-
תקראו לה בבקשה! מיד! עוד דקה והיא כבר חייבת להיות על הבמה!! מה קורה פה היום? איפה כולן נמצאות כשבאמת צריכים אותן? לחץ גובר.. מתח באויר.. והמון התנשפויות... כן... זה חלק מלהעלות מופע מקצועי.. הזמן כל כך קצר... והמלאכה מרובה! • לקריאה
קראי עוד
-
מעשה ביהודי עשיר שבא באחד החגים לבקר את רבו וכשנכנס לחדרו, סיפר לו העשיר על משהו שמאוד מעיק עליו, שרואה שהוא כעסן בטבעו וכל פעם שעושים נגד רצונו, הוא כועס ומתפרץ, הרב שמע את הדברים ופתר אותו במילים סתומות: הכל בסדר, אין פה שום בעיה. לאחר שהעשיר יצא מחדרו של הרב, קרא הרב לגבאי בית הכנסת ואמר לו שיגיע יום השבת, בשעת קריאת התורה, שבהם מכבדים אנשים לעלות ולברך על התורה שיתן לאותו עשיר עליה פחותה ולא מכובדת • לקריאה
קראי עוד2
-
והנה סוף השבוע מגיע לו ואני עייפה מעשייה' חיובית. תה קמומיל ביד אחת, ספר חסידי ביד שניה והמחשב על הרגליים...זמן לחשבון נפש... אני קוראת לזה "פארבריינגן" לאמהות עסוקות. בעוד מספר שבועות התלמידות שלי יציגו את עבודתן הרצינית במופע מעורר השראה. ריקוד, דרמה והמון פרטים שכרגע אינני יודעת איך? מה? למה? וכמה! • לטור המלא
קראי עוד
-
אף פעם לא חשבתי שיגיע יום ויגידו עבר 24 שנים. לא חלמתי שאני יגמור את התיכון וגם את שנת הסמינר ועוד נצעק עד מתי?! שאני יהיה גננת שאצטרך להגיד עם הילדים 'אנו רוצים משיח עכשיו' או 'אבינו מלכנו שלח לנו את הרבי משיח צדקנו מיד'. בחלומות הכי רחוקים, לא חשבתי שעוד נכריז את זה בגן הילדים שלי • מושקי ליפש, שליחה וגננת בטור אישי לכ"ז אדר • לקריאה
קראי עוד2
-
שנים רבות שהפלגתי בעולם... עם אבא ימאי אין כל כך הרבה ברירות... אני, אמא, אבא ואחותי הקטנה. סין, סינגפור, איטליה, צרפת, הולנד וכו'... שנים של שקט שבהן התגעגעתי פשוט... לרדת לחוף לשחק עם המשפחה על יבשה יציבה מבלי להסתכל שעות על אופק ענקי של מים! רק מים! אלו היו שנות הילדות שלי • לטור המלא
קראי עוד1
-
מאחורי הקלעים.. אף פעם לא הבנתי מה באמת מסתתר שם? אני? התלבושות? התפאורה? מסתבר שיש משהו נסתר מאחורי כל הרעיון הזה. בהופעות בדרך כלל ישנו משהו נסתר.. שלא רואים אלא מרגישים • לטור המלא
קראי עוד
-
הבית חב"ד שלי הוא גם הסטודיו שלי. המקום שבו אני יכולה להעביר ידע יקר וחסידי דרך הריקוד... המשכן הפרטי והציבורי כאחד שבו אני גאה ושמחה לארח את הקב"ה בכל זמן שירצה! כאב הראש, והפרטים הקטנים, פתאום לא מפריעים לי, אני עייפה פתאום.. עיניים כבדות... • אורטל הופמן - לקריאה
קראי עוד
-
מאחורי כל סיבוב יש מחשבה. מאחורי כל צעד ישנה הבנה.. של הצעד הבא.. ומאחורי כל ריקוד ישנו תכנון בהדרגה! תנסו לעצום את העיניים לרגע ולתכנן חיים שלמים שבהם הכל נמדד לפי השקעה ועבודה הקשה. המראות היחידות הם האנשים שמסביבכן.. • אורטל הופמן בטור השבועי - לקריאה
קראי עוד2
-
שלוחות הרבי תמיד יהיו נושא השבוע בקראון הייטס בכ"ב שבט. אירחנו אותן, דאגנו להן כמיטב יכולתנו, פינקנו אותן וניסנו ממש שהן ירגישו בבית. המולת הרחוב, האנרגיה החיובית, החיוכים והחיבוקים הם בהחלט פרשת השבוע שלי... • לקריאה
קראי עוד
-
המטוס מתחיל לסוע. אני מתרגשת. מצומררת... בבת אחת הוא מגביר את מהירותו... גופי מטלטל, והוא ניתק מהקרקע.. בדרך לשליחות.. לא יודעים כלום. לא על המקום לא על האנשים. הראש מלא פחדים וחששות. הלב מתרגש. אני גם חלק!! אני טסה!!! רוסיה. ככה זה התחיל.. • טור אישי ומרגש מתלמידת סמינר שנמצאת כעת בשליחות - מוקדש לכל השליחות • לקריאה
קראי עוד4
-
לילה לפני משגעת את הטבח בבית חב״ד איזה לחם להכין, איזה ירקות להזמין, את בעלי שיקדח בקירות יצבע אותם שהכל יראה טיפטופ... הרגשתי שהפעם הקייטנה הזו זה משהו אחר מכל מה שהיה פה. לא האמנתי עד כמה שזה נכון. אם הרבי דאג לכל הטוב הזה אני חייבת לדאוג לילדים האלה בגשם וברוח ויהי מה... גם בלי תקציבים • השליחה בקוזומל - נוי פלג - בטור אישי
קראי עוד3
-
שיינא.. פה! שרה… נמצאת...! דבורה לאה… עדיין שותה מים במסדרון.. רחלי... חסרה! שטערנה… מאחרת כרגיל נו.. ואיפה כל שאר הבנות?? התעצבנתי בלבי! הבנות כבר הבינו שמשהו קורה.. המורה היום במצב רוח שונה ומשונה" • B>אורטל הופמן
קראי עוד
-
אני זוכרת את ההופעה הראשונה שלי.. התרגשות עצומה של ילדה קטנה. פרפרים כאלה בבטן.. המון פרפרים.. השעה- שעת ערב מוקדמת. ההורים ממתינים, כל העיניים נשואות לבמה .. והנה זה מתחיל! כולם מחייכים בסוף, מוחאים כפיים ואני - לי יש זכרון קצת שונה. נפלתי. בסיבוב השני.. למרות שהתאמנתי כבר שבועות.. אוף! • אורטל הופמן
קראי עוד
-
כמה יופי יש בעבודה של יהודי פשוט! יהודי שמקיים מצוה באמונה תמימה בפשטות! אני מביטה סביבי אל השכנות שלי. הן יודעות מעט אך מה שהן יודעות- עושות באמונה תמימה גם בלי להבין... כך מתאים ליהודים טובים של רגע לפני הגאולה... • שיר לקריאה
קראי עוד1
-
מי שלא היה בחג חנוכה האחרון ב-770 לא ראה חג של אור מימיו. כמה אנשים הגיעו להתחמם מהמאור ויצאו טעונים בכוחות מיוחדים ובהרגשה ברורה! יש מי שסומך עלינו! אנחנו יכולים! הקירות שהיו מלאים מפה לפה, העוצמה שבהדלקת הנרות, תינוקות של בית רבן שעוקבים עם החזן ומתפללים כבקיאים ורגילים • מוסיא קירנברג בטור אישי
קראי עוד3
-
והיום כשכתבתי את הSMS לשכנה הלטאית החלטתי 'יהיה משיהיה! עכשיו אני אעשה נחת לרבי!' וכתבתי. כתבתי את השורות הכי קשות, והכי פנימיות שכתבתי אי פעם. כתבתי ''הרבנית חי' מושקא אמרה אז, וזה מה שהכריע את הפסק לצידינו, שהרבי שייך לחסידים, וגם הספרים שייכים לחסידים! ולשאלה, מה כל כך רע אם הספרים יהיו אצל הנכד? ולמה זה כל כך נחוץ שהספרים יהיו שייכים לחסידים? • לקריאה
קראי עוד5
-
הם נמרצים וחייכנים מארגנים במרץ את הנרות מדליקים בהתרגשות שיא עם מנגינה מיוחדת כל אחד רק לו שרים ורוקדים בצוותא. ואני מסתכלת על הילדים האלה ובא לי לבכות. איזה חיים. איזה חנוכה שונה • שומעת את חני מתייפחת מתייפחת ואומרת לי, לאה, אם אבכה - לא תשמעי אותי. ואם לא אבכה - לא תביני.. יש רבי בעולם. והוא אוהב אותך! • השליחה לאה ברוד במונולוג אישי מרגש ומדמיע. עוצמה של שליחה בניכר! • לקריאה
קראי עוד4
-
טיסה.. זיעה קרה על מצחי.. צמרמורת בלתי רגילה, איבוד שיווי משקל והמון חוסר אונים! מתי זה כבר ייגמר? עוד כמה שעות נשארו? איך זה שכולם לא פוחדים... הרי אנחנו כל-כך רחוקים.. ורק אני.. מחכה. בציפייה שזה כבר יגמר • לקריאה
קראי עוד
-
הוא הגיע מאוחר.. איפה הוא? דווקא היום כשאני כל כך צריכה שהוא יגיע מוקדם… פתאום הוא נכנס! עם זר פרחים ענק! מזל טוב!! הוא אומר לי. מצחיק שכמעט שכחתי שהיום זה היום • לקריאה
קראי עוד
-
חשבתי לעצמי היום, מה אם היה קורה שהאלטע רבי לא היה יוצא בקריאה להפיץ ביתר שאת וביתר עוז את החסידות, ואם אותם שני בחורים לא היו מגיעים לישיבה ההיא ואבי לא היה מתקרב לחב''ד, מה אני הייתי היום??? בחורה ספרדית ממוצעת שלפעמים מועדת, מתקשה או נופלת??? • גולשת צעירה משתפת בהגיגיה המיוחדים לחג הגאולה י"ט כסלו • לקריאה
קראי עוד5