים לצורך נישואיה של בתו דבורה לאה. לא בחפץ לב התכונן הרבי לנסיעה. רק לאחר שידולים רבים נאות לעשות זאת מכורח המציאות.

קרא הרבי לבתו הכלה ואמר לה שהנסיעה תפריע אותו מלימודו, וזמן הלימוד שלו יקר לו עד מאוד. אם היא תוותר על ה'קוטינקע' – מעיל יקר עשוי מעור שועל, שהיה מקובל לקנות אז לכלה, יצליחו להסתדר בדוחק עם האמצעים הקיימים, והוא לא ייסע. אולם אם היא מעוניינת במעיל, הוא ייאלץ לצאת למסע.

הרבנית דבורה לאה השיבה שזמן הלימוד של אביה יקר גם לה, והיא מוחלת על הבגד בלב שלם. פעמים רבות הזכיר הרבי מעשה זה לשבח.

(עטרת מלכות 263-264)

ציתותים לשיעור הרבנית

החולף בשבילי העיירה יכול היה להבחין במחזה בלתי שגרתי. חסידים מטפסים על עצים. מה ארע? מה יום מיומיים?

עוד מעט קט יגיע אדמו"ר הזקן אל ביתה של בתו הרבנית פריידא וישמיע בפניה מאמר חסידות. השמועה עברה מפה לאוזן. מספר חסידים החליטו להצטרף לשיעור כמאזינים סמויים. מן העצים הסמוכים לבית הרבנית, יצליחו לשמוע את מאמרי החסידות. הקלה היא בעיניכם?!

אולם בהגיע אדמו"ר הזקן למקום הבחין בחסידים שבין הענפים, ואמר לבנו אדמו"ר האמצעי: "עיתונים הם רוצים, עיתונים" (לכאורה, כוונתו הייתה שהם מעוניינים לשמוע "חדשות" כלומר מאמרי חסידות חדשים). הוא הוסיף: "מדוע לא לומדים תניא? מדוע לא לומדים תניא? אני אומר לך: מהתניא אפשר להיות חסיד גדול כמו אברהם אבינו".

(עטרת מלכות עמ' 213)

התומכת הראשונה ב'תומכי תמימים'

מצבם הכלכלי של תושבי ליובאוויטש לא היה מן המשופרים. בקושי רב השיגה ידם כדי קניית לחם וחלב חמוץ. מי שהשיגה ידו לקנות רגל שור לשבת, היה נחשב למבוסס.

כאשר הקים הרבי הרש"ב את ישיבת 'תומכי  תמימים', לא רצה לקבל תרומות לישיבה על מנת שהתורמים לא יחוו את דעתם בניהול הישיבה. במצב שכזה לא קל היה להחזיק את הישיבה מבחינה כספית. אמרה לו אימו הרבנית רבקה: "מדוע אתה מצטער? מה שנאכל אנחנו, יאכלו  גם תלמידי הישיבה".  אמרה ועשתה. היא זאת שכלכלה את תלמידי הישיבה ודאגה לכל מחסורם.

הרבי הריי"צ סיפר זאת בי' שבט תש"ט. הוא ציין את ההשגחה הפרטית בכך, שביום זה התאספו התורמים שמחזיקים את אותה ישיבה שהרבנית רבקה האכילה את תלמידיה הראשונים, וזהו בדיוק ביום ה"יארצייט" שלה!

(ליקוטי דיבורים חלק ג'-ד', עמ' 716-717)

לימוד תורה בסתר

קיץ. דבורה לאה יושבת על המרפסת ועוסקת במלאכת יד. אך מחשבתה עסוקה בקולות הלימוד הבוקעים מבית השכן ר' נח שמלמד את תלמידיו הפעוטים. הוא אינו יודע על ה"תלמידה" הסמויה בבית הסמוך. דבורה לאה, הלא היא דודתו של אדמו"ר הזקן, חפצה מאוד ללמוד, אך אביה נמנה על אלו שסברו שבנות אינן צריכות ללמוד תורה. הוא אפילו לא לימד אותה לקרוא. לכן נאלצה לעשות זאת בעקיפין.

מההאזנה לשיעורים במרפסת, התקדמה דבורה לאה רבות. הצליחה לקרוא את התפילות, ואף למדה את התנ"ך. כיוון שחששה שידיעותיה יהיו למורת רוחו של אביה, הסתירה אותן ממנו.

העיקה על דבורה לאה העובדה שאמה הרבנית רחל הייתה למדנית, אך משום מה לא ניסתה להעביר גם לה את הידע. פעם, כאשר בכתה בשל כך, הרגיעה אמה את רוחה, והסבירה לה כי לאביה – סבהּ של דבורה לאה – הייתה שיטה שונה בחינוך: הוא הלך בשיטת המקובלים, ועל כן נהג ללמד את בנותיו תורה. לעומתו, בעלה – אביה של דבורה לאה, הוא מאלה הסבורים שאסור לבנות ללמוד תורה. הרבנית רחל אף הסבירה לבתה את הנימוקים לגישה זאת.

בעקבות שיחתן, הבינה הרבנית רחל את תשוקת בתה ללימוד, ומאז החלה לספר לה באופן קבוע סיפורים על ילדותה, חינוכה ונישואיה עם אביה. דבורה לאה שהייתה צנועה באופייה, כתבה את הסיפורים, מבלי שאיש ידע שהיא יודעת לכתוב… לבסוף, נודע לאביה של דבורה לאה על למדנותה, אך הדבר כבר לא הפריע לו ואף הסב לו קורת רוח.

כאשר התייתמה מהוריה עברה הנערה לגור בבית דודיה. משהגיעה לפרקה הציע לה דודה הצעת שידוך מכובדת: העילוי ר' יוסף יצחק מטשריי. בפגישתם סיפרה לו דבורה לאה כי היא רואה את עצמה כמי שהולכת בדרך הקבלה והחסידות. הוא מצידו סיפר כי הוא עצמו לומד מפיו של אחד מתלמידי הבעל שם טוב, והולך בדרך זו. הוא גם גילה לה כי מורו מסר לו הוראה מהבעש"ט לחפש את זיווגו בויטבסק, תוך  ציון העובדה כי מדובר ביתומה מאב ומאם. כעת לא היה לדבורה לאה ספק שזהו הזיווג שנועד לה משמיים.

הם סיכמו ביניהם מספר תנאים. כך למשל, החליטו שביתם יתנהל על פי דרך החסידות, וכך גם יחנכו את ילדיהם. כן סיכמו שיקבעו לאחר הנישואים שיעור תורה משותף פעמיים-שלוש בשבוע, ושדבר לימוד התורה שלה יישאר בסוד.

(הרבי הריי"צ, ספר הזכרונות פרקים פ' – ק"ו)

מסירות נפש עבור הפצת המעיינות

קזחסטן, צ'אילי. לעיר נידחת זו הוגלה אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, בגלל פעילותו הנמרצת למען חיזוק היהדות. אשתו הרבנית חנה הצטרפה אליו לגלותו מרצונה הטוב. היא עזבה את ביתה ונסעה למקום מרוחק ונידח זה, על אף שעליה לא נגזרה גלות. מטרתה הייתה כמובן להקל את סבלו של בעלה, ולסייע לו.

התנאים במקום היו קשים: חום נורא, ביצות, יתושים, מחלות, מחסור במוצרים בסיסיים ורעב יום יומי. הרבנית סייעה לבעלה הדגול ככל יכולתה, בהשגת לחם, מים ותרופות. למרות הקשיים וריבוי הדאגות היום יומיות, נטלה על עצמה הרבנית משימה נוספת, לאפשר את כתיבת תורתו של בעלה, רבי לוי יצחק. היא למדה את מלאכת הכנת הדיו, אספה עשבים, עירבה אותם עם סממנים מיוחדים, וכך יצרה דיו, מוצר שלא היה ניתן להשיג במקום גלותו. בכך אפשרה לו להעלות על הכתב את תורתו.

כל מאמציה היו על מנת להוסיף בהפצת החסידות בכדי לקרב את הגאולה. הרבי לומד מכך הוראה, שיש להוסיף בכל הקשור לסיוע בלימוד התורה והפצתה, אפילו באופן שאין לו מקום על פי סדר כלל גם לא על פי סדר של קדושה.

(שיחת ש"פ וילך תשמ"ו. אם בישראל עמ' 86-93)

מסירות נפש למען החסידות

חסידי אדמו"ר הזקן חשו כי משהו אינו כשורה. בתקופה האחרונה שוהה הרבי בחדרו, ואיש אינו מורשה לגשת אליו. אין ספק כי עת צרה היא. באותם ימים סיפר הרבי לבתו הרבנית דבורה לאה כי בשמיים התעורר קטרוג על תורת החסידות, ובעקבות זאת נגזר עליו להסתלק מן העולם. הרבי הסביר לבתו שאילן החסידות זקוק לעידור ולניכוש שלושים שנה עד שייתן פריו. הוא הוסיף שראה את הבעל שם טוב ואת הרב המגיד ממעזריטש, ופניהם שחורות, אות כי תורתם בסכנה.

הרבנית דבורה לאה החליטה החלטה הרת-גורל: למסור את חייה תמורת אביה, ובכך להציל את תורת החסידות. היא קראה לשלושה מגדולי החסידים, וביקשה מהם שישבעו שישמעו בקולה, וגם ישמרו את הדבר בסוד עד שיהיה ניתן לגלות זאת. החסידים שלא ידעו על מה ביקשה שישבעו, ביקשו שהות של יום אחד על מנת לשקול זאת. הם דנו בבקשתה בכובד ראש ומשהסיקו כי הרבנית, בת הרבי, יודעת יותר מהם על הנעשה, קיבלו את תנאיה.

משהביעו הסכמתם, פתחה הרבנית ואמרה: "כולנו חסידי אבינו רבינו אנחנו, וכולנו מחויבים למסור נפשנו בפועל ממש עבורו ועבור תורתו, תורת הבעש"ט". היא ביקשה שישבעו בשבועה חמורה שיעשו כדבריה גם בדבר שנוגע לחיי אדם. משנשבעו, ביקשה מהם להיעשות לבית דין ולפסוק כי היא תחליף את אביה. היא תיתן את חייה לאביה על מנת שיוכל להמשיך ולטפח את אילן החסידות. בחיל וברעדה עשו החסידים כדבריה כשהם מודעים לקרבן אותו היא מקריבה ולתרומת הצעד לדורות הבאים.

בליל ראש השנה ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לבתו הרבנית דבורה לאה, בניגוד למנהגו שלא לדבר כלל בראש השנה. משהגיעה החל לומר לה "לשנה…", אולם היא קטעה אותו ואמרה לו: "לשנה טובה תכתב ותחתם. אבא אל תדבר".

למחרת החג, ג' בתשרי, הסתלקה הרבנית דבורה לאה לעולמה. מסירות נפשה הבטיחה את התפשטות תורת החסידות ואפשרה לאביה אדמו"ר הזקן להמשיך בהפצת המעיינות.

(ספר התולדות – אדמו"ר הזקן, חלק א', עמ' קכ"ה – קכ"ז)

בזכות עצת האישה

מבין עצי היער נשמעו בכיות קורעות לב. הפחח ישב על הארץ ואמר תהילים כשדמעות זולגות מעיניו. באותה שעה עבר ביער יהודי עם תרמיל על שכמו. הוא ניגש לפחח ושאלו לפשר בכיו.

הסתבר כי הפחח, שהיה יהודי עשיר למדי, מצטער כבר שנים רבות, בשל העובדה שאינו מסוגל ללמוד תורה. לפי עצת אברך שהתארח בביתו, החל להרבות בתעניות ובסיגופים בהתחננו לה' שיזכהו להיות בן תורה.

נענה היהודי עם התרמיל ואמר: "אני אוכל לעזור לך. תן לי במתנה את כל כספך, רכושך וביתך, ולאחר מכן התלווה אליי למשך שלוש שנים, וכך תזכה להיות בן תורה". הפחח הסכים מיד אך היהודי ביקש שיימלך באשתו ובחמיו, וישוב ליער לאחר שמונה ימים למסור לו את החלטתו.

התייעץ הפחח עם אשתו, וזו אמרה: "כל ימיך מצטער אתה על כך שאינך יודע ללמוד, אל תחמיץ את ההזדמנות להיות בן תורה!" תנאי אחד הציבה האישה, שקודם לכן יגיע היהודי לביתם לסעודה, כדי שיזכו במצוות הכנסת אורחים, שהרי לאחר שיתנו לו את רכושם, לא יוכלו לקיים מצווה זו.

שמע הפחח את דעת אשתו, וניגש גם לחמיו לשאול לחוות דעתו. זה האחרון הציע לו שלא להיענות להצעה אלא להמשיך לתמוך כספית בלומדי תורה במקום לימוד התורה שנבצר ממנו. דברי חמיו עוררו ספיקות בליבו. ההתלבטות הייתה קשה, וביום השמיני הוא שטח בפני אשתו את ספיקותיו.

אמרה לו אשתו: "הספיקות שהתעוררו אצלך מעידים שכל בכיותיך ואנחותיך על שאינך יודע ללמוד אינם אמיתיים. לו אכן היה עז רצונך ללמוד תורה כפי שתמיד הצהרת, הרי היית עושה כל שנדרש ממך על מנת להיות בן תורה ללא היסוס".

לבסוף קיבל הפחח את דעת אשתו, ואף הזמין את היהודי לסעודה כבקשתה. משהגיעו לבית, לאחר תפילת ערבית, מצאו שולחן ערוך בכל טוב ועליו נרות דולקים. לשאלתם הסבירה האישה כי יום חג הוא לה. הן משום שזכו במצוות הכנסת אורחים, והן כי לה' דרכים רבות ליטול מהם את רכושם, ואם בחר תמורת הרכוש להעניק להם תורה, זהו יום טוב וסיבה לחגוג!

הפחח נתן ליהודי שק גדול ובו כל כספם וזהבם, וכתב לו שטר מתנה על הבית ועל הקרקעות. בבוקר לפני שיצאו לדרכם, אמר היהודי עם התרמיל לאישה, כי הוא מרשה לה להשתמש בבית, בחצר ובגינה, עד שבעלה ישוב מגלותו. אך השימוש יהיה כאורחים ולא כבעלי הבית. כמו כן נתן לה שק של קמח ושק של תפוחי אדמה.

הפחח יצא עם היהודי לגלות, ושב לאחר שלוש שנים כשהוא בן תורה אמיתי. הם עברו לגור במקום אחר שם התעשר הפחח שנית, וגם היה לצדיק נסתר.

לאחר פטירתם הקצו לפחח מקום בגן עדן בהיכל גבוה של בני תורה, ולאשתו קבעו מקום בהיכל נשים צדקניות. בכל פעם שהיו מעלים אותו להיכל גבוה יותר, היו מביאים את אשתו ומכריזים שהכול בזכותה.

סיפור זה סיפר הרבי ה"צמח צדק" בשם אדמו"ר הזקן. כאשר סיים רבינו הזקן את סיפורו אמר: "יהודי זה עם התרמיל היה הבעל שם טוב לפני התגלותו". והוסיף: "האישה זכתה למעלתה הגבוהה בזכות מסירות נפשה לתורה, ובמיוחד – מסירות נפש בשמחה".

(פניני הכתר חלק ג', עמ' 335-340)

"תורה חדשה מאיתי תצא"

תורה חדשה

חז"ל אמרו שמלך המשיח יהיה חכם גדול וילמד תורה את כולם. בגלל שתהיה לו רוח נבואה – תתגלה אליו "תורה חדשה" מאת ה' אותה הוא ילמד את כל העם. מהי אותה "תורה חדשה"? א. סודות התורה, פנימיות התורה. ב. חידוש בהלכות התורה – ששחיטת שור הבר בסנפירי הלוויתן תהיה כשרה. (מדובר על הסעודה שה' יעשה לצדיקים לעתיד לבוא, כאשר הבשר יהיה של שור הבר, והשחיטה תהיה על ידי  הלווייתן הגדול בסנפיריו, תוך כדי מריבה ביניהם).

אולם הרמב"ם כבר פסק ש"התורה לא בשמים היא" ו"אין נביא רשאי לחדש דבר" בתורה – אם כן איך משיח יגלה את סודות התורה בנבואה? ושאלה נוספת: הרי אחד מעיקרי האמונה הוא שבתורה לא יחול כל שינוי לעולם, אז איך תיתכן "תורה חדשה" שתשנה את ההלכה ותתיר לאכול משחיטה כזו?

אלא שזה מעין חידושי התורה שמחדשים היום: במתן תורה ניתנו למשה כל הכללים שעל פיהם מחדשים בתורה היום, ולכן כל החידושים טמונים כבר בתורה, רק שעל ידי יגיעה מגיעים לחידושים אלו, וזה נקרא 'החידוש של הלומד'. גם ה"תורה חדשה" טמונה כבר במתן תורה, אולם היא נמצאת בכזה העלם שלא שייך כלל לגילוי בשכל האדם אלא רק על ידי הקב"ה בעצמו. לכן גם החידוש שלה הוא באין ערוך לכל מה שאנחנו יודעים היום בתורה, וכמו שכתוב "תורה שאדם לומד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח".

זה כלל אחר לגמרי

לכן אין בעיה בדרך בה יגלה המשיח את סודות התורה בנבואה:

א. אמנם את סודות התורה ("תורה חדשה") ה' יגלה לו בנבואה (כמו שכתוב "תורה חדשה מאיתי תצא" – היא "יוצאת" רק בכוחו של הקב"ה, "מאיתי", ומשיח יודע אותה רק בגלל היותו נביא), אולם בשל חכמתו הרבה (שהיא יותר משל שלמה המלך) הוא יבין אותה ויסביר אותה לכל העם, ומכיוון שהדבר נקלט בשכל האדם, אין כאן גדר של חידוש בנבואה.

ב. בנוגע לחידוש בהלכה של שחיטת שור הבר על ידי הלווייתן, יש מפרשים שחידוש זה הוא הוראת שעה מיוחדת (הוראת שעה פירושה שמותר לשמוע לנביא האומר לעבור על הלכות התורה באופן חד פעמי) – אולם לפי זה אין זו "תורה חדשה", שהרי גם היום צריך לשמוע לנביא בהוראת שעה!

אלא זהו מכיוון שמשיח יחדש ויגלה שעל שחיטה זו לא נאמרו מלכתחילה דיני שחיטה, בדוגמת מה שהיה עם אליהו הנביא, שהקריב קרבן בהר הכרמל למרות האיסור להקריב קרבנות מחוץ לשטח בית המקדש. וכפי שמסביר הגאון הרגצ'ובי שלא הייתה זו רק הוראת שעה אלא לומדים מפסוק בתורה שהאיסור של שחיטה מחוץ למקדש ('שחוטי חוץ') מלכתחילה לא נאמר על אליהו בהר הכרמל.

כך יהיה גם בשחיטה זו, אין זה היתר רגיל של 'הוראת שעה', אלא ששחיטה ספציפית זו מותרת מלכתחילה. אמנם היתר זה לא יכול להתגלות היום על ידי תלמיד ותיק, אלא רק על ידי הקב"ה למשיח, והוא יסביר זאת לסנהדרין באופן שיתקבל בדעתם.

אך נשאלת השאלה: למה דין זה בשחיטה יתגלה דווקא לעתיד לבוא, כשתורה חדשה מאיתי תצא? מה הקשר בין גילוי סודות התורה לבין חידוש זה בדיני שחיטה?

בית הלל ובית שמאי

דוגמא נוספת להלכה שכאילו תשתנה לעתיד-לבוא יש במחלוקת בית הלל ובית שמאי: 3 שנים נחלקו ביניהם, ובסוף יצאה בת קול ואמרה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים, והלכה כבית הלל" (ולמרות ש"התורה לא בשמים היא" ורק על ידי פסיקת בית דין ניתן לקבוע הלכות? אלא שהפסק נקבע על פי הכלל "אחרי רבים להטות" משום שבית הלל היו הרוב, ורק מכיוון שבית שמאי היו מחודדים יותר, קשה היה להחליט לפסוק כבית הלל, והבת-קול עזרה להכריע את ההלכה כמותם). ואילו לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.

איך ייתכן שינוי בתורה? – אלא שזה לא נחשב שינוי, כי כך אמר ה' למשה – בכל הלכה יש את 2 האפשרויות: לטמא או לטהר, ושתיהם אמת, "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" וההכרעה היא לפי הבנת הרוב. כיום דעת הרוב היא כבית הלל ולכן הלכה כמותם, ואילו לעתיד לבוא יהיו רוב חכמי ישראל חכמים יותר, ואז יבינו כבית שמאי. וכאשר בית הדין יעמיד שוב הלכות אלו להכרעה (דבר המותר על פי ההלכה בתנאים מסוימים) אזי יכריעו כדעת הרוב כבית שמאי. אין פירושו של דבר ש'ההלכה תשתנה' אלא שאז ילמדו את התורה בדרגא נעלית יותר, בדוגמת "תורה חדשה".

אבל הקשר בין 2 ענייני ה"תורה חדשה" עדיין קשה: א. לעשות כבית שמאי זה להחמיר, אך לעומת זאת, לשחוט בסנפירי הלווייתן זה להקל?

ב. איך יתכן שלעתיד לבוא יתחדשו חומרות, הרי לא יצטרכו זאת, כי לא תהיה רוח טומאה אלא רק הוספה וחידוש בקדושה?

ג. מסופר בגמרא שפעם אחת בית שמאי היו יותר מבית הלל, ופסקו הלכה כבית שמאי, וכתוב על כך: "אותו היום.. היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל", וזה הרי ההיפך הגמור מתכלית השלמות של תורה חדשה, אז איך בימות המשיח נפסוק כבית שמאי?

התורה כעיר מקלט

כדי לענות על כך יש להבין קודם את מצוות ערי מקלט, שהיא המקור בתורה שבכתב ל'שינוי בהלכה' שיהיה בימות המשיח.

מצווה זו ניתנה מלכתחילה באופן שהיא לא יכולה להתקיים בשלמות עד ביאת משיח, שכן, 3 מתשעת ערי-המקלט נועדו להיות ערי מקלט רק בימות המשיח. אם כן, אין זה שינוי בהלכה, אלא ההלכה קובעת מלכתחילה שגדרה של מצווה זו היא ('לשנות') להוסיף עוד 3 ערים בימות המשיח. הרמב"ם מביא זאת כהוכחה מהתורה שביאת משיח מוכרחת בשביל קיום המצוות, דבר הנותן להבטחת הגאולה תוקף מיוחד ונצחי.

וכך גם כל השינויים ב"תורה חדשה", כמו היתר שחיטת הלווייתן וההלכה כבית שמאי, אינם שינויים בהלכה אלא שהם כבר עתה חלק מהתורה, וזהו הגדר שלהם ששלמותם תהיה לעתיד לבוא.

על פי זה מתעוררות 2 שאלות על מצוות ערי מקלט: א. מה המיוחד בהם שדווקא בהם תולים את נצחיות ההבטחה למשיח? ב. לשם מה בכלל צריך ערי מקלט "לנוס שם כל רוצח" בימות המשיח, והלא אז לא יהיה יותר יצר הרע כלל?

שני רבדים בתורה

בתורה ישנם 2 עניינים כלליים:

לעתיד – ערי מקלט של פנימיות התורה

עיר מקלט קשורה עם תיקון חטא עץ הדעת – שהוא מקור כל החטאים. כל חטא הוא מעין "מכה נפש (בשגגה)", שכן זו שפיכת הדם והחיות של ה"אדם דקדושה" ב"אדם דקליפה" (– העברת החיות האלוקית שביהודי לידי כוחות הטומאה). אלא שזה נחשב 'בשגגה' כי זה נעשה רק בגלל אונס של היצר הרע, שכן היהודי מצד עצמו באמת אינו מעוניין לחטוא כלל. התיקון לכך הוא על ידי גלות לעיר מקלט – שהם דברי תורה ש'קולטים' ומצילים מהשטן שהוא 'גואל הדם', ומתקנים את החטא.

לכן לפני ביאת המשיח ישנם רק שש ערי מקלט – כנגד ששה סדרי משנה, נגלה שבתורה, המבררים ומתקנים את העולם.

בימות המשיח, כשתושלם העבודה בבירור הרע מהטוב, תהיה עדיין מציאות הרע בעולם, אך הוא יהיה מחוץ לאדם ועניינו יהיה רק האפשרות לחטא ולא החטא עצמו. לכן זקוקים אז לסוג חדש של ערי מקלט, שלא באו רק לתקן את החטא אלא לתקן את האפשרות לחטא. משום כך יתווספו אז עוד 3 ערי מקלט, כנגד חכמה-בינה-דעת שבפנימיות התורה שבדוגמת "תורה חדשה", שהם 'קולטים' את האדם, מרוממים אותו לדרגא נעלית יותר ומונעים מראש את האפשרות לחטא.

מסיבה זו תהיה בימות המשיח ההלכה כבית שמאי: שורש המחלוקת ביניהם היא איך מתייחסים לדברים בהם הרע הוא בהעלם. בית שמאי שנמצאים בדרגא נעלית יותר, הדרגא של פנימיות התורה, שוללים גם רע נעלם. לעומת זאת, בית הלל, המתייחסים לדברים על פי מצבם כרגע בפועל, אין עניינם לברר את הרע הנעלם על ידי דחייתו ולכן הם מתירים. כיום רובנו לא שייכים לדרגתם של בית שמאי, והנהגה היום כבית שמאי אף מוסיפה כח ב'לעומת-זה', שכן דברים שיכלו לעלות לקדושה, לא בוררו.

בימות המשיח, כשישתנה המצב בעולם וכולם יהיו בדרגתם של בית שמאי, גם שיקול הדעת של חכמי ישראל ישתנה כדעת בית שמאי – להרחיק לגמרי את הרע הנעלם וכך לברר אותו, לשלול אפילו את האפשרות לרע, דבר הקשור לגילוי דרגה נעלית יותר בתורה.

לטבוח את היצר הרע

עניין דומה יש בקשר לשבועות: יום אסרו-חג של שבועות נקרא "יום טבוח", שכן בזמן בית המקדש טבחו בני-ישראל ביום זה את עולות הראיה שהביאו. לדעת בית שמאי אסור להקריבם ביום טוב כיוון שאינם אוכל-נפש המותר ביום טוב (שכן בקרבן עולה נשרף כל הבשר על המזבח). לדעת בית הלל – מותר להקריב עולות אלו ביום-טוב, אך למעשה הם (והרבה מישראל) נהגו כבית שמאי, לכן גם היום, אסרו-חג של שבועות אסור בהספד ותענית מעיקר הדין.

מדוע נהגו בזאת בית הלל כדעת בית שמאי? כי לפני מתן תורה הייתה 'רוח' בשם 'טבוח' שבאה לטבוח את ישראל אם הם לא היו מקבלים את התורה, ובמוצאי שבועות, זובחים אותו ישראל. ומדוע לא בשבועות עצמו? שכן בשבועות אנו מקבלים את התורה, כולל (בהעלם) גם ה'תורה חדשה' שהיא למעלה משייכות לבירור הרע, ובמילא ביום זה נמצאים כולם בדרגת בית שמאי בה אין צורך 'לטפל' כלל ברע, שכן נשלל לחלוטין גם הרע הנעלם והאפשרות לרע. לכן כאן נהגו גם בית הלל כבית שמאי.

ונוסף לשלילת הרע הנעלם, נוסף ב"תורה חדשה" גם עניין חיובי – היתר השחיטה בסנפירי הלווייתן.

לכאורה נשאלת שאלה נוספת על שחיטת זו – הרי הדין הוא ששחיטה שלא נעשתה בידי אדם פסולה, וכיצד כשרה שחיטת הלווייתן? אלא שאין זו שחיטת הלווייתן אלא ה' שוחט את שור הבר באמצעות סנפירי הלווייתן. ולכן מלכתחילה לא נאמרו על שחיטה זו דיני שחיטה (כמוזכר לעיל).

מדוע לכאורה ה' לא שוחט כאן כמו שהוא עצמו ציווה? – משום שעניין השחיטה הוא לברר את הבעל-חי להיות ראוי למאכל האדם, להפוך להיות חלק מגופו, ובעזרתו לעבוד את ה'. להעלות את הבשר לקדושה. לכך יש דרך ותנאים מסוימים כאשר זה נעשה בכח האדם, אך כשבירור זה נעשה בכוחו של הקב"ה, אין צורך בהגבלות הרגילות של השחיטה, כיוון שהקב"ה יכול לעשות זאת ללא כל הגבלות.

השגת השלילה בהשגת החיוב

בעומק יותר: בימות המשיח, עיקר העבודה תהיה בעשה טוב, ואז קיום מצוות לא-תעשה תתבצע בשרשם למעלה בגבורות הקדושות. כלומר, אין זו שלילה והרחקת הדברים אלא בירור בדרך נעלית יותר, בדרך של 'גבורות קדושות', כדוגמת מעלת השגת השלילה לגבי השגת החיוב. בית שמאי ראו את הדברים כפי שהם בשרשם הגבוה בו שייך בירורם באופן נעלה יותר על ידי השלילה 'שב ואל תעשה', ולכן במחלוקות שבינם לבית הלל הם שוללים מחמירים ואוסרים. לעומתם בית הלל ראו את הדברים כפי שהם בגלוי, באופן של השגת החיוב, ולכן הם מגבירים את ה'חסדים' ומתירים.

היום אנחנו שייכים לדרגת בית הלל, ולכן כשבית שמאי גברו וה'גבורות' מתגברות, עלולים להשתלשל מזה דברים לא רצויים. אך בימות המשיח, כשיושלם בירור הטוב מהרע ולא יהיה חשש מדברים לא רצויים, אזי יוכלו כולם לנהוג כבית שמאי, באופן הנעלה יותר של 'גבורות קדושות', ב'השגת השלילה'.

לפי זה יובן גם עניינם של ערי המקלט שבימות המשיח: הישיבה בערי מקלט (דברי תורה קולטין) מורה שעל ידי לימוד התורה, ובפרט 'תורה חדשה', יש גם את השגת השלילה באופן של קליטה בפנימיות כמו בהשגת החיוב. ולכן גם יהיה אז היתר שחיטת שור הבר בסנפירי הלווייתן – לא איסור המורה על שלילה, אלא היתר, כי גם השגת השלילה תבוא באופן חיובי.

למה עניין זה מתגלה דווקא בעניין הלווייתן ושור הבר? כיוון  שהלווייתן החי בים, המכונה 'עלמא דאתכסיא' מורה על העבודה הרוחנית והנעלית, כמו השגת השלילה. לעומתו שור הבר החי ביבשה, ושרשו ב'עלמא דאתגליא' מורה על העבודה באופן חיובי בבירור העולם, והמשכת אורות למטה בעולם.

השילוב בין שניהם נותן לנו שיהיה השגת והמשכת האורות הגבוהים ביותר – בכלים למטה. זוהי בעצם תכלית עבודתנו בעולם – להמשיך את האורות הגבוהים לעולם, ולעשות ממנו "דירה לו יתברך". ולכן גם היתר אכילת שור הבר משחיטה 'אסורה', בא דווקא על ידי תורה חדשה שמאיתי תצא: תורה בדרגה הגבוהה ביותר ("מאיתי") ויורדת עד אלינו ("תצא") בגאולה האמיתית והשלמה מיד ממש.

"המעשה הוא העיקר" – ההוראות לפועל שמביא הרבי בשיחת שבת פרשת נשא

להוסיף התחדשות בתורה באופן של חיות ותענוג ולחדש בה חידושים.

לפעול גם על הזולת לחדש בתורה.

להוסיף התחדשות בלימוד פנימיות התורה.

ללמוד פרקי אבות בכל שבתות הקיץ וללמוד בעיון עם מפרשי המשנה לפחות משנה אחת.

שם החג הוא 'שבועות' שמובנו מספר רבים של שבוע. חג השבועות הרי הוא תמיד שבעה שבועות אחר הבאת העומר בשני של פסח.

בשם זה "שבועות" טמון עוד רעיון הנותן משמעות לחג: שבועות מלשון שבועה, ה׳ נשבע שלא ימיר את עם ישראל בעם-אחר ואף ישראל נשבעו אמונים לה', (ולכן שבועות לשון רבים).

*
כשבית המקדש עמד על כנו, עלו ישראל לרגל בחג זה, כשם שעלו לרגל בפסח ובסוכות, כי חג זה הוא אחד מ״שלשת הרגלים״, באותו מעמד הביאו בני ישראל בחג השבועות את שתי הלחם מהתבואה שנקצרה זה עתה בתור תודה לה', שתי הלחמים רומזים לתורה שבכתב ותורה שבעל פה.

*
בקהילות שונות בישראל נפוץ המנהג לקשט בירק את בית הכנסת לכבוד חג השבועות. כי ביום זה נדונים פירות העץ, ודבר זה מזכיר להתפלל להצלחתם ולתנובתם.

מנהג זה של קישוט ירק בבית הכנסת גם כדי להזכירנו את הר סיני שהיה מכוסה בירק בעת מתן תורה, ולכן צוה ה׳ כי כל בהמה וצאן לא יגשו להעלות בהר, כי מקום קדוש הוא.

*
בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורה. ה״תיקון" הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון".

*

מנהג הוא קוראים גם את ״מגילת רות". המגילה נכתבה על ידי שמואל הנביא ובה רשום סדר היוחסין של דוד המלך שמצד אביו הנו נצר ליהודה בן יעקב אבינו ומצד אמו הוא מתיחס לרות המואביה שעברה לדת ישראל, ונשאה לבועז (אבצן) שופט ישראל.

את המגילה קוראים לכבודו של דוד המלך שנולד וגם נסתלק ביום זה.

*

עוד הסבר לקריאת מגילת רות הוא כי שם מסופר על קציר החטים, שהיא בתקופת חג שבועות.

*

רות״ בגימטריא 606 , והרי זה רמז ל-606 מצוות התורה שנתנו רק לישראל (כי ביתר 7 המצוות מתרי״ג מצוות התורה נתחייבו גם בני נח).

*

כידוע, מנהג בישראל לאכול מאכלי חלב בשבועות. אמנם עיקר הסעודה צריך להיות ממאכלי חג, כלומר מאכלי בשר, אך היות וימי הקיץ (בהם חל חג השבועות) הם ארוכים, אפשר לאכול גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב (בין מאכלי חלב ובשר צריך לחכות שעה אחת בלבד, אולם אם תחילה אוכלים בשר צריכים לחכות שש שעות עד שיהיה מותר לאכול מאכלי חלב).

טעם המנהג הוא זכר לשתי הלחם, ולכן אוכלים שני סוגי מאכלים (כמובן לא בזמן אחד).

טעם נוסף למאכלי החלב בשבועות מוצאים אנו בתורה, בפרשה שבה מדובר אודות חג השבועות: ,מנחה חדשה לה׳ בשבועותיכם, ראשי תיבות חלב.

טעם נוסף למנהג של אכילת גבינה בחג זה הוא גם מפני שהר סיני נקרא גם בשם הר גבנונים.
ועוד טעם יש לאכילת מאכלי חלב בשבועות, כי כשקבלו בני ישראל את התורה וחזרו לבתיהם לא היה באפשרותם לאכול מאכלי בשר, כי כבר היו צריכים לשחוט בסכין כשר, לשרות את הבשר ולמלחו לפי הדינים שקבלו, וגם להכשיר את הכלים וכו', ולכן אכלו מיד מאכלי חלב. לכן אוכלים מאכלי חלב זכר למתן התורה.

*

בכמה קהלות ישנו גם מנהג לאכול ״משולשות״ (קרעפלאך). טעם הדבר הוא כי ביום זה היו כל המאורעות בצורה משולשת: התורה מורכבת משלשה חלקים: תורה-נביאים-כתובים, ונתנה לעם משולש: כהנים-לויים-ישראלים. על ידי משה רבנו שהיה הבן השלישי לעמרם (אחרי מרים ואהרן) והיא נתנה לאחר שלשת ימי ההגבלה, בחדש השלישי (מניסן – חדש סיון).

המשולשות ממולאות בבשר ויש בהם ,פנימיות״, כלומר חלק פנימי, סמוי, שלא רואים אותו מבחוץ. אף התורה כך, חבוים בה סודות ורזים נפלאים – פנימיות התורה, האפופה כולה רזי ה'.

עוגת קרם גבינה, קפה וחלבה

בסיס:

100 גר' ביסקוויטים טחונים גס.

100 גר' חלבה מפוררת

100 גר' אגוזי מלך טחונים גס

100 גר' חמאה מומסת.

1/2 כוס סירופ מייפל או שוקולד מומס

מלית:

2 מיכלי שמנת להקצפה

1 איסטנט וניל

1 כוס חלב

500 גר' גבינה לבנה

100 גר' שוקולד לבן מומס.

לציפוי:

4 כפות סוכר

50 גר' חמאה

2 כפיות אבקת קפה נמס

2 כפות שמנת חמוצה.

אופן ההכנה:

1. מערבבים בקערה את כל מרכיבי הבסיס, מעבירים לתבנית ומהדקים. מכניסים למקרר.

2. מקציפים את השמנת הפודינג והחלב יחד.

3. מוסיפים את הגבינה והשוקולד המומס וממשיכים להקציף דקה נוספת.

4. יוצקים לתבנית על גבי בסיס הביסקויטים ומקררים כ40 דקות.

5. שמים את כל מרכיבי הציפוי בסיר, ממיסים ומערבבים עד שהשמנת מתפרקת ואין גושים.

6. מצננים מעט ומורחים את א הציפוי על קרם הגבינה. אפשר לפזר מעל חלבה מפוררת, אגוזים או שוקולד לבן.

7. מאכסנים למשך לילה שלם במקרר לפני האכילה…

לזניה מושקעת אדום-לבן

המצרכים לתבנית גדולה:

עלי לזניה

רוטב לפיצה/ללזניה/לספגטי מוכן, 2 צנצנות קטנות או אחת גדולה.

גבינה צהובה מגוררת

4-5 בצלים חתוכים לטבעות

לרוטב בשאמל לבן:

60 גרם חמאה

2 שיני שום

3 כפות קמח

3 כוסות חלב

מלח ופלפל שחור

אופן הכנת הרוטב: מטגנים את השום בחמאה, מוסיפים קמח ומערבבים בעזרת מטרפה או מזלג כל הזמן עד שנוצרת בלילה סמיכה. מוסיפים חלב ומערבבים עד שברוטב חלק וסמיך.

בתחתית התבנית מורחים מעט רוטב עגניות על מנת שדפי הלזניה לא יזוזו. מסדרים שכבה של עלי לזניה (אם לא נכנס עד הסוף, פשוט שוברים ומסדרים). מורחים רוטב אדום (רוטב פיצה וכו'), מעליו שכבת רוטב לבן, מפזרים טבעטת בצל וגבינה צהובה מגוררת. מעל זה עוד שכבת עלי לזניה, רטבים, בצל גבינה וכו', ומסיימים בשכבת רטבים וגבינה כדי שזה יקרים.

אופים ב180 מעלות עד שמשחים ורך… בערך שעה וקצת.

חג שבועות שמח קבלת התורה בשמחה ופנימיות!

מדרשת "פנימיות" חב"ד רמת-אביב הינה בית-חינוך לבנות ובית-מדרש פתוח לנשים בראשות הרב חיים יוסף גינזבורג ובהנהלת שירה וינר ומירב יהב.

במדרשה מתגוררות עשרות בנות בתנאי פנימייה מלאים ובתנאים מעולים. תכנית הלימודים כוללת לימודי יהדות וחסידות, סדנאות לפיתוח והעצמת האישיות, ייעוץ כלכלי, הכוונה במציאת עבודה והשתלבות בלימודים גבוהים.

בנוסף, המדרשה מקיימת קרן להכנסת כלה, שיעורי ערב, ימי עיון, סדנאות, קורסים, התוועדויות חסידיות ולימודי חברותא הפתוחים גם לקהל הנשים הרחב.

בימי החגים המדרשה פותחת את דלתותיה ומציעה אירוח חם כולל לינה וסעודות חג עשירות לאנשים עריריים, חיילים בודדים, סטודנטים ולכל הזקוקים לכך.

כמו כן, המדרשה משמשת ככתובת לכל עניין יהודי וכן ניתן לקבל הכוונה וייעוץ מרבנים ואנשי הרוח של מקום.

האוכלוסייה במדרשה משקפת את שלל גווני קשת החברה הישראלית וכולן מוזמנות אלינו לטעום מהחוויה היהודית ולחזק את האחווה הנשית.

באדיבות: שיחת הגאולה

מתקרבים במרחק

'קפה-מדרש אתחלתא?' הייחודי פועל עם ציבור הנשים, לצד מרכז העשרה רוחני לגיל הרך. “סוגיית הדרת הנשים נטעו בנו רגש עז להציג את יחס הכבוד המיוחד של הרבי שליט"א מלך המשיח לנשים ולילדים" הם מספרים.

הליך החזרה בתשובה, התחיל אצלם דווקא בחוץ לארץ, במילאנו שבאיטליה, שם שהו במסגרת לימודם. למרות שיצאו לשם בנפרד וללא קשר בינהם, הרי ששם הם הכירו אחד את השניה ויחד עשו את צעדיהם הראשונים, שם בניכר, לחיי תורה ומצוות.

בית חב"ד המופעל ע"י הרב צמח מזרחי משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח הפועל עם קהילת הסטודנטים, מציג לכל מבקר את מצוות אהבת ישראל לכל יהודי, איזה שיהיה.

בהגיעם לארץ הם כבר ידעו את תפקידם. לאחר החתונה והקמת הבית ב"ה על יסודי התורה והמצוה, הם החלו לפעול בשליחות.

אלא שהם ידעו שזה לא יעצר כאן. "חיפשנו מקום להקים בו את המרכז שלנו. את הקשר של ניצה לעפולה, העיר בה היא נולדה, אי אפשר היה להמיר בשום מקום בארץ, ולאחר תקופה עלה הרעיון לעבור לכאן", מספר אמיר.

הופכים חושך לאור

כמו לפני כל צעד משמעותי, הם כותבים על כך לרבי שליט"א מלך המשיח ומבקשים את ברכתו. התשובה, שהתקבלה באגרות קודש, מכילה ברכה מיוחדת להתעסקות בשליחות, כשלוחי מצווה בעשייה לטובת נשות וילדי עפולה.

"השליחות וסוגיית "הדרת הנשים" כפי שצויירה על ידי הגורמים בתקשורת, נטעו בנו רגש עז להציג את יחס הכבוד המיוחד של הרבי שליט"א מלך המשיח לנשים ולילדים שנקראים "צאן קדשים", כחלק מהצגת הפנים האמיתיות והיפות של היהדות", מספרת גב' ניצה.

זמן קצר לאחר הגעתם לעיר, כבר נוצר גרעין של אמהות וילדיהן שנקשרו לפעילות. גם המקום לפעילות הגיע בהשגחה פרטית. כך מספר ר' אמיר: "ליד הבית שלנו ראינו ילדים בני 10-13 שעסקו בפעילויות לא מתאימות… המראה הכואב הזה הדיר שינה מעינינו. כנראה שהתפילות שלנו נענו, כי תוך מספר ימים המקום נסגר, ואנחנו פעלנו מייד כמי שקיבל את המסר משמים. החלטנו להיכנס לתמונה, ובו בלילה, בלי לדעת איך נצליח לממן בכוחות עצמנו את אחזקת המקום ודמי השכירות, חתמנו על הסכם שכירות".

ראשית כצעד ראשון בשיפוצים, הוכנסה תמונה בולטת של הרבי שליט"א מלך המשיח, שנועדה להפיץ את האור הגדול לכל העוברים והשבים ולסמל את המהפך הרוחני של המקום.

"שיפצנו, הכנסנו ציוד של קפה-מדרש, כשהכל נעשה בסיוע רבים מתושבי עפולה ובעלי עסקים שתרמו ברוחב לב להקמת הבית החם הזה".

שבת באוירה מתאימה

הרעיון הוא להפעיל מקום לבילוי ומנוחה, באווירה נעימה, לכל אישה, דתית ושאינה כזו במוצהר, המבקשת ליהנות מזמן איכות עם חברות, תוך כדי תוכניות ותכנים חסידיים, באוירה פתוחה ומזמינה. התוכניות הינן רבות וכוללות תכנון למקום פעילות לילדי העיר ועוד.

אגב, הם מציינים שהמקום פתוח גם בשבת, “כמובן לא במתכונת רגילה, אלא כמקום מפגש. במקום מתקיימת פעילות כשהכניסה חופשית. אנו מציבים מיחם, וכל אחת יכולה להכין לעצמה משקה חם וליהנות מכיבוד קל, כמובן ללא תשלום". יודגש כי פעילות המוסד ללא מטרות רווח בחסות עמותת 'אהבת ישראל', של הרב בן ציון גרוסמן, מגדל העמק. והכל כמובן לקבלת פני הרבי שליט"א מלך המשיח.

כל שנה אותה דילמה: בעלי הגיע ממשפחה דתית-לאומית, כך שאצלהם בבית היה חוק ולא יעבור! סעודת חג השבועות הייתה חלבית! כלומר חלבית ממש…. בלי בשר בכלל. אני לעומת זאת התרגלתי שסעודת החג חייבת להיות בשרית וידי חובת מאכלי חלב יוצאים בקפה של בוקר…. שמקבל קצת חיזוקים עם עוגות גבינות:-)

אז מה עושים? מצד אחד אני ממש – אבל ממש! – לא רוצה לפגוע לבעלי בהרגלים שלו ובדרך שבה חונך – ובטח לא רוצה לעשות מזה ענין ולהפוך את זה לוויכוח…. אבל יש כאן ממש בעיה: בשבילי סעודת חג בלי בשר – זו לא סעודת חג; בשביל בעלי סעודת שבועות בשרית זו לא סעודת…

מה עושים??? אפשר לגשר על הפערים???

מאת: ח. מ.

מצד אחד השדכנית ומהצד השני של הקו הדמעות זולגות.

זה קורה בכל פעם  מחדש, כשאני מביטה על אימא, מרימה את הטלפון אל השדכנית היקרה, וכשאין מענה או שהמענה הוא מריחה, אני זולגת דמעה ולפעמים אף בוכה, הדמעות מתחילות קמעה קמעה ולפתע פורצות בסערה.

וברקע אימי: לא נורא, בקרוב ילדתי בחופה, ובינתיים החברה כבר כלה, וליוויתי אותה לחופה. אושר גדול, חתונה כה יפה, מלווה בעצב ושמחה.

ועוד מעשה שהיה כך היה: לאחר שאימי קוראת מספר 'קאפיטלעך' בתהילים, אני רואה אותה צועדת לעבר הטלפון, ולוחשת תפילה, וכל מי שבסביבה בחיל ורעדה.

היא חושבת לעצמה, האם יענו לי אחרי כמה ימים? או שלא? טוב חייבים לעשות השתדלות מחליטה, ומרימה את השפופרת לסבב הישועה. ובצד השני קול דממה, אימי מתחילה את השיחה, ולאחר שאלת שלומה, שואלת היא בתקווה, מה עם הצד השני, האם יש כבר תשובה? הצד השני בוודאי… כבר יומיים שהם אישרו לפגישה, אך פנאי לא היה לי לבשר את הבשורה.

ובטלפונים לשדכניות רבות הטרדות והסיפורים:

1. יש את הסוג שלא עונה לעולם, וכשהיא עונה, מיד אומרת, אני חושבת עליכם כל הזמן, ובפועל ההצעה היחידה שהוצעה , בכלל אינה תואמת לבקשה.

2. יש את הסוג שתמיד על ממתינה ולא טורח לחזור, ("שח"ו אני אחזור אליהם, הם צריכים אותי שיתקשרו שוב… גם ככה אני עסוקה עד מעל הראש")

3. יש את הסוג שמודיעה מראש שעובדת לאט ובקצב שלה, והיא תמיד מדגישה, מה את לא יודעת כמה קשה לתפוס את הצד השני, לא תמיד הם עונים?!

4. יש את הסוג שמדברת מהר ובזריזות ("את רושמת פלוני אלמוני ולפני שהספקנו לרשום את השם היא כבר אומרת את המספר 0577077077 ואז אימי שואלת מה מה??? והיא כבר ניתקה השיחה—-טוווווווו לכי תנסי לתפוס אותה שוב היא  כבר בממתינה) שלא נדבר על זה שחוץ מהשם שהיא נתנה רב הפרטים די דומים/מזכירים את ההצעה.

5. יש את הסוג הדרמטי והרגשי, שתמיד שמתקשרים אז יש את ה ווואוווווו את לא מאמינה, בדיוק היום היה כנס, ואח"כ נסעתי… ובלילה כשהגעתי… כבר נרדמתי___ אבל מחר אני אדאג לבדוק הצעה מעולה.

6. יש את הסוג שהקו פנוי באופן תמידי, אך ללא מענה, וכשהיא עונה, מספרים לה שניסינו להתקשר כמה פעמים ומשום מה ללא הצלחה, ובחיוך היא עונה זאת הפעם הראשונה שראיתי שאת מתקשרת ועניתי מיד.

אז בבקשה ממך שדכנית יקרה, לנו החסר .

אנו יודעות שלך קשה, אך הצד שלנו במעמסה גדולה יותר וקשה יותר, לאחר שאת הפרטים לנו נתת בשבילנו זה רק תחילתה של העבודה, באם לך קשה לתפוס בטלפון צד אחד, לנו יש לתפוס עכשיו כמה וכמה צדדים, וכל זה לאחר שתפסנו אותך… ואח"כ לראות באם זה מתאים למועמדת, ואם זה מתאים אז הכוחות נפש כהכנה לפגישה (בנוסף להכנות הגשמיות), ולאחר הפגישה לשמוע את הבחורה, ובאם לך אין זמן כי את עובדת גם לנו אין זמן כי  במפתיע גם אנחנו עובדים, ובמיוחד שעוד מעט חתונה צריך להכין כסף לחופה, ובפרט שעוסקים כאן בבן אדם שמחכה כבר חודשים ואולי כבר שנים.

באם הצעה כרגע אין, לפחות יחס טוב ויושר ומאמץ, ימלאו את החסר.

רבה של מרכז ירושלים הרב זאב דב סלונים מצטרף למחאת הרבנים נגד הפאות הארוכות. אחרי המכתבים שפרסמו הרב טוביה בלוי והרב מרדכי שמואל אשכנזי, מצטרף הרב סלונים למחאה. במכתבו המלא מציין הרב סלונים את דעת קודשו של הרבי מלך המשיח בענין לבישת פאה נוכרית מטעמי צניעות, שלא ככיסוי ראש בכובע או מטפחת וקובע כי חבישת הפאה הינה מטעמי צניעות ולכן אין כל היתר להקל בפאות שאינן צנועות, כמו פאות ארוכות או פזורות.

המכתב המלא:

ע"ד לבישת פאה נוכרית יש להבהיר באופן ברור, את הוראת כ"ק אדמו"ר בחשיבות ענין זה שיש בזה צניעות אמיתית [לא כטועים בדברי קדשו של נשי"ד כ"ק אדמו"ר] אצטט להלן אחת מני אלף מא' מאגרותיו הק' "בעצם הענין דלבישת פאה נוכרית ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות.

"והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפילו מטפחת, משאירה חלק השער בלתי מכוסה על-כל-פנים במשך זמן קצר… שעוברים על האיסור הגדול וכהפסק דין בשולחן ערוך אורח-חיים סימן ע"ה…

אי לזאת, לאור האמור חובה קדושה להעיר ולעורר ולהפקיד ביתר שאת, אשר לבישת פאה נוכרת בצורה ואופן לא צנוע, כגון פאה ארוכה למטה מהכתפיים וכן פאה בצורה מפוזת ולא צנועה, הרי זה נוגד לגמרי הוראת נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר ונכשלים בזה כפשוטו באיסורים החמורים ח"ו.

יה"ר בזכות קיום הצניעות ולבישת הפאה כהלכתה יקויים ברכתו של כ"ק אדמו"ר כפי דברי הזהר הקדוש יתברך בברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין.

בברכה בזכות נשים צדקניות נגאלו וניגאל בגאולה השלמה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

זאב דב סלונים

כידוע לרבים מכם, בחודש האחרון פסק בית המשפט שאופיו של הכותל המערבי ושל המקומות הקדושים בכלל לא נקבע על פי ההלכה דווקא וזאת כתוצאה מהעתירה של "נשות הכותל".

מיותר להסביר שזאת היא ההתחלה של המדרון החלקלק לכניסת הרפורמה לארץ ישראל. יתר על כן, לאחרונה יצאו נשות הכותל עם דרישה לפרק את המחיצה בכותל החל מהשעה 9 בבוקר ולהפוך את האתר הקדוש ל"אתר מורשת לאומית".

ביום שישי הקרוב, ראש חודש סיון, תתקיים תפילת נשים ובנות המונית ברחבת הכותל המערבי בשעה 6:45 בבוקר, באותה שעה בה תתקיים התפילה של נשות הכותל, על מנת להראות קבל עם ועולם מהי העמדה האמיתי של רוב הנשים בארץ.

לא מדובר בהפגנה. אנחנו מתאספות על מנת להתפלל ולא כדי להתאמת בצורה כלשהי עם נשות הכותל. ההיפך הוא הנכון. על ידי תפילה שקטה ומכובדת של המון נשים נוכל לשלוח את המסר שלנו.

הצלחת האירוע היא מכרעת לאור החלטת הממשלה לדון על אופי המקומות הקדושים.

חודש סיון הוא החודש בו קיבלנו את התורה כאיש אחד בלב אחד. בראש חודש הקרוב נתאסף כולנו כדי להתפלל על שלום עם ישראל, קדושת עם ישראל ואחדות עם ישראל. נשות הכותל הן קבוצה קטנה של עד 100 נשים. הגיע הזמן להשמיע את הקול שלנו.

(אכן השעה היא קשה אבל היתכן שלנשות הכותל יש יותר מסירות נפש ממה שיש לנו?)

אנו מזמינות אתכן להצטרף אלינו בראש חודש הקרוב, יום שישי (10.5) בשעה 6:30 בבוקר.

לפרטים נוספים ולהצטרפות ניתן ליצור קשר עם לאה אהרוני ‎052-6852571‏. כמו כן, ניתן ליצור קשר על מנת לקבל את הפרטים של הרכזת המקומית באזורכם.

במקומות בהם תרשמנה 35 נשים או יותר ניתן לארגן אוטובוס.

בברכת "בית ישראל לכו ונלך באור ד'"

נשים למען הכותל