נותר מלאי מוגבל של החוברות "צוהר לטוהר", החוברות המהודרות המנגישות לציבור הרחב את סוד האהבה היהודית – טהרת המשפחה.

שליחות, מדריכות ומנהלות מוסדות טהרה ברחבי הארץ והעולם מהללות את החוברת הקוצרת פירות, ב"ה. החוברת המרשימה עברה הגהה של מורי הוראה חב"דיים וניתנת להשגה בכפר חב"ד, בקראון הייטס (אצל מישלובין ורבקי מקס-שווי) – ובחנויות הנבחרות. זו ההזדמנות שלך להביא גאולה פרטית וכללית!

בידך להציל נפשות! התקשרי עכשיו: 03-9601981 או באמייל: [email protected]‏

בסוף הפרשה ישנה מצווה

להעביר את מסר יצ"מ גם לדור הבא.

"והיה כי ישאלך בנך מחר"  מילה זו דורשת הסבר

הרי בכל זמן שהבן שואל-יש את קושייתו לבאר!

מדוע זמן מסוים 'מחר' התורה מפרטת,

זמן שבו שאלת הבן נשאלת?

משיב ע"כ רש"י ברמז,לא באופן ישיר ומובן;

"יש מחר עכשיו, ויש מחר לאחר זמן".

הוא מביא דוג' "מחר יאמרו בניכם לבנינו" פס' מיהושע,

מסופר שבתום כיבוש הארץ וחלוקתה,

שבו בני גד ובני ראובן,

ליטול את נחלתם אשר בעבר הירדן.

הם הקימו שם מזבח, וההסבר לכך היה

שמזבח זה עבור בניהם נבנה.

בניהם, עלולים לשאול שלא בנקל;

"מה לכם ולאלוקי ישראל?".

מסמלת כאן דור חדש המילה 'מחר'

דור שאל הדור הקודם חש זר ומנוכר.

לדור זה יש לספר הכל מההתחלה,

כדי שיחושו למורשת האבות קרבה.

את דברי רש"י אנו מבינים כאן

"יש מחר עכשיו, ויש מחר לאחר זמן".

כלומר,יש את דור המחר שהוא בכ"ז של עכשיו,

הוא מרגיש קרוב לעולם של הוריו,

שואף להמשיך את דרכם ולחיות ע"פ אמונת אבותיו.

גם לו יש שאלות ביהדות,

שאלות שדורשות הבהרה ועמקות.

הוא מבקש להבין כיצד עושים כל דבר ולמה,

כדי שיוכל לקיים תומ"צ מתוך הכרה והבנה.

בעניין זה ברור שעלינו לספק את זו הסקרנות,

להשיב על שאלותיו ולהסביר את עולם היהדות.

אך, יש "מחר שלאחר זמן" דור אחר,

שלעולם ואמונת הוריו מתנכר.

שאלותיו באות לא רק מחוסר ידיעה ובורות,

אלא גם מתחושת זרות לחיי היהדות.

וכאן לנו מחדשת התורה,

שגם דור זה הרי הוא 'בנך'!

על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות,

לענות לכל שאלותיו באהבה ובסבלנות.

כך נביא אליו את אור התורה,

באדיבות מגזין נופת צופים

כיצד מטפלים בפאות?

לטיפול בפאות יש כללים ברורים. הפאה חייבת להיות תלויה על בסיס בצורת ראש מעוגל, על מנת שלא תאבד את צורתה. במקרה שהפאה סינתטית, אפשר להניחה בתוך קופסה המיועדת לכך. הטיפול המסור בפאה יגרום לכך שהיא תישמר לאורך זמן ותראה טוב.

סירוק הפאה

חשוב לשים לב שהשערות אינן יוצרות קשרים או נתלשות מהפאה בעת הסירוק לאחר חבישת הפאה. לשם כך, יש לסרק את הפאה הנכרית סירוק עדין ביותר עם מסרק קטן וארוך. סירוק קל ייתן לפאה לשמור על צורת העיצוב המקורי שלה, ללא תלישת שערות. חשוב לא להשתמש במברשת שיער או במסרק שאינם עדינים למניעת תלישת שערות.

חפיפת הפאה

במידה והשימוש בפאה הנו שימוש יומיומי, יש לשים לב שהיא מתנהגת ממש כמו שיער רגיל. הפאה סופחת לכלוכים כמו שיער רגיל ולכן יש לשמור עליה ולטפח אותה. חפיפה של פאה העשויה משיער אדם דומה מאד לחפיפה של השיער האמיתי שלנו. נהוג לשטוף את הפאה כשרואים שהצטבר עליה לכלוך או שכבר עבר מספיק זמן מהחפיפה הקודמת (בחבישה קבועה מידי יום נהוג לחפוף מידי חודש). ראשית, יש לשטוף את הפאה במים קרים ולאחר מכן לחפוף את השיער בשמפו המיועד לפאה משיער אדם. יש לשים לב לחפוף בעדינות למניעת תלישת שיערות. לאחר מכן, יש להשתמש במרכך ולשטוף טוב במים פושרים. יש לשים לב, שטיפה יסודית של הפאה תשמור עליה נקייה ובעלת מראה טבעי ככל האפשר.

עיצוב הפאה לאחר החפיפה

לאחר החפיפה יש לעצב את הפאה בצורה עדינה ונכונה. יש לשים לב האם ישנו שביל התפור עם השערות בפאה וחשוב לא להרוס אותו. ישנן פאות שאפשר לעצב בהן את השביל מחדש (פאות בעלות שזירת רשת תחרה קדמית) אך לא כל הפאות עשויות ככה וחבל לגרום להרס. לאחר סירוק אפשר לייבש את הפאה במייבש שיער ואף להשתמש במחליק או במסלסל במידת הצורך. כמובן שיש להיזהר שלא לחרוך או לשרוף את הפאה.

סיכום

לאחר שדיברנו על הטיפול בפאה, הגיע הזמן לדבר על העיקר- התחושה שלך. אין כל ספק שטיפול בפאה ואף המחיר שלה יקרים ביותר ולעיתים גוזלים זמן יקר. חשוב לזכור כי המראה שלך, הביטחון שלך וההרגשה הטובה שווים את זה. כי עם ביטחון ותחושה חיובית, הכל הרבה יותר קל.

מאת: הדר מזרחי

"כי–הנה החושך יכסה–ארץ"

חודש טבת הינו חודש מאתגר. על פניו חושך, קור ומצור אך בפנימיותו יש שער פתוח ושיעור (נשי) חשוב בדרך לגאולה.

ספרי המסורת והקבלה מלמדים על כך שטבת הינו חודש של צער ודין. בחוץ קר וגשום, הלילות ארוכים, והחושך יכסה–ארץ.

"בחודש טבת שלוש תעניות בזו אחר זו – בשמונה בו תענית צדיקים. שבו תורגמה התורה ליוונית על פי גזרת תלמי המלך, והיה אותו יום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, לפי שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.

בתשעה בו, תענית צדיקים. שבו מתו עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה שהעלו את ישראל מבבל ופרנסו אותם בכל צרכיהם ובמותם חשכו עינהם של ישראל שבאותו הדור…

בעשרה בו, תענית ציבור, שבו סמך נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור…

וכה דברי הפיטן בסליחות לעשרה בטבת:

ירח טבת – מאד לקיתי בו, ונשתנו עלי סדרי נתיבו

סררתי פשעתי – יגלה לי טובו, האומר לים – עד פה תבוא".

(ספר התודעה – הרב אליהו כי טוב)

בנוסף לכך בטבת אנו יורדים למצרים, איש וביתו, ונכנסים לחשכת הגלות לעבוד בפרך, בחומר ובלבנים (נשים שימו לב – יש כאן הזדמנות לשנות את ההיסטוריה, הפרטים המלאים בהמשך).

ובספר יצירה נכתב: "המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש זכר ונקבה".

מקור השם טבת בבבל. באכדית שמו "טביתו" ופירושו – משהו ששוקעים בו. ככל הנראה בגלל הגשמים שאמורים לרדת והבוץ שלאחריהם.

ואמנם היסוד של החודש הוא העפר  – אך האם הכוונה היא לבוץ טובעני או לכוח המצמיח?

ממעוף החסידה קל לנחש את התשובה.

"ועלייך יזרח ה', וכבודו עלייך ייראה"

במקרא מוזכר השם טבת במגילת אסתר: "בחודש בעשירי הוא חודש טבת" (ב, ט"ז) על כך נאמר שטבת מלשון 'טובה', זהו החודש בו אסתר – הדסה נלקחה לארמון המלך אחשוורוש, ומכאן צמחה טובה לעם ישראל ובוטלה הגזרה של המן. מתוך ההסתר מאיר הגילוי.

ויש אומרים טבת מלשון 'הטבה' – תיקון, שיפור.

על שום שבשני הימים הראשונים לחודש טבת, אנו מטיבים את נרות החנוכה ומגיעים לשלמות ההארה מתוך הודאה והלל, "על ניסך ועל נפלאותיך"…

ואכן מהאור של חודש כסלו ובפרט מהגילוי של השמן שבתורה ומנרות החנוכה "שאינם בטלים לעולם", אנו מקבלים את הכוח לתקן את המבט השלילי (העין הרעה) ולהתמודד עם החשכה והקור ששוררים בחוץ בטבת, (ובכלל) מבלי לשקוע ב"בוץ" של המציאות.

חודש עשר!

כדי לחיות גאולה אני זקוקים למבט מנחם, מאיר ומעורר בכל רגע מחדש. כפי שנמצא בדבר מלכות פרשת ויחי – עשרה בטבת:

"אף על פי שהמצור דעשרה בטבת הי' התחלת המאורעות דחורבן בית המקדש, הרי, כיון שהכוונה בזה היא שלאחרי זה ועל ידי זה יבנה מקדש העתיד בית נצחי, נמצא, שהתחלת המאורעות דחורבן בית המקדש היא גם (ובעיקר) התחלת הבנין דמקדש העתיד.

חודש טבת הוא חודש העשירי ("חודש העשירי הוא חודש טבת") למנין החדשים מחודש ניסן ("חודש של גאולה"), ובחודש העשירי עצמו ביום העשירי, עשירי שבעשירי – "העשירי יהי' קודש" – שרומז על השלימות דגאולה העתידה שבה תהי' השלימות דעשר ("עלי עשור", שירה עשירית, פרה העשירית ומנין העשירי, וכן בארץ ישראל – לא רק ארץ שבע אומות, אלא ארץ עשר אומות.

וענין זה מרומז בהסימן שניתן בשייכות להמצור דעשרה בטבת – "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל גו' אות היא לבית ישראל" – שהכוונה והתכלית של (התחלת) החורבן על ידי ברזל דלעומת זה, היא, כדי שלאחרי זה תתגלה השלימות ד"ברזל" דקדושה בבית המקדש העתיד.

…ידוע ש"ברזל" ראשי תבות בלהה רחל זלפה לאה, ד' נשי יעקב שהן האמהות די"ב השבטים.

…ובהקדם מעלת האמהות לגבי האבות, כמו שנאמר באברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", "שהי' אברהם טפל לשרה בנביאות – על דרך ובדוגמת המעמד ומצב דלעתיד לבוא ש"נקבה תסובב גבר", "אשת חיל עטרת בעלה, שספירת המלכות תתעלה למעלה מכל הספירות (סוף מעשה במחשבה תחלה)".

"הר הבית בידינו"

המשמעות של המילה נחמה הינה שינוי המחשבה מקצה לקצה.

העובדות נשארות אותן עובדות, אך זווית ההסתכלות היא זו היוצרת מציאות חדשה. יש בנחמה מקום לפתח של תקווה. למרחב של חסד.

ליציאה מהבוץ ולהפיכת החושך לאור – לגאולה, ומחודש טבת ההטבה נמשכת, לכל עת ולכל שעה.

כדי להתנחם עלינו להיות "כלי" לשפע שמוריד אלינו הרבי – "מנחם שמו" כדי לפקוח עיניים ולראות איך השכינה קמה מעפר ומתנחמת – נחמה כפולה ומכופלת.

שכינה – אמא תתאה – ולנו האמהות – בפועל ובכח – (כלומר לכל אישה) יש כלי ברזל דקדושה שאיתם ניתן להסיר את מחיצת הברזל שביננו לבין אבינו שבשמיים, ולחולל ניסים ונפלאות במשכננו הפרטי:

כן, הכוונה למחבת הברזל! (בום!)

סוף סוף "מישהו" מאיר את מחבת הברזל באור יקרות.

ולא רק את המחבת. גם את המטבח. ואת החביתה.

ואת עבודת האמהות שמכילה בתוכה את הכל. כן! הצבא, למי שכבר שכח, כולל צבא ה', צועד על קיבתו!

וזה היינו הך, בין אם מדובר על רוגלך, קרפלעך, מרק, או קינואה מוקפצת…

הכל מגיע מאותו מקום – לב של אמא – ביטול כפשוטו, מסירות נפש בפועל ממש. שלי שלך – שלך שלך. אך זוהי עבודה קשה.

ומדהים אבל מרוב שזה טריוויאלי, זמין ומובן מאליו  – לא רואים את זה. בבחינת חושך יכסה ארץ. "כי קרוב אליך הדבר מאד", עד כדי כך שפעמים רבות נדמה שאולי זה נמצא במקום אחר, ובפרט בימינו כאשר החושך הינו כפול ומכופל, הרבה יותר קל לשכוח שהאמת שלנו נמצאת שם בפנים, בתוך הבית ולא בשום מקום אחר. ככל הנראה משום שההערכה העצמית הנמוכה של תפקידנו כנשים, במובן הכי מיושן ואמיתי נוטה לממוצע הציונים "בלתי מספיק".

אך הבית שלנו הוא הוא המקום להשראת השכינה הקדושה. ולנו הנשים, תפקיד הכהונה, וכמה זה יכול להיות לפעמים קשה, אוהוהו, לעמוד שם לבד בקודש הקודשים ולקפל את הכביסה או לחילופין לטגן לביבה מכל הלב, באמת. אם רק היינו יכולות לראות עד כמה כל פעולה שכזאת מתפשטת עד למעלה מהעולמות, היינו יוצאות בריקודים ובמחולות.

נמשיך: "חודש טבת (כולל ובמיוחד העשירי שבו) הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף"- שהגוף כביכול דלמעלה, מהותו ועצמותו יתברך, נהנה (כביכול) מהגוף (דלמטה) דכל אחד ואחת מישראל שקאי (בעיקר) על המעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז הנשמה ניזונית מן הגוף ויתירה מזה, הנאת העצמות כביכול מן הגוף".

כן, לעתיד לבוא זה יקרה! הגשמיות לא תעלים עוד על אלוקות ואנחנו נמלא פינו בשחוק, איך לא שמנו לב, כמה פשוטים הינם הדברים. כאשר ניכנס למטבח זה אכן יהיה בהדרת קודש ובבגדי כהונה לכבוד ולתפארת, וכולנו נחוש בפשטות ונראה בגילוי איך בידינו הנשים נמצא הכוח להמשיך את הברכה לתוך המציאות הגשמית. וכל זה יגרום שחוק ותענוג עליון בגוף ועצמות האין סוף שלמעלה מהעולמות.

חודש טבת נותן לנו את ההזדמנות לעשות זאת!

למה לחכות?

מה מתבשל כרגע במשכנך הפרטי?

עד כמה את מחוברת לקסם ונוכחת בעשיה?

קראי את השאלות, עני על התשובות, סכמי הנקודות וקראי את ניתוח האופי:

א. כיצד את רואה את תפקידך בבית?

1. מנהיגה.

2. עזר כנגדו.

3. מחפשת כיוון.

4. לא יודעת.

ב. מה היחס שלך לעבודות הבית?

1. נהנית מכל רגע.

2. משתדלת לעמוד במשימות בכבוד.

3. מתמודדת.

4. סובלת.

ג. עד כמה את רואה את בעלך כמשקף אותך?

1. במידה רבה מאד – החצי השני שלי.

2. לעיתים.

3. במידה מועטת.

4. כלל לא.

ד. מציעים לך מבשלת במשרה מלאה את:

1. בשום פנים ואופן לא מוכנה.

2. מוכנה לעזרה בקילוף והדחת כלים בלבד.

3. יכול להתאים מידי פעם.

4. קופצת על המציאה.

ה. עד כמה להערכתך יש השפעה למצב הרוח שלך על בני ביתך?

1. במידה רבה מאד.

2. יש קשר.

3. מידי פעם.

4. אין קשר.

ו. אם יש תכונה בבעלך שמרגיזה אותך את:

1. מנסה לשנות את אותה תכונה בתוך עצמך.

2. מחפשת הזדמנויות להעלות את המודעות שלו לנושא.

3. משתדלת להשלים עם המצב ומקווה לטוב.

4. מאוכזבת.

 ז. עד כמה הצורך להיענות לדרישות השונות של בני הבית מסייע לך להתגבר על החולשות האישיות שלך ולצאת מעצמך?

1. במידה רבה – אלו המאמנים הכי טובים שיש!

2. אין ברירה, כדי להתקדם חייבים להשתנות.

3. לא תמיד אני מצליחה לצאת מעצמי.

4. אני זה אני ויש גבול למה שאני יכולה לעשות!

ח. האם את מאפשרת לעצמך מרחב של עשייה אישית בתוך הבית?

1. אין לי צורך בזה. הבית ממלא אותי לחלוטין.

2. משתדלת למצוא לעצמי גם את המקום האישי שלי.

3. חייבת. לא יכולה בלי זה.

4. לא. ממילא אני כמעט לא נמצאת בבית.

 ט. האם את מרגישה שאת מגשימה את עצמך בתור אם בית?

1. כרגע לחלוטין!

2. בהחלט, אך חשוב לי לפתח עוד תחום עיסוק במקביל.

3. מנסה לשמור על אורך רוח ולהתמודד עם הדרישות.

4. מתקשה לשמור על סבלנות.

 י. עד כמה את רואה את תפקידך בבית כשליחות?

1. להיות אמא זו השליחות הגדולה ביותר שיש.

2.  ההגדרה של שליחות עוזרת לי למלא את התפקיד על הצד הטוב.

3. לא תמיד מרגישה שבבית זו השליחות שלי.

4. השליחות שלי היא מחוץ לבית.

סיכום:

10–15 נקודות | את מרגישה לגמרי בבית בתוך הבית. שלמה עם עצמך ונותנת מעל ומעבר בשמחה מכל הטוב שיש בך. ניכר שאת עמוד התווך של הבית ויש לך יכולת נפלאה לתמוך בבני ביתך. זכרי לטפח גם את חלקת האלוקים הפנימית שלך כדי למלא את המצברים האישיים שלך בכוח ובסיפוק.

15–20 נקודות | הבית עבורך הינו מרכז העניינים. את יודעת לשלב בין ענייני הבית לעולם הגדול בהצלחה מבלי לאבד את הפרופורציות הנכונות. הקפידי להמשיך ולשמור על האיזון העדין הזה.

20–25 נקודות | להיות עקרת בית זו משימה לא פשוטה עבורך. לא פעם את מרגישה כמו אריה בכלוב וסובלת מחוסר סבלנות לפרטים הקטנים. את רוצה ללמוד ולהתפתח אך דעי כי עליך לחפש את הכוח להתמודדות דווקא בתוך הרגעים האפורים. מובטח לך שאם תתמידי תגלי שם אוצרות של ממש!

25–30 נקודות | למרות היותך אשה נשואה, את עדיין מתקשה ליהנות מתפקידך כאם בית. כדאי להשקיע בלימוד הנושא ו/או בתמיכה רגשית כדי להצליח בתפקיד הנעלה מתוך הנאה ושמחה.

עשרות מנשות העיר נתניה התאספו ובאו להתוועדות כ"ד טבת – יום ההילולא של האדמו"ר הזקן, שהתקיימה באולמי 'בית זאב' השייך לתנועת 'הליכוד' בעיר. את ההתוועדות פתח רב ביהכנ"ס 'מרכז ממ"ש' הרב יוסף יצחק טאוב בהקרנת וידאו מהרבי שליט"א מה"מ. אורח ההתוועדות הרב גיא מלכה מקרית-מלאכי ריתק את המשתתפות בסגנונו היחודי ובסיפוריו המרתקים משך שעות ארוכות. בסיום האירוע הכריז ר' אלעזר פרץ מנהל 'מטה משיח' בעיר על סדרת פעולות חדשות שיתקיימו בחודש הקרוב בעיר נתניה.

מגזין הנשים החב"די העולמי 'עטרת חיה' הוציא לאור את המוסף החודשי לחודש טבת המכיל כתבות, ראיונות וסיפורים הנוגעים לזמן המיוחד של החודש • במגזין החודשי: כתבה מרכזית על סכנות האינטרנט, רשמים משליחות בניו דלהי, ועוד ועוד.

לצפיה במגזין און-ליין

בעקבות סופת השלגים הקשה שפגעה בצפת לפני שבועיים, סיירה היום ועדת החינוך של הכנסת, בראשות יו"ר הועדה מר עמרם מצנע, בקמפוס של מוסדות חינוך "בית חנה" בעיר. מנהל המוסדות הרב שלמה רסקין, הציג בפני חברי הועדה את נזקי הסופה בשלה קרסו שני מבנים יבילים, וניזוקו מבנים יבילים נוספים.

חברי הועדה התרשמו במיוחד מהידיעה כי במשך זמן הסופה, המשיכו מאות תלמידות את לימודיהם בבית חנה, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, כמו שיבושים קשים בהספקת החשמל ומצרכי יסוד, ויכלו להם.

כאן המקום לציין את אנשי ההוראה, ההדרכה והצוותים הטכניים, על הירתמותם בתנאים הבלתי אפשריים, למען חינוך בנות ישראל…