התחפשו גאולה וזכו! חיילי צבאות השם מכל רחבי הארץ התחפשו בתחפושת הקשורה לגאולה הקרובה – והשתתפו בתחרות התחפושות השתנתית שמארגנת תנועת הנוער צבאות השם בארה"ק. ממשרדי צ"ה נמסר כי נתקלו בקושי גדול לבחור את הזוכים, כי התחפושות כולם היו מקוריות ומושקעות. לרשימת הזוכים ולתמונות החיילות שיינא אטדגי מלוד שהתחפשה לגפן בזמן הגאולה, והתאומות צופיה ועמליה פרופ מפתח תקוה שהתחפשו ל" זכו אחישנה" (על ענני שמיא) ו"לא זכו בעיתה" (עני ורוכב על חמור), והחיילים: דוד שוואב מצפת – מלצר בסעודת שור הבר והלוויתן ורובי בר זוהר – משיח ורוכב על חמור – הם ארבעת החיילים שזכו בתחרות התחפושות: מתחפשים גאולה וזוכים שערכה תנועת הנוער צבאות השם בארה"ק, הפרסים כבר נשלחו לביתם.

בנוסף להם עוד 32 חיילים/ות זכו בפרס ללא הגרלה, לכבוד שנת ה-32 להקמת ארגון צבאות השם על ידי הרבי, ואלו הם:חני הרטמן, בני ברק,מירי הרטמן, בני ברק,שיינא רשף, צפת,חנה רשף, צפת,מנוחה רחל גליס, עמנואל,חנה בן שבת, עמנואל, חיה מושקא קיזנר, עמנואל,שיינא אטדגי, לוד,שרה חנה אטדגי, לוד, מענדי אטדגי, לוד,מנוחי אטדגי, לוד,אמונה מזל קמנץ, קרית שמואל,שלום דובער גליס, עמנואל,חנה פרופ, פתח תקוה,שניאור זלמן קעניג, מגדל העמק,חיה מושקא קעניג, מגדל העמק,דבורה לאה קעניג, מגדל העמק,מנחם מענדל קעניג, מגדל העמק,מנחם מענדל לדרמן, לוד, חנה לדרמן, לוד,דבורה לאה לדרמן, לוד, מענדי בן משה, ברקת,לוי בן משה, ברקת,אריה יהודה עבאדי, ביתר עילית,שרוליק בקוש, בית א-ל,נהוראי סיבוני,ילדי משפחת רוזנבלט, ביתר עילית, מענדל'ה דישראלי, צפת,מרים דישראלי, צפת,שיינא ברכה הלל מברקת – גם להם נשלח בימים אלו פרס לביתם.

והעיקר שנזכה כבר כולנו לגאולה האמיתית והשלימה!

אם נביט בסדר יומנו מראשיתו ועד סופו נגלה לא מעט הנהגות שלנו שנרכשו על ידנו בכל מיני הזדמנויות במהלך מרוץ החיים הבלתי פוסק.

ישנן הנהגות אשר נרכשות מרצון וישנן כאלה הנרכשות שלא במודע. הצד השווה שביניהן , זו גם זו הופכות לחלק בלתי נפרד מהאדם ומלוות אותו בכל אשר ילך בשילוב מאפייני אופי הטבועים במנגנון ההפעלה של האדם.

ישנם הנהגות שטוב לו לאדם שלא היו נמנות בין מעלותיו וישנן כאלה אשר מפארות את כרטיס הביקור שלו.

הצד השווה בין אלה הנרכשות למולדות, ברצונו ושלא ברצונו, את כולם יכול האדם להעביר תהליך עידון ושינוי עד כדי כך שכל מכריו יעידו כי התוצר המעודן אינו זהה לזה המקורי.

יש הסוברים כי על מנת לשרש הנהגות בלתי רצויות, יש להכריז עליהן מלחמה בכל חזית אפשרית עד לניצחון המלא ויהא אשר יהא מחיר הניצחון.

בחינוך, אין כלל מלחמה, בחינוך ישנה הסברה עם מסרים קליטים, הסברה העוברת כל מחסום מבלי שיחוש החוסם כי דבר מה דלף אל מעבר לקווי החסימה אותם הוא יצר ומתחזק ללא הרף.

אנו למדים מאברהם אבינו, כי הגיל אינו מהווה מחסום לשינויים, תלוי מאוד עד כמה דבקות במטרה מוכן האדם להשקיע וכמה הוא יהיה מוכן להתמיד בעשייה לאורך זמן.
ייתכן ובדרך אל ההצלחה יתהוו להם קשיים לא מעטים, אולם כלל ידוע הוא כי כל גודלו של הקושי נובע מעצם הפרשנות אותה אנו מעניקים לו ולתכונותיו.

כשבאים לחנך, ראשית לכל דבר יש לשדר אמפטיה, אני אתך! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון. לא מפני שלי לא טוב עם אופן התנהגותך, אלא כי לך הדבר אינו טוב, לך הוא עלול להזיק ומני זה הנני עומד לימינך בכל רגע נתון.

שינוי הטבע אינו דבר כה ברור וקליל, הרגל נעשה טבע אינה עוד אמירה בעלמא, זו אמירה הגדרתית. טבע לשנות אי אפשר לעולם לעשות על ידי מכת פתע, חזקה ככל שתהיה. העשייה חייבת להיעשות כמלאכת מחשבת. יש להקנות כלי התמודדות מול אותו טבע נרכש או מולד, בשלב השני יש לבצר עמדות חיוביות. בשלב השלישי מתחילים בזהירות להפחית מערכו של הנוהג הבלתי רצוי. או אז הנוהג הבלתי רצוי הולך ונכחד כאילו מאליו.

לעולם אין לנוח על זרי הדפנה, חשוב תמיד לעסוק בעיצוב הדרך והתבנית ההתנהגותית ואף פעם לא מאוחר, אין גיל לשינויים ואין אדם היכול לומר כי הוא אינו בנוי לשינויים. כל הרגל הוא בר עקירה או בר הטמעה. הכול תלוי בטיב רצון המתמודד.

חיה דהאן אופקים







יוסף יצחק דהאן אופקים











מענדי דהאן אופקים























תחרות ה

מידי שבוע הן מתארגנות במיוחד, נוסעות זמן רב ומפנות כוחות נפש וגוף על מנת להתאסף יחדיו לכמה שעות ולהשקיע עצמן בעולמה של תורת הגאולה. פשוט להתמקד מידי שבוע ב'דרך הישרה' שהורה הרבי מלך המשיח שליט"א, וללמוד בעיון ובעמקות ענייני גאולה ומשיח.

מידי יום שלישי נערך קורס החורף לנשים, של בית הספר לתורת הגאולה שע"י 'מרכז ההפצה – ממש'. את שני שיעורי העיון העמוקים והמרתקים מידי מפגש מוסרים מורי בית הספר הרב מנחם מענדל הלפרין, הרב שמעון ויצהנדלר, הרב ארי' קדם והרב משה קורנוויץ.

בנוסף נהנות הנשים ממגוון הרצאות אמצע בנושאים שונים, החדורים בענייני משיח וגאולה. בין מרצי האמצע היו: הרב זמרוני ציק בענין כיצד כל חיינו חדורים במשיח, הרב נחמיה שמרלינג הסביר כיצב להכין ולמסור הרצאה בפני קהל. הרבנית סימה אשכנזי סיפרה על כנס קבלת המלכות ועניינים שהזמן גרמא, הרבנית מלכה ווילשאנסקי דיברה בענין 'רוממות וביטול בספירת המלכות', גב' אורלי לרנר דיברה על הכח שיש לנשות ישראל בדורנו ועל תפקידה של כל אחת.

המפגשים המרתקים והמחזקים, גרמו לנשים רבות לפעול בענייני גאולה ומשיח כלל, ובפרט בתגבור שיעורים בנושא החשוב.

כשאור חיה ומכון אלטה נפגשות בחתונה אחת, אז נעשה מעגל של אחדות שמחה ורעות.

אתמול נערכה חתונה בכפר חב"ד שהפגישה את שתי המדרשות המובילות בארץ לחוזרות בתשובה. האחת "מכון אלטה" השוכנת בעיר הקודש צפת והשניה "אור חיה" השוכנת בעיר הקודש ירושלים.

הבת שהתחתנה אתמול בכפר, במהלך התחזקותה בכרם חב"ד, למדה בשני המוסדות . במפגש היה מרגש לראות, שכולן בעצם משפחה אחת.

צילום: אודליה ש.

בעת מתן-תורה עמדו בני ישראל במדרגה רוחנית גבוהה. לאחר מכן, כשנכשלו בחטא העגל, הם הגיעו לשפל רוחני עמוק וגרמו למשה רבינו לשבור את הלוחות. בהמשך, הם חזרו בתשובה ואז קיבלו את הלוחות השניים.

חז"ל אמרו, כי "במקום שבעלי תשובה עומדים – צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד". בעלי תשובה מגלים כוחות עצומים כדי להתעלות מהשפל אליו הגיעו, ולכן דרגתם גבוהה מהצדיקים, שמעולם לא נדרשו לגלות כוחות כאלה.

כך גם כלל ישראל – כאשר היו במעמד של בעלי תשובה, הם זכו לגילויי תורה מופלאים יותר מאלו שקיבלו בעת שהיו במעמד של צדיקים. כצדיקים לא היו ניתנים להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד. אולם עם הלוחות השניים הם נהיו ראויים לקבל את התנ"ך כולו וגם את כל התורה שבעל-פה.

מעלתם של ישראל כבעלי תשובה הקרינה גם על משה רבינו. דווקא אז הוא זכה לקרני ההוד (הרוחניות), הרומזות לחכמה אלוקית מופלאה שהתגלתה בו.

שלושת השלבים – צדיקים, חוטאים ובעלי תשובה – הם בעצם שלושת השלבים של כלל ההיסטוריה שלנו: בתקופת בית-המקדש היו עם ישראל (באופן כללי) בדרגת צדיקים וזכו כי השכינה תשרה עליהם. לאחר מכן, בעקבות החטאים הגיעה הירידה הרוחנית החמורה של הגלות. אולם המטרה שבכך היא אך ורק שבהמשך – תכף ומיד ממש – תבוא הגאולה השלמה, בה נתעלה למדרגה גבוהה יותר מזו שהיינו בה אי פעם, אפילו יותר מזו של אבותינו שבמדבר: אבותינו שבמדבר יראו מלהתקרב אל קרני ההוד של משה, כי הם לא היו מסוגלים להכיל את החכמה האלוקית המופלאה שהן מבטאות. אך בגאולה השלמה, כולנו נהיה זכאים ומסוגלים ליהנות מקרני ההוד.

(ספר השיחות תשנ"ב חלק ב עמוד 433)

זהירות, סטטוס שפונה אל הלב שלך… 🙂

מאת: פניה, אמה של נעה

כשאני שומעת את המילים "חוזרים לשגרה" נעשה לי רע… אני לא רוצה לחזור לשגרה. כל חג או אירוע שמוציאים אותי משם תבוא עליהם ברכה.

האמת, אני מבינה את אלה שרוצים ומייחלים לחזור לשגרת יומם הרגילה, השקטה והנינוחה. גם אני הייתי שם… עד שנולדה נועה (השמות בכתבה בדויים) לפני 9 שנים, מאז כל חיינו השתנו בשניה.

כל כך חיכינו ללידה של נועה, אלא שסיבוך בלידה עצר לה את אספקת החמצן והיא נפגעה בחצי הגוף התחתון. נועה שלנו כזאת מתוקה ויפה, אנחנו עושים הכל בשבילה, מנסים, מתרוצצים, מתייעצים ולוקחים אותה שלוש פעמים בשבוע לטיפולים פרא-רפואיים, במטרה לקדם אותה כמה שאפשר ביום שני נוסעים להידרותרפיה בגבעת השלושה, ביום שלישי פיזיותרפיה בהתפתחות הילד, ביום רביעי רכיבה טיפולית בנחשונים, לצד כל זה אני ובעלי ממשיכים לעבוד קשה כל השבוע וגם לגדל את בן ואורית ולהעניק להם את מירב תשומת הלב.

כך בכל שבוע מחדש רצים אחרי המשימות של עצמינו, והשגרה הזו שוחקת מאוד. רק הורים שמגדלים ילד מיוחד מבינים על איזו שחיקה אני מדברת.

נכון, יש גם רגעים מרגשים של סיפוק ונחת, אבל הם תמיד מלווים במאמצים שלעיתים מתסכלים ולעיתים מייאשים, וזו שיגרה מאוד שוחקת.

לכן כל חג או אירוע שעוצרים לנו את המירוץ הם כמו אויר לנשימה עבורי, אם כי גם אז המצב לא קל, ובכל זאת מדובר במשהו שונה מהשגרה שנמאסה עלינו.

* * *

פורים זו דוגמא מצויינת, סתם יום באמצע פברואר שמכניס את כולם לעליזות כזו כבר שבועיים לפני… גם נועה בעניינים אבל המוגבלות שלה מונעת ממנה להשתתף כמו כולם בשמחה הגדולה.

בשנה שעברה, בעוד אני יושבת על הספה לצד נועה, קצת מדוכדכת, דפיקה בדלת שברה את מחשבתי. בפתח עמדו שני מתנדבים של עמותת "יד לילד המיוחד" עם משלוח מנות ענק "זה בשביל נועה".

מתוך המשלוח הציצה בובה מדברת שהעיפה מבט מתוק לנועה המקסימה שלי והוציאה ממנה את החיוך הכי גדול שהיא נתנה השנה!

מה אגיד לכם – כשהם הלכו אני בכיתי, הפעם לא היו אלה דמעות של תסכול, אלא של אושר והתרגשות, על אנשים מדהימים שעוזרים לנו להמשיך ולא להשחק.

הלב מתחמם לראות אנשים שאיכפת להם מנועה שלי ושעושים הכל כדי לשמח אותה בפורים, ושגם לכולנו – ההורים ובני המשפחה – יעלה חיוך גדול על הפנים.

תודה לכם! תמשיכו להפתיע, לשמח ולהוציא אותנו מהשגרה.

* * *

עמותת "יד לילד המיוחד" של חב"ד בשיתוף ערוץ המעורבות של ynet פותחים גם השנה בפרוייקט "משלוח מיוחד" במסגרתו ישלחו אלפי משלוחי מנות לילדים בעלי צרכים מיוחדים בישראל לקראת חג הפורים. בשעה שעברה, נחל הפרוייקט הצלחה גדולה: 15 חברות מזון ומשחקים תרמו עשרות אלפי חטיפים ופרסים, עשרות מתנדבים

ארזו את משלוחי המנות בסלסלאות מהודרות ומאות התגייסו לשנע אותם לאלפי ילדים מיוחדים בכל הארץ, שזכו במשלוח מנות ענק עם ממתקים ומשחקים בשווי מאות שקלים.

ביום א' ה-24 לפברואר, י"ד אדר, יחול חג הפורים. עמותת "יד לילד המיוחד" הקימה חמ"ל בכפר חב"ד בו היא מרכזת את התרומות לפרוייקט "משלוח מיוחד" השנה. עדיין חסרים אלפי חטיפים, שוקולדים וסוכריות. גם משחקים יתקבלו בברכה.

השנה מבקשים בעמותה להגיע לכמות כפולה של ילדים ומזמינים את כולכם להיות שותפים בתרומה או בהתנדבות.

מכירים ילד מיוחד שישמח לקבל בהפתעה משלוח מנות, שלחו לנו שם וכתובת מדויקת ל: info@special.org.il ונשמח לשמח גם אותו.

רוצים להצטרף? כל עזרה בתרומה או בהתנדבות תתקבל בברכה! לתרומות לחצו כאן או חייגו: עקיבא 054-7366034,זכריה 050-5848770

להתנדבות פנו באימייל לכתובת: info@special.org.il או דרך "צור קשר" באתר העמותה .

ארוכים הם משעולי החיים,

מפותלים ומורכבים עד מאוד,

לעיתים מסובכים מתישים-

מייאשים עד דמעות,

אך לעיתים מעירים ומעוררים-

כאלה שנעשים מתוך רצון ועונג פנימיים,

אתגרים…

נדמים החיים למדבר הררי,

מקום שומם ויבש-

כמעט אין סופי,

והיכן שתביט ולאן שתסתכל,

באלפי שבילים תבחין

ומספרם לא תעכל.

וכל שביל סיפור,

ולכל מסלול הרקע,

לעיתים מספר על מישור-

על דרך חלקה,

ללא מהמורות-

אך גם ללא יתר הצלחה,

סתם שגרה ברוכה.

אולם…

קורה ומגיעים לתחתיתו של הר,

שאת פסגתו קשה לזהות,

ומאין דרך חזרה

ומקום לחרטה,

לא נותר אלא לטפס ולעלות.

וכל צעד קשה מקודמו,

כל פסיעה מפרכת הגוף,

מאיטה אט-אט את קצב ההילוך..

אך בלב-

בלב גובר החשק,

בעיניים התקווה,

להגיע אל האופק-

למנוחה ולשלווה,

לנסוק אל האושר-

אל הטוב התמידי,

לחצות את הגבול

לאורח החיים האמיתי,

ותסכימו איתי-

שלתחושות הלב

גם המציאות לא תסרב!

ואכן…

הנה סוף-סוף,

בעוד כמספר מהלכים,

מגיעים אל הפסגה,

נקודת היעד של החיים,

אנחת רווחה נפלטת,

הקלה בלב מתפשטת,

והפה – לא מפסיק לומר שירה

לקב"ה אדון הבירה.

כי כן הם החיים,

לעיתים עליות קשות מפרכות-

המביאות עימן אחר-כך סיפוק,

ולאחריהן ירידות תלולות מאיימות-

המקרבות בסופן לאדון הסליחות.

כי כל פרט בעולם,

כל יצור נעלם-

נתון ביד ההשגחה הפרטית,

צמוד לתכלית-

לסיים המסלול בסילוק הגלות

ולהביא תיכף ומיד להתגלות-

לגילוי ד"הנה זה משיח בא!"

ואז נדע- הכל הוא לטובה!!!

(חיה מושקא מ.)